האומה מחפשת משמעות

8waitzman
האומה מחפשת משמעות

הציונות הדתית צריכה לחשוב מחדש על הצבת לימוד התורה כיעד העליון, מעל השירות בצבא * ישיבות הסדר הן מבנה ישיבתי אידיאלי ותלמידיהם משרתים את השירות הצבאי הארוך ביותר * הציטוטים החשובים באמת מתוך דו"ח וינוגרד ואפילו קריאה לחשיבה על בחירת הדיינים והשופטים של מדינת ישראל * הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת ההסדר במעלות, בריאיון מיוחד
רועי אהרוני
האומה מחפשת מצשמעות

זה התחיל כפי הנראה בסקר דרמטי שהוזמן בכלל ע"י מכון "צורבא מרבנן" ו"הרמב"ם יומי", ובוצע על ידי מכון סמית. נראה שדווקא תוצאותיו המפתיעות היו אלה שגרמו לרב יהושע ויצמן לומר בחוץ את מה שעד כה אמר רק מול תלמידיו. המחקר ניסה להתחקות אחרי הרגלי לימוד התורה של בוגרי המוסדות התורניים בציונות הדתית. מן הסקר עולה נתון מפתיע בהחלט, ועל פיו הבוגרים שנמצאים במקום הראשון בלימוד תורה יומיומי הם בוגרי ישיבות ההסדר - 44% מתוכם לומדים תורה מדי יום, בעוד שאצל בוגרי הישיבות הגבוהות המספר עומד על 38% ובקרב בוגרי המכינות רק 13%. גם במשבצת של "לא לומדים כלל" התגלה יתרון לבוגרי ישיבות ההסדר: רק 8% לא לומדים כלל, אחוז דומה לבוגרי הישיבות הגבוהות (9%) אך בפער ניכר מהמכינות – 33% שלא לומדים.


הנתונים הללו לא הפתיעו את הרב יהושע ויצמן, שמלבד תפקידו כראש ישיבת הסדר הוא גם חבר בהנהלת איגוד ישיבות ההסדר ועזר בהקמתן של כמה ישיבות הסדר שהן שלוחות של הישיבה – נווה דקלים שהיום היא באשדוד, טפחות, עכו, חולון, מודיעין ונצרת עילית.


"הסיבה העמוקה לכך שישיבות ההסדר מצמיחות לומדי תורה בחיים היא שישיבות ההסדר מלמדות שהחיים מורכבים", מסביר הרב ויצמן. לשיטתו, אך טבעי הוא שמי שמחנך את תלמידיו לטוטליות בכל הקשור לתורה, מעביר להם מסר סמוי שברגע שיוצאים החוצה התורה מונחת בצד. "מאשימים את ישיבות ההסדר בברווזיות – קצת יודע ללכת, קצת יודע לעוף, אבל את שניהם לא עושה טוב. זו הסתכלות של 'מוחין דקטנות' שאינה מבינה שהחיים מורכבים, והתורה ניתנה מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא. אנשים לא קולטים שהתורה פונה מלכתחילה לחיים מורכבים. ישיבות ההסדר, בגדלות המוחין שלהן, קלטו שבשיבתנו לארץ ישראל השילוב של תורה וחיים הוא מובנה.


"בוגר ישיבה שעזב אותה אחרי ששידרו לו כל הזמן שלימוד תורה הוא רק לתלמידי ישיבות, יתקשה לקבוע עתים בחיי המעשה. הוא חושב שמרגע שעזב את ספסלי בית המדרש, הוא ויתר על האפשרות להיות תלמיד חכם. בוגר ישיבת הסדר ששידרו לו השכם והערב שיש לו אחריות על התגדלות התורה וששואף להיות תלמיד חכם, .הוא יקבע עתים ויתגדל בתורה עד שיהיה תלמיד חכם בכל מערכות החיים, בכל מקום שהוא נמצא".


האם כדי להיות תלמיד חכם לא צריך להיות מקצוען המית את עצמו באוהלה של תורה?

"מי שלא יקלוט את מורכבות החיים לא יצא תלמיד חכם", אומר הרב. "מובן שצריך להיות ממוקד מטרה, אבל מי שלא יבין את כל המערכות – לא יגיע לזה.
"צריך לקחת מהישיבות את המונופול על התורה. מהנדס או איש הייטק יכול להתגדל בתורה לא פחות מראשי ישיבות. היום רבבות לא לוקחים אחריות על לימוד התורה שלהם כי הם חושבים שלימוד התורה הוא רק של הרבנים.


"מי שהולך לעבוד, צריך לדעת שיש לו אחריות לגדול בתורה, ושהוא יכול להיות תלמיד חכם גדול - לא פחות מהרבה רבנים שאין להם הזמן או הפניות הנפשית לשבת וללמוד. יש לי תלמידים עובדים שהם תלמידי חכמים גדולים, כובשים יעדים חדשים בתורה כמו פנימיות התורה, מעבירים שיעורים בעיון ורק עולים ומתפתחים.
"זו קטנות המוחין שלא לקלוט את הגודל של המורכבות. מי שלא קולט את זה, הוא חי בעולם שהוא חולם עליו, ולא בעולם שברא הקדוש ברוך הוא. בוגרי ישיבות שמצליחים ללמוד תורה בגדלות גם אחרי שנות הישיבה מוּנעים מתוך תפיסת חיים מורכבת, מתוך הבנה שהתורה שייכת לכלל עם ישראל ולא לאליטה. מראש היא ניתנה לאנשים עובדים, כפי שמפורש בפסוקים ובדברי חז"ל".


הרב באמת מתכוון שמלכתחילה ישיבה צריכה להיות ישיבת הסדר?


"בוודאי! הגמרא אומרת – כל העוסק בתורה בלבד דומה כמי שאין לו א-לוה. הגמרא מדברת על תקופת המרד, ומפנה את ההאשמה הזו ללומדים שאינם עוסקים בגמילות חסדים, שהצבא הוא הראשון בהם. אלו ביטויים חריפים, אז איך אפשר לחשוב אחרת בכלל? ודאי שאני חושב שכך צריכה להיראות ישיבה".


הרב סובר שיש גם סיבה מעשית לתוצאות הסקר: "ישיבות ההסדר הן המוסדות היחידים שמסיימים בהם עם לפחות שנתיים ישיבה ולא עם שלוש שנים צבא. אחרי שחיקה של שלוש שנים בצבא קשה מאוד לחזור ללמוד תורה – צריך לפרנס, להקים משפחה. זה גורם לשחיקה ובסוף בונים בתים ברמה תורנית פחותה מאשר אם היו בונים אותם אחרי שנתיים ויותר בישיבה".
רבים מתרעמים על קיצור השירות של תלמידי ישיבות ההסדר.


"חייל בישיבת ההסדר משרת בצבא במשך ארבע שנים", קובל הרב על שיטת הספירה של השירות. "אני הייתי בנח"ל וקטפתי בצל כמה חודשים מהשירות הצבאי שלי, וזה נחשב לי שירות צבאי. לימוד תורה הוא לכל הפחות כמו לקטוף ארטישוק ביישוב מחולה. מסלול ההסדר הוא העשייה הצבאית בצורה המעולה ביותר, הדרך הטובה ביותר שבה אדם יכול לתרום לעצמו ולמדינת ישראל בעת הזו".


אישור מהמכון למחקרי ביטחון לאומי


על שולחנו של הרב, לצד ספרי לימוד ודפים כתובים בכתב צפוף, נמצאים גם שני דו"חות שמורקרו על ידו והוא מרבה לצטט מהם: דו"ח וינוגרד ודו"ח ועדת לוקר. "אני מקפיד לקרוא כל דו"ח שקשור למציאות האסטרטגית של מדינת ישראל", אומר הרב. "אנחנו שולחים בכל שנה קבוצה של תלמידים לצבא, ויש לנו אחריות עליהם. אנשים מתייעצים אם ללכת לקצינים או למסלול אחר – אני צריך לדעת לענות להם אחרי שלמדתי לעומק את הנושא, ולא מהבטן או מסיסמאות. דו"חות שישבו עליהם שעות על גבי שעות עם כל המומחים וכל הקצינים הכי גבוהים בצבא, כדי לגבש את ההמלצות שלהם – ודאי שצריך לקרוא".


הציטוטים שהרב ויצמן שולף בהחלט מרתקים, ובעיקר כאלו שספק אם עלו אי פעם לשיח הציבורי הער שעסק בדו"חות הללו. וכך קובע השופט בדימוס אליהו וינוגרד בדו"ח שאמור היה להביא לשינויים בצבא לאור הכישלונות הצבאיים במלחמת לבנון השנייה:


"הבעיות שמצאנו הן כנראה בעיות תרבותיות עמוקות בחברה הישראלית ובצה"ל עצמו... ייתכן כי חלק מהן נשחקו כבר קודם למלחמה, בשנים ארוכות של תקווה כי לא תהיה עוד מלחמה 'של ממש', ומתוך תהליכים חברתיים עמוקים בחברה המערבית והישראלית שחלחלו אל הצבא... נראה כי עובדה זו אף היא מבוססת על תערובת של שיבוש בערכי היסוד של צה"ל, ושל הלכי רוח עמוקים ורחבים בחברה הישראלית... ציינו כבר כי חלק מן הנורמות הלקויות שמצאנו בצה"ל חלחלו אליו מן החברה הישראלית – ואולי אף מן החברה המערבית – בכללותה... חיוני לעשות לשיפור הנורמות והערכים בחברה הישראלית על כל חלקיה".


"תיקון החברה הישראלית הוא מה שיתקן את צה"ל", קובע הרב. "צה"ל הוא לא מסגרת סגורה, אלא תוצאה של החברה. ישיבות ההסדר פזורות בכל הארץ, והן יוצרות קשר עם הציבור ומרוממות את התרבות הישראלית המקורית. זו הדרך הטובה ביותר לרומם את הצבא".


מלבד זאת, הרב אומר שצריך להכיר קצת יותר את המציאות הישראלית המשתנה ללא הרף, ואי אפשר להמשיך לפעול לפי פרדיגמות ישנות. הוא מסתמך על דו"ח ועדת לוקר, שהתפרסם לפני שנה וקרא לשינוי בסדר העדיפויות הצבאי לנוכח המציאות המשתנה.


תחת הכותרת "שינוי במציאות האסטרטגית של מדינת ישראל" קובע הדו"ח: "בשנים האחרונות אנו עדים להתפרקות הסדר הישן במדינות לאום ערביות ולעלייתם של ארגוני טרור קיצוניים במזרח התיכון... עלייה באיומים אלה, לצד שינוי וירידה באיומים אחרים, מחייבים בחינה מחודשת של הנחות היסוד שמנחות את הדרג המדיני, את צה"ל ואת מערכת הביטחון".


"היום לא קיימים האיומים שהיו קיימים פעם", אומר הרב. "היום אין מדינה שמאיימת עלינו והאיום הוא של טרור – זה איום אחר לגמרי".


בעקבות הדו"ח ביקש הרב ויצמן מאיגוד ישיבות ההסדר לקבוע פגישה עם המכון למחקרי ביטחון לאומי, INSS. זאת, מתוך רצון של ראשי ישיבות ההסדר "ללמוד מהם הצרכים של מדינת ישראל". הדברים שטען קיבלו גיבוי מהחוקרים במכון. "תא"ל (במיל') מאיר אלרן, סגן ראש אמ"ן בעבר ואחד מהחוקרים במכון בהווה, אמר שלדעתו מרכז העניין בימינו הוא לא כוח ההרתעה", מספר הרב. "לדעתו, מרכז העניין מול הטרור הוא כוח העמידה. הוא הסביר שכוח העמידה הוא היכולת לקום מהר ממכה, והוסיף כי הדרך לחזק את כוח העמידה היא האמונה, ואת זה אומר חוקר במכון, לא ראש ישיבה".


משמעות קיומנו – מעל ערכי צה"ל


"מי אחראי לתפקיד חיזוק כוח העמידה? לאמונה שנותנת לאדם את המשמעות לחייו, המאפשרת לו לקום מן המכות? תפקידנו כישיבות הסדר הוא לרומם את העם בנקודות האלה. לכן הן הצבא המרכזי היום. זה התפקיד הכי קריטי במציאות האסטרטגית שבה העורף הופך לחזית – לחזק את העורף במשפחות עצמתיות תורניות.


וכאן הרב קובל גלויות על הצבת הערך הצבאי בראש סדר העדיפויות הדתי-לאומי: "אחת הבעיות הקשות היא שבחור בוגר שמינית החושב איך לחיות חיים משמעותיים יותר, לא יכול להגיע עם המשקפת שלו יותר רחוק מאשר השירות הצבאי. הוא מתרגם חיים משמעותיים עם העשייה הצבאית, ולא קולט שחיים משמעותיים זה איך הוא ייראה בגיל חמישים או שישים.
"במקום שהציבור התורני יבין שיש לו אחריות גדולה להתגדלות בתורה ולתורה בהמון, הוא מחנך את הנוער לחפש רק את הסיירות. השיח אצל בוגרי השמינית צריך להיות איך אהפוך להיות תלמיד חכם משמעותי יותר, הרבה לפני השאיפה להיות גנרל בצבא.


"חלק מהסיבה לכך היא חוסר עדכון במציאות האסטרטגית המשתנה. הם עדיין תקועים מאחור, כאילו מצרים וסוריה ניצבות מולנו. היום כוח העמידה הרוחני הוא המילה שלנו, הוא יחזיק אותנו. האויב הגדול שלנו הוא המצב הרוחני של עם ישראל – ובזה צריך להשקיע".

בשנים האחרונות נראה שיש מלחמה אמתית על רוחו של צה"ל, בין אנשי התורה לבין קצין חינוך ראשי ועיתון 'הארץ'. האם לא צריך שתלמידים תורניים רבים ככל האפשר יהיו בצבא?
"הצבא הוא חלק קטן מהחברה הישראלית, והאידיאלים של החברה מחלחלים לצבא. קצין חינוך ראשי ועיתון 'הארץ' הם לא תלושים, הם חלק ממאבק תרבותי גדול שמתחולל כעת במדינת ישראל.


"גם בחברה הישראלית וגם בצה"ל מורגש שיש קו אידיאולוגי קיצוני שהתקשורת מובילה, אבל החברה היא לא כזו, אלא דווקא נהיית תורנית יותר. הציבור התורני משתלב בכל המערכות – מערכת המשפט, המדע, הטכנולוגיה ועוד. לכן התפיסות החילוניות הופכות קיצוניות והן נאבקות על קיומן. חלק מהדברים הללו מגובים בתקציבים מרובים. יש פה ניסיון לקעקע את החברה הישראלית מבפנים. אי אפשר להגיד מילה נגד, כי מיד יתנפלו עליך מכל העברים.


"אך האמת תורֶה דרכה. מצד אחד המציאות נראית קשה, מצד שני טביעות האצבעות של הקדוש ברוך הוא בדור הזה ניכרות יותר מאי פעם. אנחנו עדים לנדידת האסלאם לאירופה ולארצות הברית. נדידות עמים היו פעם אירוע שנמשך מאות בשנים, היום זה מתרחש מול עינינו. ההתפוררות של המדינות שסביבנו היא נס גדול יותר ממלחמת ששת הימים. לכן אני לא מתרגש – השיירה ממשיכה ללכת".


האם לא צריך שאנשי התורה יהיו מופקדים על החינוך בצבא?


"הוצאת תודעה יהודית מצה"ל היא דבר מאוד חמור. תודעה יהודית צריכה להיות בידי אנשי תורה. צבא ההגנה לישראל צריך לדעת שהוא נלחם מכוח היותו עם ה', הוא נלחם על ארצו של הקב"ה, 'אֶרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ דֹּרֵשׁ אֹתָהּ'.


"גם לחיל החינוך יש תפקיד – להיות מופקדים על ערכי צה"ל, אך גם את התפקיד הזה הם לא עושים. הם צריכים ללמוד את מסקנות דו"ח וינוגרד, על זה הוא מדבר. הם צריכים ללמד מורכבות של ערכים: לא רק טוהר הנשק הוא ערך, אלא גם חתירה לניצחון ודבקות במשימה.


"אבל יש דברים עמוקים יותר מערכי צה"ל, והם משמעות קיומנו כאן, האמונה שמכוחה יש לנו כוח עמידה. האדם מחפש משמעות והאומה כולה מחפשת משמעות. חיל החינוך לא יכול לתת נצח למדינת ישראל – כי הם לא מבינים בנצח. אנחנו מדברים על נצח, על חיים מתוקנים כאן למשך אלפי שנים, וזה צריך לבוא מכוח תורה, מכוח עצמה פנימית ורוחנית".


לשמור על אופטימיות


הרב ויצמן מסרב להתרגש מהסערות התקשורתיות סביב ההתבטאויות של רבנים שונים. "אם באמת היה עם מי לדבר", אומר הרב, "הייתי אומר שפרשת אשת יפת תואר היא אחת הפרשות העמוקות בתורה. כותרת כמו 'לאנוס גויות' זה גועל נפש, אי אפשר לומר את זה בכלל. 'ידיעות אחרונות' קוראים 'יפת תואר' או 'וחשקת בה' וחושבים בעולם המושגים הנמוך שלהם. תראו מה 'אור החיים' חושב כשהוא קורא את המילים האלה. כשהוא קרא את הפרשה הזו, הוא חשב על נשמות נידחות המצטרפות לעם ישראל".


גם הסערה שעורר הרב יגאל לוינשטיין בעניין היחס לנטיות הפוכות לא פוסחת על משרדו. הרב חושב שלא צריך לדבר יותר מדי על הנושאים הללו. "יש נושאים שעצם הדיבור עליהם מגביר אותם. עדיף לטפל בזה ברמה הפרטנית".


וכאן אנחנו פונים לפסקה באורות הקודש חלק ג', עמוד רצ"ז: "ההתעוררות של המדע החדש על דבר הנטייה הטבעית שיש לאיזה בני אדם מראשית יצירתם, ובשביל כך חפצים הם לעקור את המחאה המוסרית בזה, אבל דבר אלוקינו יקום לעולם. וכבר פירש בר קפרא על זה, תועבה - תועה אתה בה, שהיא נטייה רעה, שצריך אדם וכללות האדם להילחם עליה".
הרב ויצמן מסביר את דברי הרב קוק: "יצר המין נברא להמשכיות הדורות ולא לספק תאוות, והוא מבטא את היחס האופטימי שלנו אל העולם, שהולך ומתקדם אל יעדו. כל צורה אחרת נובעת מהסתכלות פסימית על המציאות, מייאוש מתיקון עולם במלכות ש-ד-י בהמשכיות הדורות. בהמשך הפסקה הרב קוק מתייחס לדרכי ההתמודדות של אנשים בעלי הנטייה הזו, ומומלץ לעוסקים במלאכה לעיין בה היטב.


"העיסוק בזה הוא פעמים רבות ברוח נמוכה ורדודה. צריך לדבר על הצורה המרוממת", והרב ויצמן מסיים בדברי הרב קוק באורות הקודש, ממש בפסקה הסמוכה: "ימים יבואו והתרבות הכללית תביט בהערצה נשגבה על ההוד האלוקי, הפרושׂ בתוך המחשבות הנראות כחשכות לעומדים בגסות הנטייה ובשובבות הדעת מחוץ למחנה ישראל".


"נמשיך את הרוח האופטימית של הרב זצ"ל שאמר שערכי הנצח הטובים והרוחניים הם הם שבונים את האומה הישראלית לדורות. 'יתפרדו כל פועלי אוון', הטוב נבנה ואתו עם ישראל ממשיך לדורות הבאים. אני מעדיף לעסוק בדברים שימשיכו לדורות הבאים ולא לדברים שייעלמו".


אותו היחס גם לפמיניזם?


"היחס בין האיש והאישה דומה ליחס שבין התורה והחיים. כלפי חוץ נראה שהתורה נמצאת מעל החיים, אבל בצורה פנימית – הלא התורה ניתנה בשביל שישראל יבנו נכון את חייהם. כלומר, החיים עליונים יותר מן התורה, 'חביבין דברי סופרים יותר מדברי תורה'. כך גם לגבי האיש והאישה: האישה מופקדת על החיים והיא בעצם המטרה. בפנימיות, היא עליונה יותר.


"בכל הדורות, הזכר הוא שר החוץ שמביא את הפרנסה, והאישה מופקדת על החיים. בעבר לאישה לא היו הכלים להתקדם ולהשכיל. אנחנו זוכים אט אט למציאות כזו שהאישה תופסת את המקום הנכון, ומכיוון שהאישה היא החיים, זו בעצם עלייתם של החיים כולם. החיים הם מטרת המציאות והתורה היא כלי העזר, כך הנשים עוסקות במטרה והגבר אמור לעזור להן ולספק את הכלים ואת המקורות. לכן דווקא בדור שלנו, שהחיים מתרוממים בו, גם הנשים תופסות את המקום הראוי להן.


"הבעיה היא שאין מהפכה בלי בעיות בצדה, וזה נכון גם לגבי הפמיניזם: יש נשים שמנסות להיות גברים – לא מרוממות את המציאות שלהן, אלא מרוממות את הגבריות שבהן, את האסרטיביות שלהן. אבל המהפכה תשקוט, ואז הנשים תגענה למקום גבוה מאוד, והחיים עצמם ייהפכו להיות תורה".


יש לי מושג בפנימיות התורה


גם המציאות המשפטית בישראל היא דוגמה להצלחה?


"נכון שהרב צבי יהודה אמר שהמשפט, כמו החינוך, זה חילול השם, אבל לא מבחינת עצם המשפט. גם אם המדינה הייתה תורנית יותר לא אמור להיות שינוי כזה גדול. המשפט הפלילי יישאר על מכונו וגם בתי הסוהר. הר"ן בדרשותיו מדבר על משפט המלך – ולדבריו התורה לא מכסה את כל המקרים, וחייבים מערכת מקבילה לסנהדרין כדי שאנשים לא יבלעו זה את זה. לכן אני לא רואה שצפויים שינויים גדולים מבחינת עצם המשפט.


"הבעיה של המשפט היום היא שמדובר במגדל שן, של אנשים שאינם קשורים לציבור. לא ייתכן שאתה נותן לשופטים את סמכות-העל לבקר את כל המערכת, והם ייבחרו בצורה בלתי דמוקרטית של חבר מביא חבר. יכול להיות שצריך לקיים בחירות דמוקרטיות גם לבחירת השופטים, והם ייבחרו על ידי הציבור בקלפי".


הרב יגיד אותו דבר לגבי מינוי דיינים?


"בפשטות, למה לא? גם עכשיו בבחירות הדיינים יש פוליטיקה, אז למה שזה לא יהיה לפחות על בסיס רצון כל העם? נכון שנצטרך כנראה יותר זמן בין בחירות לבחירות כדי שעניין הבחירות לא יטה את לב השופטים או הדיינים, אבל אני ממש לא שולל את זה שהעם גם יבחר את הדיינים ואת השופטים. כשהעם בוחר, הנבחרים מחויבים לציבור, לדעות של העם, לרצונות שלו, לצרכים שלו. על מי נסמוך אם לא על עם ישראל? אפילו החשש מהרפורמים יהיה קטן יותר בגלל התלות ברצון העם. אני סומך על עם ישראל שהרוב יבחר נכון ונורמלי, ועד היום זה הוכיח את עצמו יפה מאוד".


לקראת הסוף, ביקשתי מהרב לספר קצת על היחס שלו לתורת הסוד: "קיבלתי מרבותיי שיש להבדיל בין ללמוד ספר מסודר כמו 'עץ חיים' או שאר כתבי האר"י, לבין לימוד של מושגים מרכזיים בפנימיות התורה. חשוב מאוד שאנשים יקלטו מושגים של 'ספירות', 'עולמות', אבל צריך לזה הכנה נפשית".


בישיבה במעלות יש לתלמידים אפשרות להיכנס לשיעור שעוסק במושגים הפנימיים, אבל כדי להיכנס אליו הם צריכים לקבל על עצמם תנאים שעניינם – ניתוק מהתרבות המערבית: לא לשמוע שירים לועזיים, לא לקרוא עיתונים, לא לראות סרטים או טלוויזיה.


כדי להיפגש עם פנימיות התורה, לא מספיק ללמוד חסידות או רמח"ל והרב קוק?


"נכון שלימודי חסידות ורמח"ל הפיצו בדרכם צורה פנימית, אבל זו כבר שיטה מסוימת. מי שאומר לתלמידיו שמספיקים להם ספרי חסידות למיניהם כדי להיפגש עם פנימיות התורה, דומה למי שאומר לתלמידיו שמספיק להם ללמוד 'קצות החושן' כדי להיפגש עם הגמרא. ה'קצות' הוא נפלא, אבל זו לא גמרא. צריך להיפגש עם המקור: התורה שבכתב של הפנימיות שהיא הזוהר, והתורה שבעל פה של הפנימיות שהיא כתבי האר"י.


"הרב קוק אומר שהמרכז של תורת ארץ ישראל הוא נשמת התורה", מסביר הרב ויצמן. "עלינו מוטל לחשוף את נשמת התורה, הרב קוק קורא לנו לעסוק ברזי התורה. אגב, גם את כתבי הרב קוק אי אפשר להבין בלי ללמוד את פנימיות התורה. בדור שלנו הבחורים שומעים את כל המושגים שבעולם, ורק את פנימיות התורה נמנע מהם?"

צילום: יח"צ

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם