וואטסאפ מלכת הכיתה

m 4 whatapp

צילום: דו״צ

איילת כהנא

הווטסאפ הוא כבר מזמן חלק בלתי נפרד מהיום-יום של רובנו – הורים וילדים – אבל החידוש הוא שאט-אט לא מעט אנשי חינוך מזמינים את התלמידים לשלוף את הטלפון החכם באמצע השיעור ומשתמשים בתכנת הצ'אטים הפופולרית. מה שנקרא בלי להתנצל. מהעבר האחר נותרה עדיין אופוזיציה חינוכית מוצקה, ובבתי ספר רבים נותר מחיוץ לתחום כל מה שקשור ברשת הסלולרית * לעזוב את הקבוצה או להצטרף אליה?

זה היה בשיעור היסטוריה בכיתה י"א. 'העזתי' להתעסק בנייד באמצע השיעור. אם אני זוכרת נכון שיחקתי 'סנייק', סימן לחוסר המיומנות שלי לשמור על ריכוז במהלך שעות הצהריים בלימודים. מובן שבאתי על עונשי.

12 שנה קדימה, והעולם לא רק נסק מבחינה טכנולוגית אלא גרר מלחמות חינוכיות נגד השפעות דור המסכים, אך יש מי שמחליט להתאים עצמו לדור ולנסוק אתו אל אפשרויות הטכנולוגיה הבלתי נדלות. באולפנית טבריה למשל, תלמידות כיתה ח' לא רק שלא יינזפו כשיוציאו מהתיק את הטלפונים החכמים, הן אפילו נדרשות לעשות זאת במהלך השיעור.

"בשיעורי שפה התלמידות נדרשות לחפש בגוגל אחר משימות שהן מקבלות ממני בדוא"ל הכיתתי", מספרת המחנכת והמורה לספרות רחלי סבג (38). "באמצעות תכנת גוגל קלאסרום הן מקבלות מטלה לשיעור ועובדות בזוגות או בקבוצות. את העבודה הן עושות באמצעות הטלפון החכם, והתוצאות שלהן נאספות אליי לתכנה – איסוף שמאפשר לי לעקוב אחר העבודה שלהן וגם לתת משוב. מעבר לזה הרבה פעמים בשיעורים אני שולחת אותן לכל מיני אתרים לחקור או לגלות דבר מה". רחלי מדגישה שהכול כמובן נעשה על ידי גלישה על הווי-פיי המסונן והמוגן של החטיבה.

זה לא קצת מתקדם מדי להשתמש בטלפונים חכמים בשיעור?

"קודם כול, אנחנו לא מלמדים באופן הזה בכל שיעור", מסייגת רחלי, "אבל צורת הלמידה הזו מגבירה את המוטיבציה של התלמידות ללמוד. זה כלי, שאם נודה על האמת, נחמד יותר לשוטט בו מלשמוע את המורה מדברת 20 דקות על איזה נושא. כך הן לומדות בעצמן במקום שהמורה תעמוד ותדבר, ויוצא שדווקא התלמידות הן הדומיננטיות בשיעור. אני חושבת שגם ההטמעה טובה יותר וגם התוצאה טובה יותר. זה מפחית בעיות משמעת כי הן עסוקות במשימה, וזה העולם שלהן, העולם הטכנולוגי, אז למה לא להשתמש בו?" היא תוהה.

מלבד השימוש הכללי בטלפון החכם רחלי נעזרת בווטסאפ מול התלמידות. "הווטסאפ משמש אותי ככלי לארגון ערבי כיתה או לחלוקת תפקידים, לתזכר להביא חומר מסוים למחר או להודיע אם עשיתי שינוי במערכת. כמו כן במארג החברתי של הכיתה יש לעתים עימותים וחיכוכים בין התלמידות, ומכיוון שהן יודעות שאני בקבוצה הן לא מתבטאות בצורה לא יפה אלא מכבדות זו את זו".

מה את חושבת שעתיד להתפתח מהיחס החיובי לווטסאפ?

"נוכל לערוך מבחנים מתוקשבים, והם יקלו גם עלינו, המורים – לא נצטרך להתעסק עם איום הניירת. זה בוודאי יקל גם על התלמידים, ובהם גם תלמידים עם הפרעות קשב".

הזן/י נושא חדש

הרב תומר גרוסמן מנהל את ישיבת צביה אלישיב בלוד, וגם הוא תומך ביתרונות השימוש בווטסאפ, ולא רק מבחינה ארגונית:

"יש לנו לא מעט שיחות בצוות על העניין הזה, והמשפט שאני חוזר עליו הוא: 'הרכבת יצאה מהתחנה'. הטכנולוגיה כאן והווטסאפ כאן, השאלה היא אם אני כמחנך מחמיץ את הרכבת או עולה עליה".

למה הכוונה?

"אם אנחנו כאנשי חינוך רוצים ללמד את הילדים שלנו כיצד לחיות בעולם שסביבם, אנחנו יכולים להעלות אותם מהרמה של ה'פחחח' וה'בעעעע' ולקחת את הפיתוח הזה לרמה אחרת. למשל", ממחיש הרב גרוסמן, "אפשר להעלות אצל התלמידים סוגיות למחשבה בקבוצת הווטסאפ, להשתמש בו ככלי שבאמצעותו אני מעשיר את חיי התלמידים שלי או לשלוח סרטון כלשהו כמתודה, שעל התלמידים לצפות בו לפני השיעור – ובשיעור עצמו דנים בעניין. מעבר לזה מובן שיש בו יתרון לתלמידים המתקשים בהכנת שיעורי הבית או הלמידה למבחן, והקבוצה – הכוללת גם את המורה – יכולה לבוא לעזרתו.

"מדובר בכלי שמאפשר למורה לעזור לתלמידים גם אחרי שעות בית הספר (מובן שהכול תלוי בשאלה עד כמה המורה הוא חלק מחיי התלמידים אחרי שעות הלימוד), ומובן שחייבות להיות מגבלות – אנו מלמדים את התלמידים להשתמש בווטסאפ בחכמה, לשים לב למה כותבים, על מה מדברים ועל מה לא ובאיזה אופן ויחס".

דיברת על אחרי שעות הלימודים. מה בעניין הלימודים עצמם? האם השימוש בווטסאפ יכול להיות לעזר בשיעור?

"ווטאספ בכיתה הוא רעיון מצוין, מכיוון שהטלפון הסלולרי הוא האח הצעיר של המחשב הנייד", הרב מקביל. "הבעיה היא שיש מתח מסוים בין ההורים שלא רוצים שלילדים יהיה טלפון חכם ובין מי שכן מאפשרים זאת לילדיהם. לכן אנו לא מעודדים שימוש בווטסאפ בתוך הכיתה, כי הוא עלול ליצור מצב לא נוח. אנחנו לא רוצים ליצור לחץ חברתי אלא לכבד את החינוך של ההורים", הוא מדגיש.

למה להיגרר לווטסאפ? מדוע לא להשתמש במייל? זה כלי מקובל יותר כביכול.

"ברוכים הבאים לעולמם של ילדים בני עשרה; הם לא יודעים מה זה מייל", קובע הרב גרוסמן. "המדיום הזה מת מבחינתם".

מה אתה עונה למתנגדים?

"למי שזועקים על השוטטות באינטרנט שבכף היד – אנחנו מחייבים את התלמידים להכניס נטספארק למכשירים. אשר לרצון להוציא אותם מהמסכים – כשהייתי בכנסת בדיון על חינוך מתוקשב היו הורים שהתנגדו לתכנית בטענה שזה דור שצריך להוציא מהמסכים. הטענה שלי הייתה פשוטה: הבעיה שלכם עם דור המסכים היא שהילדים נמצאים עשר שעות מול המסך. בואו נקציב להם שלוש-ארבע שעות ביום ונפיק מהן את המיטב, ולא נשפוך את התינוק עם המים. ההורים יכולים להגביל את התלמידים בבית, בעוד את השעות 'המותרות' הם יעבירו בתוכן לימודי, חינוכי ומשמעותי. מובן שיש גם יתרון לפנאי שהילד צריך כדי לנקות את הראש", הוא מוסיף. "אבל תלמיד שעובד עבודה מתוקשבת, אני כמנהל אומר לך שקשה לי להוציא אותם להפסקה".

יציאה מהקבוצה

הרב שמואל שפירא, ראש ישיבת צביה באילת, חולק על עמיתו לרשת החינוך. לדעתו הטענה כי טלפון חכם הוא כלי שחייבים להחזיק בו, ומי שלא מחזיק בו אינו קיים – איננה נכונה. ויותר מזה: "אני למשל לא שולח הודעות בווטסאפ לתלמידים אלא רק במסרון. גם הודעות קבוצתיות אני שולח במסרון, ומשלם על זה הרבה כסף, פשוט משום שאני לא חושב שעלינו להשתמש במדיום שאנו כביכול חייבים להשתמש בו. תלמיד צריך לדעת שגם אם הוא לא משתמש בסמארטפון העולם לא מתמוטט. התשדורת שאפשר אחרת היא משמעותית".

מה ההבדל בין הודעת ווטסאפ למסרון?

"כדי שיהיה לי ווטסאפ אני צריך טלפון עם אינטרנט, ואני לא מאמין שחייבים להחזיק אינטרנט בסלולרי. אפשר לחיות בלעדיו!" הוא אומר משפט שכמעט שלא מסתדר לנו בדור הזה. "ברגע שתצורת התשדורת של בית הספר עם התלמידים מכריחה שיהיה לו ווטסאפ, זאת אומרת שזה כלי שחייבים להחזיק בו, ואני לא חושב שזה נכון".

הרב גרוסמן העלה הרבה טיעונים בעד קבוצות הווטסאפ עם התלמידים. מה אתה חושב עליהם?

"קודם כול אין ספק שבקבוצה עם המורה יש יותר נימוס בדיבור, אבל גם את זה התלמידים עוקפים: בהרבה כיתות יש שתי קבוצות, אחת עם המורה ואחת בלעדיו. זה שהרכבת נסעה זה לא אומר שגם אנחנו, כאנשי מערכת החינוך, צריכים לעלות עליה. אני חושב שהנזקים שהטלפונים החכמים גורמים הם נזקים גדולים מאוד, ולצערנו לא הצלחנו להגיע למצב שכל הניידים מוגנים, ועם כל היתרונות שיכולים להיות לשימוש בווטסאפ אני מרגיש שכמערכת אנחנו צריכים לומר: לא חייבים אותו, אפשר בלעדיו. לא כל דבר שאתה אומר כולם חייבים לראות.

"אני גם לא חושב שזה דבר בריא", הוא מוסיף. "המתח הזה, ובייחוד ריבוי קבוצות – אנחנו כל הזמן עסוקים בבדיקה מי שלח מה ונמצאים בתחושת ה'אסור לי להפסיד' – תופסים את הזמן בצורה מטורפת. וההאשמות ההדיות כמו 'ראינו שקראת את ההודעה' – אני לא בהכרח חושב שעם כל הרווחים שיש בדבר משתלם לומר שזה כלי שאנו מאמצים ככלי חינוכי.

"אפילו במשפחה שלי יש קבוצה של הילדים שאני לא בתוכה", הוא מגלה. "כמות ההודעות שבן נוער מקבל בווטסאפ בשעה היא מטורפת. את יודעת מה קורה כשתלמיד מקבל באמצע השיעור שיחה ממספר חסום? הדעת נטרפת, הוא חייב לענות לטלפון! לכן אני בווטסאפ לא משתמש, כאמירה לתלמידים".

 

b7underdos5

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חלון לחלון אוברטון

  כך משתלטים לנו על...

תחבורה ציבורית

  אשר בן אבו מתרגל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם