רופאים ושחקנים

6 doctors

נדב גדליה

לא הצלחנו להתעלם משני התלמידים החדשים של החוג למשחק של בית ספר תורת החיים – שניהם רופאים וממש לא בגיל שבדרך כלל זה מתחיל * ד"ר חנה קטן וד"ר ארז איילון, עולים לבמה

זה מה שקורה ללא מעט אנשים שמוצאים זמן להגשמת חלום ילדות דווקא כשמסלול החיים נראה ברור ומבטיח. כשמדובר באנשים רציניים הממשיכים לתפקד כרופאים (כבוד!) במקביל - זה אומר דרשני.בכל זאת, לא מדובר באנשים גחמניים ומבולבלים, ההיפך.

ד"ר חנה קטן , (58), רופאת נשים ידועה במגזר הדתי וכותבת טור קבוע בעיתון 'בשבע', נשואה לרב יואל קטן ואם לשלושה עשר ילדים, נמצאת בימים אלו בעיצומם של לימודי המשחק שלה בבית ספר למשחק 'תורת החיים'ביד בנימין. את הד"ר פגשתי לפני כשנתיים כשעסקה בבית הספר בלימודי תסריטאות. אישוניהנעו בחיות כאילו נולדה מחדש אך לפני רגע. כשתמהתי האם היא פתחה קליניקה במשרדי בית הספר לקולנוע בו למדתי אף אני - סיפרה לי הד"ר שהיא תלמידה מן המניין. "את זה אני עושה בשביל הנשמה שלי", אמרה. כעת קטן עדין בבית הספר, אך הפעם עוסקת כאמור בלימודי משחק, שלדבריה היא מרגישה איתם טוב יותר מאשר בתחום הכתיבה.במשחק אני מרגישה שאני חוזרת לילדה שבי שיכולה סוף סוך להשתחררלהביע את עצמה באמת. כל הזמן אני ד"ר חנה קטן הרופאה, המרצה, הכותבת, ופה פתאום אני חשה שאני מי שאני –חנה קטן, פשוט ככה, מקום להיות בו מי שאני בלי הגדרות וליצור מתוכו".

ולמה דווקא בחרת בלימודי דרמה?

"האמת שחלמתי להיות ציירת או סופרת או מוסיקאית מקצועית כבר מילדות", מפתיעה ד"ר קטן. "דווקא על הכיוון של דרמה לא העזתי לחשוב אף פעם. אני ביישנית בטבעי. זו תכונה יהודית בעיניי, ביישנות, וחלק גדול מילדיי 'ירשו' אותה. בוא נאמר שאני לא הייתי בין האימהות שהסתובבו כמו טווסים מנופחיםכש'האוצר' שלהם שיחק תפקיד ראשי בהצגה. בדרך כלל, התחבאתי מאחור אם זכיתי להגיע להצגה של הילדים שלי במקום להיות בתורנות בית חולים - וכשהגעתי טמנתי את ראשי בכיסא שלפניי. והנה, אחרי הרבה שנים של שליחות כרופאה החלטתי שגם לי מגיע משהו שהוא רק בשביל עצמי ודווקא בדרמה, סוג של ביטוי עד הסוף, אני מרגישה בנח לשחרר את הבושה הטבעית".

יש תחושת החמצה על שנים רבות בהם לא עסקת באמנות?

"רפואה זו אמנות. אמנם אחרת, אבל יש כאן יצירתיות רבה ומחשבה, כי כל רופא אומר משהו אחר כשהוא נדרש לאותה בעיה. אני חושבת שאם הייתי בהייטק זה היה פיספוס אמיתי, אבל רפואה זה מאוד מספק ומעניין.בכיתת לימודי המשחק אני הכי מבוגרת ולא, זה לא מפדח אותי, טוב לי עם נשים שהיו יכולים להיות הבנות שלי, יש אווירה טובה ושיחרור פנימי. כמובן שהקבוצה מורכבת מנשים בלבד".

מה גרם לך לבחור במקצוע הרפואה למרות שמילדות את אומרת שהכרת את האמנית שבך?

"הלכתי ללמוד רפואה, מדין 'כיבוד הורים'", מספרת ד"ר קטן בכנות."אבא שלי חלם להיות רופא, ולא עלה בידו כי הוא היה צריך לפרנס את משפחת המוצא שלו. בצעירותי למדתי במכללה בבית וגן, והתענגתי על לימוד התורה הקדושה, עד שיום אחד בהיר, הגיעו הוריי לביקור ודברו על ליבי שאעזוב את המכללה, ואנצל את כישרונותיי בבית הספר לרפואה. הם גם תיאמו פגישה ביני לבין המנהל של התיכון בו למדתי - פרופסור עברון, שניהל את תיכון צייטלין. הוא הוסיף על דברי הוריי, וה'מצפונים' האלו שעשו לי פעלו את פעולתם".

"אני מודה לריבונו של עולם שפקח את עיניי, ומאפשר לי למלא את הכלים האישיים שלי עכשיו כדי שהנתינה שלי בתחום הרפואה תהיה טובה ושמחה יותר. מרגישה שזכיתי ולעולם לא מאוחר להגשים חלקים באישיות שלך". היא מסכמת בדרמטיות במה חיננית שמתחילה לתת בה את אותותיה.

---

ד"ר חנה קטן לא לבד. בכיתת המשחק המקבילה המיועדת לגברים בלבד לומד ד"ר ארז איילון (49), רופא משפחה מהצפון, נשויואב לשבעה, שהחליט אף הוא לתת דרור לחלום ילדותו הישן וללכת ללמוד משחק. לאחרונה אף קטף תפקיד בסרט קצר ההולך לצאת בקרוב. "לא היה לי איזה אירוע מחולל שפתאום בעקבותיו החלטתי להיות שחקן", צוחק ד"ר איילון."תמיד הרגשתי שאני טוב בתחום המשחק ודווקא דרך הרפואה ראיתי שמשחק הוא ממש חלק מהחיים שלי. כי במשחק אתה מצליח להיכנס לדמויות, ואותו דבר ברפואה - צריך להזדהות עם מטופלים, להבין אותם. כך שלמעשה כשאני חושב על זה תמיד 'שיחקתי' גם בתור רופא. כל הזמן. נניח רופא שמסביר לך שכדאי לך להפסיק לעשן יכול לעשות את זה בדרמטיות ולהשפיע הרבה יותר על המטופל מאשר רופא שמסביר ביובש על נזקי העישון".

למה דווקא עכשיו בחרת להגשים את נטיית המשחק שלך?

"אחרי 20 שנה בתחום הרפואה יש לך כבר מיומנות גדולה ואתה מרגיש בשל ולמרות הכל משהו מוזר קורה;אתה מרגיש שעדין חסר לך משהו. קשה להסביר מה, אבל כשאישיות לא באה לידי ביטוי בכישרונות שלה - זה מרגיש חסר וחיפשתי את המקום היצירתי שישלים את זה. כי אחרי הכל אתה צריך להיות אתה.רופא משפחה שיודע את כל תורת הרפואה נהדר ושולט בכל החומר - לא יצליח בתפקידו אם לא יכיר את האישיות שלו ומה היא יכולה לתרום למקצוע הרפואה בפועל. האישיות שלי היא שחקן ואני מפתח את זה כך שגם יעזור לי להבין יותר את המטופלים שלי וגם כדי להרגיש שלם יותר עם מיצוי הכישרון. זכור לי שכשהייתי צעיר והעלתי את הרצון ללמוד משחק בפני הוריי, מיד אמרו לי שעם זה לא הולכים למכולת,אז עכשיו צרות המכולת מאחוריי, אפשר כבר?".

אז מצאת את הקונספט להורים וילדים; תעשו כסף וקריירה 20 שנה ואז תפנו ללימודי אמנות...

"זה קונספט תועלתני מידיי וזה לא יחזיק מים", פוסק ד"ר איילון, "כי אדם שמדחיק את הכישרון ועוסק במקצוע שהואלא אוהב - זה לא טוב. לא הייתי ממליץ לבן שלי דבר כזה. אני ב"ה נהנתי להיות רופא ואני מתכנן להמשיך להיות רופא.גם אם בוחרים מקצוע שנחשב פרקטי צריך ליהנות ממנו".

המשחק לא בא קצת על חשבון הרפואה?

"רופא לא עובד כל היום, אז במקום לעשות ריצה או לפתח תחביב אני עושה את זה.וכן, אני חוזר על טקסטים בשעות מאוחרות בלילה וזה בסדר גמור".

איך הגיבה המשפחה שפתאום, רגע לפני גיל חמישים אתה רוצה להתמקצע בלימוד משחק?

"אשתי והילדים מאוד בעד מסיבה פשוטה; ברגע שאדם מבטא את הכישרון שלו הוא הופך להיות אחר, משוחרר, פתוח, שמח ואמיתי יותר אפילו. כי הוא סוף סוף הוא".

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היסטוריה על סולם אחד

  הטור האישי של סיון...

מנהלי בית ספר, לכאן

  אבינועם הרש ביוזמה חדשה...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם