ירושלים החדשה

8 jslm

 

 

 

תכנית ברקו

תכנית אלקין

ירושלים רבתי

יוזמי התכנית

ח"כ ענת ברקו

השר זאב אלקין

השר ישראל כץ וח"כ יואב קיש

על קצה המזלג

הוצאת השכונות הערביות מריבונות ישראלית לשליטה אזרחית פלשתינית

הקמת ישויות מוניציפליות נפרדות לשתי שכונות מחוץ לגדר

הקמת עיריית גג – מטרופולין ירושלים, שתכלול יישובים יהודיים נוספים

מספר התושבים הערבים שבהם עוסקת התכנית (לפי הערכות)

330,000

120,000-140,000

-

ריבונות ישראלית

נסיגה מריבונות בשכונות לטובת מעמד אזור B

נשארת גם על השכונות שמחוץ לגדר

בחוק המצומצם שמקודם עתה, אין שינוי בריבונות

מעמד השכונות שמעבר לגדר

אזור B (שליטה אזרחית פלשתינית, שליטה ביטחונית ישראלית)

ישות מוניציפלית נפרדת, התנתקות מעיריית ירושלים

חלק מעיריית גג – מטרופולין ירושלים

מעמד הערבים בשכונות הללו

לא תושבים ישראלים ולא ירושלמים

תושבים ישראלים ולא ירושלמים

תושבים ישראלים וירושלמים

 

בהנחה שאנו סופרים נכון, יש כיום לא פחות משלוש תכניות המוצעות לממשלה בנושא ירושלים, כולן מבית היוצר של מפלגת הליכוד * באופן מטריד למדי, עד לרגע זה הפרטים של כולן נידונות מחוץ לשיח הציבורי והתקשורתי * רועי אהרוני ניסה לברר ישירות עם היוזמים את כל הפרטים, המניעים והמשמעויות של העיצוב המדיני המחודש שמתוכנן לעיר המדוברת ביותר במזרח התיכון

 

רועי אהרוני

 

לא כל התכניות בנוגע לעתידה של ירושלים מהוקצעות עד הסוף, ובפרסומים המעטים שכן היו להן מתגלות סתירות משמעותיות. ייתכן שהסתירות נובעות מפרסומים כוזבים (פייק ניוז הידוע), וייתכן שהתכניות עדיין לא הבשילו מספיק כדי להיות קוהרנטיות. למרות הקושי שבדבר, ניסינו באמצעות השוואה בין הפרסומים השונים ושיחות עם יוזמי התכניות, שחלקם, צריך לומר, לא התלהבו לספק מידע, להבין מה מתבשל עתה במטבח הפוליטי. אפשר שיותר מהר משנוכל להגיב תוגש המנה העיקרית לשולחן, אז כדאי שנדע במעוד מועד מה מתוכנן בתפריט.

8 jslm 1

 

 

#1 השכונות שיעברו לרשות הפלסטינית – התכנית של ח"כ ענת ברקו

 

מבין התכניות המוצעות, התכנית הכי מרחיקת לכת, לפחות בעיניים ליכודניקיות, היא התכנית שגיבשה חברת הכנסת ד"ר ענת ברקו מהליכוד, חברת ועדת חוץ וביטחון ומינוי ישיר של ראש הממשלה נתניהו.

 

מטרת תכניתה של ברקו היא הסרת האחריות המוניציפלית הישראלית משכונות ערביות רבות במזרח ירושלים. זאת, כדי שהתושבים הערבים יקבלו אחריות מוניציפלית על עצמם, וידאגו לשירותים כגון חינוך, תברואה ושאר שירותים עירוניים באופן עצמאי. לאחר קבלת אחריות זו תשלול מדינת ישראל את תעודות הזהות הכחולות מתושבי אותן שכונות, דבר המשתלם כלכלית לאוצר המדינה.

 

לדברי העיתונאי בן כספית ב"מעריב", ברקו הגישה את ניצני תכניתה לראש הממשלה כבר לפני קרוב לשנה. בהמשך הניחה על שולחנו מפה מפורטת ואת כל התכנית שעליה עמלה במשך חודשים ארוכים עם צוות שהקימה לנושא ועם בעלה המזרחן, ד"ר ראובן ברקו. זאת, כחלק מכמה וכמה מפגשים שבהם נפגשו ראש הממשלה וחברת הכנסת ברקו כדי לדון בתכניותיה. לפני כחודש הוגשה התכנית הסופית.

 

כספית טוען כי ברקו הופתעה לגלות שראש הממשלה "לא זרק אותה מכל המדרגות", כלשונו. לדבריו, ראש הממשלה אמר לברקו להשאיר את המפה המפורטת אצלו, וביקש ממנה שלא לצאת לתקשורת עם התכנית. בשיחה עם 'עולם קטן' ברקו מאשרת שאכן הציגה את התכנית לנתניהו וכי היא "על שולחנו".

 

עוד כותב כספית כי "מדובר בחלוקת ירושלים", אולם ח"כ ברקו מודעת לנפיצות של ההגדרה הזו ובשיחה אתנו היא מתנערת ממנה. ככלל, היא לא מרבה להתבטא בנושא, וגם לשאלותינו היא נענית בחריקת שיניים. "אנחנו עדיין לא בשלים ממש לדבר על זה בפרטי פרטים", היא אומרת. "באופן כללי, יש אזורים שנכללים היום בשטח המוניציפלי של ירושלים והם לא ממש ירושלים, כמו שועפאט וכפר עקב. כפר עקב הוא בפאתי רמאללה, ואם נמשיך בהיגיון הקיים היום – אפשר להפוך גם את תושבי רמאללה לתושבי ירושלים".

 

מהמידע שפורסם, לפי התכנית מדינת ישראל אמורה להעביר את כל השכונות הערביות, הכפרים והמחנות שבמזרח ירושלים לאחריות פלשתינית. "אני חושבת שצריך להפוך את האזורים הללו לשטח B, כלומר – שתהיה שליטה ביטחונית מלאה של ישראל, והפלשתינים ישלטו מוניציפלית. בצורה כזו לא נהיה עסוקים באוכלוסייה הזו, שבחלקה הגדול עוינת את ישראל, יושבת על התקציבים של מדינת ישראל וגם מרקם החיים שלה לא פונה לכיוון מדינת ישראל אלא לכיוון רמאללה ובית לחם".

 

אף שבפנינו טוענת ברקו שכוונתה רק להפוך את האזורים הללו לשטח B, כך שזו לא העברה מלאה לשליטה פלשתינית, הרי שלפי כספית מדובר רק בשלב הראשון של תכנית ברקו. לדבריו, "בשלב הסופי יעברו השטחים להיות שטחי A, פלשתיניים נטו. הם יחוברו למקומות כמו רמאללה ובית לחם, שאליהם היו שייכים מלכתחילה". לטענתו, כדי לבצע את התכנית ברקו רוצה להקים מנהלת מיוחדת לביצוע מהלך הפרדה ולחוקק זאת בחקיקה ראשית או חקיקת-יסוד.

 

ברקו מסבירה שהתכנית נולדה בעקבות המציאות הדמוגרפית של ירושלים, שלטענתה הולכת ונהיית ערבית יותר ויותר. "היום יש 300 אלף ערבים לעומת 500 אלף יהודים בירושלים, והמספרים האלה מתאזנים בקצב מאוד מהיר".

 

לפי בן כספית, ברקו הזמינה מהדמוגרף פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה מחקר על אודות המגמות הדמוגרפיות בירושלים. הנתונים שלו מראים כי מאז מלחמת ששת הימים, בעוד שהאוכלוסייה היהודית צמחה בירושלים ב-180 אחוז, האוכלוסייה הערבית קפצה ב-368%. על פי תחזיתו, בעוד כעשור האוכלוסייה היהודית בעיר תצנח אל מתחת לקו ה-60%.

 

פרופ' אריה אלדד התייחס ב'מעריב' לתחזית הדמוגרפית הקודרת העומדת ביסוד תכניתה של ברקו, וכתב כי בעיית הדמוגרפיה בעיר אינה תוצאה של הריבוי הטבעי - הנוטה דווקא לטובת היולדות היהודיות - אלא בשל עזיבת יהודים את העיר הנובעת מחוסר בבנייה יהודית, בעוד שהערבים בונים באופן בלתי חוקי. לדבריו, מדובר בתכנית שאימצו כל ראשי השמאל לדורותיהם, והיא עתידה להביא סכנה ביטחונית של ממש בכך שהרשות תשלוט על שטח הנמצא שני קילומטרים מהכנסת, טווח מרגמות קלות בלבד.

 

"ברור שיש בשכונות הללו סכנה ביטחונית", מגיבה ברקו לטענה. "אבל גם היום אף אחד מהרשויות לא נמצא בשועפאט. לכן נגדיר את השטח כשטח B, כך שאנו נמשיך לשלוט בו ביטחונית. בצורה כזו יהיה לנו רק הניהול הביטחוני ולא האזרחי".

 

לא מפריע לך לוותר על הריבונות הישראלית במקום?

 

"נתחיל מזה שאנחנו לא מדברים על העיר העתיקה, לא על האגן הקדוש וכמובן לא על הר הבית", עונה ברקו. "אלו הדברים שהכי חשובים לנו. אני חושבת שצריך לחבר את כל ההתיישבות היהודית – גוש עציון, מעלה אדומים ומישור אדומים – שתוכר כחלק מירושלים. זאת, לעומת אנשים שהם לא מחובבי ציון ולא תורמים למדינה, אלא להפך – משתמשים לפעמים בתעודות הזהות הכחולות כדי לפגוע במדינה".

 

אז בעצם, למה לא לקרוא לילד בשמו – את רוצה לחלק את ירושלים.

 

"מה פתאום!" היא מתקוממת. "הפלשתינים רוצים את הר הבית, את העיר העתיקה. את זה הם בחיים לא יקבלו. בחלום הלילה".

 

אפשר גם פתרון ביניים כפי שהציע השר אלקין, ולפיו האחריות המוניציפלית תעבור אליהם אולם הריבונות תישאר בידינו. מדוע לא תסכימי לפתרון כזה?

 

"כי לדעתי שועפאט היא לא ירושלים. אני לא רוצה את האנשים האלה על התקציב שלי. ממילא אנחנו לא שולטים שם, ממילא הם עושים שם מה שהם רוצים ובונים בלי רישיון. אפשר להשאיר את זה באופן תיאורטי כריבונות שלנו, אבל זו לא ממש ריבונות, אני מניחה שאתה יודע".

 

אז למה שלא נחזק את ריבונותנו שם במקום לסגת ממנה?

 

"שנשב בתוך שועפאט?! לא נראה לי שאנחנו רוצים לשבת שם".

 

את חושבת שהתכנית שלך מתאימה לליכוד שמצהיר ללא הרף שירושלים תישאר מאוחדת?

 

"כן, בהחלט. קיבלתי פידבקים מהרבה מאוד אנשים שתומכים בתכנית שלי. יש גם אנשים שחולקים על דעתי ולכן יהיה דיון אידיאולוגי".

8 jslm 2

 

#2 הערים הערביות החדשות – התכנית של השר אלקין

 

התכנית השנייה שמרחפת בחלל האוויר הפוליטי היא תכניתו של השר זאב אלקין, שר ירושלים ומורשת. "הרוב היהודי בירושלים מצטמצם", אומר השר אלקין. "זה לא קורה בגלל הריבוי הטבעי, שכן זה כבר כמה שנים שהריבוי הטבעי של האוכלוסייה היהודית בירושלים גבוה משל האוכלוסייה הערבית. הצמצום נובע מכך שיש שתי שכונות מחוץ לגדר ההפרדה – מחנה הפליטים שועפאט וכפר עקב – שאין שום חיץ בינן לבין הרשות הפלסטינית, מה שמאפשר הגירה מהרשות לתוך השכונות האלה, כלומר לשטח המוניציפלי של ירושלים. לפי הערכות שונות, כיום מתגוררים בשכונות הללו בין 120 ל-140 אלף איש, כאשר רק חצי מהם ערבים מזרח-ירושלמים, והשאר הם תושבי הרשות שעברו לשם. האיום של התהליך הזה יתבטא בדור הבא, כאשר כל ילדיהם ייחשבו גם הם מזרח ירושלמים.

 

"בנוסף, בשכונות הללו יש משבר משילות דרמטי. מדינת ישראל כמעט אינה נוכחת שם, וכרגע מדובר בשטח הפקר שבו צומחת פשיעה בממדים גדולים מאוד והוא גם משמש כר נרחב לטרור. צריך מהלך מאוד ממוקד כדי להחזיר את המשילות לשכונות הללו ולהעניק להן שירותים נורמליים".

 

בשונה מתכנית ברקו, הפתרון של אלקין מתמקד בשתי השכונות הללו בלבד, שועפאט וכפר עקב. השר רוצה להפוך את שתי השכונות הענקיות הללו, שכל אחת בגודל של עיר במונחים ישראליים, לרשויות מוניציפליות נפרדות. בנוסף הוא מדגיש שבתכנית שלו אין ויתור על ריבונות, ושתי השכונות תישארנה בריבונות ישראלית מלאה. "בשונה מתכניות השמאל, לא מדובר בהעברת שטח לרשות הפלשתינית", הוא אומר. "אסור שדבר כזה יקרה, לזה אני מתנגד בכל תוקף".

 

אלו לא רק תכניות השמאל, גם תכניתה של ח"כ ברקו ממפלגתך מדברת על הסרת הריבונות משכונות ערביות בירושלים.

 

"אז אני מתנגד גם לתכנית של ברקו בצורה נחרצת. אני חושב שכל כניסה של הרשות הפלשתינית לירושלים היא אסון ואסור להסכים לזה".

 

השר אלקין מסביר מדוע העברת שתי השכונות הללו לישות מוניציפלית נפרדת עתידה לפתור את הבעיות שהציג: "זה ינטרל את סכנת הכרסום של הרוב היהודי בירושלים. זה יעצור את תהליך ההגירה שמגדיל את מספר הערבים במזרח ירושלים מעבר לריבוי הטבעי, ומי שכן יהיה יצביע לרשות מוניציפלית נפרדת". אלקין סבור שייקח זמן רב עד שיוכלו לעשות שם בחירות מוניציפליות, אך מתנחם בעצם העובדה שיהיה שם ממונה שיעסוק בהכנסת משילות למקומות הללו.

 

לדבריו, מלבד הרווח במהלך, שמנטרל את החשש של הדור הבא שתואר לעיל, כבר בדור הנוכחי הוא ישנה את המאזן הדמוגרפי: "הפתרון הזה מוציא מתוך המכלול הירושלמי סדר גודל של 50-60 אלף תושבי העיר ממזרח ירושלים. זה יחזיר את היחס ל-70:30 ולא 60:40 כפי שזה היום".

 

השר אלקין טוען שהתכנית שלו גם תשמוט את הביסוס לטיעון העיקרי של מי שרוצה לחלק את ירושלים. "היום טוענים שמכיוון שהרוב היהודי בסכנה, צריך לחלק את ירושלים ולהעביר לרשות הפלשתינית את כל השכונות הערביות", הוא אומר. "התכנית הזו פחות או יותר הורגת את הטיעון הזה. זו אחת הסיבות שעיתון 'הארץ', חיים רמון ואנשי שמאל נוספים מתנגדים לה. באשר למדינת ישראל, היא יכולה להתמודד עם עוד עשרות אלפי ערבים במועצה נפרדת משלהם".

 

אינך חושש שהקמת ישויות מוניציפליות נפרדות עלולה להקל על מי שירצה להעביר את השכונות הללו לרשות הפלשתינית?

 

"לא, נהפוך הוא. זאת הסיבה שבמקביל, כתנאי מוקדם למימוש התכנית הזו, אנו מעבירים חוק שמשריין את כל השטח המוניציפלי הנוכחי של ירושלים, כך שכדי לשנות אותו יצטרכו 80 חברי כנסת".

 

השר אלקין מדבר על השינוי בחוק שערך עם השר נפתלי בנט. עד היום, השטח המוגן בחוק היה השטח המוניציפלי של ירושלים נכון לאותה עת, והוא היה מוגן כך שיצטרכו 60 חברי כנסת כדי לשנותו. כלומר, אם החוק המקורי היה נשאר כפי שהוא, במקרה של רצון למסירת שטחים עתידי, היה קל יותר לוותר על מה שלא ייחשב באותו זמן בתחום המוניציפלי של העיר, במקרה שלנו – מ"פ שועפאט וכפר עקב.

 

כדי שזה לא יתאפשר, בנט ואלקין קיבעו בחוק החדש את השטח המוניציפלי של ירושלים כפי שהוא היום, כולל שתי השכונות המדוברות. כך, יהיה צורך של רוב של 80 חברי כנסת על העברת כל שטח מירושלים, כולל שתי השכונות הללו. בצורה כזו, אומר אלקין, יהיה יותר קשה להעביר את מחנה הפליטים שועפאט לרשות הפלשתינית מאשר את תל אביב.

 

אתה רואה היתכנות פוליטית לקיום התכנית שלך?

 

"כן, כי אני לא חושב שיש גורם פוליטי שמתנגד לה נחרצות. שוחחתי עליה עם השר בנט ועם השרה שקד. הם עדיין בוחנים אותה, אך נראה שבאופן כללי הם תומכים בה. יש התנגדויות של השר ישראל כץ ושל ראש עיריית ירושלים. טענתו של השר כץ היא שזה יפגע בהסדרים שיש מאז הסכם אוסלו, ולפיהם תושבי מזרח ירושלים מצביעים לרשות הפלשתינית. באופן אישי אני לא חסיד גדול של ההסדר הזה, אבל גם לשיטתו של השר כץ אני חושב שעדיין ניתן לשמור עליו, כי הוא נבע מרצון פלשתיני ולא ישראלי".

 

בג"ץ יאפשר מצב שבו ערביי השכונות הללו לא יוכלו להצביע לרשות הפלשתינית וגם לא לכנסת ישראל?

 

"התכנית שלי לא בהכרח מבטלת את ההסדר, וכל עוד ההסדר נמשך הם יכולים להיות חלק ממנו ולהצביע לרשות הפלשתינית, אף שאני חושב שמדובר בתופעה לא חיובית, כי היא משאירה את תושבי השכונות הללו בתודעה של נתיני הרשות. בנוסף, אם ירצו אזרחות ישראלית, לטווח ארוך כל תושב קבע שמבקש אזרחות מקבל אותה, לא משנה איפה הוא גר".

 

מבין שלוש התכניות שנמצאות כעת על השולחן, אתה יודע לאיזו מהן ראש הממשלה נוטה?

 

"הוא לא קבע מה עמדתו. הוא מכיר את התכנית שלי ומתייחס אליה ברצינות רבה, אבל עוד לא החליט שהוא הולך עליה. הוא גם מכיר את 'ירושלים רבתי'. לגבי התכנית של ברקו – היא טוענת שהיא קיבלה ממנו יחס אוהד, אבל אני שמעתי ממנו ביקורת על התכנית הזו".

 

מה היחס של הממשל האמריקני לתכנית שלך?

 

"לא יודע, לא שוחחתי על כך עם האמריקנים. התכנית שלי היא עניין פנימי-ישראלי, מוניציפלי. אין שום בעיה לעדכן את האמריקנים אם זה מעניין אותם, אבל אני לא חושב שצריך לתאם את זה אִתם".

8 jslm 3

 

#3 מטרופולין ירושלים – התכנית של השר ישראל כץ וח"כ יואב קיש

 

התכנית שנמצאת כנראה בשלבים הכי מתקדמים היא "חוק ירושלים רבתי". לפי חוק זה יסופחו לעיריית ירושלים האזורים מעלה אדומים, גוש עציון, אפרת, ביתר עילית וגבעת זאב, ותושביהן יהיו תושבי ירושלים, היכולים להצביע ולהיבחר לעירייה. שר התחבורה והמודיעין ישראל כץ, שהוביל את החוק מאז 2014, אמר שמטרת החוק היא "לחזק את ירושלים בהוספת אלפי תושבים יהודים לעיר ובמקביל להחליש את האחיזה הערבית בבירה".

 

מי שמקדם את החוק בכנסת הוא ח"כ יואב קיש, גם הוא מהליכוד, המכהן גם כיו"ר שדולת ארץ ישראל בכנסת. קיש מסביר שהחוק אמור לייצר עיריית-גג, "ירושלים רבתי" או "מטרופולין ירושלים" אם תרצו, שתכניס לתוכה את כל העיריות ומועצות הלוויין שמסביב. מתברר שקיימת החלטת ממשלה מ-1998 להקים עיריית-גג לירושלים רבתי, אולם עד היום היא לא קוימה. קיש מקווה שהחוק יוביל להסדרת ההחלטה שמחכה כבר עשרים שנה.

 

"החוק הזה מועיל בשני מישורים", הוא מסביר. "ראשית, הוא מחזק את הרוב היהודי בירושלים בירתנו. שנית, הוא מסתכל על ירושלים בפעם הראשונה כמטרופולין, וזו תפיסה שהיא נכונה ברמה המוניציפלית. ממילא רבים מיישובי הסביבה ניזונים מירושלים, אז ראוי שכל השירותים יינתנו על ידי עיריית-הגג".

 

החוק במתכונתו הראשונית כלל גם החלת ריבונות על כל האזורים המדוברים – אם הם יהפכו להיות חלק מירושלים שסופחה, עליהם להיות גם מסופחים. אולם בהמשך החוק 'רוכך', כך שהיישובים יסופחו רק מוניציפלית ולא מדינית. אם החוק יעבור, לפי הסטטוס החדש תושבי גוש עציון יהיו תושבי ירושלים אך לא יהיו חלק ממדינת ישראל. "אני לא מתבייש להגיד שאני חושב שצריך להחיל גם ריבונות על כל ירושלים רבתי", אומר קיש, "אבל אני יודע שבמצב הנוכחי לא ניתן להשיג את הריבונות. לאחר שהחוק לא זז לשום מקום במתכונתו הריבונית, עמדו לפניי שתי אלטרנטיבות: האחת היא לא לעשות כלום, והשנייה היא להוביל את אותו חוק כשאין לו אמירה מדינית".

 

הורדתם את הריבונות מהחוק מחשש לתסבוכת בינלאומית?

 

"כן, אבל אפילו אחרי שהורדנו את האמירה המדינית מהחוק עדיין עושים לנו בעיות. הם מבינים שאני מקדם את החוק הזה כצעד ראשון בדרך להחלת ריבונות".

 

מבין התכניות שהזכרנו, החוק הזה זכה עד כה להכי הרבה התייחסויות של ראש הממשלה, אך הן היו סותרות. ביולי האחרון הודיע ראש הממשלה נתניהו כי הורה לח"כ קיש לקדם את חוק ירושלים רבתי עם פתיחת כנס החורף של הכנסת, ובמערכת הפוליטית העריכו שהודעתו הגיעה "על רקע משבר המגנומטרים והצורך של נתניהו להוכיח זיקה משמעותית לירושלים".

 

עם זאת, כשהגיע מושב החורף ביקש נתניהו לדחות את העלאת החוק להצבעה בוועדת השרים לחקיקה, ככל הנראה לטובת תיאום עם האמריקנים. בישיבת שרי הליכוד סיפר נתניהו שאכן קיבל פנייה מהאמריקנים: "הם ביקשו להבין את מהות החוק. כפי שפעלנו מולם בשיתוף פעולה עד עכשיו, כדאי לדבר אתם ולתאם מולם".

 

"ראש הממשלה בעד החוק והוא תומך בו", טוען קיש. "הוא מבין שלא מדובר באמירה מדינית, אבל הוא רוצה לבדוק מבחינת הרגישות מול האמריקנים, ואנחנו מחכים לראות מה תהיה ההתקדמות בעניין".

 

אתה חושב שהאמריקנים יתנגדו לחוק?

 

"אין בו היום אמירה מדינית, אז עם כל הכבוד הם לא צריכים להתערב. לתפיסתי זו הייתה בכלל טעות לשאול, אבל ראש הממשלה החליט לשאול וזה בסדר. עם זאת, אני מקווה שיהיה ברור ומובן ושיובהר גם להם – החוק הזה הוא עניין פנימי של מדינת ישראל ומן הראוי שלא יתערבו".

 

אם אפילו החוק המרוכך עושה בלגן, לא עדיף כבר ללכת על כל הקופה?

 

"הלכנו על כל הקופה וזה לא זז לשום מקום. אתה יכול להמשיך להיות צודק אבל לא רלוונטי, או להעדיף להיות חכם ורלוונטי".

 

מה אתה חושב על התכנית של השר אלקין ועל התכנית של ח"כ ברקו?

 

"לתכנית של ברקו אני מתנגד מאוד ומבחינתי היא לא רלוונטית. היא לא הוצגה אף פעם בפרוטרוט, אבל מרגע שדיברו על החזרת השטחים הללו לרשות או הפיכתם לשטח B, אני מאוד מתנגד. אפעל בכל כוחי למנוע התקדמות במסלול הזה.

 

"לגבי התכנית של השר אלקין, היא דומה לתכנית שלי ושל ישראל כץ במוניציפליות הנפרדת של השכונות הערביות. אולם בשונה מאלקין, אני משאיר את השכונות הערביות כחלק מירושלים רבתי, כך שתהיה מועצה תחת עיריית-הגג, כמו מועצת מעלה אדומים.

 

"החשש הוא שהוצאת השטחים האלה מירושלים תפיל את ההסדרים שנקבעו באוסלו, שלמרות שאנו סובלים מאוסלו עד היום, דבר אחד טוב היה שם – ההחלטה לתת לערבים להצביע לרשות הפלשתינית. כל עוד הם נחשבים חלק מירושלים, אפשר להמשיך עם ההסדר הזה. אולם אם תוציא אותם מירושלים, כמו שאלקין רוצה, יכריחו אותך לתת להם אזרחות והצבעה לכנסת, ולא – תיחשב משטר אפרטהייד. אני פותר את זה בכך שהם יהיו חלק מירושלים רבתי, אך מועצה נפרדת. מועצה נפרדת תאפשר גם להגדיר להם תקציבים ייעודיים ואפשר יהיה לחזק שם את הריבונות ולעשות את מה שצריך לעשות".

 

השר אלקין סבור כי אין סתירה בין הקמת עיריית-גג לבין התכנית שלו. "הרעיון שלי דווקא מאוד מסתדר עם זה ומקל על זה", טוען אלקין. "שתי הישויות המוניציפליות הערביות שאני רוצה להקים ייכללו בעיריית-הגג, בלי לאיים על הרוב היהודי בירושלים. אולם אם לפי השר כץ וח"כ קיש יוכלו תושבי השכונות הללו להצביע לעיריית ירושלים, אני חושב שזו תהיה טעות, כי זה לא יפתור את בעיית ההגירה, אלא רק דוחה את הבעיה הדמוגרפית באופן זמני על ידי הכללת עוד יישובים יהודיים. עד שלא תסתום את הפרצה, היא כל הזמן תתמלא".

 

פרץ יצירתיות מפתיע

 

שאלתי את השר אלקין ואת ח"כ קיש כיצד קרה שאחרי תרדמת ישראלית ארוכה למדי בענייני ירושלים, כמעט בן לילה מצאנו את עצמנו עם שלוש תכניות של הליכוד לגבי ירושלים. "זה לא משהו מכוון", טוען אלקין. "כבר כשנה יש עבודת מטה במטה לביטחון לאומי (מל"ל) סביב הסוגיה הזו. יש בעיה אמתית וצריך לטפל בה, אבל אין פה משהו שדוחף דווקא עכשיו. פשוט יש כמה יזמות שהבשילו ומתקדמות בנתיבים שונים בו-זמנית".

 

קיש לא מסכים לספירה שלנו ולפיה יש שלוש תכניות של הליכוד. "לא הייתי קורא לתכנית של ברקו 'תכנית של הליכוד', עם כל הכבוד", אומר קיש. "אני לא יודע למה הוצעו התכניות, אני אישית מתעסק עם תכנית מדינית מאז שנהייתי חבר כנסת, וזה חלק מהתכנית המדינית שלי".

 

לא קל לקבל תשובה מספקת מדוע מסתובבות עכשיו במסדרונות הליכוד שלוש תכניות בנושא ירושלים. ברור למדי שקודם כל חברי הכנסת המדוברים אוהבים את ירושלים ודואגים לעתידה, אולם אפשר שמעבר לזה מתרחשים דברים נוספים מאחורי הקלעים. ייתכן שמדובר בהשפעתו של גל הטרור שיצא מירושלים. ייתכן שמתבשלת תכנית מדינית שמנסים להתחבר אליה או לבלום אותה. ייתכן שזו תגובת-נגד להצעה אמריקנית שתעלה בקרוב, או שמרגישים שצריך להציג משהו בפני האמריקנים. מה שבטוח, צריך לפקוח טוב טוב את העיניים על כל התכניות הללו, כי הן יכולות לעבור בהינף החלטה ולשנות באחת את המציאות בעיר הקודש.

 

---

[חה''כ ענת ברקו. צילום: נועה מלמד, השר זאב אלקין. צילום: באדיבות לעמ, השר זאב אלקין. צילום: לשכת השר

  חה''כ יואב קיש]

 

 

 

השר אלקין: "העברת השכונות ליישות מוניציפלית נפרדת תנטרל את סכנת הכרסום של הרוב היהודי בירושלים. זה יעצור את תהליך ההגירה שמגדיל את מספר הערבים במזרח ירושלים מעבר לריבוי הטבעי, ומי שכן יהיה יצביע לרשות מוניציפלית נפרדת. בשונה מתכניות השמאל, לא מדובר בהעברת שטח לרשות הפלשתינית. אסור שדבר כזה יקרה, לזה אני מתנגד בכל תוקף".

 

אז בעצם, למה לא לקרוא לילד בשמו – את רוצה לחלק את ירושלים.

 

"מה פתאום!" מתקוממת ח"כ ברקו. "הפלשתינים רוצים את הר הבית, את העיר העתיקה. את זה הם בחיים לא יקבלו. בחלום הלילה".

 

ח"כ קיש: "חוק 'ירושלים רבתי' מועיל בשני מישורים: ראשית, הוא מחזק את הרוב היהודי בירושלים בירתנו. שנית, הוא מסתכל על ירושלים בפעם הראשונה כמטרופולין, וזו תפיסה שהיא נכונה ברמה המוניציפלית. ממילא רבים מיישובי הסביבה ניזונים מירושלים, אז ראוי שכל השירותים יינתנו על ידי עיריית-הגג".

 

השר אלקין: "יש שתי שכונות מחוץ לגדר ההפרדה – מחנה הפליטים שועפאט וכפר עקב – שאין שום חיץ בינן לבין הרשות הפלסטינית, מה שמאפשר הגירה מהרשות לתוך השכונות האלה, כלומר לשטח המוניציפלי של ירושלים. לפי הערכות שונות, כיום מתגוררים בשכונות הללו בין 120 ל-140 אלף איש, כאשר רק חצי מהם ערבים מזרח-ירושלמים, והשאר הם תושבי הרשות שעברו לשם. האיום של התהליך הזה יתבטא בדור הבא, כאשר כל ילדיהם ייחשבו גם הם מזרח ירושלמים".

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מורים שלא כהלכה

  תגובת נגד לפולמוס הר...

כנגד ארבעה חוקים

  שניאור שפירא על טלטלות...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם