כוח פוליטי

m 8 bennet

רועי אהרוני

"בלי כוח פוליטי אתה נותר אידאליסט מקסים שנדרס ומקים מוזאון לזכר גוש קטיף"

ערב פסח, ערב פריימריז, ולכו תדעו – אולי גם ערב בחירות – השר נפתלי בנט מתיישב לראיון חג בלשכה הירושלמית * מחלוקות פנים-מגזריות, יעדי מדינת ישראל ועידן טראמפ המוחמץ, חדירת אג'נדות פמיניסטיות לצבא, עד כמה הוא רוצה את סמוטריץ אצלו במפלגה וגם האם נזכה לראות יום אחד ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון וגם בהר הבית * למרות כל הטענות הוא לגמרי מרוצה ממה שהצליח 'הבית היהודי' לעשות עם שמונה מנדטים, אבל בעיקר מבקש לדמיין איך זה היה נראה עם כמות כפולה לפחות

לשר נפתלי בנט מלאו בשבוע אביבי זה 45 אביבים, וספק אם שיער בנפשו כי כשיהיה בן 45 יגיע להיות שר בכיר בממשלה, חבר קבינט ויו"ר מפלגה כמעט בלתי מעורער. הנוכחות הדומיננטית שלו בפוליטיקה הישראלית מצליחה להשכיח את העובדה שבפועל מדובר באחד הפוליטיקאים בעלי הפז"ם הקצר כאן. עם כל הפאסון הביטחוני והקריצה הברורה להנהגה, יש משהו משכנע בחדווה שהוא משדר כשהוא מדבר על תפקידו כשר החינוך. "אני בא בלי רקע חינוכי", הוא אומר, "משום כך הדבר הראשון שעשיתי היה להקשיב לשטח וללמוד את הנושא". לדבריו, הדבר הראשון שלמד מהמורים והמנהלים הוא שהם רוצים יציבות "ולא להביא ממטר של רפורמות אינסופיות". הלכך מיקד השר את מאמציו בשלושה מהלכים גדולים: "ראשית, הרפורמה של סייעת שנייה ב-4,600 גני ילדים, וכיתות קטנות יותר – היום בכיתות א' וב' ובתוך ארבע שנים בכל היסודי.

"שנית, המהפכה במתמטיקה ובמדעים. מדינת ישראל הייתה בסכנה נוראה אחרי הידרדרות של עשור במתמטיקה, מ-13,000 מסיימי חמש יחידות ירדנו ל-8,700. סימנתי יעד כמותי של 18,000, ואנחנו הולכים לעמוד בו מוקדם מהצפוי – כבר בסוף השנה הבאה.

"שלישית, מהפכת היהדות והציונות במערכת החינוך. למעשה הכנסנו בלי כפייה 'יהדות ישראלית' לאלפי בתי ספר, שבוחרים מרצונם תכניות העשרה סביב חגי השנה ותכנים היסטוריים. המנהלים לא חייבים להירשם לתכנית הזו, אבל הרוב המוחץ נרשם כי זה כדאי – הם מקבלים עוד שעות ובוחרים פעילויות מתוך תפריט".

כשאנו שואלים את שר החינוך על החינוך לערכי המשפחה והסוגיה החד-מינית, הוא נזהר מאוד בלשונו. "אנחנו מאמינים בתא המשפחתי המסורתי, אך לא מפלים בחקיקה אזרחית את האנשים שבוחרים במשהו אחר", הוא אומר. "יש היום פתרונות חוקיים לזוגות להט"בים. אנחנו לא באים להפלות אותם, בטח שלא לרדת עליהם או לכנות אותם בכינויי גנאי".

כשאנו מזכירים לו את הפרסומים שלפיהם מתחילים כבר בגני ילדים לחנך לתאים משפחתיים חלופיים, הוא טוען בהחלטיות: "בשונה מכל השמועות, אין שום שינוי בהקשר הזה. אנחנו לא מנסים לקדם אג'נדה כזו. נכבד כל ילד במערכת החינוך ששייך למשפחה כזו, אבל מלבד זה אין שום שינוי במערכת", אבל מקפיד שלא להציג עמדה עקרונית מעבר למדיניות.

בנט רושם ל'בית היהודי' הישגים שאינם בכובעו כשר החינוך אלא כיו"ר מפלגה וחבר קבינט. "ההישג הגדול ביותר מעבר לזה הוא המהפכה במערכת המשפט", אומר בנט. "שנים דיברו עליה ועכשיו זה קורה. איילת (שקד) עושה עבודה יוצאת מן הכלל. אחד הדברים שאני הכי גאה בהם בעבודתי הפוליטית הוא שהתעקשתי להביא את איילת ל'בית היהודי', והתעקשתי רבות, כולל הצבת אולטימטום לראש הממשלה, שהיא תהיה שרת משפטים". נוסף על כך בנט מזכיר את התעקשותו במבצע צוק איתן "להיכנס ולחסל את המנהרות כדי להגן על תושבי עוטף עזה כנגד הקונצנזוס שהיה בקבינט", וכן את חוק ההסדרה "שאמרו לנו שהוא בלתי אפשרי, והשגנו".

בבוקר היום שבו התקיים הריאיון טען בנט שההסכם בין ראש הממשלה נתניהו לנשיא ארצות הברית טראמפ בנוגע לבנייה ביו"ש מאוזן וסביר. בריאיון מסביר לנו בנט את עיקרי ההסכם: "יש כרגע נוסחה לזמן מוגבל שמאפשרת צמיחה דמוגרפית בלתי מוגבלת וגם צמיחה גאוגרפית מוגבלת", אומר בנט. "כלומר אפשר להגדיל את המספרים ביישובים, אבל לא לדלג עכשיו לגבעות חדשות או ליישובים חדשים", וממהר להוסיף:"מלבד עמונה. המלחמה שהובלנו נגד כולם – הצליחה, ואכן יקום יישוב חדש.

"לפי הנוסחה החדשה, כל היישובים ביהודה ושומרון יכולים להתרחב עכשיו, בלי שהטלנו איזושהי מגבלה מספרית. בעצם בוטלה ההקפאה. אבל כרגע זה במילים. המבחן של ראש הממשלה הוא שזה אכן יבוצע, ואני אעמוד על המשמר שזה אכן יקרה. נראה את זה מיד אחרי פסח במועצת התכנון העליונה; אני רוצה לראות שהמספרים ממשיכים לצמוח. מניסיוני, לא תמיד הדברים שמסכמים אכן מבוצעים בקלות, עיין ערך יישוב חדש לעמונה או חוק ההסדרה".

אך בנט מבין גם שיש פה החמצה אסטרטגית, היות שהנשיא הנבחר בארצות הברית לדבריו, הוא "הכי ציוני שהיה פה הרבה מאוד שנים"; נשיא שסוף-סוף לא דיבר על מדינה פלסטינית אלא על חלופות. "חבל שהיינו פסיביים אחרי שהוא נבחר ולא הורדנו אותו מרעיון של מדינה פלסטינית על כביש 6", הוא טוען. "הריק שיצרה הפסיביות של ישראל אפשר לגורמים אחרים להיכנס אליו, ושוב חזרנו לאותה רוטינה של דיונים מתסכלים על הרעיון הבלתי רלוונטי בעליל של מדינה פלסטינית. אי אפשר שלא לראות בזה פספוס היסטורי".

היידה, נפתלי

לא צריך להיות פרשן גדול כדי לדעת שבנט רואה את עצמו יושב יום אחד על כיסא ראש הממשלה, אבל באופן מפתיע מעט הוא עדיין מקפיד שלא להודות בכך בפה מלא. גם בשיחה הזו הוא לא מסכים להודות שבבחירות הבאות הוא מתכוון לרוץ לראשות הממשלה. "אני חושב שחיוני שהמחנה הלאומי ימשיך להוביל", הוא מוכן לומר. "אין שום מניעה שהציונות הדתית תוביל את מדינת ישראל, אבל הצמיחה הזו צריכה להיות טבעית. צריך להמשיך להדגיש את כל הדברים שאנחנו מאמינים בהם – ארץ ישראל, עם ישראל, תורת ישראל – ועל הבסיס הזה אחרים יצטרפו ותהיה צמיחה. הייתי רוצה שכמו איילת שקד יצטרפו לרשימה עוד שניים-שלושה אנשים שאינם דתיים אך מחויבים למערכת הערכים שלנו.

"אני מאוד מתנגד לגישות שאומרות – בואו נחזור למקום שבו היינו, איבדנו את הקו. אני חושב הפוך: הקו שלנו הולך ותופס עצמה שמעולם לא הייתה בעבר. חוק ההסדרה הוא דוגמה קלסית, כי העברנו אותו רק בזכות כוח פוליטי. אנחנו לא מאפשרים שום ויתורים על שטח; אני לא מדבר על פסק דין חלוט בעמונה אלא על ויתורים מדיניים. אם היינו בתסריט הנוכחי ב-2005, אם 'הבית היהודי' הייתה בנקודת עצמה כפי שהיא היום, לא הייתה קורית ההתנתקות.

"אני משוכנע שבסופו של דבר נגיע להנהגת המדינה", הוא מפטיר, "אבל לא צריך לדחוק את הקץ. צריך לעשות דברים בקצב נכון".

כלומר גם בבחירות הבאות לא תתמודד לראשות הממשלה?

"עדיין מוקדם לדעת מה יהיה בבחירות הבאות ומי יהיו השחקנים", הוא עונה. "צריך להיכנס ללבבות. אני חושב שהציבור צריך זמן כדי לראות את הגישה הממלכתית בניהול שלנו. אני שר החינוך של כל ילדי ישראל, איילת היא שרת המשפטים של כל מדינת ישראל, מוטי יוגב מטפל בכל תושבי נצרת עילית וכששולי מועלם פותחת חדר מיון קדמי בקריית שמונה זה לא בשביל הדתיים. אנחנו משרתים של כל מדינת ישראל, ולצערי עדיין צרובה לאנשים התודעה הקודמת, שלפיה המפד"ל דואגת לדתיים. בלא סתירה לעובדה שהערכים שלנו יציבים ומוצקים, אנחנו דואגים לכל מדינת ישראל. אנו חוטפים על זה ביקורת דווקא מבית, אבל אני עומד מאחורי הגישה הזו".

לקבל אמון מחדש

בראש חודש אייר הקרוב יתקיימו אי"ה הפריימריז לראשות מפלגת 'הבית היהודי', והיו"ר הנוכחי, בשלל תפקידיו, צריך גם להתמודד בקרוב על המשך דרכו בראשות המפלגה. בין לבין עניינים פנים-מפלגתיים מעסיקים מאוד את ציבור הבוחרים, ובראשם האיחוד בין 'הבית היהודי' ל'תקומה', ואף על פי שהמפלגה מחזיקה מעמד תחת הנהגת בנט, נראה שהיא תמיד בסכנת פיצול.

"אני מעריך שנישאר מאוחדים", טוען בנט. "אני רואה ערך ענק באחדות. גם ב-2013 וגם ב-2015 החיבור היה דרמטי. אני רוצה אותם בפנים, אבל גם רוצה שהם יתמודדו בפריימריז. אני חושב שראוי שהם יעשו זאת. גם בצלאל (סמוטריץ) וגם אורי (אריאל) – אם הם יתמודדו בפריימריז הם ייכנסו בענק. יש משהו לא נכון בזה שהם נשארים בחוץ".

אבל השאלה האמתית היא האם אתה רוצה אותם באמת במפלגה שלך, או שהם מהווים בעבורך מטרד שמונע מ'הבית היהודי' להגיע לקהלים מרכזיים יותר?

"באופן הפוך מהתאוריה הזו, דווקא העוגן של הנוכחות שלהם בתוך 'הבית היהודי' מאפשר לה לצמוח לקהלים רחבים יותר בלי שהציבור הדתי יאבד את הביטחון. מכיוון שאנחנו מתיימרים להיות מפלגת הנהגה לאור הערכים שלנו, אנחנו חייבים לדעת להכיל מנעד רחב של אנשים, מאנשי 'תקומה' ועד דמויות שאינן דתיות אבל מחוברות לערכים שלנו. מדוע מפלגת 'העבודה' יכולה להכיל קצוות? גם אנחנו צריכים ויכולים. באופן פרדוקסלי, ככל שנעמיק לאנשים המצויים עמוק יותר בציונות הדתית, כך נוכל להביא יותר אנשים מבחוץ. ככל שתתקע יתד עמוק יותר באדמה, כך תוכל למתוח את החבל חזק יותר".

המגוון הזה לא הספיק לחלק גדול מהציבור בבחירות הקודמות כדי למנוע הקמה של מפלגה כמו 'יחד' ולהצביע לה.

"יש מחלה בציונות הדתית שנקראת מחלת הפיצוליטיס", מאבחן בנט. "מדובר במחלה שנובעת מדקדקנות יתר: אם אדם לא עונה על 100 אחוז מהתנאים שלך בכל עניין, ואתה לא מסכים אתו בכל מאת האחוזים – אתה צריך להקים בית ספר מיוחד ומפלגה מיוחדת. בסופו של דבר המחלה הזו גורמת נזק קטלני לארץ ישראל ולעם ישראל.

"אילולא איבדנו בבחירות האחרונות את ארבעת המנדטים הללו (למפלגת 'יחד', שלא עברה את אחוז החסימה), היינו היום גם במשרד הביטחון. לא היינו באים בטענות למנהל האזרחי ולא היה קורה מצב ששר הביטחון מתעמר בעלי. הכול בסוף נובע מאנשים שאולי לא קלענו בדיוק לטעמם. ב'ליכוד' הם יכולים להכיל גם את יהודה גליק וגם את דוד ביטן, למה אנחנו לא יכולים להכיל מרחב כזה?

"כל אחד צריך להבין שהוא לא יקבל כל הזמן את כל מבוקשו. גם אני לא תמיד מסכים עם כל העמדות שלנו, אבל אלו החיים. יש אנשים שלא מתים על זה שאני פותח את המפלגה. אלו אותם אנשים שהתנגדו בקולניות גדולה ושאלו איך אני מעז להביא למפלגה את איילת שקד החילונית. היום אין חולק שזה היה מהלך נכון.

"אם אנחנו רוצים לחזור לאיפה שהיינו ב-2005 נהיה צדקניים מאוד, אבל נראה דחפורים ביהודה ושומרון. הדרך היא עצמה פוליטית, ועצמה פוליטית היא הרבה מנדטים. גם ראש הממשלה הולך לצפות בפריימריז הללו כדי לראות כמה אנשים הולכים להצביע. היכולת שלי במשא ומתן מול ראש הממשלה נובעת מעצמה פוליטית. בלי כוח פוליטי, שהוא חלק מהעניין, אתה נותר אידאליסט מקסים שנדרס, ואז מקים מוזאון לזכר גוש קטיף".

מדוע עושים עכשיו פריימריז?

"יצאנו עכשיו לפריימריז כי כל המפלגות האחרות כבר מוכנות לבחירות, וכמו שראינו בשבועות האחרונים, זה יכול לקרות כל רגע. אני שמח מאוד על הדבר הזה ורואה בו גם חג. אני גם רואה בזה דבר יפה שאני נדרש לדין וחשבון בפני בוחריי. לקבל אמון מחדש, לשמוע, להסתובב ולשמוע גם ביקורת".

איך אתה מסביר את העובדה שכל המתמודדים מולך בפריימריז, תוקפים אותך מאותו כיוון – הכיוון התורני?

"זה לא סוד שאני מותקף לא מעט על ידי החרד"לים, בעיקר על הרצון לפתוח את המפלגה", עונה בנט. "זה באמת שינוי במפלגה, באמת פתחנו אותה פתיחה שהיא לפעמים מאיימת ומפחידה. אך זהו חלק מהגברת ההשפעה שלנו במדינת ישראל.

"אני מקבל את הביקורת בהבנה ומנסה להשתפר איפה שאני יכול. אני לא יכול לשנות את העבר שלי. אני מודה, במחזור שלי בישיבה התיכונית 'יבנה' הייתי היחיד שהתגייס ישר לסיירת מטכ"ל ולא הלך לישיבה. היום אני כן ממליץ לנוער ללכת למכינה או ישיבה. אני מודה שזו לבנה שאני מרגיש את החוסר שלה".

לדבריו, בשנים האחרונות הוא מנסה להשלים את הבניין על ידי שעה של לימוד תורה פעמיים בשבוע. "אני לומד יום אחד תנ"ך ויום אחד הרב קוק, וזה נותן לי המון", הוא משתף. "את הרב קוק לא הכרתי לעומק עד השנים האחרונות. כשאני לומד הרב קוק זה נותן לי רוגע, שכל הדברים המעצבנים והקשים שאנו מתעסקים בהם – למה מרצ תוקפים את זה ולמה זה לא הולך כמו שאנחנו רוצים – זה חלק מתכנית-על.

"זה כמו ההבדל בין ניווט עם מפה לניווט בלעדיה: כשאתה מנווט בלי מפה ויורד לאיזה קניון, אתה נכנס לדיכאון כי אולי יש עוד ירידות אחריו. אבל כשאתה מנווט עם מפה אתה יודע בדיוק מה יש אחרי הקניון. כשאני לומד הרב קוק אני מרגיש שאני מנווט בחיים הפוליטיים עם מפה".

בנט טוען שמצב לימוד התורה העכשווי בציונות הדתית מעולם לא היה טוב כל כך: "קיימת פריחה חסרת תקדים בישיבות ההסדר, בישיבות הגבוהות, בגרעינים התורניים, במכינות הקדם-צבאיות, במדרשות לבנות. היקף לימוד תורה כזה לא היה מעולם. גם מבחינת המשאבים הגדלנו נגדלה ניכרת. אני גאה בזה.

"כשאני פועל לדברים כאלה אני לא מרגיש שאני פועל למען המגזר אלא שאני שליח של עם ישראל. כשמישהי הולכת למדרשה היא לא עושה את זה כדי לקבל נקודות זכות באוניברסיטה אלא לומדת תורה לשם שמים, כדי להיות אחר כך יהודייה יותר שלמה בשבעים השנים הבאות".

עם זאת הוא גם מסכים לדבריו של ספיירדמן – הכוח הגדול מביא אתו אחריות גדולה: "אנחנו צריכים הרבה יותר אחריות מאשר בעבר", הוא טוען. "צריך להיכנס רגע לנעליו של הצד השני, לזכור איך אנחנו הרגשנו בהתנתקות שדורסים אותנו ולא לדרוס את הצד השני. צריך להבין שיש מקום לכולם במדינת ישראל, גם למי שמתנגד לנו לגמרי. אנחנו לא רוצים שהצד השני יגיד 'איבדנו את המדינה', ירגיש שאין לו עוד מקום ונראה גל ירידה של שמאלנים. לפעמים אנחנו כמו אדם רעב שמתנפל על שולחן האוכל מהר מדי. אנחנו צריכים לבצע את שינויי המשילות, אבל בתבונה ולא אגב דחיקה החוצה של מי שאוחז בעמדות אחרות. לא לעשות להם מה שהם עשו לנו".

צה"ל – לא תכנית כבקשתך

אחד הנושאים שמסעירים מאוד את המדינה בחודשים האחרונים הוא הסוגיה סביב שירות לוחמות בצה"ל ובגדודים המעורבים. את נפתלי בנט, כמו רבים מבני מפלגתו, לא שמענו כמעט מתבטא בסוגיות הללו. לדבריו, זה לא בגלל שאין לו מה לומר. "יש לי עמדה חדה בעניין", הוא מכריז, ואומר: "באתי לפוליטיקה אחרי מלחמת לבנון השנייה בעקבות תופעה, וראיתי אותה אחר כך גם ב'צוק איתן': דרג המח"טים היה מדהים, אבל למעלה התבלבלו".

בנט מסביר במה הוא רואה את הבלבול בפיקוד הבכיר: "יש משימה אחת לצבא הגנה לישראל, והיא לנצח במלחמות. הכול צריך להיות כפוף לזה. קודם תנצח במלחמות ואחר כך תספר לי על עוד ערכים שאתה מקדם. אני רק מזכיר שיש לנו חיזבאללה בצפון, דאע"ש ואל-קעידה בגבול סוריה, דאע"ש בסיני וחמאס בעזה. אנחנו המדינה המאוימת ביותר בעולם, ואין לנו הזכות להתפנק בכל מיני גישות פוסט-מודרניות של אנשים כאלה ואחרים.

"הנושא מבחינתי הוא לא העניין הדתי אלא בראש ובראשונה התפקוד הבסיסי של צה"ל והיכולת לנצח במלחמות. לא ראיתי שאנחנו השכם והערב מנצחים מלחמות בארבע שעות: צוק איתן נמשך חמישים יום! הייתי חבר הקבינט הדומיננטי בצוק איתן וראיתי איך הדברים נראים. אי אפשר לספר לי שאנחנו ברצף של ניצחונות סטייל ששת הימים, שאפשר לקדם עכשיו ערכים אחרים".

בנט מסביר את הסוגיה מנקודת מבטו: "יש פה שני היבטים בלתי תלויים: ההיבט הראשון הוא ברמה האובייקטיבית, האם זה נכון או לא לצבא כלשהו, בוודאי לצבא הישראלי, לשלב נשים בתפקידי לחימה. ההיבט השני הוא ברמה המעשית, האם אותו בחור שרוצה לשמור מצוות יכול לעשות זאת במסגרת כזו.

"במשך שנים הייתה פקודה נכונה וראויה שנקראת 'פקודת השילוב הראוי', שמה שהוביל אותה בגדול הוא שכל ישר. הפקודה החדשה שהחליפה אותה, 'פקודת השירות המשותף', יש בה שגיאות. כפי שהיא היום – היא מחייבת תיקונים. אני פועל בכל כוחי בעניין הזה, מול הפיקוד הצבאי הבכיר ומול ראשי הציונות הדתית. איפה שצריך להחזיר לפקודת השילוב הראוי, יש לוודא שיעשו זאת.

"נעשו שגיאות. אני יכול להעיד כי נכון לעכשיו יש רצון עז בקרב הפיקוד הצבאי הבכיר ובקרב ראשי הציונות הדתית לתקן את מה שצריך לתקן: גם במרכיבים מסוימים בפקודה וגם בבה"ד 1, ושם כבר בקורס הקרוב אנחנו אמורים לראות שינויים. המבחן יהיה בביצוע ואנחנו נצטרך לעקוב אחריו".

לדבריו, קיצור השירות הצבאי הוביל למחסור בכוח אדם, שגורם לכך שצה"ל משתמש בבנות כדי לעשות פעילויות קלות יותר ולאפשר למילואימניקים להתאמן במקום לעשות בט"ש. "אני חושב שקיצור השירות הוא שגיאה וצריך להחזיר את השירות להימשך שלוש שנים", מכריז בנט. "מדינת ישראל במצבה הנוכחי לא יכולה להתפנק בקיצור שירות. כשאני שוקל את היתרונות הכלכליים מול החסרונות המבצעיים האדירים שנובעים מקיצור השירות מסקנתי היא שמדובר בשגיאה; צריך להחזיר את המצב לקדמותו ואפעל לזה ככל שאני יכול.

"אני לא יודע להתווכח עם האמירה של הצבא שהוא צריך את שילוב הבנות כדי למלא את החוסר בכוח אדם. אין לי הכלים לבדוק אם זה נכון, אני לא יושב על הסד"כ (סדר כוחות – כמות החיילים ושיבוצם). אבל אם זה כך – למה קיצרת שירות? אני יכול לומר שאני מתכוון לפקח מקרוב על כל הסוגיה הזו. העליתי את זה בכל הפורומים הביטחוניים ואני מתכוון להמשיך.

ההבנות מול ארצות הברית: "לפי הנוסחה החדשה, כל היישובים ביהודה ושומרון יכולים להתרחב עכשיו, בלי שהטלנו איזושהי מגבלה מספרית. בעצם בוטלה ההקפאה. אבל כרגע זה במילים. אעמוד על המשמר שזה אכן יקרה. מניסיוני, לא תמיד הדברים שמסכמים אכן מבוצעים בקלות, עיין ערך יישוב חדש לעמונה או חוק ההסדרה"

"בוודאי שיש פה גם אג'נדות ולא רק חוסר בכוח אדם, ואנחנו צריכים לשמור מזה. יש בהחלט אירועים שאני רואה בהם חוסר שכל ישר, שבהם על חשבון ניצחון במלחמה מקדשים ערכים אחרים. אבל הדרך להיאבק אינה דרך של התניה, שלפיה אם לא מוצא חן בעינינו לא נשרת או נדחה את הגיוס. אין חיה כזאת. הצבא הוא אנחנו, ואנחנו לא מאיימים על הציבור ולא מפרקים את הצבא. מחר לא ימצא חן בעיני מישהו משהו אחר – וצבא איננו תכנית כבקשתך".

אפרופו ניצחון, האם ההתעלמות המתוארת בדוח מבקר המדינה מאיום המנהרות היום מטופל באופן הראוי לו סוף-סוף?

"התכנית שיש היום היא משביעת רצון מבחינתי. זה לא אומר שאין איום, אבל הוא מנוהל נכון בחבילה כוללת של אמצעים טכנולוגיים, התקפיים והגנתיים, שמטרתם להביא ביטחון לתושבי עוטף עזה. בזמנו היינו במצב של חוסר אחריות שבו היו עשרות מנהרות לוהטות שמוכנות להפעלה מידית, אבל אמרו – 'אין לנו פתרון של ממש'. היום זו כבר תכנית שמיושמת בעודנו מדברים".

היום מדברים ריבונות

ממרפסת משרדו נשקף נוף ירושלמי עוצר נשימה שבמרכזו הר הבית. שר החינוך רואה יומיום את הר הבית, שנמצא לפחות על הנייר בשליטה ישראלית, והוא מודה שהמצב הנוכחי בהר הוא תקלה חמורה.

ריבונות: "בנסיעות חזרה הביתה אני הרבה פעמים שואל את עצמי – אתה רציני בעניין? על אמת? ואני עונה לעצמי שכן. לפני אך חמש שנים השיח היחיד שהיה על השולחן הוא לא האם מדינה פלסטינית אלא רק מתי היא תקום. היום שינינו את השיח לגמרי, השיח הוא ריבונות. עכשיו כבר אני מתחיל להגיד – אחי, שנינו יודעים שבמוקדם או במאוחר נחיל ריבונות על שטחי C"

כשאנו שואלים אותו מדוע יהודים עדיין אינם יכולים להתפלל בהר הבית או להקים שם בית כנסת, הוא עונה: "מבחינתי הר הבית הוא סוגיה לאומית. זו סוגיה של הריבונות שלנו במרכז הלאומי של העם היהודי מאז ומתמיד. זו התוצאה של העובדה שיש לנו רק יד אחת על ההגה. היום קיים רוב מוצק בעד תפילה חופשית ליהודים. אני בהחלט חושב שמדובר ביעד בסיסי שצריך להיות – שיהודי יוכל להתפלל בהר הבית".

אתה בשלטון, זו החלטה שלך.

"אני לא יכול בכל בוקר לקום ולאיים על הנושא הבא", מוחה בנט. "בעיניי מדובר ביעד משמעותי בהחלט. כפי שאני רואה את ההנהגה היום אני לא צופה שינוי בעניין בתקופה הקרובה. ראש הממשלה מתנגד לזה בכל כוחו.

"אותם אנשים שהצביעו 'יחד' כי גודל הכיפה שלי או העבר שלי לא מצא חן בעיניהם, לא יכולים גם להתפנק על קוצו של יו"ד וגם לצפות שנביא את כל ההישגים שבעולם. אנחנו מביאים הרבה יותר מכוחנו היחסי, אבל אנחנו צריכים להגיע לשלושים מנדטים כדי לשנות עוד".

אילו שלוש פעולות היית עושה כראש ממשלה?

בנט שולף את התשובה במהירות, כאילו היא מוכנה על לשונו מששת ימי בראשית: "היעד הלאומי הראשון הוא הקיום הביטחוני של מדינת ישראל. כשאני קם בבוקר זה הדבר הראשון שאני חושב עליו.

"היעד השני הוא חיבור העם היהודי שבתפוצות לישראל וליהדות. אנחנו מאבדים מיליוני יהודים להתבוללות בקצב כזה, שאולי מאז גלות עשרת השבטים לא חווינו כזה אבדן. בעוד מאה שנה ישאלו אותנו – אם ידעתם, למה לא עשיתם? הייתי מקצה לזה חלק נכבד מתקציב המדינה, גדול משיש היום למשימה הזו".

אתה שר התפוצות, ולא ממש שומעים אותך מתעסק בעניינים הללו.

"לצערי זה פשוט לא מעניין אף אחד", הוא עונה. "אני צריך לשלוח מעצבי דעת קהל ישראלים לחו"ל כדי שיבינו שמדובר בכלל ביעד אסטרטגי. אנחנו משקיעים היום 600 מיליון שקל, שליש מהם מכספי המדינה והשאר מיהודי ארצות הברית, בפעולות בקמפוסים בחו"ל לקירוב ליהדות. עוסקים בעיקר ביהדות ולא בעלייה, כי אני יודע שרבים לא יעלו".

"אני לא יכול לשנות את העבר שלי. אני מודה, במחזור שלי בישיבה התיכונית 'יבנה' הייתי היחיד שהתגייס ישר לסיירת מטכ"ל ולא הלך לישיבה. היום אני כן ממליץ לנוער ללכת למכינה או ישיבה. אני מודה שזו לבנה שאני מרגיש את החוסר שלה. היום אני לומד יום אחד תנ"ך ויום אחד הרב קוק"

הדבר השלישי שמציין השר הוא האחדות בעם. "האחדות מתבטאת גם בצמצום הפערים החברתיים בישראל, קודם כול על ידי החינוך וגם על ידי צמצום הקיטוב, שאני חושב שהגיע לממדים לא בריאים. כולנו אשמים בזה, כולל אני. גם אני בעבר דיברתי בצורה הרבה יותר מקטבת, והיום אני יותר מנסה לאחד. לא מדובר בעמעום מסרים אלא שלא ללכת פרסונלית נגד מישהו – ועשיתי לי שגיאות כאלה בעבר".

אז ריבונות לא תהיה תחתיך כראש ממשלה?

"בוודאי, זה היעד הרביעי", הוא עונה בחיוך. "היעד הרביעי הוא ריבונות בשטחי C ביהודה ושומרון".

אתה מעריך שנראה ריבונות ישראלית בשטחי C בעשר השנים הקרובות?

"אני חושב שכן", הוא משיב. "בנסיעות חזרה הביתה אני הרבה פעמים שואל את עצמי – אתה רציני בעניין? על אמת? ואני עונה לעצמי שכן. פשוט כן. אבל מדובר במהלך כה גדול שבעייתי לכפות אותו על ציבור שלא רוצה בו. בשביל זה אנחנו צריכים להיות מפלגה גדולה שמקבלת גושפנקה ציבורית.

"לפני אך חמש שנים השיח היחיד שהיה על השולחן הוא לא האם מדינה פלסטינית אלא רק מתי היא תקום. כשדיברת עם איש שמאל הוא היה אומר לך – אחי, שנינו יודעים שבסוף תהיה מדינה פלסטינית. היום שינינו את השיח לגמרי, השיח הוא ריבונות. עכשיו כבר אני מתחיל להגיד – אחי, שנינו יודעים שבמוקדם או במאוחר נחיל ריבונות על שטחי C".

הרגעים שהקשיחות הפוליטית מתרככת

בימים אלו חוגג נפתלי בנט חגיגה נוספת: יום הולדת חמש; חמש שנים שבהן הוא שוחה בברכה הפוליטית של מדינת ישראל. אף שלא נראה שהוא הולך לשום מקום, החלטנו לשאול אותו על התובנות שגיבש במהלך חמש השנים הללו.

"אני בהחלט נהיה קשוח עם הזמן", הוא מספר בכנות. "לקח לי זמן להבין שיש פה מהלך מאוד קשה. מצד אחד אתה חייב לשמור על האידאלים. מצד שני, כדי לקדם את האידאלים האלה אתה חייב להיות קשוח ואפילו אכזר בשדה הפוליטי. בנחמדות אנחנו לא מצליחים לקדם את הערכים שלנו. זה נורא קשה, כי המטרה היא האידאל והיא צריכה להישאר טהורה. אבל הדרך כרוכה בבוץ ובקוצים, וגם בעימותים כשצריך – שלא לשם עימות אלא לשם קידום היעד".

בנט מספר שיש לו שלושה עוגנים ששומרים עליו מלטבוע בבוץ הטובעני: המשפחה, השבת והתורה. "מדובר בזמן שאני במעין 'מצב טיסה' לנפש", הוא מספר. "במהלך השבוע אני מתרחק מהבסיס שלי, והשבת נותנת לי יממה שלמה עם המשפחה בבית. עד שבע דקות לפני שבת אני עוד בטלפונים, ופתאום אני חוזר לנורמליות, אחראי בלעדי על שטיפת הכלים בשבת. כשאני הולך לבית כנסת איפשהו סביב 'לכה דודי' מתחיל לצאת כל הלחץ והרוגע משתלט. גם לימוד התורה עוזר לי, במיוחד כשאני לומד הרב קוק. פתאום כל מה שעשיתי במהלך השבוע מתחבר לי ואני מבין עד כמה תורתו רלוונטית".

יש דברים שראית משם ואתה כבר לא רואה מכאן?

"הפוך", הוא עונה. "אם למדתי משהו בחמש השנים האחרונות, זה שדברים שרואים משם רואים מכאן. זה לא אומר שבכל דבר שאי פעם חשבתי צדקתי, אבל עקרונות העל לא השתנו: החלת הריבונות, זהות יהודית-ציונית לעם ישראל, מערכת משפט שמרנית, תקשורת מאוזנת. מי חלם על חוק מעלה אדומים, חוק ההסדרה או מינוי שופטים שמרניים? אם תשימו לב, תראו שהמדינה משתנה אלינו ולא אנחנו אל המדינה.

"אני חושב שהסיבה שאצלנו המשפט 'דברים שרואים משם לא רואים מכאן' איננו מתקיים היא היותנו אנשים מאמינים. כשאתה אדם מאמין היסוד שלך הוא האמונה ואתה לא נשבר תחת רוח מקומית".

 צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
"אנחנו פצועים"

  השבת מעלים את נפגעי...

תפסיקו לשחק בנוער

  מאמר מאת יו"ר נוער...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם