יש עתיד

10 atidanut

העתיד הוא כנראה הנושא המרתק ביותר מבחינה אנושית – אילו דברים חדשים נגלה? מה יהא עלינו, בני האדם? ולאן לכל הרוחות כל זה הולך? * ממיסטיקנים ועד הוגי דעות, מנביאים ועד חוזים בכוכבים – כולם מצפים לו, מדברים עליו, עיניהם נשואות אליו, אך האם גם לעולם המדע יש מה לומר בעניין? * שוחחנו עם מומחים לחקר העתיד וחזרנו עם תחזיות מופרעות למדי * העתיד הוא לא מה שהיה פעם

אדם פז

"בטווח של 15 השנים הקרובות ככל הנראה תואץ מגמת שינויים בתחום התחבורה. בקצה – מכונית ללא נהג. התחבורה בכבישים תהיה שונה לחלוטין. בעתיד הרחוק יותר – מכוניות מעופפות". כך מעיד לפניי ד"ר אהרון האופטמן, עתידן ("עוסק בחיזוי סטטיסטי", להגדרתו), במשרדו הקט באוניברסיטת תל-אביב. אני משתנק קלות למשמע הגילוי הדרמטי, אבל ד"ר האופטמן מוסיף בהלצה: "האמת היא שלא חשוב מתי שואלים, תמיד המומחים יאמרו שבעוד חמישים שנה יהיו מכוניות מעופפות...".

לכתיבה על תחום העתידנות הגעתי עם מטען גדול של סקרנות: כבר בשנות לימודיי הראשונות בישיבה הבנתי שכנראה אינני מבין נכון את המושג 'העולם הבא'. הרי איך אפשר לדבר על עולם הנשמות כתכלית אם אחד מעיקרי האמונה הוא תחיית המתים? איפה כל זה נגמר – כאן או שם? לאט לאט למדתי מעוד ועוד מקורות ש'העולם הבא' בשפת חז"ל הוא הכינוי לעתיד, כלומר כל מה שיהיה בעולם הזה בעתיד יכונה העולם הבא. "העולם ההולך ובא".

אם נניח שהעתיד הוא אחד אכן מאבני המחשבה היהודיות, הרי שעלינו לברר לאן מועדות פנינו. הרמב"ם אמנם אמר: "כל הדברים הללו, אי אפשר לדעת איך יהיו עד שיהיו", אבל דווקא מקביעה זו נראה שכשיהיו – כבר אפשר לדעת.

משיטוט קצר בסילבוס של האוניברסיטאות בארץ ובעולם מסתבר שהעיסוק בעתיד איננו נחלתם של הספיריטואלים בלבד, וכיום הוא תופס נתח חשוב בעולם המדעי. ממש לא מדובר בתאוריות או במשאלות לב אלא בניתוח סטטיסטי המראה תוצאות.

ד"ר אהרון האופטמן הוא חוקר בכיר ביחידה לחיזוי טכנולוגי וחברתי באוניברסיטת תל-אביב, ועוסק בחיזוי טכנולוגיות מפציעות ועתידיות ובהערכתן. את דרכו המקצועית התחיל כמהנדס מכונות ומשם התגלגל לעומקו של עולם הניתוח המדעי. בדרך עבר דרך עולמות המדע הבדיוני ואף ערך כתב עת ששמו 'פנטזיה 2000', שעסק במדע בדיוני ופנטזיה. "חלק מאנשי האקדמיה מתייחסים לתחום כמשהו לא רציני, כאל איזו מיסטיקה", הוא מדגיש עוד בטרם דיברנו. "האמת היא שמיסטיקה היא הדבר הכי רחוק מזה. המושג המקובל באנגלית לתחום הוא 'פורסייט', ראייה קדימה. ניחוש בקפה, אסטרולוגיה – כל אלו בעיניי הם שטויות במיץ עגבניות עד שלא יוכח אחרת.
מצד שני", הוא מאזן את דבריו, "הגישה המדעית היא להישאר פתוחים וספקנים. אם מישהו יוכיח אי פעם שאסטרולוגיה מנבאת את העתיד, אחזור בי מכל שאמרתי בחיי".

איך אפשר בכלל להתיימר לקרוא את העתיד ולטעון לחפות ממיסטיקה?

"אני לא קורא את העתיד. העתיד בלתי ניתן לחיזוי, כי למעט תופעות פיזיקליות מוגדרות אי אפשר לדעת מה ילד יום, אבל לאנושות יש כלים להסיק מסקנות. תופעה פיזיקלית היא דבר ידוע מראש – אם אעזוב את העיפרון אני יכול לחזות שהוא כנראה ייפול. אפשר לחשב באיזו מהירות הוא יגיע לרצפה ובתוך כמה זמן, ואם אזרוק אותו בעצמי אני יכול לחשב בדיוק את מסלול הנפילה. גם כשמדברים על תחזיות כמו התפתחות של טכנולוגיה מסוימת או מה תהיה הצלחת הרפואה בהתמודדות עם מחלה מסוימת בעוד איקס שנים או האם תתפתח רפואה המבוססת על הנדסה גנטית, אלו דברים שתלויים בהתקדמות המחקר ובהיבטים כלכליים וסביבתיים, ואין להם נוסחה מתמטית".

אז איך זה עובד בפועל?

"העבודה שלנו עוסקת בהסתכלות ובצפייה בהתפתחויות. קבוצת חוקרים שחושבים במשותף יושבים ומשלבים רשמים אלו עם אלו. הנבואה ניתנה לשוטים, אבל אנשים שמכירים את התחום ויש להם ניסיון בו ויכולים לבטא את הידע שלהם ביטוי מושכל ומנומק, אפשר לתשאל אותם ואפשר להשוות את דעותיהם לדעות אחרים על סמך ראיונות עם אנשים ושאלונים וסביבות עבודה. זו רשימת כלי הנשק שלנו.

"אחת התובנות משאלון שהעברנו בקרב מומחים העוסקים בעתיד הרפואה, היא שבעוד עשרים שנה חלק גדול מעולם הרפואה ישתנה. הרופאים אומרים מה הם מתכננים, ולפי זה אפשר לחשוב מה הולך להיות לנו. אגב, דיברו הרבה על פריצות דרך ברחבי העולם בנוגע ליכולת לשלוט בתכונות הגנטיות... יש לתרחיש הזה הרבה משמעויות שמשפיעות על שאלונים אחרים. זה בעצם עובד קצת כמו חשיבה שיתופית".

בעצם החיזוי מתאפשר בזכות 'חכמת ההמונים'?

"יש לחיזוי קשר אדיר לחכמת ההמונים. אנחנו עובדים בקבוצות מיקוד וגם בקבוצת אנשי חיזוי המשתפים תרחישים ומסקנות. אחד מניח שהתפתחות מסוימת תוביל לתרחיש אחד, והאחר מסיק תרחיש אחר. בסוף מה שיקרה במציאות הוא דבר שדומה לתרחיש א' וב' יחד, אבל שונה לחלוטין מתרחיש ג'. יש הרבה ספקולציות אבל הכיוונים הרחבים די ברורים".

"חקר העתיד מתאים אחד לאחד לערכים הבסיסיים של היהדות: מוטיב הבחירה החופשית. איך אדם יכול לבחור כשאינו מבין מהן ההשלכות? לא כדי לעשות כל מה שהוא רוצה אלא כדי לבחור בין טוב לרע. דווקא האדם הדתי ראוי שיעסוק בחקר העתיד, כי כל המטרה של מחקר כזה היא להפוך את הבחירה החופשית שלנו לאיכותית יותר, באמת לבחור בטוב ולא במה שנדמה לנו שהוא טוב"

ד"ר האופטמן שולף מהשולחן העמוס שלו ערמת דפים נכבדת עם טבלאות וגרפים ומעביר לי שיעור בהיסטוריה: "אחת השיטות הוותיקות שיש בתחום הזה נקראת 'Delphi' על שם העיר דלפי ביוון העתיקה. על פי המיתולוגיה היוונית, הייתה שם בעיר, במקדש אפולו, נביאה שאמרה לשליטים מי ינצח במלחמה ומי יפסיד. אגב, יש תאוריה שלמה על שבסביבת המקדש ההוא ביוון הייתה פליטה של גזים שגרמו להזיות...

"שיטת דלפי, המקובלת בתחום החיזוי הטכנולוגי-חברתי, היא שמנסחים שאלון בתחום מחקר מסוים, למשל התפתחויות רפואיות, תחבורה, אנרגייה, טכנולוגיות סביבתיות, ומפיצים בקרב קבוצת מומחים. זו חכמת ההמונים של מומחים בתחומים הללו. במקרים מסוימים אפשר גם לשתף ציבור רחב יותר, שאפשר שיהיו לו תובנות מעניינות בלי שיהיה לו ידע מדעי".

זה מסקרן. ספר לנו על תחום שעלו בו תובנות מפתיעות.

ד"ר האופטמן מחייך כאילו חיכה לרגע הזה בדיוק, ושואל: "באיזו שנה לדעתך תהיה לנו היכולת לפענח את פעילות המוח על ידי מחשוב אלקטרוני כדי לדעת בדיוק על מה האדם חושב?"

בטוח שלא ב-2017, כי אין לי מושג על איזו תשובה אתה חושב.

"זו אחת השאלות שנשאלו 50–100 מומחים בחקר המוח והמחשב בסקר 'דלפי' שנעשה ביפן לפני כחמש שנים (אם כי בדרך כלל סוקרים כ-25 מומחים). התשובות נותחו ונמצא שיש פיזור מסוים של תשובות: המועד המוקדם ביותר היה 2019 והמאוחר ביותר – 2045. הממוצע הוא 2028. תרשום לעצמך. הכול בערך, כן? אבל יש אווירה כללית.

נשמע קצת מופרז, לא?

"ברור שהכול בעירבון מוגבל. ההשערה תקפה רק בהנחה שהקו הזה יימשך וחוקי הפיזיקה לא ישתנו. ובכל זאת ההשערה ראויה: הנה, על פי חוקי הטבע ידוע לנו בדיוק מה מסלול כדור הארץ. עובדה שאתה יכול לפתוח לוח שנה ולראות שבעוד מאה שנה השמש תזרח בשעה מסוימת. ואולם יש אסטרופיזיקאים המנבאים שהשמש תתנפח בעוד כמה מיליארדי שנים ותבלע את כל הקוסמוס; ההשערות הן בהסתמך על הפיזיקה של השמש.

"אפשר לומר שהדיוק של השיטה היא ששואלים פעם נוספת את אותה השאלה, ובפעם השנייה מראים לנשאלים את תשובות השאלון הקודם. כל מומחה מתבקש להסתכל על ניתוח התשובות ויכול להישאר איתן בדעתו או להגיב למה שעמיתיו אומרים. בדרך כלל הפער מצטמצם ויש איזון. בסקרים שמושקעים בהם משאבים רבים מבקשים מהמומחים נימוק, בעיקר ממי שנמצאו קיצוניים יותר בתשובותיהם; אולי יש מכשול טכנולוגי שלא שמו לב אליו".

חיזוי כזה נעשה בעבר גם אצלנו?

"בוודאי. עשינו סקר למשרד המדע שדמה מעט לסקר היפני. עשינו אותו בשיטת 'חיוץ המגמות', הנקראת גם 'אקסטרפולציה'. אם אתה רוצה לדעת כמה כלי רכב יהיו בכבישי ישראל בעוד כך וכך שנים, אתה בודק את גידול הרכבים בעשרים השנים האחרונות ורואה את המגמה המתמטית.

"אם תהיה רגולציה בגלל שינויי מזג האוויר, למשאל יאסרו על שימוש ברכב בנזין ויסבסדו רכב חשמלי בלבד, התחזית תשתנה. אבל השינוי גם הוא יקרה על ידי בני אדם. כל חיוץ המגמות תמיד צריך להיות רק בהנחה ש-.

"אתן לך דוגמה לפספוס: התחזיות העידו שכבר בשנת 2005 יהיו לנו מסכי מחשב גמישים שיהיה אפשר לגלגל ולשים בכיס, וכשפותחים אותם הם נראים כמו כתב יפה על כרומו. המסך הרגיל בהחלט מעייף יותר את העין, ועם זאת המגמה של עזיבת השימוש בניירת טרם הגיעה לשיאה. ממשל קלינטון הוציא הנחיה בזמנו שבתוך שלוש שנים עוברים לחלוטין מנייר למסמכים ממוחשבים בכל משרדי מס ההכנסה, וזה בהחלט האיץ את המגמה אבל הדרך עוד ארוכה, מסתבר".

הרוב טועה

למרות הסקרנות של הציבור לניחוש העתיד נראה שמטרת החיזוי בקרב אנשי המדע היא סיוע למקבלי ההחלטות בהווה. ההנחה היא שהיכולת שלנו לשקול במאזני ההיסטוריה את מהלכינו היא מוגבלת ורבת משקל, כי העולם נהיה מורכב יותר ויותר ותלוי בהתפתחויות טכנלוגיות ומדעיות כאלו ואחרות. במדינת ישראל לבדה יש שמונה מיליון בני אדם, בהשוואה לכלום שהיו בעבר. החיזוי מספק תובנות באשר לעשוי להיות, ועם החומר הזה אפשר לעבוד.

"מינה צמח מספקת משאל דעת קהל, וחיזוי העתיד מגיע ממשאלי מומחים. לא יעזור למינה צמח לשאול 'האם איום שבו האקרים איראניים ייכנסו לאינטרנט וישבשו את החשמל בישראל הוא גבוה?' כי אין לציבור אינדיקציה ויהיו חילוקי דעות רבים", מסביר ד"ר האופטמן.

"עם שיטת החיזוי מקבלי ההחלטות יכולים לקבוע חזון. אם הם רוצים להוביל להפחתת זיהום האוויר בישראל בכך וכך עשרות אחוזים בתוך שלושים שנה, החיזוי הטכנולוגי עוזר לקבל את ההחלטות: מציג תרחישים חלופיים, מציג לאן הטכנולוגיה מתפתחת, אילו טכנולוגיות ייתנו תוצאות טובות יותר ומהן ההשלכות. נניח שיהיה אפשר להתקין אביזר במפלטי המכוניות והוא יסנן את כל הגזים הרעילים – אולי הוא מייתר את השימוש ברכב החשמלי? ומה עם זיהום שאינו קשור בתחבורה? אף אחד אינו יודע להתמודד עם כל המסה של הידע; השיתופיות של המדענים והריכוזיות יוצרות סינתזה חדשה של סך כל הידע, ונפרסת בפנינו פתאום תמונה חדשה".

אתה יודע איך זה נשמע? שהרוב תמיד צודק.

"לפעמים הרוב טועה. למשל, אנשים חושבים שלא צריך לחסן את התינוקות בגלל שהתפרסמו כל מיני ידיעות שחיסונים גורמים לאוטיזם. בסוף התברר שזה ממש לא נכון. לצערנו יש מקרים שתינוקות מתים, אבל להציג את זה כאילו יש איזו קונספירציה של הרופאים וחברות התרופות? זו טעות. אני לא שולל את הביקורת, צריך להיות ספקן לכול. אבל כשקובעים מחקר הגישה היא רציונלית".

קח אותנו רחוק וקרוב מבחינת החיזוי.

"כאמור, כל תחום התבורה הציבורית יתפתח מאוד. תופעות כמו 'גט טקסי', שמשלבים בהן תחבורה ציבורית עם הזמנות בטלפון הן פרימיטיביות מאוד. העתיד בקישוריות: בנהגים המשתפים כלי רכב זה עם זה, בעוד ועוד מערכות אוטומטיות. הרכב יוכל לחנות לבד, לשמור על נתיב ולהתערב בפעולות הנהג כדי למנוע תאונה.

"כיום כל תעשיית הרכב מתעסקת בזה, וזה נובע ממסקנה פשוטה שהגורם האנושי הוא המרכזי בגרימת תאונות. יותר מ-90 אחוזים מהתאונות נגרמו מטעויות אנוש. האוטומטיזציה והמחשוב יכולים אולי להתחיל לתת לנו מענה לזה, ונהיה פנויים לדברים אחרים סוף סוף.

"לך אתי לטווח רחוק, ואני יכול להשתולל עוד יותר: כל נושא הננו-טכנולוגיה ו'החומרים החדשים' מתפתח בצורה מרתקת ממש ב-15 השנים האחרונות וממשיך להתפתח בעיקר בתחום מדפסות התלת-ממד. האבולוציה התעשייתית היא שבעוד שלושים שנה רוב האנשים יחזיקו בבית את הדורות הבאים של המדפסות, והן ידפיסו לא רק צעצועים לילדים אלא אביזרים לבית. תוכל להוריד תכנה מהאינטרנט שתדפיס לך את המסך שנשבר בטלפון.

"ההיגיון מוביל אותנו לעידן שבו יהיה מחזור של הפסולת הביתית במתקן, והוא יהפוך אותה לחומר הגלם של המדפסות. כיום צריך אבקת מתכת או אבקת פלסטיק, והמחזור יכול לעשות מהפיכה אמתית: לא נזרוק לנגב אלא נמחזר בבית. החיזוי הזה מבוסס על מגמות קיימות, כמובן, ובכל מקרה לעולם אי אפשר לחתום על שום דבר".

אני מנסה לנסח לעצמי למה זה מלחיץ אותי כל כך. הרי השינוי הטכנולוגי והשינוי התרבותי קשורים זה בזה. האם בעצם האנושות תיפול לריק ולשעמום גדול?

"כבר מאז שהאדם הראשון השתמש באש, בכל טכנולוגיה יש תועלת והיזק. נשק גרעיני למשל הוא גם אנרגייה גרעינית: אנרגייה נקייה שיכולה לפתור את כל בעיית האנרגייה של העולם. רשת האינטרנט והפייסבוק מרחיבים את הדעת אם אנחנו לא עוסקים בשטויות. מצד שני יש בה תופעות שליליות כמו פגיעה בפרטיות, ביוש, אי יכולת הבחנה בין עיקר וטפל. הטכנולוגיה נועדה לשפר את איכות החיים, אך אופן השימוש בטכנולוגיות תלוי באנשים, ברצונם ובידיעותיהם. כשמעורבות בטכנולוגיה החלטות של בני אדם שום תחזית אינה נכונה, כי בני האדם יחליטו אם הם ישפרו אותה, אם יאמצו גישה מסוימת או לא. אנחנו המסננת".

אז אולי כדאי קודם להשקיע מאמצים בהכנת האנושות לקראת העידן הטכנולוגי המופרע השועט לכיווננו?

"כדי שלאנשים יהיה בסיס להחליט מה טוב להם ומה רע, הם צריכים ידע. כדי להבין מה הרקע של הטכנולוגיה ומה היא יכולה לעשות – צריך מינימום של אוריינות. האנושות צריכה ללמוד לקרוא נכון את המציאות. מה שאמר זמר פופולרי אינו דומה למה שהתפרסם בעיתונות מדעית ועבר שלבים רבים מאוד של בקרת עמיתים. אני לא צריך להבין איך קוראים את המחקר אלא להנגיש את התובנה הסופית העולה ממנו. כיום אין בתקשורת בישראל די מדורי מדע רציניים, יש הרבה יותר שטויות".

אני מבקש מד"ר האופטמן לחדד את המסר המרכזי שראוי שנשים על לבנו כבני אדם בדור של שינויים מרחיקי לכת. הוא מהרהר קלות ואומר: "היו מודעים לזה שהעולם של מחר יהיה שונה מהעולם של אתמול, והיום לא צריך להיות מדענים אלא להיות מודעים על סמך מידע מבוסס.

"בסופו של דבר הכול תלוי באיכות החינוך, ואנו צריכים להתחנך כל הזמן, ללמוד life long learning. להתעדכן, להיות פתוחים, להיות ספקנים ולא לתת אמון עיוור במנהיג פוליטי, ברב או במדען. אמנם לא הכול יכול להיות, אבל אפשרויות רבות נפתחות בכל רגע ומכוונות בעיקרן לעולם הרגשות, הדעות והבחירות שלנו, בני האדם".

העולם לקראת לידה מחדש

פרופ' דוד פסיג הוא עתידן דתי, בוגר ישיבת 'הר עציון' באלון שבות, מחזיק בתואר שלישי בחקר העתיד בארצות הברית והיחיד המחזיק בתואר כזה במדינת ישראל. כרגע הוא ראש המגמה לטכנולוגיה ותקשורת וראש המעבדה למציאות מדומה ולחקר המציאות באוניברסיטת בר-אילן. אני מניח שאני מחפש אותו כדי לסבר את האוזן של הצד הדתי בנפש שלי: האם יכול להיות שהעתיד הזה הוא מעין גילוי אלוקי? ואם כן, למה אנחנו נהפכים בעצם?

פרופ' פסיג לקח אותי קרוב יותר ממה שתיארתי. "אנחנו יצור טרומי", מספר הפרופסור. "אנשים טוענים שכדי לשפר את ההווה צריך ללמוד את העבר. אנחנו, אנשי החיזוי, באים ואומרים שלא די בכך. אנחנו רחוקים מלהבין איך מערכות מתפתחות".

פרופ' פסיג מרצה בעיקר על טכנולוגיות של העתיד. ממשק אחד, לדוגמה, הנקרא 'בריין קומפיוטר' – הוא כובע שחובשים על הראש והוא משדר את המחשבה למחשב על ידי גלי אי-אי-ג'י. "הלוא המוח משדר גלים כל הזמן; המכשיר בסך הכול מתרגם אותם", הוא מסביר. "הטכנולוגיות הללו קיימות ומשתמשים בהן למכביר. הן בוודאי יהיו בשימוש נרחב יותר בעתיד, והן נעשות בהדרגה נגישות ליותר ויותר אנשים".

זה מדע בדיוני.

"ממש לא. מדע בדיוני הוא סוגה ספרותית ולא מחקר. המדע הבדיוני לוקח דילמות הקיימות היום ומנפח אותן: מה יכולות להיות ההשלכה של טכנולוגיה שדרכה יהיה אפשר להחליט איזה צבע עיניים יהיה לתינוק? הסופר אומר שיש לזה השלכות מוסריות, והעלילה מחדדת דילמות סביב נושא המחקר".

ובאמת, דמיון לחוד וממצאים לחוד. יש מאות שיטות מחקר להבין את העתיד, והקונספט הוא לחפש את ההיגיון שמאחורי המערכות הפוליטיות, הטכנולוגיות והחברתיות. כשמוצאים דפוסים מציבים אותם במודלים ונותנים להם תקפות ונאמנות מדעית. חוץ מ'דלפי' יש עוד מודל מתמטי סטטיסטי. התחום קיים בארץ יותר מ-80 שנה, ובערך 70 אחוזים מממצאיו התאמתו. "זה לא מאה אחוז, אבל הלוואי שנשתמש במה שאנחנו כן משיגים".

האם לדילמות המוסריות אין משקל מכריע בצעידה לקראת העתיד?

"ברור שאנחנו מושפעים מהכלים שאנחנו מוצאים. המצאת הגלגל או גילוי האש השפיעו עלינו גם מבחינה מוסרית. ברגע שההתפתחות המדעית אפשרה להשתיל לב צצו דילמות מוסריות ואפילו הלכתיות. אני מנסה להאיר נקודה אחרת: המדע הבדיוני הוא פרוזה, הוא שירה. הוא מעניין, אבל אנשי מדע מתרחקים ממנו. במחקר אמתי לוקחים כשיקול דעת את כל ההשלכות הגאופוליטיות של הדבר, ולא רק את מה שנראה לנו מתאים לעלילה המוסרית".

ובכל זאת, איך האדם הדתי יכול למצוא ערך מוסף בכל המתמטיקה הזאת?

"במלחמת לבנון הראשונה שירתי בפלוגה של הסדרניקים וניהלנו קרב עם גדוד סורי כל הלילה. רק למחרת הגיעו שני מטוסים ישראליים וירו בכולם, וזה חרות אצלי כאירוע טראומתי ומכונן. אחרי המכה הזאת שאלתי את עצמי: לאן כל זה הולך? מה התכלית בעצם שבני האדם מתקדמים אליה? ובעקבות השאלות הללו גיליתי שיש תחום מחקר העוסק בעתיד וזה עניין אותי. הלכתי ללמוד באופן עצמאי.

ד"ר אהרון האופטמן: "יש לחיזוי קשר אדיר לחכמת ההמונים. אנחנו עובדים בקבוצות מיקוד וגם בקבוצת אנשי חיזוי המשתפים תרחישים ומסקנות. אחד מניח שהתפתחות מסוימת תוביל לתרחיש אחד, והאחר מסיק תרחיש אחר. בסוף מה שיקרה במציאות הוא דבר שדומה לתרחיש א' וב' יחד, אבל שונה לחלוטין מתרחיש ג'. יש הרבה ספקולציות אבל הכיוונים הרחבים די ברורים"

"מנקודת מבטי, חקר העתיד מתאים אחד לאחד לערכים הבסיסיים של היהדות: מוטיב הבחירה החופשית. איך אדם יכול לבחור כשאינו מבין מהן ההשלכות? לא כדי לעשות כל מה שהוא רוצה אלא כדי לבחור בין טוב לרע. דווקא האדם הדתי ראוי שיעסוק בחקר העתיד, כי כל המטרה של מחקר כזה היא להפוך את הבחירה החופשית שלנו לאיכותית יותר, באמת לבחור בטוב ולא במה שנדמה לנו שהוא טוב.

"יש גם חקר העתיד מבחינה הלכתית: העם היהודי התחיל תקופה חדשה בהסטוריה שלו. היהדות כפי שהתפתחה במאתיים השנים האחרונות בגלות עומדת לעבור לנקודת התפתחות חדשה, אף אחד לא יודע איך בדיוק. אחד החיזויים קצרי הטווח ומלאי ההשלכות הוא שאנחנו עומדים להגיע לנקודת ציון שבה רוב העם היהודי יחיה בארץ. זה יקרה בעוד ארבע שנים בערך, והלכות רבות יהפכו פתאום לדאורייתא. צריך להתחיל להתכונן".

מהי הנקודה החדשה של ההתפתחות ביהדות?

"מהי זהות יהודית? זו תובנה שעומדת לזעזע את אמות הספים של הרבה מגדלים. רבים אינם מודעים לזה, אבל זו שאלה שהיא הרבה מעבר לשאלה הלכתית. עד עתה התפתחה הזהות היהודית כזהות דתית, ופתאום נוסף נדבך לזהות הדתית – זהות לאומית. מעולם לא היינו לאום; היינו מלכות, היינו שבטים, היינו קהילה. זו פעם ראשונה שאנחנו לאום. אנחנו בדין ודברים בתוכנו, וברור לי שאנחנו מתקדמים לקראת דברים ענקיים. חיכינו ארבעת אלפים שנה לדבר הזה. אנחנו ניצבים לקראת לידה מחדש".

ומה התחזית שלך?

"תחזיות יש למכביר – מדינת ישראל ב-2050 תכפיל את אוכלוסייתה. ב-2100 היא תגיע לצפיפות של כ-24 מיליון איש. הסבירות לכך גבוהה מ-80 אחוזים. יש לזה השלכות בכל עניין ועניין: אילו כבישים יש לבנות, אילו בניינים, מה יהיו מחירי הדירות וצפיפות אוכלוסין, איזו פשיעה יכולה לגדול מכך. את זה אנחנו חוקרים ואנו גם מייעצים למקבלי ההחלטות על סמך ההערכות הללו. העתידנים נמצאים בהרבה צמתים של מקבלי החלטות, מבנקים ועד מערכת הביטחון. ברור ששינוי עצום מתרחש מתחת לרגלינו, ובעזרת ה' אנחנו מקווים שנהיה מוכנים".

שליפות קצרות

עימתנו נתונים בין שני המומחים שלנו, וחסרים לנו רק כמה עוד כמה עשרות אנשים כדי לעשות עליהם תרגילי סטטיסטיקה. אתם מוזמנים לקרוא בכל זאת ולקבל קצה חוט של מחשבה על עתידם של הנושאים הטעונים ביותר.

 

ד"ר אהרון האופטמן

פרופסור דוד פסיג

הסכסוך הישראלי–פלשתיני

תרחיש פרוע: מדינה פלשתינית ומדינת ישראל מצטרפות יחד לאיחוד האירופי כחברות שוות ערך

יבוא על פתרונו במהרה

אייפון 30

כנראה יהיה מושתל במוח, ומוקדם יותר ממה שאנו חושבים

לא יהיה

צמחונות

אישית אני מאוד בעד

חזון אחרית הימים

בית מקדש

מעניין מבחינה תרבותית

במהרה בימינו; בוודאי יהיה מקדש צמחוני

העולם הבא

מה זה אומר בכלל?

אני מבין שמדובר בעולם הזה, בעתיד

חמשת החושים

הטכנולוגיה תאפשר לקרוא מחשבות אם החברה תרצה בכך

יש לנו יותר מחמישה. כיום הם מנותקים זה מזה, בעתיד הם יהיו מחוברים, וזה הלך הרוח של נבואה

נבואה

אי אפשר להתעלם מההשפעה הגדולה שהייתה לה בעבר

כל המין האנושי יהיה נביא; האדם יהיה בהלך רוח גבוה הרבה יותר, לא רק היהודים

השואה 2

יכולה לקרות, לא דווקא לעם היהודי; צריך לעשות הכול כדי שלא תקרה

אם יש משהו שלמדנו מההיסטוריה זה לעולם לא לומר שזה לא יכול לקרות; עלינו להיות זהירים

בתי הספר

צריכים להתאים את עצמם לעולם המשתנה ולשים דגש בעיקר באיכות המורים ולא בטכנולוגיה דווקא

גם בשיא הטכנולוגיה תמיד יהיו זקוקים למחנכים

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מבחן השבת העולמי

    מוטי קרפל במאמר לכבוד...

הציבור קורא לה'

    מזכ"ל אריאל במאמר לחודש...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם