ייהוד הגליל

6 ihud

רועי אהרוני

את המספרים שלפניכם אפילו בלמ"ס קשה להשיג אלא רק אחרי עיבודים וחישובים, אבל אלו העובדות הלא נתפסות – במשך שני עשורים מדינת ישראל מדללת את היהודים מהצפון ומהדרום * כך מדינת ישראל מאבדת בפועל את אחיזתה בנגב ובגליל, לאו דווקא בגלל חוסר תשומת לב ותקציבים, אלא בשל סירוס היכולת לומר במדינת שלטון בג"ץ את הביטוי "ייהוד הנגב והגליל" * כתבה ראשונה בסדרה

ספק אם אהוד מנור היה מעז לומר היום לשומע העברי: "בוא אתי אל הגליל". כבר קבל עליו הפרופ' אורן יפתחאל, בעצמו יליד קיבוץ מצובה, כי "השיר משקף את הבלעדיות היהודית בתפיסת נופה של הארץ... השיר רצוף בשמותיהם של יישובים יהודיים, אך לא מזכיר, ולו במילה, את יישוביו או תושביו הערבים של האזור". ייתכן שגם שלונסקי היה מקבל שטיפה דומה אילו כתב היום את השורה "עוֹד נִבְנֶךָּ, נֶגֶב, וְנִבְנֵיתָ".

בקושי אפשר למצוא היום אנשים שמדברים גלויות על 'ייהוד'. זו נשמעת מילה גזענית ומפלה. לא לחינם כתבה חברת הכנסת תמר זנדברג כי המילה 'ייהוד' היא "מילה שכבר חשבנו שעברה מן העולם". זו גם הסיבה שכשחבר הכנסת בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) קרא מעל בימת הכנסת לייהד את הגליל, הוא זכה לקריאות ביניים נזעמות גם מפי החברים הציונים במשכן.

כך גם הסביר לנו גורם המעורה בסוגיה: "המדינה אינה מדברת בשפה הזו כי זה לא בגיץ. הממשלה איננה יכולה לצאת היום בתכנית לעידוד האוכלוסייה היהודית ובמתן הטבות לאוכלוסייה היהודית כדי לעבור לגליל".

הבג"ץ המכונן בעניין הזה הוא הבג"ץ שניתן בשנת 1995 בפרשת קעדאן: זוג ערבים מבאקה אל גרבייה רצה להצטרף ליישוב קציר אך נענה בשלילה. באמצעות האגודה לזכויות האזרח עתרו השניים על שמנהל מקרקעי ישראל, שהוא גוף ממשלתי, מחכיר אדמות לגוף כמו הסוכנות היהודית – והוא פועל למען יהודים בלבד.

אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון דאז, קבע: "חובתה של המדינה לנהוג בשוויון משתרעת על כל פעולותיה... חלה אפוא גם לעניין הקצאת מקרקעי המדינה". הוא קבל על ש"מרבית השיקולים שהוצגו בפנינו על ידי הסוכנות היהודית מבוססים על אותו סיווג 'חשוד' של השתייכות לאומית, וכל מטרתם לא באה אלא לקדם התיישבות יהודית באזור", רחמנא ליצלן. בסיכום הדברים כתב ברק: "המדינה לא הייתה רשאית על פי דין להקצות מקרקעי המדינה לסוכנות היהודית לצורך הקמת היישוב הקהילתי קציר על בסיס של הפליה בין יהודים לבין מי שאינם יהודים".

בנאומו בכנסת טען חבר הכנסת סמוטריץ' כי אין הבדל של ממש בין חוק השבות ובין הרצון לייהד את הגליל, מלבד שחוק השבות נחשב לגיטימי ומתיישב עם החזון הציוני בעוד ייהוד הגליל נעשה מוקצה מחמת מיאוס. הכול מאמינים שצריך שיהיה רוב יהודי בין הים לירדן ומדן ועד אילת – אולם לומר זאת על יישוב ספציפי זה כבר מסובך יותר בעידן הפוליטיקלי-קורקט.

תנופת הכשרת הקרקעות לקראת התיישבות כפרית בגליל כונתה 'מבצע סוס'. לא ברור מה משמעות השם, אבל יש הטוענים כי מדובר בראשי התיבות של המילים 'סוף-סוף', כלומר לאחר שנים ארוכות של עבודה באזורים אחרים הוחלט ליישב את הגליל.

ובכן, לא תמיד זה היה כך. בשנותיה הראשונות של המדינה הושקעו בצפון מאמצים רבים. הקרן הקיימת לישראל מעידה כי לאזור זה היא ייחדה את מרבית מאמציה, וכי אנשי צבא רבים הגיעו ללשכתה בשלבי התכנון של פתיחת דרכים חדשות ופילוסן והכשרת הקרקע להקמת יישובים חדשים.

תנופת הכשרת הקרקעות לקראת התיישבות כפרית בגליל כונתה 'מבצע סוס'. לא ברור מה משמעות השם, אבל יש הטוענים כי מדובר בראשי התיבות של המילים 'סוף-סוף', כלומר לאחר שנים ארוכות של עבודה באזורים אחרים הוחלט ליישב את הגליל.

בשנת 1964 הכריזה הכותרת במעריב כי נפתח "המבצע לייהוד הגליל", שתכליתו לפי העיתון ליישב את הגליל ביהודים בגלל ריבוי הכפרים הערביים באזור. בשנת 1965 נערכה "חגיגת ההתנחלות החדשה בגליל", בימים שבהם כנראה נלווה פחות מטען למילה 'התנחלות'. בטקסי הנחת אבן הפינה ליישובים החדשים השתתף ראש הממשלה לוי אשכול.

בימי ממשלת בגין הוחלט להקים 30 מצפים בצפון ב'תכנית המצפים בגליל', והתכנית כונתה בפי כול 'ייהוד הגליל'. לפי יוזמיה, הייתה מטרת התכנית לפרוס אוכלוסייה יהודית ברחבי הגליל כדי להגדיל את אחוז היהודים בגליל ולמנוע מעבר של ערבים לאדמות מדינה באזור.

בנוגע לנגב תקצר היריעה מלתאר את החשיבות שראו בהפרחת השממה וביישובה ביהודים בשנים הראשונות של המדינה. ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון נחשב למוביל הרעיון הזה.

הכול תקוע

גם הפרופ' יפתחאל, המתנגד לייהוד הגליל, מודה כי בעשורים האחרונים הואט מיזם הייהוד. "מצבו של הגליל קשה מבחינה דמוגרפית", אומר חבר הכנסת מוטי יוגב (הבית היהודי). "במקומות מסוימים בגליל המערבי ובגליל התחתון יש רוב של יותר מ-70% ערבים. בעוד הצעירים היהודים עוזבים כי הם רואים פוטנציאל גדול יותר במרכז, הצעירים הערבים נשארים כי זהו ביתם. בנקודה הזו המדינה נמצאת בפיגור של כמה שנים".

"הערים המרכזיות מידלדלות וצעירים מהמגזר היהודי עוזבים בכמויות", מספר אופיר שיק מארגון 'לב בגליל'. "אנו מתקשים להשאיר אפילו את מי שנולד פה. את נצרת עילית, לדוגמה, עוזבים בסביבות 90% מבוגרי העיר, ושם אנחנו מדברים על כך ש-22% מתושבי העיר היהודית בהגדרתה אינם יהודים".

בחוברת 'בין ייהוד לאיבוד הגליל' של ניקולא יוזגוף-אורבך וארנון סופר מובאים נתוני הירידה התלולים של אחוזי היהודים בגליל (ראו מסגרת), שהיום כבר מתקרבים ל-40% יהודים בלבד בצפון. נוסף על כך טוענים הכותבים כי במרכז הגליל ההררי, האזור שבו שוכנות נצרת עילית, משגב, כרמיאל ומעלות, יש היום כ-20% יהודים בלבד.

האם התופעה קשורה בחוסר תשומת לב של המדינה לפריפריה בכלל? מתברר שלא, כי תכניות דווקא יש למכביר אלא שרבות מהן נגנזות בגלל ההבנה שפיתוח האזור יביא להגירת ערבים מהכפרים אל האזורים היהודיים, ולא ישרת את המגמה של עידוד יהודים להגיע לנגב והגליל. "יש הרבה פרויקטים של דיור בצפון", טוען שיק, "אבל לא מקדמים אותם מחשש שיגיעו האוכלוסיות הלא-נכונות".

נראה שעצם העובדה שחוששים היום לומר את המילים 'ייהוד הנגב והגליל' היא שמולידה את הקטסטרופה המתחוללת באזורים הללו, הנמצאים בתרדמת מכיוון שראשי הערים והמועצות חוששים להציע בניות והרחבות שתושבים ערבים יגיעו אליהן. חשש זה גורם לכך שאין משווקים ליהודים ולערבים כאחד, וחוסר השיווק מוליד הפקעת מחירים באדמות פרטיות, בנייה בלתי חוקית ועזיבה של יהודים למרכז הארץ.

יוצא שללא היכולת לחזור לרעיונות הציוניים של ייהוד הנגב והגליל – פתרונות מקומיים אינם יכולים להועיל. אם לא יהיה אפשר לשווק קרקעות ובניינים ליהודים, יקרה אחד מהשניים: או שערבים יקנו את הקרקעות והדירות, או שלא ישווקו אותן כלל.

"צריך למצוא פתרונות משפטיים לשווק ליהודים", טוען חבר הכנסת סמוטריץ'. "אפשר לוודא שאין אפליה לרעה ובונים גם לערבים; כמו שאפשר להגן הגנה חוקתית על חוק השבות, אפשר להגן גם על זה. מי שאינו מצליח להגן על זה מרים ידיים בעניין חזון המדינה היהודית – ואינו מסוגל לייהד את הגליל".

"יש לכאורה חרדות לדבר על ייהוד הגליל", אומר מוטי יוגב. "בעצם נסוגנו מהמשימות הציוניות הוותיקות שלנו, של 'אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה'. צריך לדבר על צורך לייהד את הגליל ללא חשש וללא מורא כדי שגבול המדינה היהודית יובטח.

"צריך לפעול לכך בכל דרך ולהביא לגליל משפחות צעירות, וגם לתת להן הטבות דיור, תעסוקה, קהילה ולימודים כדי שיהיה להן תמריץ שיחזק את הגעתן מעבר לאידאל וייתן להן מעבר לעצמות הנפשיות גם את העצמות הפיזיות והכלכליות".

ופרצת צפונה ונגבה

פנינו אל המפלגות היהודיות למיניהן כדי לקבל את עמדתן בעניין ייהוד הגליל. ביקשנו לדעת האם הנושא הוא חלק מהמצע המוצהר של המפלגה – להרחיב את ההתיישבות היהודית בגליל ובנגב.

ממפלגת 'הבית היהודי' קיבלנו את התגובה הזו: "מפלגת הבית היהודי פועלת ליישב יהודים בכל חלקי ארץ ישראל, ובייחוד בנגב ובגליל. נוכל לתת שתי דוגמאות בולטות:

"צריך למצוא פתרונות משפטיים לשווק ליהודים", טוען חבר הכנסת סמוטריץ'. "אפשר לוודא שאין אפליה לרעה ובונים גם לערבים; כמו שאפשר להגן הגנה חוקתית על חוק השבות

"הראשונה, תכניתו של יו"ר הבית היהודי ושר החינוך נפתלי בנט, להשקעה בצפון,שעליה הכריז כבר לפני כחודשיים,בסך למעלה מחצי מיליארד שקלים לטובת השכלה, חוג לכל ילד וקידום נוער. שר החינוך בנט גיבש את התכנית החינוכית עם צוות משרדו לקידום מערכת החינוך במחוז צפון. סך ההשקעות התקציביות של התכנית במערכת החינוך הפורמלית מסתכמות בעלות כוללת של 125 מיליון ₪.

"כמו כן ח"כ בצלאל סמוטריץ' הגיש הצעת חוק חוות בודדים, שמטרתה הסדרה תכנונית של חוות בודדים אשר יאפשר את הגדלתן פיתוחן כמיזמים חקלאיים-תיירותיים ובכך לדאוג לשמירה על אדמות מדינה ופיתוחו של הנגב".

ממפלגת 'יש עתיד' נמסר רק כי "יש עתיד תומכת ותפעל להרחיב את ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל. זה חלק מהאג'נדה המוצהרת שלנו, ויש לנו אפילו הכנות לגרעין התיישבות של 'יש עתיד' בנגב בזמן הקרוב".

מפלגת מרצ ענתה כך: "כנקודת מוצא לדיון, מרצ מתנגדת לשימוש במושג 'ייהוד', שמכיל בתוכו העדפה פסולה ואפליה כלפי כל מי שאיננו יהודי. העדפה כזו מנוגדת למצע ותפיסת העולם של המפלגה. מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, וככזו היא מחויבת לשוויון זכויות לכלל אזרחיה – יהודים, ערבים ומיעוטים נוספים, ואנחנו מחויבים לנהוג בכולם בשוויון הזה.

"כיום מתגוררים ערבים רבים בגליל ובנגב, ואלה סובלים מאפליה חריפה ומתת-יחס של הממשלה, בעיקר בכל הנוגע לסוגיות של תכנון, בנייה וחלוקת אדמות. מרצ מתנגדת להתנהלות הממשלה ביחס לאוכלוסיות אלה ופועלת לדאוג שתושבי הנגב והגליל הערבים יזכו לזכויות אזרחיות שוות.

"לצד זאת מרצ פועלת על מנת לפתח ולחזק את הפריפריה, הכוללת גם את הנגב והגליל. מזה שנים סובלים תושבים בפריפריה מהזנחה ממשלתית שהובילה להגירה שלילית, היעדר מקומות עבודה איכותיים ותשתיות רעועות. אנו עושים מאמצים לחזק את ההתיישבות הקיימת, ולדאוג לתקציבים הולמים לחינוך ולתשתיות. באוקטובר 2016 פנתה מרצ לראשי מפלגות הקואליציה בדרישה לא להעביר את תקציב המדינה לשנים 2016–2017, משהתגלה שהתכנית לפיתוח הצפון לא תזכה לתקצוב של 18 מיליארד ש"ח כמובטח. מרצ תומכת בחיזוק יזמות מקומיות והזרמת תקציבים לפיתוח האזורים הזנוחים בישראל, וממשיכה לפעול בנושא".

ממפלגת 'כולנו' נמסר כי "כמפלגה ציונית אנחנו בהחלט בעד התיישבות יהודית בנגב ובגליל. מבחינתנו חשוב לחזק את ההתיישבות הקיימת בנגב ובגליל שהוקמה על ידי החלוצים בערים כמו דימונה, באר שבע, מעלות וקריית שמונה, לצד התיישבות חדשה. אנחנו מחזקים את ההתיישבות בנגב ובגליל באמצעות משרד האוצר, משרד השיכון ומשרד הכלכלה".

מפלגת 'יהדות התורה' השיבה כי עלינו לפנות לכל חבר כנסת באופן פרטי וכי אין תגובה של הסיעה. ברם, כששאלנו את יו"ר הסיעה, ח"כ מנחם אליעזר מוזס, הוא השיב: "ברור שאני בעד". ממשרד ראש הממשלה בחרו שלא להגיב. את דוברי מפלגות הליכוד ו'ישראל ביתנו' אי אפשר היה להשיג. למרות ניסיונות חוזרים ונשנים להשיג את תגובת מפלגת 'המחנה הציוני', לא קיבלנו מהם את התגובה שהובטחה לנו.

ניסינו להשיג את תגובת מפלגת ש"ס ואת עמדתו של העומד בראשה, השר אריה דרעי, שהוא השר לפיתוח הנגב והגליל. הרי הכרחי לדעת מה דעת העומד בראש המשרד שמופקד על הנושא. אך גם דובריו וגם דובר המשרד בחרו שלא להגיב, על אף הפצרותינו.

מלבד מרצ, המפלגות היהודיות לא התבטאו נגד המושג "ייהוד", אף שרובן הגדול לא ממש קורא לילד בשמו. המחלוקת הסמנטית היא רק סימפטום למחלוקת עמוקה יותר, על התפקיד שמייעדת הציונות לנגב ולגליל – והדבר יתבטא במהלכים שתבחר ההנהגה כדי להציל אותם.

מפלגה

בעד ייהוד הנגב והגליל

הבית היהודי

ü

יש עתיד

ü

כולנו

ü

מרצ

×

ליכוד

אי אפשר היה להשיג

ישראל ביתנו

אי אפשר היה להשיג

העבודה

לא נתנו תשובה

ש"ס

התחמקו

יהדות התורה

תשובה חלקית

 


 

 

b7underdos5

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תנו קצת אשראי לגיבורה הזו

  הטור של אבינועם הרש....

לא ימין לא שמאל

  מאמר מאלף של הרב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם