בלי נאמנות אין זוגיות

8tirosh
 
 
בכנס הקיץ הקרוב של 'בניין שלם' יועבר שיעור בשם המטריד משהו: "צניעות היא כוח, נאמנות היא מצפן". האם קהל ציוני דתי זקוק להסברים על הצורך בנאמנות בין בעל לאשתו? הרב אוהד תירוש, מעביר השיעור הזה ומי שעומד ביחד עם אשתו דנה בראש מכון 'בניין שלם', משוכנע שכן
ארנון סגל

מהרב תירוש לא תשמעו סיפורי אימה על מעשים לא ראויים ופירוק משפחות. לא משום שהם לא קיימים, אלא בגלל שב'בניין שלם' מאמינים שדווקא התייחסות מאופקת ועניינית תשפיע על הלבבות יותר מאשר טיפול בהלם.


לשם הבהרה, השיעור המדובר הוא רק אחד מבין עשרות השיעורים שיועברו במסגרת הכנס והוא חלק ממגמה חדשה שראשי 'בניין שלם' התוו לעצמם לאחרונה, לאור תובנות שאליהן הגיעו בעקבות הקולות מהשטח.


"זה מגיע מכך שאנחנו נחשפים, בכל המישורים ובכל החתכים, לבעיות תקשורת בין בני זוג", מנמק הרב תירוש. "זה קיים בכל הרמות, וככל שהחברה מודרנית ומתוקשרת יותר, וכביכול פתוחה יותר, המצב חמור יותר. אני מזהה כבר כמה שנים שחוסר התקשורת הזוגית – כלומר העובדה שבני זוג לא מנהלים ביניהם שיח משמעותי בבית ולא יודעים לדבר ביניהם על תחושות וקשיים, נוסף על העובדה שבימינו עובדים שעות רבות מחוץ לבית, נשים וגברים יחד – מביאה לכך שהקשר הנפשי בין בני הזוג נעשה רדוד.


"גם אם לא קורה כלום באופן מעשי בעבודה או בחברה מחוץ לבית, מבחינה נפשית אנשים מנהלים מערכות יחסים שלמות לא עם האישה או עם הבעל שלהם. הם מגיעים בערב הביתה עייפים וגמורים, ולכן לא מדברים עם בן או בת הזוג על בסיס קבוע. מבלים, יוצאים, טסים לפה ולשם, אבל שיח עמוק ומשמעותי – פעמים רבות אין. לעומת זאת, בעבודה אדם נמצא במלוא כוחותיו, בשעות הטובות שלו. שם הוא מנהל שיחות נפש, משתף ופורק דברים שבבית אין לו כוח ורצון לשתף בהם. גם אם לא קורה שום דבר ברמה המעשית, נאמנות היא בעיקר עניין נפשי. בהקשר הזה המשבר חוגג.


"בשנים האחרונות קיבלנו ב'בניין שלם' לא מעט פניות לאור תופעות שהבעיה הזו גררה, עד לרמה של פירוק בתים. לפני שנתיים, לאחר שיעור בנושא, ניגשה אליי אישה שבעלה נכח בשיעור ואמרה: 'הצלתם לנו את האהבה'. אחרי 25 שנה שבהן בעלה קשקש עם עמיתה אחת ושחנ"ש עם עמיתה אחרת, נפל לו האסימון בשיעור והוא אמר לה: 'זהו, הבנתי. לא עוד'. הנפילות המעשיות הן עדיין מקרי הקצה החריגים, אבל זה עלול להגיע לזה, ה' ישמור.


"בחלק מהמקומות אני זוכה לתגובות בסגנון: 'אז מה אתם רוצים? לבנות חומות? להסתגר?', ועוד דברים ברוח הכאילו-פתוחה, הציונית דתית הקלאסית. אבל כשמדברים לעומק ומתמקדים בבעיות, גם מי שמתריס יודה שאשתו לא מרוצה מהמציאות הזו ומקנאת לבעלה, וגם כשאשתו משחנ"שת עם אחר הוא יוצא מדעתו. אבל כל זה, איך לא, נשאר אצלו רק בעומק הלב, כי בעולמנו הפתוח אסור לדבר על גבולות ביחסים בין המינים.

 

מרוב פתיחות לא מעזים לדבר


"זו הסוגייה, והיא קטלנית לחוסן הקהילתי והחברתי שלנו. בכל קבוצת דיון שאנחנו מקיימים בעניין קל להציף דוגמאות למפגשים בעייתיים מסוג זה: קשרי עומק בין גברים ונשים בעבודה שהבעל נראה חיוור לידם; מנחה צוותי הוראה; עובדת סוציאלית; מזכירה שהיא כתובת לקשיים בבית; בוס נעים הליכות המוצא עצמו כותל לעובדת ועוד כהנה וכהנה. עכשיו חַבְּרו את זה לחיי נישואין שנכנסו לשגרה, לעייפות ולקשר שטחי בבית, והשערורייה לפניכם. כשאין כוח לדבר כשחוזרים הביתה בערב, ומעולם לא לימדו אותנו לדבר זה עם זו, רוב הקשרים הנפשיים של האדם הם בחוץ, ואילו האישה הופכת מבחינתו ללא משמעותית ולא שווה, וכן הבעל בעיני האישה.


"במצב כזה בני זוג בדרך כלל בורחים מפתרון בעיות ואין תקשורת זוגית, ולכן אם יש ביישוב עובד סוציאלי קשוב מאוד, או סתם עמית לעבודה שהרבה יותר קשוב מהבעל, ואִתו הרי לא צריך להחליט מי מוריד את הזבל, נוצרים קשרים כאלה. חוסר הנאמנות – רידוד הקשר הנפשי הבלבדי עם אשתי – יוצר ניכור, שיוצר חוסר אמון, וכל זה אפילו לפני החשדות. נוצר ריחוק נפשי שמתבטא בסוף גם בריחוק פיזי, המשפיע גם על חיי האישות שנפגעים. הנורא מכול, אם כל זה לא מספיק – אסור לומר כלום, כי הרי אנחנו פתוחים, מודרניים, והכי חשוב – לא חרדים.


"בשנה שעברה, בכנס הנשים של 'בניין שלם' דיברתי על הנושא בצורה מפורטת, כולל הדרכות מעשיות: איך מתנהלים במקום העבודה? איך מונעים בעיות בטרמפים מיישובים? הנשים לא היו בהכרח חרד"ליות, ובכל זאת הוצפתי אחר כך בלא מעט שאלות מהן, שלמעשה לא היו אלא בקשת אישור לכך שהן לא פסיכיות כשהן חשות קנאה לבעל או מתעקשות על הצבת גבולות. מתברר שזה מפריע לכולם, אבל אף אחד לא מעז לדבר על כך מרוב שאנחנו 'פתוחים'.


"ברור לי שההלכה תואמת את עומק הנפש, ונוגעת בדיוק במקומות הנכונים והכי אמִתיים בנפש. עם כל ההטרדות המיניות שקיימות היום ומועצמות בתקשורת, אני מנחש שבסוף יגיעו ברמה הציבורית לגדרים שקבעה ההלכה, אפילו אם לא יקראו לזה 'הלכה'. ידידי, אלוף פיקוד בצה"ל, כבר הוציא אצלו הוראות בכל הפיקוד בהקשר הזה, מכיוון שזיהה שהנורמות הקיימות מובילות לפירוק משפחות.


"בסופו של דבר, ב'בניין שלם' אנחנו מלמדים איך לשוב ולחזק את הקשר בבית ואיך להציב גבולות מחוצה לו. אנחנו לומדים לעומק איך למתֵן ביקורת, לעודד, ליצור תהליך של קשר מחודש ובעיקר – לדבר, לדבר ולדבר. העיקר אינו בהצבת גבולות בחוץ, אלא בעבודה היומיומית של מלחמה בשגרה והשקעה בבית, לפחות כמו בקריירה הכי חשובה. יחד עם זאת, בסדנאות שאנחנו מעבירים אנו לומדים לא לנהל שיחות אישיות, ובוודאי לא שיחות נפש, עם בני המין השני. מהי ענייניות בעבודה? מדוע חשוב להקפיד מצד אחד על אמירת שלום ויחס מכבד בעבודה, ומצד שני להציב גבול ברור בצורה נעימה לעניינים שבהם לא צריך לשתף?


"אני בכוונה לא נכנס לתיאורים מזעזעים של מקרים קיצוניים, כי אנשים יגיבו לכך בהכחשה. הם יאמרו: 'מה פתאום? אצלנו?!' לצערנו, אנו חשופים לנתונים והמצב בעניין הזה על הפנים. אבל אני מעדיף לתקוף את הנקודה הראשונית יותר, את השורש. רוב האירועים המזעזעים מתחילים ממצבים טריוויאליים כאלה, ולא מתוך סטייה. אם בבית קיים ריחוק וחוסר חום, ברור שיחפשו את החום במקומות אחרים".


ב'בניין שלם' לא המציאו את הגלגל, כמובן, אלא בסך הכול מנסים לשקף למשתתפים את מה שהם כבר יודעים בסתר לִבם, ולעִתים פשוט מתביישים לעשות:
"אנחנו חוזרים ומדגישים שבני זוג צריכים לבנות תקשורת זוגית, לעמול על יצירתה, וליצור קשר נפשי. אם לא יעשו כך – הם יחפשו את הקשר הזה בחוץ. אנחנו מלמדים זוגות ליצור ביניהם שיחות על בסיס קבוע, לא לזלזל בעצם הדיבור בין האיש לאישה. אנחנו מלמדים את הנשים איך להביא את בעליהן לידי דיבור. שיחות בזמנים קבועים: פעם בשבוע, בזמן קבוע של שעה או שעה ורבע, הזוג מנתח את הבעיות המתעוררות. אצלנו לומדים איך לדבר ומקנים כלים של הקשבה. לומדים איך לומר דברים בצורה לא פוגענית, לא להעביר ביקורת, ולעבור מדיבור ביקורתי לדיבור משתף. אנו מקנים טכניקות ותפיסות.


"אני לא מחפש איך להפחיד. להפך, הרבה יותר קל למשתתפים לברוח מנתונים קשים שממחישים את עומק המשבר, ולכן צריך לדבר על הטריוויאלי והיומיומי. עם זאת, כל מי שמטפל היום בזוגות יודע שבחמש-שש השנים האחרונות התחילו להופיע בציונות הדתית מקרים קשים, ורבים מהם החלו בעקבות קשרים בעבודה, בתוך יישובים, בנסיעה בטרמפים או בקשר עם בנות שירות. כל אלה נובעים מהריחוק ומהניכור בתוך הבית פנימה. אנשים חיים אחד ליד השני ולא אחד עם השני, וממילא מחפשים בחוץ אשליה של קשר".

צילום: דוברות בניין שלם

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם