כשלא מחכים לך בהשבעה

8 hayalim

איילת כהנא

מדי שנה, מאות חיילים חרדים שבוחרים להתגייס מוצאים עצמם ללא בית חם לחזור אליו. הצבא דווקא יודע לדאוג להרבה מאוד מהצרכים שלהם כחיילים בודדים, ובכל זאת – קהילה תומכת ואהבה הן לא ממש חומרים זמינים כשאתה בוחר בדרך שונה כל כך מהעולם שבו גדלת * העיתונאי אהרן גרנות – חסיד גור בנשמה ולאומי בפועל, התחיל בחייל אחד ומאז הם מגיעים אליו ללא הפסקה

כ-2,500 החיילים החרדים המתגייסים בכל שנה נתקלים בהתנגדות להחלטתם מצד הקומץ הרעשני ברחוב החרדי המשתמש במנגנוני הכוח שלו למרר את חייהם. רק לפני כשבועיים נעצר חשוד שפרסם שמות ותמונות של חיילים חרדים על גבי פשקווילים שנתלו בשכונות החרדיות, לצד שם התואר שהודבק לחיילינו לאחרונה – חרד"קים - על משקל חיידקים, ראשי תיבות של "חרדי קל דעת". עוד לפני תליית הפשקווילים דווח בכלי התקשורת כי גורמים מסוימים יצרו מאגר מקוון שיאסוף את פרטיהם של חיילים חרדים ואת תמונותיהם במטרה להרתיע אחרים מלהתגייס לצבא.

אך יש מי שנאלץ להתמודד עם ניכור מצד משפחתו, בנוסף לנחת זרועה של החברה המתנגדת לגיוס: כ-17 אחוזים מכלל המתגייסים החרדים בכל שנה נחשבים חיילים בודדים. רובם נזרקים מביתם על ידי ההורים ומוצאים עצמם בצבא בלי אמא דואגת, בלי אבא גאה להתייעץ אתו, בלי אחים שמסתכלים בהערצה ובלי בית חם לחזור אליו בשבת.

לצה"ל עומד הקרדיט שלו בכל הנוגע לדאגה לאותם חיילים בודדים, אך מכיוון שהמערכת היא גוף גדול, היחס האישי והמשפחתי אינו יכול להיות ממומש.

משפחתו של אהרן גרנות, עיתונאי מוכר ותושב קריית ארבע, הפכה למשפחה מאמצת לכמה וכמה חיילים חרדים בודדים בחצי שנה האחרונה. "חיפשנו לאמץ חייל חרדי בודד לאחר שהתוודענו לתופעה של קמפיין החרד"קים", הוא מספר. "כשמצאנו את החייל שלנו, התברר לנו שיש עוד הרבה כמותו. במקביל נחשפו לתופעה מופלאה של משפחות רבות בקריית ארבע שהיו מוכנות לאמץ חיילים בודדים כאלה". היום מדובר על ארבע משפחות ביישוב בסך הכול שכל אחת מלווה כמה חיילים בודדים שגרים יחד בדירה אחת. חייל אחד מתגורר אצל משפחת גרנות בבית, כבן משפחה של ממש. "החייל שלנו משתחרר אלינו בכל יציאה, ויש לו פה בית לכל דבר - יש לו חדר, אוכל חם, כביסות, 'מכונית של ההורים' לנסוע בה, ומובן גם שיש לו תמיכה של משפחה. נורא להגיע לטקס סיום מסלול כשאין מי שבא לחלוק אתך את השמחה ולתת לך חיבוק", מתאר גרנות את החוויות שעמן נאלצים להתמודד החיילים הבודדים. "אין לך אחים קטנים להביא לטקס שיהיו גאים בך, וגם ביומיום - לחיילים הקרביים יש שעת ט"ש (טרום שינה) שבה הם מקבלים בחזרה את הטלפונים שלהם ומסתכלים בהודעות, בשיחות שלא נענו וכו'. אי אפשר לתאר כמה כואב לראות שאף אחד לא חיפש אותך, לא מעוניין לשמוע מה שלומך".

harel

ההפגנות דווקא עודדו

י' הגיע למשפחת גרנות בסוכות האחרון. "את אהרן הכרתי דרך חבר שהיה אמור להתגייס ולהיות מאומץ על ידי משפחתו. בסוף אותו חבר לא התגייס ואני זכיתי במשפחה היקרה הזאת", הוא אומר בהתרגשות. "העובדה שילד מאומץ מתקבל אצלם בזרועות פתוחות ובלי פרצופים היא ממש לא דבר מובן מאליו. זה חלק מהסיבה שעשיתי מה שעשיתי כשבחרתי להתגייס.

"בציבור החרדי, אם מישהו רק מגיע לשבת בוחנים אותו מכף רגל ועד ראש וחוקרים אותו. פה, מקבלים כל אחד באשר הוא, לא משנה מאיפה הוא בא. יש לי חדר, אני קורא לאהרן אבא, אני קורא לאשתו לאה אמא, אני עוזר בבית, הילדים שלהם הם אחים שלי, וכשאני יוצא מהבסיס אני חוזר הביתה".

הוא מגיע ממשפחה מרובת ילדים בדרום המשתייכת לפלג הירושלמי - פלג בראשות הרב אוירבך בירושלים שמתנגד מכול וכול לגיוס. כשלמד בישיבה גדולה, החל להתנדב במד"א. ההורים שלו לא קיבלו את התנדבותו בעין יפה, גם לא את העובדה שעל הצבא דיבר מגיל צעיר. "תמיד ידעתי שאעשה צבא ואתרום למדינה, לכן גם היה חשוב לי להתנדב". אחרי כשלוש שנים במד"א, החליט י' שהגיע הזמן להתגייס. "הודעתי להורים שאני מתגייס, והם לא קיבלו את זה. אבא שלי, איש הפלג הירושלמי, שאגב - ההפגנות שלהם רק העלו לי את המורל להתגייס - קרא לי לשיחה. הוא אמר לי 'אין לך מה לעשות פה יותר'".

י' הושלך מהבית והלך לפארק סמוך כשהחפצים שלו ארוזים ונרטבים בגשם, מתפלל לקב"ה שיעזור לו. גם בישיבה שבה למד לא אהבו את העובדה שי' מתנדב במד"א. "אמרו לי שזה לא מקובל, אבל כל עוד אני לא הולך ומספר לחבר'ה וגורר אותם אתי להתנדב אני יכול להישאר. עם זאת, ראש הישיבה הזהיר אותי שברגע שהוא קולט משהו לא תקין בנושא הזה זה נגמר". אחרי שהוריו הוציאו אותו מהבית, המשיך י' להתגורר בישיבה וב"בין הזמנים" היה עובר ממקלט למקלט. זאת, עד שהוריו הפסיקו לשלם לישיבה.

"בישיבה הייתי נחשב בין המצטיינים", הוא מעיד על עצמו, "לא הייתי 'נוער שוליים'. מאז שההורים הפסיקו לשלם, נשארתי בישיבה עוד חצי שנה כשהם לא יודעים שאני עומד להתגייס", הוא נזכר. "כמה ימים לפני הגיוס כבר לא יכולתי לשמור את זה בבטן וסיפרתי לראש ישיבה. הוא מצדו אמר 'תעשה מה שאתה רוצה אבל אל תהיה כאן'. לזכותו ייאמר שהוא לא זרק אותי - עשו לי ממש מסיבת פרדה".

אתה בקשר עם מישהו מהישיבה היום?

"נשארתי בקשר עם הרבה חבר'ה ושניים נוספים מתגייסים בעקבותיי. אני אומר גם להם: בסופו של דבר הגעתי לצבא ואני מרוצה מאוד. אני ממש מרגיש שנשלחתי לפה משמים".

כשחיפש י' את דרכו לקראת הגיוס, הגיע לאחד מהרבנים המוכרים בציונות הדתית להתייעץ אתו. "סיפרתי לו מאיפה אני בא והוא אמר לי 'אתה תעשה קידוש השם ועם ישראל צריך אותך'. התחלתי להגיע הרבה לשיעורים שלו ובכך העמקתי את תחושת השליחות לעם ישראל. עשיתי 'ריסט' על כל החיים שלי, אני היום דתי-לאומי ירא שמים, ומבחינת שמירת מצוות - אדרבה, התגייסתי למען עם ישראל אז אני לא אזיק לו עם פגיעה בצד הרוחני שלי".

אתה מצליח לשמור על האדיקות שלך בצבא?

"חד משמעית כן. אני בפלוגה של חרדים, אין אצלנו בנות והצבא מכבד את האוכלוסייה החרדית ומקדם אותה". לי' חשוב להדגיש שלמרות הכול הוא אוהב את הציבור החרדי כמו שהוא אוהב את הקהילה שאליה הוא משתייך היום. "לא עזבתי את הציבור החרדי בכעס".

שנתיים וחצי אין לו כל קשר עם משפחתו חוץ משני אחים שעובדים ולא נמצאים בישיבות. אחיו הקטן, הוא מגלה, אוטוטו מתגייס גם הוא.

"חשוב לי לציין שהצבא תומך בי כחייל בודד מבחינה כלכלית, ושבכלל הצבא הוא מסגרת מאוד תומכת בשבילי", אומר י'. "לאלה שנמצאים במצב שאני הייתי בו ולא יודעים מה לעשות עם עצמם הייתי אומר להתגייס, הצבא הוא מסגרת תומכת שיכולה להעמיד אותך על הרגליים".

למה ההורים מגיעים לקיצוניות כזו של השלכת ילד מהבית?

"הקמפיין של החרד"קים חלחל עמוק מאוד ברחוב החרדי, אבל עיקר עיקרי העיקרים שמהם פוחדת כל משפחה חרדית הוא השידוך של האחים", מסביר גרנות. "מדובר בכלי אדיר במשמעות ובאיום אסטרטגי על חיי המשפחה. זה אמנם נשמע כמו מלפני מאתיים שנה אבל עד היום זה משנע את המערכת. הילדים משודכים טוב? הצלחת בחיים. אם הלכו השידוכים של הילדים, אתה בצרות צרורות".

hakama

דירה מוכנה תוך יום

אחרי סוכות, "השמועה" התחילה להתגלגל ויותר ויותר חיילים חרדים בודדים התדפקו על דלתו של גרנות. בקריית ארבע נפתחה בתחילה דירה יחידה להשכרה לחיילים בודדים, ובהמשך נפתחה דירה נוספת. גרנות מספר על ההתפתחויות:

"בשבת שבין יום כיפור לסוכות צלצל אליי מישהו בשם מ' שרוצה לבדוק אפשרות להיכנס לדירה השנייה שעתידה הייתה להיפתח בזמנו. הוא גורש מהבית של ההורים וגר אצל אחותו הנשואה. ביום חמישי בחצות, אחרי יום עבודה מטורף, התחלתי לבנות את הסוכה שלנו. בעודי בונה את הסוכה מתקשר אליי מ' ואומר לי שגם את ביתה של אחותו הוא נאלץ לעזוב, ושאל אם יוכל להגיע למחרת עם כל הדברים שלו. שאלתי אותו 'איפה אתה עכשיו?'והוא ענה לי שהוא ברחוב. אמרתי לו שיביא מחר כמה דברים ובחול המועד אבוא עם הרכב ונאסוף את השאר. סגרתי את הטלפון ותפסתי את עצמי: מה אני אומר לו לבוא מחר? הוא הרי יושב על המדרכה בלי קורת גג באמצע הלילה! התקשרתי אליו בחזרה ואמרתי לו שאני בדרך אליו.

"כשהגעתי אספנו את הדברים שלו מהדשא", מתאר גרנות בכאב, "השליכו לו את הדברים מהחלון ואספנו הכול בשקיות כמו פליטים. למחרת הבנתי שעלינו לפתוח את הדירה השנייה מהר מאודף וקראתי מיד לשני חיילים נוספים שהמתינו להיכנס לדירה אחרי פסח. בחול המועד חתמנו חוזה על הדירה ובהמשך השבוע אספנו רהיטים שאנשים טובים תרמו. אלימלך קרזן ממנהלת מערת המכפלה ומאיר דנא-פיקאר מנהל השיווק של המדרשה בחברון נרתמו לעזור וביום שישי בארבע אחר הצהריים למ' היה בית.

"ההתגייסות של האנשים בקריית ארבע לטובת העניין היא מדהימה", מתאר גרנות. "השכנים שלי בקריית ארבע והצוות של המועצה המקומית והמועצה הדתית עושים כל שביכולתם לתת לילדים האלה בית חם".

לפני כחודשיים, אחרי שנפתחו עוד שתי דירות (ארבע בסך הכול), ואחרי שגרנות ראה שהוא מתעסק בזה יומם ולילה, החליטו כלל העוסקים במלאכה להקים עמותה. "אמרנו לעצמנו שיש הרבה צרכים לאותם חיילים, ושבלי תרומות אנחנו ניפול. התכנסנו כמה אנשי מעשה, כולם תושבי קריית ארבע חברון ובנותיה, והחלטנו להקים את עמותת 'עושי חיל'". בזכות העמותה הצליחו גרנות וחבריו למצווה לגייס את מנכ"ל רשת פוקס, והוא פינק לאחרונה את החיילים בבגדי חורף, ואת רשת 'פריד' שתרמה שמיכות פוך לכולם.

fox

כל החיילים המתגוררים היום בדירות בקריית ארבע משרתים בחברון?

"יש 14 חבר'ה שמשרתים בהר דב, בהר קרן, חלקם בגבעתי, בצנחנים; בקריית ארבע הם פשוט מצאו בית. הם אוכלים אצל המשפחה המאמצת סעודות שבת והמשפחה מצדה מתקשרת לשמוע מה נשמע במשך השבוע, עוזרת עם המפקדים וכו'. החבר'ה גם מרגישים חופשי לקחת את האוטו בסוף השבוע מהמשפחות ובשעות ט"ש אנחנו מדברים אִתם. לי למשל יש ארבע-חמש שיחות כל ערב ובכל בוקר אני שולח לכולם הודעות: 'אוהב אותך', 'חושב עליך', 'מתגעגע'. חייל שיודע שיש לו גב הוא חייל יותר טוב, ומפקד שיודע שלחייל שלו יש גב יודע שיש לו חייל טוב יותר", מסכם גרנות.

עמותת 'עושי חיל - הבית לחייל החרדי הבודד' קוראת ליישובים השונים ברחבי הארץ לאמץ את הקונספט ולפתוח דירות לחיילים חרדים בודדים בקהילות. "יש חיילים בודדים ששוהים בבית החייל ברמת גן ואמנם יש להם מיטה לישון בה אבל אין להם מי שיחבק אותם", מדגיש גרנות את הצורך בדירות חיילים בודדים בתוך קהילה תומכת. "הצבא עושה עבודת קודש וקציני ת"ש הם מלאכים, אבל בגלל שהצבא הוא גוף גדול יש הרבה חבר'ה שנופלים בין הכיסאות והצבא לא תמיד מאורגן לזה. אנחנו מנסים לסייע בידם של קציני הת"ש והמש"קים, הרי הצבא לא יכול להצמיד לכל חייל אבא. זה בלתי אפשרי. אני מרגיש שאני עושה עכשיו מילואים", הוא מתאר.

"יש לנו חייל שמשרת בהר דב שבחרמון", מספק לנו גרנות סיפור נוסף למיטיבי לכת. "במוצאי שבת שבה הדלקנו נר ראשון של חנוכה הוא התקשר אליי וסיפר שהוא מתגעגע הביתה. סגרתי את הטלפון ומיד צלצלתי למ"מ שלו. שאלתי אותו אם יש מצב שאני מפתיע אותו במוצב הלילה, והמ"מ ענה - כן, אבל זה יעלה לך 30 סופגניות לכל המחלקה ודבר תורה. איש חב"ד-חברון, הרב איציק ניימרק, תרם לי שלושים סופגניות ואִתן עליתי להר דב. גשם שלג וערפל ליוו אותי עד המוצב. כשנכנסתי הלכו להעיר את החייל שלנו שישן אחרי משמרת בחמ"ל. אמרו לו: 'פקודה! אתה חייב לבוא אתנו'. אפוף שינה הוא יצא מהמיטה, נכנס למועדון וראה אותי. בבכי וצחוק הוא ביקש לשמוע איך הגעתי לכאן, והתענג על 'חומוס-אליהו' שהוא אוהב ושדאגנו לאסוף לו בדרך".

 

לתרומות לעמותה אפשר ליצור קשר דרך דף הפייסבוק "עושי חיל הבית לחייל החרדי הבודד".

logo

תמונה: דו"צ - אילוסטרציה ויח"צ

 

b7underdos5

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבת של מי?

  מאמר מאת איתמר סג"ל

אז למה מצווה ועושה

  מאמר מאת יאיר שח"ל,...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם