פטיש הסדן

4 harav eli

התכנון של הרב אלי סדן היה לקחת שנת שבתון למנוחה לגוף (שה' ישלח לו רפואה שלמה) וגם קצת לנפש, שהשנה אותגרה מאוד ברמה הציבורית. אבל המציאות, גם בעיניו של איש חזון כמוהו, אינה מאפשרת לו לנוח באמת * לכבוד ראש השנה הוא מתפנה לשיחה "לבירור דרכה של הציונות הדתית", שכן הוא מעריך שיש לה עוד צורך בליבון פנימי * וגם: כיצד הרב אלי מבין את הרציונל של הרמטכ"ל בשינויים שהוא מוביל בצבא, הקשר החברי עם השר בנט למרות המחלוקות על הדרך, שיטת הבחירות המקדימות המיטבית לעיצוב רשימה נכונה למפלגת 'הבית היהודי', ההבדלים ("המפרים") בין גישתו לגישת הרב יגאל לוינשטיין, ומדוע 'הממלכתיות' היא הדרך היחידה להוביל לשינוי * וחוץ מאלה – 30 שנה לאם המכינות – הזדמנות למבט לאחור

רועי אהרוני

הריאיון עם הרב אלי סדן חגיגי משתי סיבות: הוא מתקיים ערב ראש השנה שבה ייכנס הרב אלי לשנתו ה-70 והמכינה 'בני דוד' תיכנס לשנתה ה-30. עם הרב יגאל לוינשטיין הרב אלי עומד בראש המכינה, שבעקבותיה צמחו בארץ יותר מ-50 מכינות קדם-צבאיות שבהן לומדים יותר מ-3,000 תלמידים.

כשהרב מגדיר מהו העיקרון החינוכי החשוב ביותר שהמכינה מנסה לפעול לפיו – "למלא את החיים הדתיים ברוח פנימית של הכרה ודעת, אמונה, אהבה ושמחה גדולה" – וכשזה נאמר בהטעמה ובכריזמה של האיש הזה, משהו נשמע מבטיח גם למי שכמוני אינו נמנה עם תלמידיו. "אחת התופעות שיוצרות לפי הבנתי הרבה מאוד בעיות היא 'דתיות טכנית', כלומר שמירה על המסגרת הדתית המעשית בלי להיות 'אוהבי ה', יראי אלוקים, אנשי אמת, זרע קודש, בה' דבקים'.

"זו נעשית בעיה חמורה דווקא מכיוון שקיבלנו החלטה אסטרטגית לצאת מהגטאות ולהיות שותפים בבניין המדינה, לכן אנחנו חשופים כל הזמן ללחץ מהתרבות הכללית והחברה החילונית. אדם צריך עולם אמוני עמוק מאוד שכולל את הידיעה איך להתמודד עם השקפות עולם שונות. אנשים שיוצאים לצבא ולחיים הכלליים צריכים להיות מלאי הכרה פנימית של התקופה והדור, עם אמונה ושמחה בעבודת ה'".

הרב מדבר על אתגרי הדור והשעה – האם התלמידים שנכנסו בשערי המכינה לפני 30 שנה שונים משיעור א' של השנה?

"אי אפשר ואסור להשוות ברמה האישית, שהרי בכל מחזור יש מגוון רחב של בחורים", עונה הרב. "אבל סטטיסטית אפשר להבחין שמצד אחד מגיעים תלמידים מוכשרים יותר ועם הבנה רחבה יותר בתורה, כי הציונות הדתית התפתחה מאוד מבחינה תורנית. מצד שני האתגרים המוסריים שהם עומדים בהם היום הם הרבה יותר קשים מבעבר עקב התפתחות הטכנולוגיה והשינוי שעברה החברה החילונית.

"'הבית היהודי' צריך להגדיר: אנחנו נאמנים לתורה, ומתן לגיטימציה לזוגות חד-מיניים הוא נגד התורה. באופן אישי אנחנו אתם, אבל לא נכיר בזוגות חד-מיניים כי זה נגד התורה ואנחנו פועלים בשמה. זה יגרור פחות מנדטים? שיהיו פחות מנדטים. אני לא חושב שתהיה סייעתא דשמיא למפלגה שמצהירה שהיא תומכת בזוגות חד-מיניים. גם אם כרגע זה פופולרי פחות בציבור מסוים, טווח הארוך יתברר שאנחנו צודקים".

"התרבות החילונית עוברת תהליך של התרחקות גדולה, בעיקר במדיה, בטלוויזיה ובתאטרון. תפיסת העולם הליברלית פרצה את כל הגבולות, התירה כמעט את הכול. לפני 30 שנה לא היו בארץ מצעדי גאווה ואיש לא העלה בדעתו להציג את מה שמציגים היום בתאטרון. משום כך ההתמודדויות של אדם שפתוח לחברה הכללית הן לאין ערוך מסובכות יותר בימינו".

בשורה התחתונה, התלמידים שמגיעים היום נמצאים במקום רוחני גבוה יותר מאלו שלפני 30 שנה?

"מהמנעד הרחב של התלמידים שמגיעים אלינו אני רואה הרבה יותר חוזק תורני והבנה של עולם התורה. אני חושב שזה נובע מהתפתחות של הציונות הדתית ושל עולם הישיבות והמכינות הציוני-דתי, כך שדור הבנים תורני יותר. הציונות הדתית גם צעדה צעדים קדימה ברמה התורנית של מערכות החינוך שלה. אני לא יודע לבחון זאת מדעית, אבל בטביעת העין שלי, הציונות הדתית כל הזמן מתקדמת מבחינה תורנית; קצת לאט אבל בטוח".

אטמוספירת השנאה

השיחה עם הרב אלי נעשית יומיים לאחר שפרסם ב'מקור ראשון' מאמר ובו טען כי צריך לכלול בהנהגתנו רק נציגים הנאמנים לאידיאולוגיה הציונית-דתית. עם פרסום המאמר בישרו הכותרות בתקשורת: "הרב סדן תוקף את בנט ואת מפלגת 'הבית היהודי'" או "הרב סדן נגד בנט".

זו הסיבה שדי מהר הרב אלי עוצר אותי מהשאלות על המכינה ומבקש לומר משהו בעניין. "בעיניי, אנשים מהציבור שלנו שעוסקים בתקשורת, ביחסי ציבור או בפוליטיקה נמצאים בסכנה גדולה שהם יחקו את המערכות החילוניות וייפלו בפח", אומר הרב. "הדבר הכי בולט בתקשורת החיצונית הוא שהיא בונה את האייטם שלה מזה שהיא מסכסכת ומשסה מפלגה במפלגה, מועמד במועמד. הדיבור הוא בדרך כלל שלילי.

"המאמר שכתבתי השבוע הוא דוגמה שקרעה את לבבי. במאמר כתבתי משהו עקרוני: הנאמנות לאידיאולוגיה קודמת למאבק על מספר המנדטים. מיד יצאו כל הכותרות כאילו אני תוקף את נפתלי בנט, ונפתלי בנט בכלל אינו מוזכר במאמר. יתרה מזאת: דיברתי עם רוב חברי הכנסת של 'הבית היהודי' והם מסכימים עם מה שכתבתי. לא רציתי ללכת נגד אף אחד אלא ניסיתי לחזק את הדרך שרוב סיעת 'הבית היהודי' מזדהה אִתה.

"יכול להיות שיש מחלוקת בתפיסה ביני לבין בנט איך לקדם את המפלגה, וזה לגיטימי, אני חבר טוב של בנט ומעריך אותו גם אם בנושאים מסוימים אנו חלוקים. אני מתקשה להבין את הצורך של כתבים דתיים לנסח בכותרת 'הרב סדן תוקף'. לפי הבנתי, עיתונאים המנצלים את כוחם כדי לזרוע פירוד, מחלוקת ושנאה הם בגדר מחטיאי הרבים. דווקא בדורנו המשימה העיקרית היא לתקן את שנאת החינם שבגללה נחרבנו".

הרב מוטרד מאוד מהשיח שהשתלט על התקשורת והפוליטיקה. "מישהו חילוני ראה את המאמר שלי וכתב: 'הרב סדן רוצה איראניזציה של מדינת ישראל'. זה היה ממש מצחיק אם זה לא היה עצוב. במאמר כתבתי כמה פעמים שאני מתנגד לכפייה דתית, ושלעת הזאת, שהציבור בארץ מגוון, צריך להתנהל ברגישות ובהתחשבות הדדית, אלא שאני מאמין שיבוא יום ועם ישראל כולו ירצה מתוך בחירה חופשית לפעול על פי התורה. לכן קשה להניח שיש כאן חוסר הבנת הנקרא. יש כאן שנאה והסתה בדברי שקר, בבחינת 'המטרה מקדשת את האמצעים'.

"לצערי הרב יש משהו מקולקל מאוד בתקשורת ובפוליטיקה, והוא השנאה. אתה שומע אנשים מהאופוזיציה מדברים על הקואליציה ולהפך, ולא מאמין שהגענו במדינת ישראל לכאלה ביטויים מזעזעים. שמעתי פעם חבר כנסת שאמר: 'יש לנו ראש ממשלה אוויל וכסיל'. מה יעשה אדם מהרחוב כשהוא שומע חבר כנסת שמדבר ככה?

"לדעתי עד היום החברה הישראלית לא למדה את הלקח מרצח רבין. הלחיצה על ההדק של יגאל עמיר הוזנה מאווירת שנאה. האטמוספירה צריכה להיות שלא יכול בכלל להיוולד דבר כזה. חברי הכנסת ואנשי התקשורת צריכים ללבן את ההבחנות והחילוקים בין הדעות השונות – אבל מי נתן להם רשות ללבות שנאה?

"פעם אמר לי שדרן אחד שהוא מדבר על השמאל בחריפות כדי לענות להם באותה דרך. אמרתי לו: 'אתה לא מבין שאתה נופל בפח שלהם?' ברגע שאנחנו מאמצים את השפה הזולה של השוק, את השנאה, הדמגוגיה והלגלגנות שלהם, אנחנו שוחים באותה ביצה אִתם.

"לנו יש מקום אחר, אנחנו באים בשם התורה שמלמדת אותנו לדבר בלשון נקייה, 'ואהבת לרעך כמוך'. אנחנו יכולים להביע דעות שונות, אני יכול להביע דעה על 'הבית היהודי' בלי שזה ייחשב תקיפה של בנט, ננהל את הדיון בנימה חיובית ובסוף הבוחר יבחר. תקשורת חיובית לא אומרת שהכול טוב או שלא מבטאים עמדות ברורות, אלא שמבקרים ומבטאים עמדות מתוך אהבה וכבוד.

"כששרפו את ספרי 'מורה נבוכים' של הרמב"ם ואחד מתלמידיו התבטא בחריפות, כתב לו הרמב"ם באיגרת: 'אם אתה רוצה להיות תלמידי וללכת בדרכי, אני מבקש ממך ללמוד לדבר בצורה הראויה'; אפשר לדבר, לחלוק ולהשיג בדרך ארץ, כבוד וידידות. את האיגרת הזו אני מכיר מהרב טאו, שכשהייתה המחלוקת מי יהיה ראש ישיבת 'מרכז הרב' הוא תלה אותה על חלון הספרייה שלו, כדי שכל מי שייכנס לחדר ידע: יש ויכוח וזה בסדר, אבל בכבוד, בדרך ארץ ובידידות".

הקמת פורום רבני 'הבית היהודי'

בכל זאת, הרב יודע שנפתלי בנט מדבר הפוך, על הרחבת השורות, על היפתחות לקהלים חדשים.

"זה לא ברור לי לגמרי, אני חושב שהוא מתלבט. אני מקווה להיפגש אִתו בקרוב ולברר את הסוגיה. הוא אדם בעל כישרונות גדולים שהביא לציונות הדתית הישגים נפלאים, אבל אין ספק שהיה מגיע לתפקידים ממלכתיים גדולים יותר במפלגה כמו 'הליכוד'. משום כך הוא בדילמה האם להמשיך לצעוד עם הציונות הדתית, שלעת הזו היא מפלגה לא גדולה וגם בעתיד הנראה לעין לא נהיה מפלגת שלטון, בואו לא נחיה באשליות. 'הבית היהודי' יכולה לעשות דברים גדולים כמפלגה שלה משקל אלקטורלי שאי אפשר שלא להתחשב בו, כפי שבנט ושקד עושים במשרדיהם, ולא בהכרח כמפלגת שלטון".

אפשר להבין את רצונו של ראש מפלגה בהגדלת מספר המנדטים, וזה גם רצון בוחריו.

"גם אני רוצה להגדיל את מספר הבוחרים, אבל לא על חשבון האידיאולוגיה. כשהוא סיפר לי בזמנו שהוא רוצה לצרף את איילת שקד ואמרתי לו: 'מה פתאום אתה מצרף חילונית?' הוא ביקש ממני להיפגש אתה, ובפגישה שאלתי אותה מה יש לה עם הציונות הדתית. היא ענתה לי: 'זה בגללך, פגשתי את התלמידים שלך כשהייתי מש"קית חינוך בסיירת גולני, ומשם נקשרתי לדרך הזו'. אמרתי לה: 'אבל בענייני דת ומדינה יש לנו תפיסת עולם'. היא אמרה: 'בתחום הזה אני לא מביעה את דעתי האישית, אני מקבלת באופן מלא את מה שהרבנים יגידו'. ואכן, בנאמנות גדולה, היא מעולם לא אמרה בענייני דת ומדינה משהו שחורג מדעת הרבנים.

"היא עושה הבדלה מוחלטת בין אורח חייה הפרטי ובין מה שהיא מייצגת. אני סבור שהיא מביאה עִמה לפוליטיקה משהו נדיר, לצערי: מצד אחד גישה ממלכתית עם ענווה וכבוד לאחר, ומצד אחר נחישות וכישרון לקדם את סדר העדיפויות שהיא מייצגת. הבעיה נוצרת ברגע שלוקחים את הדוגמה שלה ורואים בה תקדים להצניח חילונים שבפועל עלולים להביא את המפלגה למקום אחר.

"למשל דני דיין, שהשתתף בפריימריז, הודיע במפורש שהוא מתכוון להיכנס למפלגה עם דעותיו האישיות החילוניות מתוך מחויבותו כמובן למשמעת קואליציונית. אני בהחלט מבין אותו, אלא שזה עצמו לוקח את המפלגה למקום אחר, שהרי בסוגיות מורכבות שגם בעולם התורה יש בהן מחלוקת ייווצר מצב שמה שיכריע זוהי דעה חילונית. מעבר לזה רוב עבודתו של חבר כנסת אינה מוגבלת על ידי משמעת קואליציונית. מי שקרא היטב את המאמר שכתבתי זוכר שמניתי שם רק עיקרון אחד: נציג 'הבית היהודי' בכל פעולותיו הציבוריות צריך להיות נאמן לאידיאולוגיה של הציונות הדתית. איילת שקד עומדת בתנאי זה, המועמדים האחרים שדובר עליהם – לא".

מה הוביל את הרב לכתיבת המאמר?

"בחרתי להתעסק בזה עכשיו ולא בערב הבחירות כדי שזה לא יהיה בתקופה מתוחה, כדי שזה לא יהיה אישי ויהיה אפשר ללבן את הסוגיה בצורה עניינית. נוסף על זה קראתי שיש התפקדות של בדווים למפלגה. הבדווים יקבעו מה יהיה סדר הנציגים שלנו בכנסת?! התורה היא שמנחה אותם?!

"יכול להיות שמוטב לשלב בין פריימריז לבין מועצה ציבורית – פורום של עשרות אנשים מקובלים בציבור שתפקידם יהיה למיין את המועמדים – כך שלא כולם יוכלו לגשת לפריימריז – וליצור איזונים לאחר תוצאות הפריימריז. זה יכול גם למנוע שחיתויות וגם לשמור על דרכה של המפלגה".

"במאמר כתבתי משהו עקרוני: הנאמנות לאידיאולוגיה קודמת למאבק על מספר המנדטים. מיד יצאו כל הכותרות כאילו אני תוקף את נפתלי בנט, ונפתלי בנט בכלל אינו מוזכר במאמר. יתרה מזאת: דיברתי עם רוב חברי הכנסת של 'הבית היהודי' והם מסכימים עם מה שכתבתי".

הרב מדבר על נאמנות מוחלטת לאידיאולוגיה, אך פוליטיקה היא גם אמנות הפשרה. על אילו דברים אסור לחברי 'הבית היהודי' להתפשר?

"ברור שהמפלגה מתפשרת – בנט רצה את תיק הביטחון והתפשר לקבל את תיק החינוך. אנחנו מתפשרים בסוגיות של חינוך ומשפט על הרבה דברים, אבל מקבלי ההחלטות צריכים להיות כאלה שפועלים כדי שהתורה תשפיע כמה שיותר על צביונה של מדינת ישראל.

"במדינת ישראל היום התורה לא תוכל לנהל את החיים, כי יש הרבה אנשים שלא מאמינים בה, ואני רחוק מלכפות את דעתי עליהם. אבל כמו שכל מפלגה פועלת כדי לקדם את תפיסת עולמה, כך גם זכותה וחובתה של 'הבית היהודי' לוודא שהצבע הממלכתי יהיה יהודי-מקורי על פי תורת משה. מוכרחים שתהיה בכנסת מפלגה אחת שזו האג'נדה שלה".

יש ימנים-מסורתיים רבים שיכולים לראות כתובת ב'בית היהודי'. האם הציבור אינו בשל לקומה הבאה שאחרי הליכוד, ימין תורני יותר?

"גם אני סבור שיש היום הרבה יותר מסורתיים וחילונים שמעריכים את הציונות הדתית, ואני חושב שמספרם ילך ויגדל. אני גם חושב שחרדים רבים מבינים שהדרך שלהם עומדת להגיע לדד-ליין, והם מתחילים לפזול לכיוון שלנו, ויגיע הרגע שהם גם יצביעו לנו, וזה בסדר גמור.

"אני רק חושב שלא צריך לטשטש את האידיאל, כי בזה נשיג את ההפך: ראשית, הזרם התורני יפרוש וירדו לנו מנדטים. שנית, הם מעריכים אותנו מאחר שאנחנו אנשי אמת, וברגע שנתפשר על האידיאל שלנו ההערכה הזאת תיעלם. הפוליטיקה הזאת, שבה מתפשרים על ערכים בשביל מנדטים, היא האסון של העולם המערבי, של תרבות השקר. אנחנו באים בשם האמת, ועל האמת לא מתפשרים".

הציונות הדתית אינה עשויה היום מקשה אחת. איך הגוונים השונים יוכלו להתבטא?

"לטענתי, כל המחלוקות שיש היום בציונות הדתית הן פרטים לעומת העיקרון; כולנו מאמינים בתורת משה במובנה המסורתי האורתודוקסי ורוצים שתהיה השפעה תורנית רבה ככל האפשר על הפן הממלכתי של מדינת ישראל בלי שום כוונה לכפייה דתית של הפרט. אחרי שמסכימים על העיקרון הזה יש הרבה מחלוקות, כגון השבת במרחב הציבורי או הגיור, שהן מחלוקות לגיטימיות בעולם התורה".

המחלוקות הללו זוקקות הכרעה במישור הפוליטי; אם אין הסכמה ציבורית, איך תתקבל ההכרעה?

"לדעתי אפשר לפתור זאת על ידי הגדרת פורום לא רחב של כעשרה תלמידי חכמים המייצגים את עולם התורה, שיש אליהם הערכה וכבוד והם מייצגים את הציבור הרחב, והם יקיימו דיונים בשאלות המהותיות. זו לא 'מועצת גדולי התורה' כמו בעולם החרדי, ששם רב מכריע בעניינים פוליטיים שלדעתי הוא לא מבין בהם עד הסוף. אני לא רוצה שרב יפסוק אם לחתום על הסכמי אוסלו אלא יברר את הצד התורני של הסוגיה כדי שחברי הכנסת ידעו מהי דעת תורה, ואז הם יעריכו את ההיבטים הפוליטיים והמעשיים כדי לראות איך הם יכולים לקדם את תפיסת העולם התורנית".

הרב חושב שאפשר להקים פורום כזה בלי ויכוחים על מי ראוי לשבת בו?

"אני מעריך שיש כמה אפשרויות לבנות פורום כזה. אני יכול לספר שזכיתי להיות שותף בכנס דומה של רבנים שהתכנס באחת השבתות – רבנים מכל הגוונים וכל הזרמים שיש בציונות הדתית – 'בית הלל', 'ישיבת הגוש', 'מרכז הרב', 'שבי חברון', ישיבות הסדר, ישיבות גבוהות ומכינות וגם ראשת מכינת 'צהלי'. רצינו לדון איך מתמודדים עם השירות המשותף בצה"ל. וראה זה פלא, ישבנו שבת שלמה יחד והגענו למסקנות. אנחנו עדיין לא מפרסמים אותן כי אנחנו כל הזמן במשא ומתן עם הצבא בעניינים הללו.

"אם ל'בית היהודי' חשוב, הוא צריך להקים פורום כזה שיתכנס פעם בכמה זמן לשיחות ובירורים כדי לגבש את עמדת התורה שמקיפה את רוב הציונות הדתית, גם אם לא תמיד כולם יהיו מאושרים עם המסקנות, אך זה יאפשר לכולם ללכת יחד".

רמטכ"ל בכיפה ייתפס כהזוי

במהלך השיחה אני שם לב לשתי תמונות שמעטרות את חדרו של הרב סדן, של יוני נתנאל הי"ד ושל הדר גולדין הי"ד, שניים מבוגרי המכינה שנפלו במבצעים בעזה. "הייתה תקופה שהיו לי כאן התמונות של כל הנופלים מעלי", מספר הרב, "אבל בסוף הם נהיו רבים כל כך שלא יכולתי לעמוד בזה, אז שמתי רק את השניים האחרונים, בתקווה שאלו יהיו באמת השניים האחרונים".

לפני כשנתיים הרב אמר בערוץ 10 שהוא מתנגד למינוי רמטכ"ל דתי. אני לא כל כך מבין איך זה מסתדר עם משנת הרב, שמחנכת דורות להגיע לתפקידים בכירים בצבא.

"לא אמרתי זאת על תפקידים בכירים בצבא ובאזרחות, כי אם באשר לשני תפקידים: ראש ממשלה ורמטכ"ל. אנשים עלולים שלא לתת בהם אמון. במדינה שרובה חילונית אסור שיחשדו במניעים המשיחיים של הקדקוד המוביל. לחלק גדול מהציבור החילוני יש דימויים שליליים על התורה, שלהבנתו היא מיושנת ופנאטית. אם הוא יחשוב שזה מה שמזין את ראש הממשלה או את הרמטכ"ל תהיה פה מלחמת אחים. יבוא יום וזה ישתנה".

היו לא מעט אנשים שהביאו את האג'נדה שלהם לתפקידם הממשלתי. מדוע שהציונות הדתית תנהג אחרת?

"אנחנו מביאים את האג'נדה בכל תפקידי הביניים, אך יש לנו גם אחריות ציבורית שלא לעשות דברים חריפים מדי. הסכמי אוסלו וההתנתקות הם דוגמה למחטפים שנעשו בגסות, בפראות ובאלימות, שלא דרך המוסר הדמוקרטי. אני דורש מעצמי גם בתפקידי הביניים, שבהם מותר לי להביע את עמדתי, לנהוג בהגינות ולא לרמוס את האחר כדי לאפשר לו להרגיש טוב במדינה הזו.

"כשדנו על שבוע הנופש לחיילים אמרתי לרמטכ"ל: 'לא יכול להיות שחלק מהנופש הוא רחצה בברכה מעורבת, דתיים לא יכולים להיות שם'. אמר לי הרמטכ"ל: 'אז נעשה נופש שמתאים לכולם'. אמרתי לו: 'אני לא רוצה שתעשה את זה, זה לא הגון. אני רק רוצה שתארגן משהו מקביל למי שזה לא מתאים להם או שתשחרר אותם מהפעילות; אינני רוצה לקחת מהחייל החילוני את הנופש שהוא מעוניין בו', ומצד שני איך נעלה בדעתנו שאפשר להכריח חייל דתי לעבור על אמונתו?! אם העצה היא שהוא יסתגר כל הנופש בחדרו, זה קרוי נופש? זה נקרא גיבוש יחידתי?"

האם לא יכולה להיווצר בעיה דומה מהכיוון ההפוך, שהרמטכ"ל יהיה איש שמאל רדיקלי?

"קודם כול, אני סומך על הממשלה שלא תמנה רמטכ"ל עם תפיסות עולם רדיקליות לצד השני, ועד כה היא עמדה במבחן הזה. נוסף על כך אנו מכירים את העולם החילוני טוב משהוא מכיר אותנו. אנחנו מכירים את הרמטכ"לים ואת דעותיהם, ובגלל זה גם אם איננו מסכימים עמם בפרט זה או אחר, וזה לגיטימי, איננו מעלים בדעתנו שהם הזויים או פנאטים. אבל לצערי החילונים עלולים לייחס לרמטכ"ל הדתי שיקולים הזויים או שעבוד לפסקי רבנים ועוד כל מיני סטיגמות מגוחכות.

"כשעופר וינטר יצא לקרב חברים שלו מהמרינס שלחו לו: 'G-d bless you, I pray that you'll succeed in the battle'. גנרל אמריקאי יכול חופשי להגיד את זה, אבל כשווינטר אומר 'שמע ישראל' זה נתפס הזוי.

"העולם החילוני בישראל מוסת על ידי החינוך והתקשורת, והסתה זו מצליחה בגלל חוסר ידע בסיסי ביהדות. יש הכותבים דברים אבסורדיים שאני משוכנע שהם יודעים שהם אינם נכונים, הם עושים זאת רק לשם ההסתה; ויש אנשים שבאמת עושים זאת מתוך חוסר ידע. לכן החילונים מייחסים לדתיים סטיגמות שלא היו ולא נבראו".

הרב היה ממליץ לעופר וינטר שלא להתמודד לתפקיד הרמטכ"ל?

הרב לוגם מהקפה ולוחש: "אתה לא צריך להיות מודאג, הוא לא יתמודד על התפקיד הזה. שום שר ביטחון בקונסטלציה הנוכחית לא ייתן למישהו עם כיפה להיות רמטכ"ל, אולי רק אם הוא ישוכנע שהכיפה היא סתם קישוט אצלו.

"יש היום תופעה חדשה שכואבת לי מאוד: קצינים שהולכים בצבא בלי כיפה וציצית אף על פי שבבית הם כן הולכים. מדוע? כדי להשתלב, כדי שלא לאיים על אף אחד".

לכאורה הם יכולים להסיק זאת מדברי הרב: הכיפה מאיימת ולכן מוטב להצניע אותה.

"ראשית, אפילו אם זה מסכן את הקידום, הנאמנות לאמונת חיינו קודמת לכל דבר. שנית, מוכח במציאות שהרבה קצינים דתיים ששומרים על קלה כחמורה מגיעים לתפקידים בכירים מאוד, כך שבדרך כלל הטענה שהורדת הכיפה או הציצית היא כדי להשתלב יותר טוב היא תירוץ ולא סיבה אמתית".

הצבא הלך רחוק מדי

בשנה החולפת עלתה המכינה בעלי לא מעט לכותרות סביב שתי סוגיות, אולי הבוערות ביותר שהיו השנה בענייני דת ומדינה: סוגיית הלהט"בים וסוגיית 'השירות המשותף' והגדודים המעורבים, ונדמה שעלול להיווצר קרע בין צה"ל לבין אם המכינות, שחרתה על דגלה את הממלכתיות.

הרב אלי יודע שעוד לא הגענו אל המנוחה והנחלה בשתי הסוגיות הללו. "בעניין השירות המשותף, כמו בכל נושא שבמחלוקת בישראל אף אחד לא שמח עם התוצאה הסופית, אבל אני מקווה שכולנו נוכל לחיות אִתו", אומר הרב. "הצבא מבין שהוא הלך קצת רחוק מדי, את רוב הדברים גם הרמטכ"ל לא רוצה. אנחנו עדיין במשא ומתן עם הצבא על פרטים מסוימים, אבל בדברים רבים הצבא כן הלך לקראתנו.

"הבעיה הקשה היא שהפקודה הזו יצרה רוח מפקד חדשה, כך שהתמוטטו הרבה מאוד הבנות שכבר היו לנו עם הצבא. היו אירועים קשים שאני מעדיף שלא לפרט. לכן הדבר הראשון שביקשנו הוא קודם כול להחזיר לשטח את כל ההבנות שהושגו, אבל לא בכל דבר הגענו להבנה.

"כל המציאות של שירות קרבי משותף של בנים ובנות היא בעייתית. אי אפשר להימנע מאיסור נגיעה, מייחוד בשמירה וגם הדינמיקה שנוצרת בין גברים לנשים היא לא טובה מבחינה דתית ואנושית. אמנם זו לא הבעיה היחידה: שילוב מתמשך והולך של נשים בתוך כלל יחידות השדה גם אם לא בתפקידי לחימה, אבל בתפקידי שדה רגישים, יוצר מצבים מאוד מורכבים בשטח".

הרב השתכנע שאכן יש צורך צבאי בכל המהלכים הללו?

"הרמטכ"ל טוען שזה צורך בטחוני. אני סבור שאילו הרמטכ"ל היה רואה בחומרה את שילוב הנשים בקרבי הוא היה מוצא פתרונות אחרים. מכיוון שאינני חבר במטכ"ל אין לי יכולת להעריך באמת את החלופות. כך או אחרת, אני מאמין שדברים אינם נעשים כדי להכעיס. אני יודע שכמו בכל החברה הישראלית גם בקרב הקצינים הבכירים יש אנשים בעלי אג'נדות, אך קשה לי להאמין שזוהי מגמת הרמטכ"ל.

"צריך למצוא פה פשרה. אני לא רואה מציאות שבה הגדודים המעורבים יתבטלו בתקופה הקרובה, וגם אף אחד לא יכול למנוע מבנים ובנות דתיים להגיע לגדודים האלה. אבל אנחנו רוצים שיהיה לפחות תשאול במנילה בבקו"ם: 'האם ברצונך לשרת בגדוד מעורב', ומי שיכתוב שלא – לא ישובץ לכתחילה, לא כחייל ולא כקצין".

כיום, לפי הפקודה החדשה, קצין אינו יכול לסרב לשרת בגדודים מעורבים.

"אמרתי לראשי הצבא: 'זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל שיש פקודה שאומרת שצורכי הצבא קודמים לתורת משה'. במשך 70 שנה הכנסת לא חוקקה שום חוק שמכריח אדם באופן פרטי לעבור על התורה, וכך גם פקודות הצבא. הפקודה הראשונה שעשתה כן היא הפקודה שמכריחה קצין דתי לשרת בגדוד מעורב, לאמור: מחויבותך כלפי הצבא קודמת למחויבותך התורנית. זו הסיבה שהרבצ"ר פרץ לא הסכים לחתום עליה".

דובר צה"ל בכל תגובותיו תמיד מדגיש שהרבצ"ר היה חלק מהמתדיינים בוועדה שקיבלה את פקודת השירות המשותף.

"זה חלק מתרבות השקר. הם יצרו ועדה והוא אמר שהוא מתנגד לפקודה. הרוב היו בעד, אז ההחלטה הייתה בעד, אבל הוא לא חתם על הפקודה. את זה דובר צה"ל לא אומר. גם הרבצ"ר הנוכחי אמר לרמטכ"ל שהוא לא יחתום עליה. אני מקווה שהרמטכ"ל איזנקוט יתעשת והם יתקנו את הדבר הזה".

"כשדנו על שבוע הנופש לחיילים אמרתי לרמטכ"ל: 'אינני רוצה לקחת מהחייל החילוני את הנופש שהוא מעוניין בו', ומצד שני איך נעלה בדעתנו שאפשר להכריח חייל דתי לעבור על אמונתו?! אם העצה היא שהוא יסתגר כל הנופש בחדרו, זה קרוי נופש? זה נקרא גיבוש יחידתי?"

בינתיים זה נשמע שבשטח אין שינויים ורק מבטיחים הבטחות. איך נדע מתי הצבא החליט סופית ונפעל בהתאם?

"קודם כול, יש לא מעט שינויים בשטח, ולא את כולם אפשר לפרט. הפקודה עדיין לא סודרה, אבל גם לא נאמר לנו בשום שלב שהיא לא תסודר. זה נכון, מושכים אותנו, אבל אם יש אמון בין אנשים והם רוצים לעבוד יחד, צריך להתאזר בסבלנות. אבל הסבלנות אינה אינסופית, ובשלב מסוים נלך עם זה לכנסת ולתקשורת וננהל מאבק ציבורי נגד הפקודה הזו, שהיא אנטי-דמוקרטית ונוגדת את חוקי היסוד שעליהם השתית בן-גוריון את הצבא".

ואם קצינים מהמכינה ישובצו לגדודים מעורבים?

"אומר להם את דעתי – אתם לא צריכים להסכים לזה".

לא מתרגש ולא מתגרש

נראה שהרב מציג פה גישה שונה מדעתו של הרב יגאל לוינשטיין, שותפו לדרך. הרב יגאל פירט במאמר ב'עולם קטן' את האג'נדות הליברליות-פמיניסטיות שמניעות את התהליכים הללו בצבא.

"בשונה ממני, הרב יגאל חושב שחלק מהתהליכים שהצבא עבר הם מאחר שראשי הצבא קיבלו החלטה להוביל את הצבא למקום ליברלי יותר, שלדעתם מתאים יותר למיינסטרים של החברה הישראלית. יש בוודאי כמה קצינים בכירים שחושבים כך ואינם מסתירים זאת, אבל אני לא חושב שזו החלטה אסטרטגית של הנהגת הצבא.

"היה לי עימות קשה עם קצין החינוך הראשי הקודם, שבין השאר הכניס סדרת חינוך בנושא 'המדרון החלקלק', שמטרתה לגרום לחייל לחשוב שהוא עלול להידרדר להתנהגות נאצית. זה עוול משווע משום שאין שום דמיון ואין שום אפשרות לחשוב שאנחנו יכולים להגיע להתנהגות דומה לנאצים. אנחנו 50 שנה פה ביו"ש וזה לא קרה, אז על סמך מה הוא טוען זאת? דורות של חיילים הסתובבו פה, ומקרים יוצאי דופן מבחינה מוסרית היו יחידים. תבדוק את זה בהשוואה לצבאות אחרים – צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם, וצריך לעשות סדרת חינוך שתוסיף לחיילים ביטחון עצמי בנושא 'אשרינו שאנו צבא מוסרי, וצריך להמשיך כך'. יש לי חשש שסדרה זו נוצרה כדי שחייל שמגיע ליהודה ושומרון ירגיש חוסר נוחות וחוסר מוסריות. אני מקווה שקצין החינוך החדש יבטל את הסדרה הזו".

האם יכול להיות שהגישה הממלכתית – שעלי מאוד מזוהה אתה – היא שגרמה לנו לקדש את הצבא ולהעלים עין מכל מיני דברים המתרחשים בו?

"אלו דברי הבל", עונה הרב. "אנחנו ערניים ויודעים מה קורה בצבא, אבל צריך לזכור שהצבא הוא לא צבא של הרמטכ"ל הזה והזה, הוא הצבא שמגן על עם ישראל ואנחנו חלק מהצבא. גם אם יש תופעות קשות וגם אם הרב יגאל צודק ומגמות פמיניסטיות השתלטו על הצבא וגרמו לתהליכים האלה, אנחנו עכשיו ברוגז? במלחמה נגד הצבא?

"באו אליי תלמידים לפני גיוס ואמרו לי: 'הרב, כל כך מזהירים אותנו מהאג'נדות האלה שקצת איבדנו את המוטיבציה להתגייס'. השמאל פועל כך באדיקות מרובה; הוא כל הזמן תוקף את הצבא, וכתוצאה מזה בעולם החילוני המוטיבציה לשירות צבאי משמעותי, חתימה על קצונה בכלל ועל קבע בפרט, הולכת ויורדת באחוזים ובמספרים מוחלטים מעוררי דאגה. זו אחת הסיבות לכך שהרמטכ"ל לחוץ על כוח אדם ומקים גדודים מעורבים. זה נובע מהסתה של השמאל נגד צה"ל. מי שינגח את הצבא מהכיוון השני ישיג את אותה תוצאה – הורדת המוטיבציה לנוער שלנו. ואז מי יילחם?

"ממלכתיות, בניגוד לכל מי שאומר את זה במלעיל בלגלוג, אינה עצימת עיניים; זו לא הזיה שעכשיו כבר הגענו לימות המשיח. אנחנו מכירים את כל הבעיות ורואים אותן, אבל אומרים שיש לפתור אותן יחד, מתוך אמון, ידידות וסבלנות, כי אין לנו דרך אחרת. אין לנו פריווילגיה להתגרש ממדינת ישראל או מצה"ל. הממלכתיות שלנו היא אידיאולוגית, אך היא גם התפיסה הכי ריאלית ופרגמטית שמבינה שבמדינת ישראל צריך להתנהל קמעה-קמעה".

איך מוודאים שהממלכתיות לא תוביל לעצימת עיניים?

"אם מגדלים אנשים שקיום המצוות אצלם הוא טכני בלבד, יכולה להיווצר אטימות נפשית לתופעות שהן נגד התורה. לכן צריך לחנך לאמונה בה', בתורה ובעתיד של עם ישראל. חלק גדול מהמחלוקות שיש בפוליטיקה נובעות מהנחת יסוד מוטעית, שלפיה באלף השנים הקרובות יהיו חילונים, דתיים וחרדים, ולפיה מנסים להסתדר ולהתאים את התורה למצב הזה. אבל אני מסתכל על התקופה הזו כאל תקופת מעבר. איני יודע כמה זמן היא תימשך, אבל ראינו לפני כמה דורות דברים שקראו להם 'הלכתא למשיחא' והיום מתגשמים לנגד עינינו. כמו שנבואות הנביאים על פריחת ארץ ישראל וקיבוץ הגלויות התקיימו, כך תתקיים גם חזרת העם בתשובה. עד אז צריך להתנהל בסבלנות".

אין סייעתא דשמיא למפלגה שתומכת בנישואין חד-מיניים

הרב יגאל לוינשטיין עמד בעין הסערה בשתי המחלוקות הגדולות, והגיע עד כדי כך שאיימו על המכינה לפטרו. גם פה הרב אלי חושב שהרבה ממי שיצאו נגדו אינם מבינים במי מדובר. "החינוך של הרב יגאל הוא נפלא, וכל מה שהוא עשה במשך 30 שנה הצליח", מעיד הרב אלי. "הרב יגאל ב-15 השנים האחרונות הוא המרצה הכי פופולרי במכינות החילוניות וב'ראש יהודי' בהרבה מקומות בארץ. התקשורת לקחה אירוע חד-פעמי, הפכה אותו למפלצת, ועכשיו מפחדים לקחת אותו למרות שהוא מלמד במשך שנים ואף אחד לא ראה בעיה בדבריו. ראש מכינה חילונית סיפר לי שהתלמידים מבקשים שהוא ימשיך לבוא ולתת שיעורים, וגם הוא כראש מכינה רוצה בכך, אבל הורים איימו שאם הרב יגאל ייתן שיעורים, הם יוציאו את ילדיהם מהמכינה".

הבעיה היא שנוצר מצב שבו אי אפשר לומר עוד שום דבר בנושא הלהט"בי, כי מיד מיירטים אותך.

"זה חוזר למה שאמרתי בתחילת דבריי: במקום שיש שנאה ואלימות מילולית אין חופש דעות. אנשים פוחדים להביע עמדה. עם זאת אסור להיכנע לאלימות וצריך למצוא את הדרך החיובית להביע עמדות וגם להתמודד עם דעות אחרות ולבקר אותן. בחוברת 'התרבות הישראלית' הבעתי עמדה ברורה גם בעניין הלהט"בי.

"יש פה כמובן שאלה אסטרטגית תקשורתית איך מנהלים את המאבק הזה כדי שיהיה לו סיכוי להצליח. הלהט"בים נמצאים בתקשורת במספרים דמיוניים, פי כמה וכמה משיעורם באוכלוסייה, ולכן הקרב התקשורתי קשה. הרב קוק כותב שיש מקומות שאם מוחים בהם, מי שמתנגדים למחאה רק יעמיקו את הרע, הוא רק נותן להם לגיטימציה. לכן לא צריך לבחון רק את שאלת חובת המחאה אלא גם מה תהיה התוצאה שלה. זה לא אומר שלא צריך להילחם, אבל צריך לנהל קרב חכם".

האם זה אמור להיות אחד מהקווים האדומים ב'בית היהודי'?

"'הבית היהודי' צריך להגדיר: אנחנו נאמנים לתורה, ומתן לגיטימציה לזוגות חד-מיניים הוא נגד התורה. באופן אישי אנחנו אִתם, מבינים את בעייתם ונשמח לעזור להם ברמה הפרטית. אבל לא נכיר בזוגות חד-מיניים, ודאי שלא באימוץ, כי זה נגד התורה ואנחנו פועלים בשמה. זה יגרור פחות מנדטים? שיהיו פחות מנדטים.

"אני מאמין שהברכה וההצלחה תלויה בסייעתא דשמיא, ואני לא חושב שתהיה סייעתא דשמיא למפלגה שמצהירה שהיא תומכת בזוגות חד-מיניים. גם אם כרגע זה פופולרי פחות בציבור מסוים, בטווח הארוך יתברר שאנחנו צודקים. לא נפקיר את האמת שלנו ואת הטווח הארוך בעבור נזיד עדשים של עוד שני מנדטים".

איך הרב חושב שבטווח הארוך המציאות הזאת תשתנה?

"בעקבות האומללות שתהיה לאנשים הללו בגיל מבוגר, כשהם יראו את כל החברים שלהם עם נכדים ונינים והם עם ילד נפאלי שעזב את הארץ. זה לא יכול להימשך לאורך זמן כי זה נגד הטבע, וכל תופעה שהיא נגד הטבע סופה להתמוטט. יוון התמוטטה בין השאר גם בגלל התופעות האלה.

"אילו יכולתי הייתי משוחח עם מי שמשייך עצמו לקהילה הזאת ואומר לו: 'כל הרוח שסביבך מוליכה אותך במסלול שגוזר עליך חיי אומללות. אתה בגיל שאולי עוד יש לך האפשרות להתחתן עם אישה ולחיות חיים מאושרים עם ילדים ונכדים. אל תתפתה להיסחף בזרם הפופוליסטי'. שמונים אחוזים לפחות מבעלי הנטייה יכולים להתגבר עליה אם עושים זאת בגיל צעיר. זכינו גם אנחנו וכמה מתלמידינו שסבלו מתופעה זו התחתנו עם אישה וחיים חיים מאושרים, ברוך ה'".

מסוכן ללכת בכיפה

"בווידוי של יום כיפור הסעיף שהכי קשה לי הוא 'על חטא שחטאנו לפניך בחילול ה'", מסכם הרב את שיחתנו בהקשר של הימים הנוראים. "אני חושב שאם כולנו היינו מייצגים את התורה כמו שצריך, תשובת הדור כבר הייתה מגיעה מזמן. אני חושב שהבעיה העיקרית של עולם התורה בכלל, חרדי וציוני, היא שיש בו תופעות מסוימות שיוצרות חילול ה', חילול שם התורה.

"היום זה באמת מסוכן ללכת בכיפה: שופטים את התורה לפי האנשים בכיפה. צריך לדעת שכל הזמן מסתכלים עלינו. חילול ה' הוא הדבר הכי חמור בתורה, ומה שאנחנו מייצגים מחייב אותנו מאוד. אם אתה מבין זאת היטב זה לא רק מאיים עליך, זה גם נותן לך כוח – יש לך אחריות. היחס של עם ישראל לתורה תלוי גם באופן התנהגותנו, וההפך מחילול ה' הוא קידוש ה'. אנו יכולים להיות בבחינת 'ישראל אשר בך אתפאר', וכלשונו של הרמב"ם – שהבריות אומרים עליו: 'ראו פלוני שלמד תורה, מה נאים מעשיו'. ברוך ה' יש בנו הרבה כאלו, אבל באמת כולנו חייבים להיות כאלו".

 

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מבחן השבת העולמי

    מוטי קרפל במאמר לכבוד...

הציבור קורא לה'

    מזכ"ל אריאל במאמר לחודש...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם