במשקפיים של דור ה-Y העברי

8 tuna

נדב גדליה

אולי לא שמעתם עליו כמו על סטטיק ובן-אל, אבל אם יש מישהו שמתיימר להגדיר את דור ה-Y המיואש בכאב ובהומור ומחזיק בנטייה לכבס את הכביסה בחוץ, הרי שזהו אמן הראפ טונה. וכל זה על ראשם של המעריצים שדי נהנים מהמטיף החדש המקפץ בשער * וגם: איך כל זה קשור לאביב גפן ולכמיהה לאמנות כנה ואמתית שאבדה שלנו?

"עולים אליי כל לילה מסוממים שיכורים

אבל מה אני אגיד לך? מקצוע בוגדני

היום כולם הולכים ברגל בשביל לא לתפוס מונית

תראה את זאתי, איך הולכת, בלי בושה

איפה, פעם אישה הייתה אישה

לאן הגענו, אה? איפה החלום?

פעם היה כיוון... היום?"

 

לא. זה לא טקסט מחאה דתי שמבכה על 'תרבות הרחוב'.מדובר בשיר 'עומדים במקום' המתאר מונולוג של נהג מונית פטפטן, שאותו כתב ושר הראפר המוכשר טונה שמגיע להופיע בבארבי בפעם השמינית (!) בעוד כמה שבועות.

בבארבי מתארחים כולם - מיוני גנוט ואליעזר בוצר ועד אביתר בנאי, לצד אמנים שדי ברור שלא שמעתם עליהםאו ששמעתם את שמם ואין לכם מושג מה הם שרים. הערב התור של טונה.

מי שפרץ לחיינו רק בשנה וחצי האחרונות מצליח למכור את כל הכרטיסים מראש, עוד לפני יום המופע.כך למשל, כרטיס נוסף שקניתי מראש ונאלצתי למכור - נחטף תוך רגע, והותיר עשרות צובאים על תיבת האינבוקס שלי ששיוועו לכרטיס אחד לרפואה. טונה הוא ללא ספק היסטריה מתחת לאף, והיום התכנסנו מאות אנשים רק כדי לעמוד שעתיים ולראות אותו עושה קסמים.

הופעת עמידה היא לא פעם על סף המזוכיזם, אבל אין בררה, זה מה שכולל התקנון להאזנה למוזיקה אמתית. אנחנו עומדים במקום, אבל טונה עצמו לא ממש מתכוון לעמוד במקום גם אם הוא לא יודע בדיוק מה הוא מבקש (מישהו אמר דור ה-Y?).

"הגעתי לציון דרך, לא ליעד", הוא מדגיש."האמת היא שאני אפילו לא יודע עדיין מה היעד... השאיפה המוזיקלית היא כמובן להמשיך ליהנות עם המוזיקה שאני אוהב, להמשיך להיות סקרן, להפיץ אהבה ולמתוח את הגבולות גם ביצירה וגם בקריירה".

מעשה התאבדות מוזיקלי

"פתחתי טלוויזיה לא מזמן

שם ראיתי גיבורי ילדות מוכרים את נשמתם

אנשים שונים שונאים את מי שלא חושב כמותם

ראיתי את הקפטן מנווט אל הקרחון

פרסומות עם ילדים רק בצבע הנכון

ראיתי חליפות שמתחלפות ומשקרות ומתחנפות

מאשימות זו את זו בסירחון

ראיתי איך הכסף מצמיא, עולם בהרס עצמי

בכל ערוץ, בכל שעה, כמעט כל ערב סתמי"

(מתוך 'שניצלים')

 

טונה הוא פרפורמר מעולה, רעב לקהל ורב-אמן בבניית חרוזים. הפאנצ'ים והאמירות אצלו לא אוחזים בכוחי ועוצם ידי כמקובל בשירי ראפ; הוא בא למחות ולספר את האמת ובעיקר לשבור הכול, בלי להתנצל.לשירו האחרון עם הראפר נצ'י נצ' הוא גם קרא פשוט 'אני כאן לשבור'.

טונה עונה בטלפון גם לשם איתי זבולון. הוא בן 32, גדל בפתח תקווה, היה ראפר מגיל 16 והשתתף במגוון הרכבים מינורייםשלא זכו לתהודה במיינסטרים הישראלי. אבל הוא המשיך לקוות.

הדור של 2017 יודע הכול, ובכל זאת חש שהחיים עדיין סתומים בעיניו, אבל אין בו סקרנות וכוח לשינוי מהותי שיוביל, אולי, אל אושר כלשהו. היש תסכול גדול מזה? הדור הזה ראה כבר את כל האפשרויות העומדות לפניו ואפילו החזרה בתשובה הפכה לאופציה לא ממש מחייבת. הכיוון הוא יותר חיפוש רגש מהיר ובליל תחושות מתחלפות ששולטות בך ומניעות אותך

לפני שנים אחדות הוא חש מיואש לגמרי. הפריצה סירבה להגיע. השנים חלפו, הוא המשיך לגור בפתח תקווה והצליח להשיג משכורת יפה בעבודה בבניית אתרים בלי לעבודקשה מדי. בחור צנוע הוא טונה ומסתפק במועט,אבל הוא חש שהוא מבזבז את חייו האמתיים על התקיימות גרידא.

 

"היום אני מבולבל ולא יודע מה לשאול

היום אני לוקח בלי פרופורציה את הכול

כל התכניות של הפכו לתירוצים

האוזן על השתק, הלב סגור לשיפוצים

היום אנ'לא מגניב, אני יודע, מצטער

מסלול הלוך חזור מהספה למקרר"

(מתוך 'שניצלים')

 

החלום המוזיקלי שעליו חלם מזמן ששיחק בפוגים ופליקים בשנות התשעים הלך והתרחק. בתוך המצב הלא-משהו החליט טונה באקט של ייאוש ללכת על כל הקופה ולהשאיר אותה ריקה. הוא נדד ברחבי הארץ ברכבות וכתב עשרות שירים, במטרה ללכוד את התחושותהאמתיות שלו. הוא ידע שאם יצליח ללכוד אותן אולי יצליח לפרוץ החוצה,וגם אם לא - לפחות ניסה ובסופו של דבר יֵשב לו בידיים אלבום מוזיקה אמתי. לגמרי.

מדובר במוצר נדיר במחוזותינו המכוונים להתפרנס ממוזיקה. אבל לטונה יש עבודה מכניסה, מה הוא צריך כסף?הוא עושה מוזיקה בשביל הנשמה, ואצלו זאת ממש לא קלישאה.

אחרי שסיים לכתוב עשרות שירים הוא הקליט עשרה מהם, צילם כמה קליפים והתחיל לשחרר את החומר לקהל. אחרי כמה סינגלים ו'עם זה יעבור' שזכה להצלחה גדולה יחסית, הוא העלה את האלבום המלא ליוטיוב, להאזנה חינם לכל דורש.

האלבום כולו זכה למיליוני צפיות שאין לאיש מושג מהיכן הגיעו, אך לכולם כבר ברור -טונה הוא זמר מזן אחר ונדיר. זמר שמקשיבים לו בתקופה שבה קצת הפסקנו להקשיב.

זה לא החומר הפופולרי שרץ היום סטייל בן-אל וסטטיק ואפילו לא אליעד ושירי המתוק כשמרלי שלו. טונה מביא ראפ כאוב, הארד קור, מודע לעצמו ועטוף בעלי הומור על מצע חרוזים בשלים שכל אחד מהם הוא משפט מחץ העומד בפני עצמו, בלי הגזמה. מוזיקה אמתית שלא נראתה כמוה זה שנים. אולי משנות התשעים, עת פרץ לחיינו אביב גפן.

 
אביב גפן החדש

"בבית בו גדלת, אותם הווילונות והשטיחים

וכמה דיסקים מה"ניינטיז", רובם די מביכים

יושבים על פיצוחים, אבא אומר ש"ככה טוב"

הוא יארוז לך ארוחה, יעזור קצת עם החוב

ולא נעים לו להציק, אז הוא שולף את התמונות

"תראה! היית פה מצחיק, לחיים שמנמנות"

"זיכרונות", אתה אומר וזה האות שלך לזוז

והחיים קצרים מדי בשביל לחזור עכשיו לבלוז"

(מתוך 'רוק 30')

 

אביב גפן בן ה-43 עדיין עמנו והמוזיקה שיצר לפני כחצי יובל נחרתה על לבבות הדור ההואוהצליחה להגדיר תחושות של דור צעיר. דור שהתחיל להיות לו הכול: תחילת עידן ערוץ 2 ומותרות, ובכל זאת משהו היה חסר בנפש והלב צעק את זה לדור המצוין שלא הבין מה חסר לו באמת, אבל השיב בזעקה ובהנפת ידיים משולהבות.היו שקראו לחוסר 'שלום' ו'רבין' והיו גם נערי ימין שהתחברו בשקט לשיריו של גפן שהעז להגיד את הגרוע מכול במגוון וריאציות ותחפושות מילים:לפעמים אתה מרגיש שיש לך הכול אבל אין לך באמת כלום כי אין לך דרך ברורה.

'גם זה יעבור', אלבום הבכורה של טונה, הוא אולי האלבום הכי אמתי שיצא כאן מאז אלבומי 'אור הירח' ו'עכשיו מעונן' של גפן שזעק אמת ללא חשש ומשוא פנים.כמֵה לאהבת קהל אבל רוצה להגיד בדיוק את מה שיש לו להגיד.הרדודים קראו לזה בזמן גפן "שירי דיכאון ופרובוקציה", המתעמקים הבינו שיש כאן אמת וכנות יוצאת דופן שלמרבה המזל נפלה על עיתוי שהצליח להפוך את העסק גם למסחרי. הנה מה טוב ומה נעים שבת אמנות אמתית עם כסף נזיל.

מה שקרה לגפן ברוק מתרחש עכשיו לטונה בראפ.דווקא ההצלחה הגדולה לחומר קשה לעיכול מראה על הרצון העז לשינוי. מי יביא את השינוי ואיך? גפן נהג לתהות בקול אם אנחנו רוצים שינוי וייחל ליונת השלום.כך שגם אם שלום לא בא, לפחות ידענו מה לבקש בתפילה. טונה, המוזיקאי האמתי החדש, כבר לא מציע פתרונות. הוא רק רוצה לשיר ולתת לנו להזדהות.דיבור כן על המצב הוא בהחלט נחמה פורתא כמעט רוחנית.

אף שנדמה שטונה לא בא להטיף מילה על יהדות או על ציונות ורוצה רק לדבר 'על המצב', בסופו של דבר הרי אנחנו יהודים לא פחות מישראלים במוזיקה שלנו. בכל זאת,שפת הקודש מוכרחת לעשות משהו למשתמשיה.

איך הקשר שלך ליהדות בא לידי ביטוי?

"היהדות היא עולם רוחני שאני מאמין שהוא הרבה יותר עמוק מהמנהגים והטקסים המקובלים", אומר טונה שמגדיר את עצמו חילוני, ובאותה נשימה מוסיף: "מודה שלא חקרתי עדיין לעומק את היהדות,אבל זו התחושה שלי".

 

הילדים בני שלושים והבעיה היא לא הנדל"ן

"הילד בן 30, יש לו חוב גבוה

עדיין לא אכל בשביל לשבוע

מחפש איזה עניין, לא יודע

סתם משפט, אולי קמע

שנחמד לקעקע על הזרוע

עוד לא בחר מקצוע, הראש שלו סלט

אבוד בחריצים של הספה כמו שלט

נודד בין חברים ואוכל סיני

לשיחות עם תוכן ציני"

(מתוך 'רוק 30')

 

כוחם של שירים הוא שאתה מסוגל לזעוק אותם כפי שלא היית מוכן לומר אותם בפה מלא במילים לא מולחנות. מחזה מתעתע הוא לראות מאות צעירים שכבר מזמן אינם בני נוער, חלקם כבר בני 30 פלוס, אבל עדיין מנסים להרגיש העשרים החדש, אך לשווא, אי אפשר. בתעודת זהות כתוב 30 ואי אפשר לחמוק מזה שהחיים חולפים ביעף ועדייןלא הצלחנו באמת לגעת בהם כמו שצריך. ועכשיו, מה נותר מכל מה שחשבנו שהוא מגניב ועבר?המרד כבר לא מרגש ושום דבר פרובוקטיבי אינו מעורר עניין. ועכשיו מה?ראינו הכול, אנו אומרים-שרים, ותוהים מה הלאה.

הרי ניסינו להגדיר מחדש את גבולות הליברליזם וניצחנו, אבל מה עושים עכשיו כשיש כבר הכול ואין כיוון?ההורים כבר לא מפחידים וירדו לנו מהווריד, הכול מותר, ומלחמות אמתיות קורות בעיקר בפייסבוק; הדור של 2017 הוא בסך הכול דור מחפש ומבולבל שבעתיים מהדור של שנות התשעים והעשור שאחריהן. זה דור שיש לו כבר הרבה מעבר לערוץ 2, נוקיה עם סנייק ומקומונים נוטפי צהוב ואפילו אינטרנט ב'פס רחב' (וואו!).

הדור של 2017 מחזיק סמארטפון, יודע הכול, ובכל זאת חש שהחיים עדיין סתומים בעיניו, אבל אין בו סקרנות וכוח לשינוי מהותי שיוביל, אולי, אל אושר כלשהו. היש תסכול גדול מזה?הדור הזה ראה כבר את כל האפשרויות העומדות לפניו ואפילו החזרה בתשובה הפכה לאופציהלא ממש מחייבת. הכיוון הוא יותר חיפוש רגש מהיר ובליל תחושות מתחלפות ששולטות בך ומניעות אותך.

ולמה לא? כשהכול אפשרי כל כך, מפתה ללכת אחרי הרגש באופן טוטלי בלי לחשב את התוצאות. לעוף מהארץ בעשרות שקלים בטיסת לואו-קוסט ולחזור חלילה, להיות פרילאנסר, ללמוד ולפרוש, לחזור בתשובה וחצי שאלה, לתהות, לנסות הכול ולנחות על האליה וקוץ בה בסופו של דבר. לחוש עייפות נוראית בסוף המסלול שלא ברור מה בא אחריו.

כולם יאמרו שהנדל"ן הוא הבעיה המרכזית של גילאי השלושים, אבל זה לא נכון.משבר הדיור עוד גורם לנו לזוז כדי להשיג את הבלתי מושג. תנו לנו דירות ותראו אותנו מתרסקים לגמרי, נטולי שאיפות ועניין מול ריאליטי שגם הוא איבד את קסמו. ומה עכשיו?

טונה לא רואה בעצמו משהו מיוחד המגדיר קולו של דור, אף שהקהל הרב ומכירת הכרטיסים המסחררת בסבב הופעות החורף שלו שהסתיים ממש עכשיו רומזים אחרת.

"אני לא חושב שהדור צריך 'פתרון'", הוא אומר."כי הדור לא 'בעיה', אני רק מספר סיפור אישי וכל אחד יכול לשמוע שם את מה שנוגע לו".

ובכל זאת אתה בא לעורר משהו, קשה לחמוק מזה בטקסטים שלך.

"התבוננות פנימית והשלמה עצמית תהיה התחלה טובה למי שמקשיב לשירים. לנסות לחשוב מעבר למה שמקובל בנורמה ולהבין מה אדם באמת צריךבשביל להיות שמח, אבל אני לא פרופסור לתחום וזו בהחלט שיחה פילוסופיתשיכולה להימשך שעות". אולי מוטב לתת למוזיקה ולמילים לדבר.

האמן מול היוצר

"גם זה יעבור

כמו הקינלי, כמו הטכנו, כמו הקרוקס

כמו הפילים, כמו ליאור מילר, סמנתה פוקס

כמו הדיסקים, כמו הווקמן,

כמו רות גונזלס, רונן חרזי, דנה מודן

כמו הסקיני, הטברנה, להקת עדן, אייל ברקן

כמו האלק הוגן, כמו האנגובר, מיכל זוארץ, ריצ'רד גיר

חנוך רוזן, סדאם חוסיין, סרטי בורקס, קארין אופיר

כמו טלעד, כמו הפוגים, המקרנה, התמימות

כמו הסקטים, פיטר אנדרה, האטארי

הבדידות"

(מתוך 'גם זה יעבור')

 

האם גם טונה יעבור? לדבריו, כן. רק הוא מקווה שזה יקרה לאט.תמצית סודו של טונה טמונה בהבנה כי יש אמן ויש יוצר ולרוב זה לא הולך יחד.הרבה אנשים מנסים להיכנס תחת מעטה האמן-יוצר גם יחד, אך לא פעם הם יוצרים בלבד.יוצרים נהדרים ומחוננים המסולאים בפז, אבל הם לא אמנים. הם מסוגלים לפסל יצירה מהפנטת שמצליחה לעשות נעים בגוף ואפילו בנפש, אבל היא לא מגיעה מהפְּנים שלהם. כי קשה מאוד ולעתים מביך עד מוות לדבר על עצמך ועל מה שאתה חווה באמת.להכיר במי שאתה ועוד לספר לאחרים על זה?! הרבה יותר קל לכתוב שיר נוגע שלכל היותר חצי רומז על חייך האמתיים והעבשיםאו להוציא לאור שיר שבוחר לדבר אל הכלל במסרים כלליים מדי דוגמת אהבה או אמונה.

הרדודים קראו לזה בזמן גפן שירי דיכאון ופרובוקציה, המתעמקים הבינו שיש כאן אמת וכנות יוצאת דופן שלמרבה המזל נפלה על עיתוי שהצליח להפוך את העסק גם למסחרי. הנה מה טוב ומה נעים שבת אמנות אמתית עם כסף נזיל[

כששומעים את האמנים מהסוג הזה, יש תקווה לגלות את כל הפרצופים שמסתתרים מאחורי התמונות היפות בפייסבוק, ומספרות סיפור חיים שטרם סופר.

תמצית החוויה הישראלית של גיל 30 מוביל אותנו לברר עם טונה מה בעיניוההבדל בין היפ הופ ישראלי לזה האמריקני.

"להיפ הופ הישראלי יש הרבה פחות שורשים וצבעים מאשר בהיפ הופ האמריקני", מזכיר טונה. "הוא עדיין בחיתוליו. באמריקה מדובר בטכנולוגיית חריזה והפקה של עשרות שנים. לעומת זאת במקביל הישראלי יש גם יותר רבדים מוזיקליים, כי הז'אנר מכיל גם את ההשפעות מההיפ הופ האמריקני,וגם מעוד מקומות שפות ותרבויות", מנתח אמן המילים העבריות שחרף ההפקה המושקעתנדמה שהמילים העבריות הנוקבות מאפילות על רמת ההפקה.ומילים, כידוע, לא עולה כסף לכתוב. כך שהתחרות יכולה להיות שווה עם הראפרים הגדולים בעולם.

ולקינוח: שירת התקווה

"אנ'לא בורח

גם אם בכל מייל שאני פותח

מסתתרות חדשות רעות

אני נשאר בחיים!

לכל מי שראה אותי צונח

ונתן מבט שמח

מצטער, חדשות רעות

אני נשאר בחיים!

ואין פה סלוגן מנצח

שמע ת'לב שלי צורח

היי, אני נשאר בחיים!"

(מתוך 'אני נשאר בחיים')

 

כשבהיתי במאות הצעירים בבארבי ששרו את כל המילים של טונה בעל פה (ומדובר בשירי ראפהכוללים מיליון מילים, כן?) הרגשתי לרגע בספינה טובעת מזן אחר. כזו המחזיקה בתוכה מנגנון פלאים שמבטיח לנושימשיך להיות בסדר כל עוד נמשיך לשיר.

טונה עולה על הבמה בחולצת טריקו פשוטה ולא מצליח להכיל את כמות האהבה שהקהל מרעיף עליו. "כל פעם שאני מופיע אני מפחד מתי הם יגלו שאני סתם דביל", הוא אומר לקהל. ואף על פי שהנימה מבודחתאתה מזהה בנקל שכל תג מהמשפט הזה מכוון כמו גיטרה מדויקת של הנדריקס. הוא לא באמת מעכל מה קורה אתו ומאמין שיש מיוחדים ממנו.וכשיש ענווה אתה מסוגל לתת תקווה גם אין לך פתרון ספציפי.

לתגובות נדב גדליה בפייסבוק
 

 


 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היסטוריה על סולם אחד

  הטור האישי של סיון...

מנהלי בית ספר, לכאן

  אבינועם הרש ביוזמה חדשה...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם