נקודות לזכותכם

B 2 shut

נציג חרדי חדש בות"ת יטפל בצורכי החרדים באקדמיה

בשנים האחרונות הוקמו קמפוסים חרדיים רבים, חלקם במתחם האוניברסיטה, כמו בבר-אילן ובקריית אונו, וחלקם מתפקדים בשלט רחוק, כמו הקמפוס החרדי של הטכניון הממוקם בירושלים. מטרת צעדים אלו היא לאפשר לחברה החרדית לרכוש השכלה אקדמית מעשית בתחומים רבים בלי לוותר על עקרונותיה. הוועדה האמונה על שילוב החרדים באקדמיה, 'ועדת ההיגוי להרחבת הנגישות של ההשכלה הגבוהה לאוכלוסייה החרדית', הגיעה להישגים רבים במהלך השנים האחרונות, ולאחרונה אף החליטה המועצה להשכלה גבוהה להאריך בשלוש שנים את כהונתה – צעד חשוב להמשך פעולתה להנגשה מלאה של האקדמיה לציבור החרדי.

ואולם לפני כחצי שנה התקבלה החלטה שונה במהותה מצד הות"ת – ועדת התכנון והתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה – לסגור את ברז התקציב לתכנית הפלטפורמה לשילוב חרדים באקדמיה, היושבת בקמפוס 'הקריה האקדמית אונו' בירושלים. הוועדה מצאה כי בשל ריבוי התכניות לחרדים תכנית הפלטפורמה הירושלמית מתקשה בגיוס סטודנטים והתקציב שהיא מקבלת גבוה מדי ביחס למספר התלמידים. גורמים בתחום הביעו מורת רוח מהחלטת הוועדה, מתוך עמדה שלפיה גיוס תלמידים נוספים מצריך תקציב ובעיקר סבלנות, שהוועדה כנראה כבר איבדה. כדי לקרב את המועצה להשכלה אל צורכי הציבור החרדי הייחודיים, לפני שלושה חודשים החליט שר החינוך נפתלי בנט למנות למועצה חבר חרדי. ישראל תיק, שניהל את אגף החינוך בעיריית ביתר עילית, נבחר לייצג את הציבור החרדי. "אי אפשר מצד אחד להכריז על הכנסת חרדים למערכת ההשכלה הגבוהה כיעד לאומי", אומר בנט, "ומצד שני למדר אותם מגוף קבלת ההחלטות".

מסלול עוקף פסיכומטרי באוניברסיטת תל אביב

בתחילת השנה השיקה אוניברסיטת תל אביב מסלול עוקף פסיכומטרי שבו ילמדו הנבדקים בשלושה קורסים מקוונים וייבחנו בסופם, ועל סמך ציוניהם תבוסס קבלתם לאוניברסיטה. באתר האוניברסיטה נכתב: "כל פקולטה תקבע לעצמה את תמהיל הקורסים המקוונים ואת הדרישות החלופיות לקבלה".

שומר הסף של שערי האקדמיה במשך שנים היה הפסיכומטרי, מבחן שנועד לאמוד את סיכוייו של כל נבחן לסיים את לימודי התואר הראשון בהצלחה. ביקורות רבות נמתחו על הפסיכומטרי, החל מכך שאינו מודד את הנתונים בצורה נכונה וכלה בכך שהוא נותן עדיפות לבעלי אמצעים שיכולים לממן קורסים יקרים. המועצה להשכלה גבוהה קשובה לקולות העולים מהשטח ולאחרונה אף פרסמה קול קורא לאוניברסיטאות לבחון חלופות. היום במרבית האוניברסיטאות אפשר להתקבל לקורסים רבים ללא פסיכומטרי אלא על סמך ציוני בגרות או מבחנים פנימיים.

מבחינת אוניברסיטת תל אביב, מלבד התאמת הקורסים המגוונים לשכבות אוכלוסייה רבות יצאו התלמידים נשכרים גם מתוצרי תקופת הלימוד, והם יוכרו כקורסים אקדמיים המזכים בנקודות לתואר. אפשר להעריך ששינוי שיטת הקבלה באוניברסיטת תל אביב יאתגר בהמשך גם את שאר המוסדות האקדמיים בישראל, ונשיא האוניברסיטה פרופ' יוסף קלפטר אומר: "הדבר הוא חלק ממגמה עולמית ששותפות לה כל אוניברסיטאות העילית בעולם, המפתחות ומיישמות דרכים דיגיטליות חדשניות בשלבי המיון, הקבלה, ההוראה והלימוד, כדי להגשים חזון חברתי ואקדמי משותף להנגשת ההשכלה הגבוהה".

אחד מכל שלושה סטודנטים נושר לפני סוף התואר

עזיבת סטודנטים את האקדמיה עוד לפני שהספיקו לסיים את התואר היא תופעה מוכרת, ומלבד עגמת נפש לסטודנטים שהשקיעו ולא צלחו את הלימודים מדובר בהפסד כספי לא מבוטל המוטל על הציבור, וסכום הכסף המבוזבז על הסטודנטים הנושרים צריך להפריע לכולנו. בדו"ח ה-OECD שהתפרסם בשנת 2016 נכתב על האקדמיה במדינות המפותחות וצוין שאחוז הנשירה בישראל הוא כשליש: אחד מכל שלושה סטודנטים אינו מסיים את התואר. לפי הדו"ח במדעים המדויקים המצב חמור עוד יותר – בחוגי הפיזיקה רק שליש מסיימים את התואר. תקציב החינוך במדינה כולל את תקצוב האוניברסיטאות על סמך מספר הסטודנטים הלומדים בהן, אולם אם רבים מהם אינם מסיימים את התואר מדובר בכסף רב שהושקע בהם ללא תמורה חזרה לחברה. כמו כן, המכללות הפרטיות צריכות לממן מכיסן כיתות קטנות בשלבי התואר המתקדמים.

קרן רוטשילד-קיסריה התגייסה לאחרונה לטפל בבעיה, ובמפתיע מאפשרת לייצר ממנה רווח עודף. הקרן חתמה על הסכם שלפיו היא תצמצם את ההפסדים על נשירה מהמוסדות על ידי איתור סטודנטים חלשים ותמיכה בהם, והכסף הרב שייחסך בעקבות עצירת הנשירה יחולק בשווה בין המוסדות האקדמיים ובין הקרן והמשקיעים במיזם. לצורך מילוי המשימה בחרה הקרן בעמותת 'אלומה', המתעתדת לעזור לסטודנטים החל משלב בחירת המקצוע ועד לתמיכה מקצועית במהלך הלימודים. המשקיעים במיזם יעזרו לסטודנטים רבים, אך מלבד תרומתם לזולת ייהנו מהרווח, הצפוי לנוע בין 5% ל-10% מסכום ההשקעה, כמובן בהתאם להצלחת המיזם.

דוד המלך חוזר לקמפוס

מחקר המקרא באקדמיה זכה לחוסר הערכה מצד הציבור הדתי בישראל – במידת מה של צדק. מחקרים רבים שניסו לקעקע את אמתות סיפורי התנ"ך התבססו על עדויות לא החלטיות ולעתים אף מסולפות, ובכלל הרוח ששלטה במשך שנים באקדמיה נהגה בעוינות כלפי הגישות המסורתיות למקרא. אם כן, מפתיע למדי שחיזוק לסיפורי התנ"ך הגיע לאחרונה דווקא מאוניברסיטת תל אביב.

משלחת ארכאולוגית בראשותו של ד"ר ארז בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב חשפה השנה חומה מלפני שלושת אלפים שנה המוכיחה שאדום נכבשה בידי דוד המלך. "אין במקרא אתר שנקרא 'מכרות המלך שלמה'", מסביר ד"ר בן יוסף באתר האוניברסיטה. "זה מושג שהשתרש מספר הרפתקאות פופולרי מהמאה ה-19. אבל במקרא מסופר שדוד ירד דרומית לים המלח, לממלכת אדום, הרג 18,000 אדומים ושם עליהם ניצבים, דהיינו שעבד אותם וגבה מהם מס" (שמואל ב ח). החומה שנמצאה היא חלק מביצור המעיד על הקרבות ועל המתיחות ששררה בין דוד המלך לצבאות אדום.

הרב בזק: "ההתמודדות בדרך כלל איננה קשה, ועם זאת היא מחייבת אותנו להגיב תגובה רצינית, גם כדי להיות כנים עם עצמנו וגם כדי למנוע השפעות בעייתיות על אחרים, המתפתים לעתים ביתר קלות לקבל את המחקר הארכאולוגי כאמת צרופה"

הרב אמנון בזק, הפעיל שנים רבות בשדה המחקר האקדמי וגם כתב בספרו 'עד היום הזה' פרק שיוחד לממצאים ארכאולוגיים, טוען שהממצא החדש הוא עוד מסמר קטן שננעץ בתפיסה הארכאולוגית השוללת את הסיפור התנ"כי.

האם יש בכלל חשיבות לעיסוק בממצאים ארכאולוגיים?

"ברמה העקרונית אמונתנו בקדושת המקרא קודמת לכול", אומר הרב בזק, "אולם אין בכך כדי לפטור אותנו מהתמודדות עם השאלות העולות מן הממצא הארכאולוגי בהתמודדות מקצועית ועניינית. יש מקרים שבהם הממצא הארכאולוגי גורם לנו להבין את סיפורי התנ"ך באופן אחר, ויש מקרים שבהם הממצאים אכן בלתי ניתנים ליישוב ועלינו למצוא דרך להתמודדות אתם, וכמעט תמיד יש דרך כזו".

האם מדובר במדע מדויק?

"לא. יש בו הרבה אג'נדות והנחות יסוד, ולכן ההתמודדות בדרך כלל איננה קשה ועם זאת היא מחייבת אותנו להגיב תגובה רצינית, גם כדי להיות כנים עם עצמנו וגם כדי למנוע השפעות בעייתיות על אחרים, המתפתים לעתים ביתר קלות לקבל את המחקר הארכאולוגי כאמת צרופה, ומתוך כך הם נתקלים בקשיים באמונתם".

אגודות סטודנטים מרחיבות שירות: מגמ"ח פלטות ועד מרחבי לימוד מודרניים

אגודות הסטודנטים עושות לילות כימים כדי להקל את חיי הסטודנטים, ואפשר לראות את זרוען הארוכה של האגודות בכל פינה בקמפוס, בהפסקות פעילות עם מופעי מוזיקה ולאחרונה גם במיקרוגל חלבי ובשרי בכל קמפוס.

במהלך השנה האחרונה הוסיפו האגודות הטבות חדשות ושירותים מעניינים: באוניברסיטת אריאל השיקה העמותה גמ"ח פלטות ומחמים לשבת כדי לוודא שתמיד יהיה לסטודנטים איך להתארגן לשבת; באוניברסיטת חיפה השיקה האגודה עיתון סטודנטים חדש שהסטודנטים עצמם כותבים בו; באוניברסיטת בר-אילן הגדילו לעשות השנה וחנכו את 'הקופסא' – מרכז לסטודנטים ובו חללים מעוצבים ללמידה, חדרי פופים וספות. זוהר תשובה, מנכ"ל אגודת הסטודנטים בבר-אילן, אמר ל'עולם קטן': "העולם האקדמי שינה פניו, שיטת הלימוד היא לא רק בישיבה מאחורי שולחן בספרייה שקטה. סטודנטים מחפשים את המקום השונה, שיוכלו לשפר בו את חווית הלמידה". עוד הוסיף תשובה: "אנחנו באגודת הסטודנטים מקפידים להרחיב את מערך 'חדרי הרווחה', ועד עתה נעשו שינויים רבים ואנו ממשיכים לפעול כדי להתאים את הקמפוס לצרכים העדכניים של הסטודנטים".

יזמה חדשה: מאגר סטודנטים רחב לביקור קשישים ולליווים

אי אפשר לדבר על חיי הסטודנטים בלי להזכיר את היזמות הרבות להתנדבות ולעזרה הדדית המתחדשות מדי שנה בשנה ברחבי הקמפוסים: יזמה חדשה שקמה בתחום החברתי נולדה מפרשת ההתעללות בקשישים בבית האבות 'כיפת הזהב' בחיפה, והתאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל מקימה כעת מאגר גדול של סטודנטים שיוכלו לבקר קשישים ברחבי הארץ ולהפיג מעט את בדידותם. בישראל יש כיום 939,000 אזרחים ותיקים; 36% מהם מדווחים על תחושת בדידות – נתון מדאיג בהחלט.

באתר היזמה, שנבנה למען הרשמת מצטרפים חדשים מקרב הסטודנטים, נכתב: "אסור לנו לעצום עיניים נוכח ההזנחה הקשה של אזרחים ותיקים בישראל. עלינו להמשיך ולפעול בכל העת, בכדי למגר את תופעת הבדידות בקרב בני הגיל השלישי". דווקא בתקופה שבה זמן רב כל כך מושקע בבניין האישי, אפשר ואף רצוי להחזיר מעט לחברה ולעשות מעט כדי שלא להשליך את בני גיל הזהב לעת זקנתם.

האקדמיה בישראל מעודדת ילודה

רוב הסטודנטים מתחילים ללמוד באוניברסיטה בשנות העשרים לחייהם, ובשנים אלו הם לא רק שוקדים על לימודי תואר אלא גם מקימים תא משפחתי, וכמובן – רוצים להשקיע בו לא פחות. לפני חודשים מספר התפרסמה ברשתות החברתיות מחאה על אוניברסיטאות מסוימות שאי אפשר להביא בהן ללימודים תינוקות בשנתם הראשונה. הורים רבים מצאו את המצב הזה בלתי אפשרי, מכיוון שבגילים אלו קשה למצוא לילדים מסגרות חלופיות מתאימות. נראה כי המחאה הצליחה, ובקמפוסים רבים הוחלט לפתוח את שערי ההרצאות גם לסטודנטים החדשים – שגילם אינו עולה על שנה.

נראה כי בשנים האחרונות עולה המודעות באקדמיה לחשיבות קידום התא המשפחתי בד בבד עם קידום הקריירה המקצועית. אימהות צעירות הלומדות ב'מרכז הבינתחומי' בהרצליה זכו לאחרונה לחדר הנקה מפנק בחסות אגודת הסטודנטים, ובשאר האוניברסיטאות חדרי הנקה זמינים כבר מזמן הפכו לנורמה. גם חוגי הכנה ללידה אינם מחזה נדיר בקמפוסים; בטכניון למשל זוכים הסטודנטים לשני קורסי הכנה ללידה משני גישות שונות – גיוון באפשרויות הכנת הזוגות הצעירים לאירוע המשמעותי. אף על פי שנעשים צעדים רבים להנגשת הקמפוס להורים הטריים, סטודנטים רבים סוברים שעוד יש מה לשפר. לאחרונה נשמעה הטענה שחופשת הלידה המאושרת באקדמיה קצרה מדי; כשישה שבועות לחופשת לידה בממוצע, שהם זמן קצר בהרבה מזמן החופשה הניתן ליולדות ממקומות העבודה.

 

atarMbaolam

 

 

 


אולי יעניין אותך גם

  • מקצוע שיתאים גם ל-2050

    150 75 ac 2 2050

     

    תחשבו טוב טוב לפניש אתם הולכים ללמוד משהו באקדמיה 


  • תורת התאים

    150 75 ac 6 taim

     

    נדב גדליה על התאים הפוליטים שכובשים מחדש את האקדמיה


  • דבר הרקטור

    150 75 ac 8 Hermoni

     

    רקטור אוניברסיטת חיפה בראיון נרחב


  • השותפים

    150 75 ac 10 2

     

    נדב גדליה יצא לבדוק את אפשרויות המגורים של סטודנטים


כתבות אחרונות

Prev Next
עיר בלי חומה

  מאמר מאת הרב אברהם...

רונן, תודה

  הרב עמיחי גורדין מוקיר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם