בלעם של הפלשתינים

6 mufty

בין המצרים תשע"ז תיזכר כתקופה שהעלתה מחדש על פני השטח שאלות מהותיות: יחסנו להר הבית, ריבונות וצדקת הדרך, וממה באמת מורכב ה'סכסוך' בן מאת השנים בינינו לבין הערבים * כדי שנדע עם מי יש לנו עסק, כדאי להכיר את מי שחתום על הסלוגן 'אל-אקצא בסכנה', האב המייסד של הפרעות הערביות, דמות שמסתירים מהשיח הישראלי זמן רב מדי * מחקריו של ד"ר אדי כהן אודות חאג' אמין אל חוסייני, שופכים אור על אחד מגדולי צוררי ישראל בכל הזמנים, ואתם מוזמנים לקבל הצצה * קווים לדמותו של היטלר המוסלמי, שחלומו על השמדת יהודי ארץ ישראל מעולם לא הפסיק לפעום בלבבות אויבינו

ארנון סגל

הוא המציא את הפלשתינים. לפניו הם פשוט לא ידעו שהם לאום בפני עצמו. תמיד ראו את עצמם כחלק בלתי נפרד מערביי סוריה הגדולה. הוא הרחיק ראות והיה הראשון להבחין, עוד לפני היהודים עצמם, שאלו עומדים לכונן בארץ בית לאומי, להקים מדינה ולדחוק מכאן את רגלי האומות הערביות שבמשך 1,300 שנים הותירו את ארץ ישראל שוממה ונחשלת. והוא עשה הכל, פשוט הכל, כדי למנוע את התהליך הזה – כולל כריתת ברית עם היטלר ומעבר ממחנה ריכוז אחד למשנהו באירופה כדי ללמוד מקרוב את הדרכים והשיטות, וכדי ליישם אותן באופן הכי קר ומחושב גם על יהודי ארץ הקודש. במקרים לא מעטים הוא היה קיצוני יותר מהנאצים עצמם במימוש תורת ההשמדה הנאצית, ולחץ עליהם לא לוותר על רצח של אף ילד וילדה יהודים, כדי שהללו לא יגיעו חלילה לפלשתינה ויהפכו את החלום על מזרח תיכון ערבי לאבק פורח.

ד"ר אדי כהן מאוניברסיטת בר אילן, העומד בראש פורום קדם למזרחנות והסברה, חוקר זמן רב את דמותו של חאג' אמין אל חוסייני, המופתי של ירושלים, זה שעד היום הפלשתינים הולכים לאורו ובדרך ומאמצים גם את שקריו. בכתבה זו נחשוף כמה מהגילויים של כהן, שמתבסס על חומר בשפה הערבית מארכיונים בארץ ובעולם. כהן כתב את גילוייו בספר חדש, שרק חוסר במשקיעים מונע ממנו להתפרסם ולהעמיק את הבנת האויב הערבי העומד מולנו.

כהן מספר כי מאמצי המופתי לא צלחו ברוך ה', וממשבר יזום אחד למשנהו הלכה האחיזה היהודית בארץ והתחזקה, ואילו הפלשתינים – וגם הוא עצמו – איבדו עם הזמן עוד ועוד מכוחם הפוליטי. ראאד סלאח, למשל, היה עלול להיות גירסה עדכנית משובחת של המופתי, לא פחות מהמקור, לולא התחזקותם של היהודים בארץ לאין שיעור במהלך שמונים השנים שחלפו. האמת היא שגם היום גלי ההדף שיצר כאן המופתי עוד מחוללים הרס והרג, דם, כאב ודמעות, אבל למרות הכל ועם כל הצער – אין מה להשוות בין מאורעות תרפ"ט לבין גל הטרור של תשע"ו ותשע"ז, למשל. נכון, גם היום יכולים ערביי הארץ לשבש את מהלך החיים התקין בישראל ולהטיל אימה, אבל המופתי הרי ביקש לעקור את הכל, וכמעט הצליח.

שמעון ויזנטל, צייד הנאצים, כתב על חאג' אמין: "המופתי הגיע עמו [אדולף אייכמן] ועם סגל רוצחיו, אנשי האס-אס. הם ערכו סיורים במחנות הריכוז מיידנק ואושוויץ במטרה לבחון את יכולת הקיבול של המשרפות שם. שומרי המחנה הוצגו לפניו [המופתי], והוא הביע את הערכתו לאנשי האס-אס האלה בעלי היכולת המיוחדת. בעת שהגיעה המשלחת המוזרה הזאת, עמדה קבוצת אנשים חדשה ממשלוח טרי מול חדר הגז מספר 3 של המשרפה בהמתנה למותם. כאן ראה המופתי שאין צורך בשום כישורים דיפלומטיים, אלא רק ביכולות מכניות של רצח [המונים] כדי להביא לפתרון את שאלת פלסטין".

ד"ר כהן, שהמובא בכתבה הזו הוא ברובו המוחלט ממחקרו המקיף בספר, חש שקיימת בישראל השתקה מתמשכת בעניין המופתי ופועלו מצד הממסד האקדמי והתקשורת, בפרט מאז שנחתמו הסכמי אוסלו. "זה שנים רבות שהממסד במדינה נמנע מעיסוק בנושאים רגישים כגון הכחשת השואה של אבו-מאזן – מתוך עבודת הדוקטור שלו שנכתבה בשנת 1982 – או תפישותיו האנטישמיות של חאג' אמין אל-חוסיני", מסביר כהן, "וזאת משיקולים פוליטיים גרידא, ומתוך התעלמות מוחלטת מזכותו של הציבור במדינה דמוקרטית לקבל מידע אובייקטיבי ומלא. אני רואה בהוצאת הספר חובה מוסרית ואקדמית ראשונה במעלה".

"כיבוי אור האסלאם"

עד שנת 1945, טוען ד"ר כהן, חאג' אמין אל חוסייני היה הדמות החשובה ביותר בעולם הערבי והמנהיג הבלתי מעורער שלו. המופתי לא הסתפק ברדיפת יהודי ארץ ישראל וניהל מסע הסתה נגד יהודי ארצות ערב, שתוצאותיו היו פוגרומים שבוצעו בהם וגירושם מכּמה ממדינות ערב. המאבק הזה, מסביר כהן, החל לפני עליית היטלר לשלטון אך לא הסתיים עם תבוסתה של גרמניה הנאצית, אלא נמשך עד יום מותו של המופתי בקיץ 1974.

אחרי מלחמת העולם השניה הבריטים רצו להעמיד את חוסייני לדין באשמת פשעי מלחמה (ללא הצלחה, בעקבות הימלטותו) אולם במקביל – כאילו אין סתירה – הללו שקלו גם להעמיד אותו בראש המדינה הערבית שתכננו להקים בארץ ישראל. אם למישהו זה מזכיר את ההתנהלות הישראלית כלפי יאסר ערפאת וראשי הרשות הפלסטינית בכלל, אולי זה בשל נטייתה של ההיסטוריה לחזור על עצמה, ולמדינאים – ללקות באותו קוצר ראות של קודמיהם.

חאג' אמין קיבל את תפקיד המופתי של ירושלים בירושה מאביו בשנת 1921, אחרי מות אחיו הגדול כאמל שכיהן בתפקיד הזה לפניו. הבריטים רצו במופתי נוח, בלי דרישות לאומיות מופרזות, שיאפשר להם לממש את הצהרת בלפור ולהכשיר את הקרקע להקמת מדינה ליהודים. אביו ואחיו של חוסייני אכן היו נוחים למדי וענו לציפיות הבריטיות, אבל לחאג' אמין היו תוכניות אחרות לגמרי.

הסתה בלתי נלאית מצדו נגד יהודים הסלימה את המצב בארץ לאין שיעור, הלהיטה את הרוחות והובילה שוב ושוב למהומות. פרעות תרפ"ט, בהם נרצחו 133 יהודים, פרצו בהשראתו המלאה. הוא עודד את הפרעות הללו ובהן טבע את הקריאה המפורסמת מאז ועד היום, 'אל אקצה בסכנה'.

המופתי הירושלמי, אין ספק, הבין היטב לרחשי לבם של הבריטים, וממצב שבו הם נכונו להעניק את שתי גדות הירדן ליהודים, הוא הצליח להביא לכך שגם רובה המוחלט של ארץ ישראל המערבית עמד להימסר לערבים, ועל העליה ארצה הוטלו הגבלות קשות בדמות הספר הלבן – שהונפק לראשונה כתגובה בריטית מפוחדת למאורעות תרפ"ט. ככל שגברה תוקפנותו, כך התעצמו הישגיו.

בעקבות המרד הערבי הגדול שאותו הוביל בין השנים 1936-39 הוא אמנם נאלץ להימלט מהארץ (שאליה לא שב עוד אלא לגיחה קצרה בשנת 1967, רגע לפני מלחמת ששת הימים) ובכל זאת אלו הצליחו להביא להנפקתו של ספר לבן קיצוני במיוחד מטעם הבריטים, שקבע שיש להגביל את עליית היהודים לפלשתינה ושאלו יוכלו לרכוש אדמות רק באזורים מסוימים. האוייב הגדול של חוסייני מקרב הבריטים היה בלפור, ואת היום שבו ניתנה הצהרתו שהבטיחה ליהודים בית לאומי בארץ ישראל – השני בנובמבר 1917, דאג לאזכר מאז בכל שנה תוך הכרזת מלחמה על ההצהרה ההיא.

ערבי שמכר את אדמותיו ליהודים הוכרז על ידו בוגד. גזר דין המוות שהוציא על מוכרי אדמות ליהודים תקף עד היום ברשות הפלשתינית. בשנותיו בארץ הקודש הוא מינה איש מטעמו בכל מסגד בארץ, מה שהוביל לשליטה מוחלטת שלו בקהל ובוויסות גובה הלהבות כרצונו. הוא רצה מאוד להבעיר כאן אש, כזו שתכלה הכל ותשיב את הארץ למצב שבו היתה בטרם באו היהודים והאנגלים.

"אנו קוראים לכל המוסלמים והערבים להזהיר זה את זה מפני מכירת אדמה לציונים", התבטא בדרשה שנשא בשנת 1935, "ושיפעלו הכל כדי לסלק את העניין המגונה הזה, אשר עלול לגרום לכיבוי אור האסלאם ולמחוק את עקבות המוסלמים והערבים מהאדמה המקודשת הזאת. לא המכירה בלבד היא הבגידה, אלא גם השתיקה עליה היא בגידה".

בהערת אגב נעיר שבאופן אבסורדי, צעדיו של המופתי הביאו בטווח ארוך רק להחלשת המאבק הפלשתיני. בראשית המרד הערבי הגדול הוא הכריז, למשל, על שביתה כללית שנועדה להמיט אסון על הכלכלה היהודית הצעירה בארץ, שעד אז היתה תלויה לחלוטין בזו הערבית – אבל תוצאות המרד היו אחרות לחלוטין משציפה. היהודים אמנם התקשו לא מעט בשנים הללו באחזקת המשק הלאומי שלהם, אבל בסופו של דבר דווקא בזכות האתגר שהוצב בפניהם השתחררו מהתלות בערביי הארץ. כך, למשל, במקום נמל יפו שנסגר בפניהם הקימו היהודים נמל בתל אביב. יהודים יוצאי גרמניה שהתרבו בארץ בשנות השלושים העמיד את הכלכלה היהודית על רגליה כך שבסופו של דבר דווקא הערבים יצאו ניזוקים מהמהומות שאליהם הוביל חוסייני.

בברלין, חי מכספי נרצחים יהודים

בנוסף לשאר תאריו עמד אמין אלחוסיני בראש ארגון חשאי ששמו "מפלגת האומה הערבית" שהציב בין מטרותיו לחימה ביהודי העולם. המפלגה הזאת, כך כותב ד"ר כהן, היתה אמורה להפוך למפלגת השלטון של המופתי, שתכנן להפוך לשליט הבלעדי על כמה ממדינות ערב – לא רק על פלשתינה אלא גם על עיראק, ירדן, סוריה ולבנון.

עליית היטלר לשלטון בגרמניה הלהיבה את המופתי. הוא מיד הזמין עצמו לביקור אצל הקונסול הגרמני הכללי בירושלים ד"ר היינריך וולף וברך את הפיהרר על הטלת החרם הכלכלי על יהודי גרמניה. חאג' אמין פשוט העריץ את היטלר. בהשראת ספרו 'מיין קאמפף' כתב גם חוסייני חוברת ברוח דומה לקהל האיסלמי בשם 'האסלאם והיהודים'. היא הופצה ברחבי המזרח התיכון החל משנת 1937. החוברת תורגמה לגרמנית ולקרואטית במהלך מלחמת העולם השנייה, וחולקה לחיילי אס-אס בוסנים מוסלמים. החוברת התאמצה לנטוע בלב קוראיה המוסלמים את התובנה שהיהודים הם אויביהם מאז ומתמיד, ובכלל אויבי הא-ל.

הסתה בלתי נלאית מצדו נגד יהודים הסלימה את המצב בארץ לאין שיעור, הלהיטה את הרוחות והובילה שוב ושוב למהומות. פרעות תרפ"ט, בהם נרצחו 133 יהודים, פרצו בהשראתו המלאה. הוא עודד את הפרעות הללו ובהן טבע את הקריאה המפורסמת מאז ועד היום, 'אל אקצה בסכנה'.

"שיהיה הדבר ברור למוסלמים", נכתב בחוברת, "וכדי שימנעו את המעשה המגונה שהיהודים רצו לעשות בארצות האסלאם הקדושות – הסרת האופי הערבי והאסלאמי של פלשתינה, שהיא לב האסלאם, כיבוי אש האסלאם שבה, גירוש המוסלמים ממנה והפיכתה למדינה יהודית".

בעקבות ההתנקשות בנציב הבריטי של מחוז הגליל לואיס אנדרוס בסתיו 1937 ביקשו הבריטים לעצור את המופתי, אולם זה נאחז בקרנות המזבח והסתתר בתוך מסגד אל אקצה בהר הבית, שאליו לא העזו הבריטים לחדור. כעבור כמה שבועות נמלט מהמסגד כשהוא לבוש בגדים פשוטים כבדואי עני, ובאמצעות סירה שהפליגה מנמל יפו הגיע ללבנון.

שנתיים שהה בלבנון, אז עזב אותה המופתי לטובת עיראק אחרי פרוץ מלחמת העולם השניה. מעיראק כתב המופתי להיטלר שגם הוא "בוודאי מכיר בערכם של היהודים, שעמם ועם פטרוניהם הבריטים מתנהל בפלשתינה מאבק זה עשרים שנה, מאז כבשה בריטניה את המרחב". שאלת פלשתינה איחדה, לדבריו, את הערבים בשנאה נגד הבריטים והיהודים. חאג' אמין ביקש מהיטלר עזרה ונימק: "על ידי העזרה שתוגש לערבים להרוס את ההזיות הציוניות, תיפול רוחם של היהודים, ובייחוד אלה שבארצות הברית. בראותם כי נושא חלומם נופל ומתנפץ, הם יאבדו את התלהבותם לעזור לבריטניה הגדולה, וסופם יהיה אבדון".

המופתי נמלט כעבור שנתיים נוספות גם מעיראק, לא לפני שהספיק לחולל גם שם תסיסה רבתי נגד היהודים ותסיסה בכלל. נגד הבריטים חולל הפיכת נפל רבת חללים, ואילו נגד היהודים הביאה הסתתו בסיועו הנדיב של רדיו ברלין בשפה הערבית, לפרעות קשות שפרצו בחג השבועות תש"א (1.6.1941). אלו כונו 'הפַרְהוּד' [ביזה, שוד]. המון מוסלמי מוסת מתעמולה הנאצית חולל פוגרום שבמהלכו נרצחו מאות יהודים, אלפים נפצעו, רכושם נשדד ובתיהם הוצתו באש. "היהודים בכל מקום הם תועבה. זכרו את הפסוק בקוראן: האויבים הגדולים בבני האדם הם אלה המאמינים ליהודים", קרא רדיו ברלין בערבית מגרמניה להמוני ערב, ואלו נענו בשמחה ויצאו לטבוח ביהודים.

תחנתו הבאה של המופתי הירושלמי היתה איראן, משם המשיך לאיטליה ואחר כך לברלין. בשלהי 1941 נפגש שם פנים אל פנים עם אדולף היטלר. היטלר מינה אותו לראש התעמולה בשפה הערבית, העניק לו קצבה חודשית המוערכת בעשרות אלפי דולרים לחודש, משרד בברלין ועשרות עוזרים שקיבלו את משכורתם ישירות ממשרד החוץ של הרייך השלישי.

חאג' אמין פשוט העריץ את היטלר. בהשראת ספרו 'מיין קאמפף' כתב גם חוסייני חוברתברוח דומה לקהל האיסלמי בשם 'האסלאםוהיהודים'. היא הופצה ברחבי המזרח התיכון החל משנת 1937.החוברתתורגמהלגרמניתולקרואטיתבמהלךמלחמתהעולםהשנייה, וחולקהלחייליאס-אסבוסניםמוסלמים. החוברתהתאמצהלנטועבלבקוראיההמוסלמיםאתהתובנהשהיהודיםהםאויביהםמאזומתמיד, ובכלל אויבי הא-ל.

בין השאר הקים חוסייני יחידת מתנדבים בוסנית-מוסלמית שצורפה לאס-אס. בשיאה מנתה הדיביזיה שייסד 26,000 חיילים. הקרן של האס-אס שממנה סופקה מדי חודש ההקצבה למופתי כונתה "הקרן המיוחדת", והיא הוקמה מכספים שנשדדו מיהודים ערב שילוחם להשמדה. המופתי, יש לדעת, התגורר בברלין בבית שהיה שייך קודם לכן ליהודי גרמני שנשלח למחנות הריכוז. לרשות המופתי עמד בברלין גם בית ברחוב קלופשטוק, שכינה האס-אס בשם 'המכון היהודי'. בחקירה שערך ד"ר כהן על תולדות המוסד התברר שעד 1939 היה קיים באותו בניין בית ספר עברי מטעם ההסתדרות הציונית. חאג' אמין, לעומת זאת, הפך את המקום למכון מחקר של "בעיית היהודים בעולם המוסלמי".

מדינה ליהודים? באוסטרליה או באמריקה

המופתי הרבה להצהיר באותן שנים שאי אפשר לפתור את הבעיה היהודית על חשבון הערבים של המזרח התיכון, כפי שבריטניה וארצות הברית מבקשות לעשות. לחילופין הציע חוסייני שהבריטים והאמריקנים יקצו ליהודים שטחים בקנדה, באוסטרליה ואף בחלקים מארצות הברית.

"בהיסטוריה כבר היו ארצות שנכבשו, נוצחו ונעשקו, אך מעולם לא הייתה ארץ המאוכלסת בעם זה דורות שניתנה במתנה לעם אחר", הכריז בנאום שנשא בגרמניה לציון יום הצהרת בלפור בשנת 1943. "הערבים עברו תלאות גדולות מאוד עם היהודים. האנוכיות המוגזמת הטבועה ביהודים, ואמונתם המופרכת כי הם העם הנבחר של אללה, וטענתם שכל מה שבעולם נברא למענם, ושבני האדם זולתם הם חיות שראוי לנצל אותן לתועלתם – אמונה זו הכניסה אותם למנטליות כזו שאִתה הם אינם מסוגלים לעזור לשום אדם, ולא להתערבב עם שום אומה, אלא הם החלו לחיות על העמים כחרקים טפילים, מוצצים את דמם, גודעים את הטוב שבהם, משחיתים את מידותיהם ודורשים זכויות אזרח. [בעיניהם] מגיע להם את כל הרווח, ואין להם שום חובה. כל זה הביא להם יריבים בכל העולם, ומילא אותם בשנאה כלפי כל האומות. אש השנאה הזאת יוקדת בלבם זה אלפיים שנה. אני סבור כי הזעם הא-לוהי והקללה שהוזכרה בקוראן הנכבד באשר ליהודים הם בשל הטבע היהודי הסוטה הזה, הגדוש באנוכיות מוגזמת ובשנאה עזה".

"א-ללה גזר שלא תהיה ליהודים תקומה, ולא תוקם להם מדינה. אין אצלי כל ספק שהניצחון יהיה שלנו למרות הסיוע של כוחות הברית העושקים. הציונות היא איום על עצם הקיום הערבי במזרח התיכון כולו, על עצמאותו, על ריבונותו, על מקומותיו הקדושים, על אמונותיו ועל שאר יסודות חייו. המערכה בינינו לבין היהדות העולמית היא מערכה מכרעת וחשובה ביותר, ועלינו לדעת אל נכון שזוהי מערכה לחיים ולמוות. זו מערכה בין שתי אמונות נוגדות, שאף אחת מהן לא תוכל להתקיים אלא על חורבות רעותה".

צורר היהודים מאז ולתמיד

פאיז ביכּ אלאדריסי, בכיר הקצינים הערבים במשטרת המנדט ומפקד נפת הכפרים במחוז ירושלים, העיד על תוכניותיו של המופתי בשנת 1942, בעיצומם של הימים שבהם ריחפה סכנה של כיבוש נאצי מעל ארץ ישראל, וכשהנאצים כבר בשערי מצרים: "צמרמורת חולפת כיום בגופי כאשר אני נזכר במה שסופר בחוגי המשטרה ובקרב תומכי המופתי באותם החודשים. חאג' אמין אלחוסייני עמד להיכנס לירושלים בראש עוזריו, חיילי הלגיון הערבי, שהקים במסגרת החיילים המוסלמים בצבא גרמניה. תכניתו הגדולה הייתה להקים בעמק דותן שבקרבת שכם משרפות ענקיות דוגמת אושוויץ, ואליהן עמדו להיות מובאים יהודים מארץ ישראל ויהודי עיראק, מצרים, תימן, סוריה, לבנון ואפילו מצפון אפריקה כדי להשמידם בשיטות האס-אס, שהופעלו במחנות ההשמדה באירופה".

גם כשהתוכנית הזו התפוגגה עם הפסדו של רומל וכוחות גרמניה בצפון אפריקה, המופתי לא ויתר על השמדתו של אף יהודי. הוא עצר את עלייתם של אלפי ילדים יהודים מאירופה תוך כדי המלחמה וכאשר כבר היו בדרכם ארצה. זאת על ידי 'נדנוד' לשר הפנים הנאצי הימלר, לצמרת הנאצית ולכל המדינות הרלוונטיות לבל יאפשרו לילדים הללו לצאת מאירופה. סיכומו של דבר, אלפי הילדים נשלחו לפולין במקום לפלשתינה – ושם נרצחו.

באביב 1943 התלונן המופתי לשר החוץ הנאצי ריבנטרופ על כך שהשלטונות העזו לוותר על השמדתם של חלק מהיהודים ושלחו אותם – אבוי – לארץ הקודש: "אם יש סיבות המחייבות את הרחקתם (של היהודים), יהיה הכרחי ורצוי יותר שהם יעזבו את ארצכם למקום אחר, שבו יימצאו בפיקוח פעיל כפולין, למשל, ובאופן הזה להישמר מסכנתם ולהימנע מנזקיהם".

כשחאג' אמין דיבר על 'פיקוח פעיל' הוא ידע היטב מה טיבו של הפיקוח הזה. הוא הרי ביקר פעמים רבות מאוד במחנות המוות וידע מה עוללו ליהודים בפולין. בספר הזיכרונות שלו הצדיק המופתי את הפתרון הסופי: "בתמורה להצהרת בלפור קיבלו היהודים עליהם לשרת את בריטניה ואת מדיניותה ולהשקיע את מרב המאמצים למען תנצח זו במלחמה. לשם כך מילאו היהודים תפקיד מרכזי במעשה חבלה ובתעמולה הרסנית בתוך גרמניה בסוף מלחמת העולם הראשונה. זו הסיבה העיקרית למלחמת היטלר ביהודים ולאיבתו החזקה כלפיהם. הם המיטו אסון על גרמניה והביאו לתבוסתה במלחמת העולם הראשונה".

עם תום המלחמה נמלט המופתי לצרפת, שם שהה כשנה במעצר ידידותי ביותר. בסופו של דבר, בשל רשלנות צרפתית מופגנת בטיפול בו, נמלט חוסייני לקהיר וכך ניצל פעם נוספת מלתת את הדין על פשעיו.

כמה חודשים אחרי כניעת גרמניה הנאצית, ושוב ביום ציון הצהרת בלפור, נשרפו בתי כנסת רבים במצרים ועשרות יהודים נרצחו ברחובות קהיר. באותו יום הותקפו גם יהודי לוב. בסך הכל נרצחו מאות מיהודי לוב בידי נאמני המופתי, ובמדינה חוללו והוצתו תשעה בתי כנסת ומאות בתי מגורים של יהודים. לד"ר כהן אין ספק שהרדיפות של יהודי ארצות ערב שנמשכו גם אחרי הפסד גרמניה במלחמה נבעו מהשפעת המופתי ומהתעמולה שהפיץ במשך שנים רבות.

גם אחרי המלחמה המשיך המופתי ככל יכולתו להסית נגד יהודי ארצות ערב. "מאז הכיבוש הבריטי נאבקתי בהגירה היהודית [לארץ ישראל] בכל האמצעים שהיו לי אז", כתב המופתי לימים ביומנו. "הפגנות, עצרות ולאחר מכן הפיכות חוזרות ונשנות. פניתי בקריאה לכל מדינות ערב שיש בהן יהודים שימנעו מהם להגר. מקצתן נענו לבקשתי. האימאם יחיא חמיד אלדין מנע בהחלטיות את הגירת יהודי תימן. כל מי שביקש לבקר בעדן, היה חייב שמישהו יערוב לו שהוא יחזור לתימן, ואם לא היה חוזר, היו מחרימים את כספו ומענישים את אלה שערבו לו". כך, אגב, נהג המופתי גם לגבי אפגניסטן. כבר בשנת 1933 נסע אליה, נפגש עם המלך המקומי ושכנע אותו למנוע מהיהודים להגר מארצו.

בשנת 1974 מת המופתי מהתקף לב בלבנון, שבה התגורר בשנותיו האחרונות. ממשלת גולדה מאיר סירבה לבקשת משפחתו לקבור אותו בחלקת גדולי האומה הפלשתינית שייסד בהר הבית. עוד היתה לפלשתינים החוצפה לבקש.

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם