קבלו את עקיבא

11 akiva

 

יוסף ארנפלד

לא יותר משלושה שירים הוציא הזמר הצעיר הזה עד כה, ובכל זאת משהו בו גורם לסקרנות, שלא לומר ציפייה לעתיד מבטיח * אם עוד לא שמעתם את 'עקיבא' ('קרוסלה', 'רננו צדיקים'), הנה הזדמנות להיכרות טרום-בכורה עם הניצן המגזרי החדש – עקיבא תורג'מן

"אדם רוצה לראות מעבר, לדעת לחיות משהו אחר, חוסמים אותו קירות ההרגל. פצע חשוף רץ במחול טירוף. קרוסלה. שמישהו יעצור את זה אף לרגע". זהו, הקרוסלה שבה יצאה לדרך הקריירה הרשמית של עקיבא כבר כאן, ונראה שאי אפשר לעצור את מה שמסתמן כדבר הבא במוזיקה היהודית.

מתברר שכל חייו של עקיבא תורג'מן (25), נשוי ואב לשני ילדים המתגורר בתל אביב, מלאים ניגודים ושילובים כמעט בלתי אפשריים, אך שזורים בתנועת קרוסלה מתמדת. הוא גדל בעיר דימונה כבן למשפחת ברוכת ילדים, אביו הוא הרב דוד תורג'מן, ראש הישיבה בדימונה, ואמו אף היא אשת חינוך, יחד הם מחזיקים כבר שלושים שנה את הגרעין התורני המקומי. לא כל חייו היו בתוך המסגרות הדתיות הסטנדרטיות: הוא הלך ללמוד בישיבת 'מקור חיים', אך חתך משם בכיתה י' והלך לטייל בשביל ישראל. משם עבר לישיבת רמת גן, ואחרי שנתיים בישיבה התגייס לצבא ושירת בגולני. בסוף השירות הצבאי הכיר את אשתו צורית סיון והתחתן. במשך שנה היה אברך בישיבה ומשם עבר אל העיר הגדולה תל אביב.

משפחת תורג'מן היא משפחה מוזיקלית, כך שמגיל צעיר מאוד עקיבא זוכר שהמוזיקה מלווה את חייו. "כבר בגיל שש כל אחד מהילדים לומד לנגן בכלי כלשהו ומיד רושמים אותו לקונסרבטיון, ממש חוק חינוך חובה", הוא מחייך. "כשאתה בן למשפחה בת אחד-עשר ילדים שכולם לומדים מוזיקה וכולם מנגנים ברמה גבוהה מאוד, אין לך הרבה בררה". העולם המוזיקלי שנוצר בבית ינק משני עולמות שונים: "אימא שלי הגיעה מקנדה ואבא במקור ממרוקו, כך שמצד אחד קיבלנו את הפיוטים, ומצד שני מוזיקה קלאסית. איכשהו נוצר שילוב מעניין".

היום כולנו צורכים תרבות מכל כיוון. יש בני ישיבה שלומדים ב'עלי' ואוהבים לשמוע את נתן גושן, או תלמידות אולפנה ומדרשה שאוהבות לשמוע את אמיר דדון. מצד שני יש תיכוניסטיות לא דתיות מרמת השרון ששומעות את ישי ריבו. אני רוצה לכוון לכל הלבבות.

אחד הפירות המוזיקליים שהמשפחה כבר הספיקה להצמיח הוא אחותו הגדולה, הזמרת רוחמה בן-יוסף. "היא הייתה הראשונה שלקחה את הדבר הזה ומימשה אותו לכלים של מפגש ויצירה אישית. אחריה יש לי אחות נוספת שהיא אקדמאית ומורה למוזיקה, ועוד אחות שתהיה בע"ה מורה למוזיקה. אחריהם הגיע התור שלי".

akiva 1

יוצא לכם לעשות מפגשים מוזיקליים משפחתיים?

"בטח, רק השבוע בחנוכה עשינו מפגש. כולם יושבים, מנגנים ושרים. פחות קל כשכולם כבר עם ילדים קטנים, אבל משתדלים שזה יקרה אחת לזמן מה. בסופו של דבר, המוזיקה של עם ישראל מתרכזת סביב שבת. זה בלי כלי נגינה, אבל יש בזה משהו הרבה יותר טהור. כשמנגנים ניגונים (בהוויה החסידית), יש שם משהו אחר, נדרש מאנשים להוציא מעצמם יותר ולא להתחבא מאחורי כלי נגינה".

קרש קפיצה חסידי

את החשיפה שלו לעולם הניגון היהודי-חסידי קיבל עקיבא גם בבית, אבל בעיקר בישיבת רמת גן אצל הרב יהושע שפירא, מה שבהמשך נתן לו מקפצה ישירה לבמות הנחשבות ביותר. "למדתי אצלו מאות ניגונים וזה הפך לי את החיים. הניגונים עלו מדרגה כשהתחלתי להתפתח במוזיקה והכרתי את נאור כרמי (מפיק מוזיקלי ידוע, חבר ההרכב 'הלב והמעיין', י"א). הייתי סטודנט בבית הספר למוזיקה 'מזמור', ויום אחד הוא בא אליי ואומר 'יש לי הופעה של הלב והמעיין ואני רוצה שתשיר אתנו'. מבחינתי הם היו ענקי עולם, להקת הכליזמר הטובה בעולם של שנת 2010. 'מי אני שאעמוד לידכם', חשבתי אמרתי לו. הייתי בסך הכול בן 21. 'מה אכפת לך, בוא תנסה' הוא ענה. מצאתי את עצמי עומד על במה גדולה מול הרבה אנשים בפעם הראשונה בחיים בצורה רצינית. לפני כן שרתי בכל מיני חתונות, אירועים, סדנאות והתוועדויות – אבל לא בסדר גודל כזה של הופעה אמתית, ועוד סולן של להקה ידועה. קיבלתי ממש קומה חדשה, ומאז כל המפגש שלי עם עולם הניגון החסידי קיבל משנה תוקף".

בשלב מסוים החליט נאור כרמי לצרף את עקיבא לפרויקט 'צמאה' (ניגוני חב"ד בביצוע זמרים ישראלים) שהפיק. "התפקיד שלי היה לשמוע את הניגונים מהקלטות הישנות של ניחו"ח ולנסות להפוך את הניגונים האלה לשירים ישראליים, עיבודי רוק בכלים עכשוויים. מצאתי את עצמי מקליט סקיצות לכל הזמרים, מלמד אותם את הניגונים ו'משווק' להם אותם. ישבתי עם ברי סחרוף ועם ארז לב–ארי, ובהמשך מצאתי את עצמי שר שני ניגונים בפרויקט הזה".

אבל עם כל האהבה למוזיקה החסידית והניגונים, מקומו הטבעי לא בדיוק שם. "מוקדם מאוד נכנסתי לעולם הרוקנרול, הוא כבש אותי. אני חושב רוקנרול, לא חסידית. אני חושב בגיטרות, בטקסטים ישראליים-עכשוויים".

בשיר 'קרוסלה' בחרת ללכת היישר אל עולם המוזיקה החילוני, שהוא לא פשוט לחדירה.

"לא מסכים עם הגישה הזאת, חושב שהלכתי אל השוק הכללי. היום כולנו צורכים תרבות מכל כיוון. יש בני ישיבה שלומדים ב'עלי' ואוהבים לשמוע את נתן גושן, או תלמידות אולפנה ומדרשה שאוהבות לשמוע את אמיר דדון. מצד שני יש בנות תיכוניסטיות לא דתיות מרמת השרון ששומעות את ישי ריבו. אני רוצה לכוון לכל הלבבות. העובדה שאני אדם דתי, מאמין, שומר תורה ומצוות – לא אמורה להיות נקודת חולשה".

התגובות שעקיבא מקבל בינתיים מפתיעות. "הרבה אנשים מהעולם הלא-דתי פוגשים את המוזיקה הזאת וקוראים לה 'דתית וקדושה'. אחרי המופע שהיה בתיאטרון 'תמונע' התל-אביבי, שבו אירחתי את שולי רנד והיה קהל חילוני גדול, באו אליי ואמרו 'זה מדהים שאתה יכול לדבר בשפה שהיא מדוברת ולא לגבב לנו שברי פסוקים. אתה מדבר אתנו בשפה של 2016 אבל תכנים שהם עמוקים, מהותיים ונוגעים לכולנו, ולא משנה אם אנחנו כרגע שומרים תורה ומצוות או לא'. היכולת של המוזיקה היא לאחות את הקרעים שיש בעם ישראל".

השמעתי לו את 'רננו צדיקים' בפסנתר, באותו רגע נהיה קסם באוויר ומצאתי את עצמי כותב לו תוך שתי דקות את האקורדים, כדי שהקסם לא ייעלם. נכנסנו לאולפן ובטייק אחד של שש דקות יצא השיר שלם, נקי, טהור וזך.
מוסיקה מטשטשת גבולות

המגורים של עקיבא ומשפחתו בתל אביב מתיישבים היטב עם הרצון היצירתי שלו. "אנחנו גרים בתל אבי כדי לשבור את המחיצות המלאכותיות. טוב שאנשים יגדלו בתוך סביבה מוכרת וטובה, אבל צריך שיהיו גם אנשים שדואגים לטשטש את הגבולות האלה. השבוע ישבו אצלי בג'אם (נגינה ספונטנית- י"א) שלושים חברים, אף אחד מהם לא דתי. גם אין לי שום אינטרס 'לייהד' באופן מעשי. חשוב שכולם ידעו את ה', כולם מכירים את ה' ולא התפקיד שלי לשים על מישהו תרי"ג מצוות. התפקיד שלי הוא לחשוף את העניין שהתורה שייכת לכולם. רוב המפגשים שלי בבית הם סביב מוזיקה, גם אם זה בשולחן שבת עם אוכל טוב וחברים, גם אם זה בג'אמים שאנחנו עושים במהלך השבוע".

לקראת חנוכה הוצאת סינגל קצת שונה מ'קרוסלה', הישראלי לכל דבר - את ניגון 'רננו צדיקים' של חסידות ברסלב לחנוכה. הילכו שניהם יחדיו?

"'רננו צדיקים' הוא אכן עוף מוזר בתוך הדיסק הזה. זה ניגון שחסידי ברסלב שרים מול נרות החנוכה. ניר מימון, המפיק המוזיקלי שלי, הוא שותף של דודו טסה ובעל הרבה קבלות בעולם המוזיקה הישראלית ומפיק גדול שעבד עם ברי סחרוף, עלמה זוהר ואחרים. הוא הגיע לברית של הבן שלי, ושמע אותנו שרים את ניגון 'ארבע בבות' החב"די. זה קסם לו והוא אמר לי 'הדבר הזה הוא כמו שירת המלאכים ממש. אולי נבצע את הניגון הזה?' השבתי לו שזה לא כל כך מתאים, אבל 'אם אתה רוצה ניגון, בוא תשמע את זה'. השמעתי לו את 'רננו צדיקים' בפסנתר, באותו רגע נהיה קסם באוויר ומצאתי את עצמי כותב לו תוך שתי דקות את האקורדים, כדי שהקסם לא ייעלם. נכנסנו לאולפן ובטייק אחד של שש דקות יצא השיר שלם, נקי, טהור וזך. אחרי כן הוספנו את חיליק פרנק ואת המשפחה שלי. מבחינתי, מרגש מאוד לחשוף את הניגון לאלפי אנשים. זה ניגון עתיק, בן מאתיים שנה, ולא הרבה הכירו אותו עד עכשיו".

נקודה כואבת אצל הרבה מוזיקאים היא הנושא הכלכלי, להרבה אמנים קשה להתפרנס מהמוזיקה. איך אתה מתמודד עם זה?

"אני עוד לא יודע להסביר את ההיבט הכלכלי, אני רק בשלב של הניסיון. בשלב הזה אני מודה לקב"ה שאני מתפרנס ממוזיקה כבר כמה שנים, מעולם ההופעות של 'הלב והמעיין' – כשאני זוכה לנסוע אתם לסיבובי הופעות ברחבי הארץ והעולם. ליצור מוזיקה זה יחסית קל ולא יקר, להתפרנס ממנה זה יקר. התפקיד של אדם זה לא להתעסק בתוצאות, אלא בעשייה. אני מודע לכך שזה לא פשוט והעיניים צריכות להיות נשואות לשמים עם תמימות ופשיטות".

תכניות לעתיד יש לו הרבה, אבל הוא לא רוצה לפתח אסטרטגיות כלפי הקב"ה. "יש לקב"ה התכניות שלו, אני רוצה לעשות את ההשתדלות שלי ברמה שלי. אני אשמח מאוד שהמוזיקה תתפוס הרבה לבבות פועמים, שיתרגשו ממנה ויקבלו חיות מעולם הרוח שלי. הטקסטים עוסקים במפגש בין הקודש לחול, בין תל אביב לירושלים, וכולנו חיים במתח הזה. המשאלה שלי היא שזה יגיע לכמה שיותר אנשים".

יאללה, בהצלחה.

 

 

b7underdos5

 

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם