השליח

8 shaliach

איילת כהנא

ספק אם בני הישיבות הציוניות של לפני עשרים שנה ובנות המדרשות היו מגיעים בהמוניהם ליריד החסידות שמתקיים זו השנה השביעית בי"ט בכסלו בבנייני האומה. הבאים רבים כל כך, עד שהמארגנים נדרשו לפצל את החגיגה לשבעה אירועים.

כיצד הפך יום החג של חב"ד, שבו שוחרר ממאסרו רבי שניאור זלמן מלאדי, "אדמו"ר הזקן", לאירוע כמעט חובה של בני הציונות הדתית? אולי זו ההופעה השנתית של אברהם פריד, שולי רנד ואביתר בנאי והפנינג הספרים המוזלים, אבל אי אפשר לנתק את ההקשר של האירוע הזה ממי שמתנגד להגדרתו כשליח הרבי לציונות הדתית.

את הרב משה (מוישה) שילת, 40, מי שמנצח על אירועי יריד החסידות המתקיימים זו השנה השביעית, פגשנו במשרדים של צעירי חב"ד. הדרך שלו מברכיו של הרב צבי יהודה זצ"ל לכפר חב"ד מעניינת, בעיקר משום שהוא רואה בהם שני מוקדים של אותה דרך.

את הרבי מלובביץ' פגש שילת לראשונה בהיותו בן 15, תלמיד הישיבה לצעירים. אחרי שנתיים שבהן התוודע לתורת חב"ד דרך השליח בעירו מעלה אדומים, נסע לחצר המפורסמת שבברוקלין.

אז איך בן לציונות הדתית מוצא את עצמו בברוקלין?

"אני לא ממש עברתי תהליך", הוא מפתיע. "אני חושב שהייתה לי פשוט התאהבות לא מוסברת בחב"ד וברבי מלובביץ'. אולי זו הייתה התלהבות סביב ההתלהבות שהייתה סביבו. ואז נסעתי אליו ונשאבתי".

ובכל זאת, גדלת בישיבה לצעירים של 'מרכז הרב' ובבית של הרב יצחק שילת, מראשי ישיבת ההסדר במעלה אדומים.

"אני לא רואה בזה סתירה. למדתי בישל"ץ ואהבתי את ישל"ץ ויש לי הרבה חברים מהציבור הדתי. וכשהתאהבתי ברבי לא ראיתי בכלל סתירה בינו לבין הרב קוק. אני חושב שגם היום, המון אנשים בציבור הדתי-לאומי שמגלים את הרבי אומרים לעצמם – רגע, למה אני קשור לתורותיו פחות מאשר לדברים שלמדתי בישיבה?הוא מעניין, הוא מרתק, הוא עמוק, הוא רלוונטי, הוא מעשי והוא יכול להיות הרבי שלי".

משה שילת נולד לרב יצחק ולרבנית יהודית שילת בשנת תשל"ו, בכור לתשעת ילדיהם. בסוף השביעית עבר מישל"ץ ללמוד בישיבת חב"ד "תומכי תמימים" בקריית גת. לאחר מכן התגייס לחטיבה 7 של השריון במסגרת 'הסדר מרכז'. "אבא שלי התעקש שאלך לצבא ולאחר מעשה אני שמח על זה. היה כיף להיות חלק מהדבר הזה, אף שאני לא בטוח שהייתי רוצה שהילד שלי יהיה בצבא"

מדוע?

"המצב בצבא הוא שמצד אחד אתה מקבל בו תחושה חזקה של חלק מכלל ישראל וזה מעצים את תחושת השליחות שלך וההבנה איך אפשר וצריך להשפיע על אנשים. זה גם עוזר לך להפנים שלכל אחד יש מקום ולהיכנס לעומק הרעיון הזה שעם ישראל הם קומה אחת שלמה. מצד שני קיימת חשיפה להתנהגות לא דתית – אי אפשר לעצום עיניים ולהגיד שאין בה השפעות לא פשוטות על בחור בתחילת החיים שלו".

אני מנסה להבין בכל זאת מה היה קשה לנער משה עם הציונות הדתית שגרם לו לייצר תפנית כזו משמעותית. "אני לא שם, לא היה קשה לי כלום", הוא מתעקש. "הרגשתי פשוט שהדמות של הרבי ומה שהולך סביבה מרוממים אותי ונשאבתי לתוך זה. הרגשתי את האור והחיות שהחסידות מכניסה לכל דבר, בלי שום ביקורת על המסגרת שבה גדלתי. זה לא הגיע ממשבר או מחוסר".

ואיך ההורים שלך קיבלו את המעבר הזה?

"במבט לאחור הם הכילו אותי יפה מאוד. אני לא בטוח שהייתי מכיל את הילדים שלי באותה צורה. לאבא שלי זה היה קשה מבחינה אחת, לאמא שלי מבחינה אחרת אבל ברגע שהם ראו שזה רציני אצלי, אז לא רק שלא ניסו לעצור אותי אלא אפילו עודדו אותי כדי שהמהלך יהיה בנוי נכון לפי מה שהם מבינים. זה הגיע לרמה כזו שאבא שלי אמר שהוא מתחיל להבין שיש פה משהו ענק שהוא לא הכיר כל כך, ואם רק הרבי היה בארץ, אין לו ספק שהוא היה נוסע אליו כל חג".

אתה לומד עם אבא שלך היום?

"אבא שלי היום בעיניי ובעיני רבים אחרים הוא אחד מגדולי הדור. אני לא זוכה ללמוד אתו ברמה יומיומית אבל בפירוש אני לומד בספרים שלו, וגם אתו כשמזדמן לי".

חב"ד למתחילים

שילת הוא מהדור של אלה שמספרים בגאווה שהרב צבי יהודה היה הסנדק שלהם. במקרה שלו אפילו הברית עצמה נערכה בבית הקטן. ככה זה כשמדובר באבא שאחראי להוצאה של 'שמונה קבצים' שהן המחברות המקוריות של הרב קוק זצ"ל בלי העריכה של הרב הנזיר. "אני לא בקי היום בתורת הרב קוק", הוא מתוודה.

התורה ששילת מנסה "למכור" לצעירים היום מכלל המגזרים היא תורת החסידות. "היום, אם רוצים להיות במיינסטרים חייבים להיכנס לזה", הוא קובע ומעמיד אותנו על התפתחותה של תורת חב"ד מהבעל שם טוב ועד ימינו:

"החסידות שהתחילה אצל הבעל שם טוב קיבלה צורות ופיתוחים של גוונים אחרים לגמרי אחד מהשני. התורות של הבעש"ט עברו אל המגיד ממעזריטש, תלמידו-ממשיכו, וממנו התחילו הפלגים של החסידות - פלגים לא במשמעות של התפלגות אלא במובן של פלגי מים, משהו שזורם ומופץ הלאה. בדור השלישי של החסידות, אצל תלמידי המגיד, התחילו ההבדלים כשרוב גדולי החסידות שאנו מכירים הם מהדור הזה: ר' לוי יצחק מברדיטשוב, ר' אלימלך מליז'נסק ואחיו ר' זושא, בעל התניא, ר' אהרן מקרלין. ברסלב לדוגמה, כבר מלכתחילה הייתה נפרדת מהם כי תורת ברסלב התפתחה בתוך משפחתו של הבעל שם טוב.

"כל הרעיון בחסידות הוא מאוד אישי, לפום שיעורא דיליה", מסביר שילת. "כל אחד מבין את הקב"ה לפי מה שהוא משער בנפשו על פי היסודות שהניחו הבעש"ט והמגיד. ומי לנו כחב"ד בעלת הניגודים בתוכה! לא רק של אנשים בעלי דעות שונות, אלא גם של תנועות נפש הפוכות וסותרות שהחסיד אמור להכיל אותן.

"השאיפה לשלמות בחב"ד היא בעלת הרבה סתירות. התעסקות במעשה והתעסקות ברוח ברמות הכי גבוהות הן דבר שיכול לגרום לאנשים להיות לא מושלמים. הם מתמקדים בחלק מהדברים וכתוצאה מכך ייתכן שהחסרונות שלהם יבלטו יותר".

על פי שילת, גישתו של בעל התניא נמשכה בחב"ד בכל שבעת דורות האדמו"רים. "גישה של העמקה בחסידות ברמות ודקויות גבוהות מאוד וביחד עם זה נטייה להיות מעשיים כמה שאפשר. זאת אומרת, בעוד שבכלל החסידות כל קבוצה נשארה בתוך בית הכנסת שלה, בחב"ד היו כל הזמן התעסקויות עם תיקון עולם בכל מיני צורות". הצורה המוכרת ביותר היא בדור האחרון, של הרבי מלובביץ', שהגיעה לשיא.

איך מפעל השלוחים קשור לזה?

"הרבי ראה את העולם הזה כמקום יעד, 'נתאווה הקב"ה לעשות לו דירה בתחתונים', והגילוי של זה בשלמות הוא בימות המשיח". הוא נזכר באחת השיחות האחרונות והדרמטיות של הרבי: "בשנת תשנ"א הייתה התעוררות גדולה ומשבר גדול בחב"ד. הרבי התחיל לדבר על המשיח בצורה שחייבים להביא אותו. יום אחד בהיר בסוף חודש ניסן הוא הודיע באכזבה הרבה בפני כל החסידים שהמשיח לא הגיע. הוא אמר במילים קשות מאוד: כל מה שעשיתי זה להבל ולריק. אני רואה שמשיח לא הגיע, אני את שלי עשיתי. והוא דיבר בלהט שאף פעם לא דיבר בו, רק בדיונים על החזרת שטחים מארץ ישראל ועל חוק 'מיהו יהודי' הוא היה מדבר ככה", משווה שילת.

"אנשים לא בדיוק הבינו את המשמעות של הסיפור הזה. אבל זאת השיחה שבעצם הכריזה על זה שהולך להיות שינוי גדול בחב"ד. שבאמת הולכת להיות פה אחריות אישית של כל אחד, והשלוחים פתאום הבינו שהם הולכים להיות כנראה לבד. ובאמת מאז שהוא נפטר, וזה הפלא, יוצאים יותר ויותר לשליחות. זה הזוי אבל עצמתי מאוד ומלמד על כך שאף אחד באמת לא מרגיש לבד".

מהם יחסי הכוחות היום בתוך הזרמים השונים בחב"ד?

"הייתי רוצה להפריד בין שני נושאים. ישנו הנושא הטעון של משיחיסטים ולא-משיחיסטים ויש נושא של זרמים שונים בחב"ד. יש הבדלים בניואנסים שגרמו למחלוקת, שדי דעכה בשנים האחרונות, ולמעשה רובם ככולם של העומדים בחוד החנית של חב"ד היום שייכים לכיוון ברור שהוא לא משיחיסטי. אני מדבר כמובן על השלוחים. 95 אחוז מהשלוחים הם לא משיחיסטים. אני לא מדבר על הלהט סביב הבאת המשיח, שזה קיים אצל כולם" הוא מבקש לחדד, "אלא על העיסוק במיהו משיח".

אתה טוען שרק חמישה אחוז הם משיחיסטים, אבל רבים יגידו שמהמפגש היומיומי עם חב"ניקים נראה שהיחס הפוך.

"נכון שיש הרבה בעלי בתים שנמשכים אחרי זה, מה אפשר לעשות, אבל בעובדה שהציבור הכללי עדיין מדבר על משיחיסטים ולא משיחיסטים יש התעלמות מהמציאות. חזרתי לפני שבועיים מכינוס השלוחים. בכינוס המקביל, של המשיחיסטים, היו שני אחוזים, גג! ובכינוס המרכזי אין 'יחי אדוננו', אין אזכור של הדבר הזה, ואין התעסקות בזהותו של המשיח כלל וכלל. יש הרבה משיחיסטים שמסתובבים גם בהתנחלויות, אבל בקרב השלוחים והרבנים בעלי ההשפעה האחוזים נמוכים מאוד. "אגב", הוא מבקש להוסיף, "רובם של המשיחיסטים הם אנשים טובים ועושים את מעשיהם לשם שמים".

"המצב בצבא הוא שמצד אחד אתה מקבל בו תחושה חזקה של חלק מכלל ישראל ועוזר לך להפנים שלכל אחד יש מקום. מצד שני קיימת חשיפה להתנהגות לא דתית – אי אפשר לעצום עיניים ולהגיד שאין בה השפעות לא פשוטות על בחור בתחילת החיים שלו"

כולנו צריכים להוריד קצת את האף

אחרי הסתלקותו של הרבי, אפשר לומר שכיום בחב"ד ישנן שלוש דמויות בסדרי גודל של מנהיגים: הרב יואל קאהן, הרב עדין שטיינזלץ – ה' ישלח לו רפואה שלמה, וכמובן הרב יצחק גינזבורג. שילת מנסה לעשות סדר בכוחות: "הרב קאהן גדל צמוד לרבי כל השנים והוא מייצג את המסורת החב"דית הצרופה. מאידך גיסא, הרב גיזבורג והרב שטיינזלץ באים מעולם התשובה. הם אנשים עם כישורים גאוניים יוצאי דופן, שלקחו את תורת חב"ד והעבירו מוטיבים מרכזיים שלה בשפה שמתאימה לאנשים רבים. הם תרגמו את תורת חב"ד לתחומם - הרב גיזבורג לתחומים כמו קבלה ופסיכולוגיה, והרב שטיינזלץ לידע עולמי נרחב עם הגוון המיוחד שבו הוא צובע את הדברים. מדובר על דמויות חשובות מאוד בנוף החב"די, אם כי קשה להגדיר אותם כמשפיעים על המרכז של התנועה".

כאמור, שילת מתנגד בתוקף להגדרתו כשליח חב"ד לציונות הדתית. זאת אף שהוא עומד בראש ארגון 'תורת חב"ד לבני הישיבות' (של הציונות הדתית), שבמסגרתו הוא מפעיל את אירועי י"ט כסלו בכל שנה, וכן את תכנית 'מעיינותיך' - תכנית מלגות לבנות המכללות הדתיות שבמסגרתה הן לומדות ונבחנות בתורת החסידות. נוסיף לזה את הדפסת עלון השבת 'קרוב אליך', את השתתפותו ביזמת הקמת 'ערוץ 20' והיותו שותף להקמת תכנית 'חמ"ד של תורה' - שהביאה ללימוד הרמב"ם היומי במסגרת 'ידידי החמ"ד'.

בחיוך ובצחוק לשמע פירוט ה'האשמות' שלנו בהיות שליח לציונות הדתית, הוא מבקש להגיב ברצינות: "נתחיל ב'קרוב אליך' - אנחנו אמנם מוציאים את העלון אבל העורך הוא תלמיד של הרב יהושע שפירא. חוץ מזה, בעיניי זה ממש לא תורת חב"ד לבני הישיבות. זה עלון שמשדר את הסרת המחיצות של העולם ויש בו נגיעות שגם לא קשורות לחסידות".

לגבי הרמב"ם היומי - יש שרואים בעייתיות גדולה בכך שעמותה פרטית נכנסת לחמ"ד ומכתיבה סדרי לימוד.

"פה יש טעות", הוא אומר. "הרמב"ם היומי הוא לא יזמה של חב"ד. הרמב"ם היומי הוא תכנית של אגודת ידידי החמ"ד שעושה דברים נוספים מעבר לרמב"ם היומי. אך בסופו של דבר, החמ"ד קובע את סדרי הלימוד שלו".

בהקשר ללימוד הרמב"ם אומר שילת כי "מעניין איך שהציבור הדתי התחבר לזה בצורה טבעית. הרב קוק כותב במכתב שהנושא של לימוד כל ספר הרמב"ם כאחד מסדרי הלימוד יתחדש בוודאות לעתיד לבוא. זה מופיע באיגרות הראי"ה", הוא אומר למי שמבקש לראות את המקור. "ופתאום בא הרבי בשנת תשד"מ והכריז על תקנת לימוד הרמב"ם היומי במסגרת של 'חוק בל יעבור'. הרב קוק אומר את זה במעין נבואה, ומי שמימש אותה היה הרבי", הוא מוצא קשר חזק נוסף בין הציונות הדתית לחב"ד.

אז איך מתבטאת אצלך השליחות?

"העניין שלי הוא להתעסק עם דברים שיגיעו לקשת רחבה יותר של אנשים. נכון, את השליחות הזו התחלתי בציבור הדתי-לאומי, ומזה המשכנו לעוד ציבורים שהחסידות ואפילו היהדות בכלל לא הייתה אצלם פשוטה כל כך, וההצלחה קיימת".

יש לך עניין לגייס עוד חסידים לשורותיה של חב"ד?

"העניין שלנו הוא להביא את תורת חב"ד, שכל אחד במקום שלו יוכל ליהנות ממנה ולקבל ממנה המון. מי שיבחר להיות חב"דניק - אנחנו לא נפריע לו. אני לא מתלהב מזה שאנשים יהפכו דווקא לחב"דניקים. אגב, כל הנושא הזה של תיוג משתנה היום בעולם. אני חושב שהיום לרוב האנשים הדתיים נמאס מההשתייכות החוגית וזה משהו שחוצה מחנות. הסיבה לכך היא מאוד רוחנית ומאוד נכונה. וגם זה מסימני הגאולה. זה מלמד על כך שהקב"ה מתגלה ומתפשט. שהוא לא מאפשר לאף חוג להרגיש 'תפסתי אותך' - הר המור, מרכז הרב, חב"ד - משיחיסטים, לא משיחיסטים - כל מקום שתפס את אלוקים מראים לו בהשגחה: חבר'ה, תירגעו".

מפתיע לשמוע את זה על חב"ד שמכירה בכך שיש אמת בעולם אבל חב"ד זו אמת לאמתה...

"קודם כול זה נכון", הוא מסכים בחיוך, "אבל זה לא סותר. יש הרבה חב"דניקים שמנסים להגיע לאמת לאמתה הזו ועוד לא מצליחים. גם אני ביניהם".

ובכל זאת קשה להשתחרר מתחושת המיסיונריות-משהו כשאנשים נתקלים בבתי כנסת ציבוריים שחב"דניקים נכנסים אליהם, ופתאום הספרייה הדתית-לאומית מתחלפת בזו של חב"ד, ומקרים כמו מנהגי תפילה שמשתנים בגלל דרישותיהם של אנשי חב"ד.

"אני לא מכיר את הטענה שזורקים ספרים או שיש השתלטות על מניינים. אין שום מטרה להשליט מנהגי חב"ד בשום אופן", הוא קובע. "אני כן חושב שיש לחב"ד לפעמים בעיה של התנשאות יתר, אבל המקור שלה הוא טוב: הדרישות הן גבוהות מאוד ובלי התנשאות יהיה לחסיד קושי בביצוע שלהן. אם לא הייתה לשלוחים גאוות היחידה הזו, אין סיכוי שהיו יכולים לקחת אישה ושני ילדים למקום שאין בו לא קהילה, לא בית כנסת, לא מקווה ולא אוכל כשר. אבל אני מסכים שיש חב"דניקים שצריכים קצת להוריד את הגאווה שלהם כמו שכל יהודי צריך להוריד קצת את האף שלו. הרבי מעולם לא חינך להתנשאות ומעולם לא התנהג כך".

יש מי שמנתחים את תחילת הקשר של חב"ד עם הישיבות הציוניות דתיות, ככזה שנולד על רקע השבר הממלכתי שבא בעקבות ההתנתקות. שילת קצת מופתע מהקישור. "מעולם לא הייתה לי מחשבה לנצל משבר. אני פשוט 'נולדתי' בשלב מסוים שהדברים האלה קרו. ואגב, המשהו הזה של ההתנתקות היה חזק גם לי כחב"דניק וגם לחבריי שלאו דווקא משתייכים לציונות הדתית. אבל אני לא מבין, הציבור הדתי-לאומי דוגל בפתיחות ודוגל בהשתלבות בחברה, ואז פתאום כשבאים אליו עם תורות עמוקות ונפלאות של החסידות שמדברות על זה, יש כאלו שאומרים - הי הי, תיזהרו! הציבור הזה דוגל בבוא נקשיב, בוא נשפיע, בוא נשמע, בוא נהיה פה ושם - אז אך טבעי הוא שכאשר הם גילו את החסידות הם עטו עליה בכל הכוח. אם כבר יש פה ניצול, הוא של כנות ופתיחות וחכמה שהציבור הזה מוכיח עצמו בהן פעם אחר פעם בצורה מעוררת הערכה והשתאות".

מדינה וגאולה? – שאלה של פעם

שילת מוחה על ההנחה שיש פער בין המגזרים, למרות המכנה המשותף הרחב. "מה שהיה לפני מאה שנה, כשהאדמו"ר הרש"ב יצא נגד הציונות מול רבנים אחרים, פשוט לא רלוונטי היום! המונחים השתנו". ועדיין הוא מסכים כי יש מחלוקת אם אפשר לראות במדינה את התחלת הגאולה או שאין לה קשר לגאולה. "אבא שלי כתב מאמר לפני חצי שנה: 'מהי ציונות דתית?' הוא התפרסם באחד מכתבי העת הנחשבים. להפתעתי ראיתי שהוא כותב שהשאלה הזו של האם מדינת ישראל קשורה לתהליך הגאולה או לא היא לא שאלה שעומדת בליבת הציונות הדתית היום. פתאום אמרתי לעצמי – או, מעניין. הנושא הזה שעשו ממנו את עיקר המחלוקת עם חב"ד, הוא לאו דווקא בליבת הציונות הדתית. ואני אוסיף שהוא בטח לא נמצא היום בליבת העיסוק של העולם החב"די".

בכל זאת, התעקשנו לשמוע את עמדת חב"ד בעניין.

"חב"ד מצד אחד התנגדה לציונות בראשיתה, מכיוון שהיא ראתה בה תחליף של לאומיות במקום רוחניות. שאדם יבטא את הקשר שלו לעם ישראל רק דרך זה שיש לו ארץ, בלי מחויבות למצוות. האדמו"ר הרש"ב שחי בתקופה ההיא לא ראה את זה כמשהו אלוקי אלא כמשהו בעייתי. מצד שני, העובדה שהקימו פה מדינה נחשבה אצל הרבי מלובביץ' דבר שהוא נס ומשמים, רק בלי קשר לרעיון הציוני".

כלומר ההתייחסות בחב"ד למדינת ישראל השתנתה?

"ההתייחסות למדינה ולצבא אצל הרבי מלובביץ' הייתה כאל דבר של עם ישראל, וגם אם המדינה לא הייתה קדושה בעיניו צה"ל בוודאי היה קדוש בעיניו. הדבר התבטא בהרבה מקרים – אם בכך שהוא כיבד את מי ששירת בצבא בהקפות של שמחת תורה אצלו ואם בעידודים שהיה מעביר לצבא, ואם בתשובות נפלאות שהיה מעביר לאלמנות צה"ל כמו 'בעלך מסר את נפשו על עם ישראל'. הרבי אהב את מה שקורה פה בארץ".

באשר לארץ ישראל, שילת אומר שזהו נושא שהרבי עסק בו המון. "הוא חי אותו ונשם אותו גם מבחינת תורנית וגם מבחינת הקשר למה שקורה פה. יש ספר שלם בשם 'שערי ארץ ישראל' - שיחות של הרבי על ארץ ישראל".

וכיוון שכך, השאלה הכי גדולה היא איך הוא לא הגיע לארץ אפילו לא לביקור.

"אני יודע שקשה לקבל את התשובה הזו אבל הרבי חזר על זה שהוא לא מגיע לפה משום שהוא לא רוצה לצאת מכאן. אי הגעתו לכאן הייתה מרוב כמיהה, כמה שקשה לקלוט את זה. אנשים מארץ ישראל קיבלו אצלו תמיד יחס מיוחד, והוא היה מעורה פה בפרטי פרטים".

שילת מגלה כי בספר שעומד לצאת בשבועות הקרובים בהוצאת כנרת-זמורה-ביתן הולכים להיחשף פרטים על אודות המעורבות הגדולה של הרבי בנעשה במדינת ישראל. "הולכים לגלות שם שכנראה מכל המנהיגים התורניים שהיו ב-50 השנים האחרונות, מדובר כנראה באיש הכי מעורה בתהליכים המדיניים".

האם גם בתחום הרוחני ובדבקות בה' שחב"ד מדגישה, נבנתה קומה נוספת וייחודית דווקא פה בארץ?

"הרבי מדבר הרבה על הסיבה שבגללה לגויים כל כך מפריע שאנחנו פה בארץ ישראל. הגויים רואים באלוקים משהו גבוה שלא אמור להתערב במציאות. ואם עם ישראל הם עם קרובו - שגם הם יהיו גבוהים, הם לא צריכים ארץ. אבל הקב"ה רוצה שנביא אותו דווקא לתוך העולם הזה, וארץ ישראל היא השיקוף של זה".

זה קורה ב-68 השנים האחרונות?

"הנושא של המדינה הוא לא כל כך פשוט", הוא מבקש לחדד. "הרבי אמר בפירוש שזה לא חלק מתהליך הגאולה. לעומת זאת, בשנים האחרונות הוא כן ראה פה ניצנים של קיבוץ גלויות מעין מה שצפוי לעתיד לבוא. אין ספק שהנושא הזה התקדם עוד יותר בגלל שהשתנה המצב העולמי ורוב היהודים הגיעו לארץ ישראל. בחייו של הרבי רוב היהדות הייתה בארה"ב, אגב בגלל זה הוא קבע את מקומו שם – הוא כותב: אף אחד לא צריך לשכנע אותי על התענוג שיהיה לי בארץ ישראל. אני נמצא בארה"ב בגלל כלל ישראל. אבל נכון, יש פה תופעה מדהימה שמתרחשת ואי אפשר שלא לתת עליה את הדעת".

מאיפה הכסף

אירועי יריד החסידות ותכנית המלגות, וכן תכניות רבות ששילת עומד בראשן כמו 'חב"ד בקמפוס' ופעילות בתחומים נוספים רבים, דורשות מימון של מיליונים. ניסינו להבין מאין מגיע המימון.

"יש מספיק כסף בעולם לכל הדברים הטובים – זה סוד שצריך לדעת. צריך לעמול ולמצוא אותו. הקב"ה מאפשר לעשות בעולם את הדברים שהוא רוצה שיעשו. רק צריך למצוא את האנשים שדברים מסוימים מדברים אליהם ולא להכריח אותם לתרום לדברים שלא מדברים אליהם. אי אפשר לסמוך רק על הקשר האישי עם התורם", הוא מגלה מסודות המקצוע, "אלא שצריך למצוא את הנושא שמעניין אותו לתרום לו. ואתה צריך להשקיע – להסביר מה אתה עושה ולמה זה חשוב ולראות מי מתחבר לזה ובאיזו צורה, ויש סייעתא דשמיא".

שילת לא אוהב לדבר על זה, אבל מזה כמה שנים שהוא קרוב מאוד לאחד מהתורמים הגדולים בעולם היהודי. שמו יצחק מירילשווילי, יהודי בן 32 שלו קרן צדקה ששילת מנהל. רוב המימון של התכניות ששילת מנהל - "לא כולן קשורות בחב"ד" - הוא מציין, מגיע מקרן זו.

"למילה 'עסקן' נדבקו בשנים האחרונות המון דברים שליליים של מאכעריות ושל חאפריות ואני לא יודע מה עוד, אבל 'כל מי שעוסקים בצורכי ציבור באמונה הקב"ה ישלם שכרם', ואנחנו יודעים שהעוסק בצורכי ציבור אף פטור ממצוות לעתים. זאת אומרת שהנושא של עסקנות הוא ברום המעלה של עם ישראל. אני אישית לא רואה בעצמי עסקן אבל אם אני כזה אז זה פשוט כי אני מנסה להתעסק בדברים שאני מאמין בהם, שיכולים לקרב אנשים. אני הייתי מגדיר את עצמי יותר כשליח מאשר עסקן. וכך אני משתדל שייראה היום שלי וייראו החיים שלי והמשפחה שלי".

לסיום שאלנו אותו על המשך דרכו, אף שהוא נראה כמי שלא עוצר בעלייה.

"לפני עשרים שנה חשבתי שאפשר להפוך את העולם מהר יותר ממה שאני חושב היום, ואני מצפה שאפילו שאני רואה היום כמה שזה מסובך, בעוד עשר שנים זה ייעשה בדיוק באותן אנרגיות של היום ועוד הרבה יותר. אחד הוורטים שאני אוהב לשנן לעצמי הוא שכתוב 'אל תשליכני לעת זקנה'. החסידות מסבירה – אל תשליכנו היום לעת זקנה, שלא נהפוך היום להיות אנשים זקנים וכבדים ושלא מאמינים בעצמם, שנישאר צעירים לנצח".

כלומר גם בגיל 80 תהיה חלק מצעירי חב"ד?

"כן. זה פשיטא. בעזרת השם".

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היסטוריה על סולם אחד

  הטור האישי של סיון...

מנהלי בית ספר, לכאן

  אבינועם הרש ביוזמה חדשה...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם