אימפריה בלי ריבית

7 katava 1

 

האם הגמ"חים של ההלוואות, יצירה חרדית קהילתית שהתפתחה לממדי ענק, הם הבנקים של העתיד? * מאות מיליוני שקלים מתגלגלים בבנקים הלא רשמיים הללו, ארגון חילוני כבר אימץ את הפורמט והממשלה מתכוונת להסדיר את העניין כדי למנוע מפולות כלכליות * לרגל הכנס השנתי של מכון כת"ר ניסינו להבין האם המודל המוצע פותר אתגרים תורניים או מעמיד אחרים, מדוע יהודים ומוסלמים יכולים ליהנות מהבנקים החדשים והאם נראה בקרוב כלכלה אחרת

ארנון סגל

אם הביטוי 'גמ"ח' מזכיר לנו מוקד להשאלת עפרונות לתלמידים מפוזרים בבית הספר או לכל היותר מוסד שמשכיר שמלות חתונה לכלות, כדאי להתעדכן בהקדם. מוסדות הגמ"ח – גמילות חסד - בעידן הנוכחי הם גופים כלכליים אדירי ממדים, בנקים כמעט לכל דבר ועניין, ושוויים מוערך במאות מיליוני שקלים. שוויו של ארגון הגמ"ח הגדול ביותר, 'אהבת חסד' של הרב הלל קופרמן, מתקרב להערכת מומחים למיליארד שקלים.

לציבור החרדי קיימת כמעט בלעדיות על הפעלת הארגונים הללו, שהם מערכת כלכלית חוץ-בנקאית ענפה וסוערת. בארגון-הגג של הגמ"חים לא נמצא שום גמ"ח ציוני-דתי. זה לא אומר שאין גמ"חים כאלו, אבל בוודאי מעיד על כך שמדובר בתופעה חרדית מובהקת. גם במגזר החרדי-ספרדי, אגב, כמעט שאין בנמצא מוסדות גמ"ח. הגמ"חים הגדולים שייכים לחסידויות צאנז, בעלז וגור שלכל אחת מהן גמ"ח קהילתי משלה, ואילו היהלום שבכתר, הגמ"ח הגדול ביותר, שייך דווקא לליטאים – גמ"ח 'אהבת חסד' הנזכר.

ההבדל הגדול והמרכזי בין גמ"ח לבנק הוא כמובן העובדה שבגמ"ח לא גובים ריבית על הלוואות. לכאורה זה היה אמור להריץ את כל העולם אל הגמ"חים – כי ככלות הכול מי מאתנו יתנדב לשלם לבנק יותר ממה שלקח אם אפשר להחזיר את אותו סכום? אלא שהמציאות, כצפוי, מורכבת יותר. אף שגמילות חסד היא דבר מבורך, ולדעת הרמב"ם הלוואה היא הדרגה הגבוהה ביותר של נתינת צדקה, המערכת הזו רחוקה מלהיות מושלמת. ואחרי כל אלו, ייתכן שעל הציבור הדתי-לאומי לשקול בכל זאת לאמץ אותה.

הכנס השנתי של מכון כת"ר לכלכלה תורנית שיתקיים במכון לב בירושלים יעסוק בין השאר בדיוק בעניין הזה. ידונו שם בשאלה האם ארגוני הגמ"ח הללו אכן נקיים לחלוטין מחששות הלכתיים – ולהבדיל, גם מחששות כלכליים.

ידיעות מהשבועות האחרונים על כך ש'קופת העיר' בבני ברק הפסידה שישים מיליון שקלים כתוצאה מהשקעות לא חכמות בבורסה, מעוררות אף הן מחשבות על כל העניין. 'קופת העיר' אמנם איננה עונה להגדרות הגמ"ח הרגילות, איננה מעניקה הלוואות, איננה מקבלת הפקדות והיא למעשה קרן צדקה בלבד, ובכל זאת ההתרחשויות העגומות האחרונות ממחישות משהו מהבעייתיות שבמערכת הכלכלית החלופית הזו, שנעה על התפר שבין הממוסד לפיראטי.

אם לקבל את גרסת הגמ"חים, אלו היו קיימים מאז ומתמיד בעם ישראל. בכל קהילה פעל גוף כלכלי שסייע לנזקקים, קופה שדאגה להעמיד על הרגליים את מי שזקוק לכך והקפידה לא להשאיר אף אחד מאחור. אלא שעל אף שיתוף השם, לא בטוח שהמוסדות הכלכליים של היום העונים לשם גמ"ח זהים לאלו שפעלו באירופה לפני מאה ומאתיים שנה. הגמ"חים הגדולים של ימינו מקבלים אמנם גם תרומות באופן המסורתי אך נהנים גם מהפקדות. בנוסף, הגמ"חים מעניקים הלוואות, ולפעמים אלו כרוכות באלו – מי שיתרום לגמ"ח או לחלופין יפקיד בו את כספו במשך שנים, יזכה בעת הצורך גם להלוואה.

עו"ד יואל בריס: "הגמ"חים טוענים להגנתם שבפועל עד היום שום גמ"ח לא קרס, אבל זה עוד לא אומר שלא יכול להתרחש תרחיש אימה. אם למשל תתרחש ירידה תלולה בהכנסה הפנויה במגזר החרדי דווקא, למשל אם יקצצו בקצבאות לאברכים, ממילא התרומות לגמ"חים יפחתו וכך גם ההפקדות. זה עלול לגרום לשרשרת קריסה, ובואו נזכור שמדובר באנשים העניים ביותר במדינת ישראל. מי יטפל בהם? האם יש למדינה אחריות למנוע התממשות של תרחיש אימה כזה?"
תרחישי אימה

למען האמת לא ברור לחלוטין מתי ובאיזה אופן התפתח שוק הגמ"חים באופן הזה. בכל מקרה, העסק התפוצץ בקול רעש גדול בשנת 2009. פקיד של רשם העמותות סקר את פעילות אחד הגמ"חים באופן שגרתי כדי להעניק לו אישור ניהול תקין, ולפתע תפס שבלתי אפשרי להנפיק אישור כזה, מכיוון שלמעשה מדובר בגוף שמבצע באופן פיראטי פעולות שרק לבנקים מותר לבצע: קבלת הפקדות ומתן הלוואות.

העסק הוסיף להסתבך, והגיע עד לפתחם של היועץ המשפטי לממשלה דאז יהודה וינשטיין ונגיד בנק ישראל דאז סטנלי פישר. כדי לא לגרום לקריסת המערכת העצומה של הגמ"חים, שהתברר שכולה פועלת בניגוד לחוק הבנקאות, החליטו השניים על מדיניות אי אכיפה ביחס אליה, אולם התנו זאת בכך שבכנסת יעבירו במהירות חוק שיסדיר את פעילות הגמ"חים. זה לא קרה במהירות ולמעשה לא קרה עד עכשיו. רק ב-2015 מונתה ועדה ציבורית במטרה להסדיר את הפעילות החוץ-בנקאית בישראל, תוך דגש על ניסוח מוסכם של חוק הגמ"חים. בראש הוועדה הזו הועמד עו"ד יואל בריס, יהודי ירא שמים, חובש כיפה סרוגה שכיהן אז כיועץ המשפטי של משרד האוצר.

בריס: "לפי ההלכה המוסלמית איסור ריבית הוא רק בכסף כנגד כסף. ממילא, מי שמחליף את הגמ"ח בכפרים הערבים הוא בעל המכולת או סוחר המכוניות. מבחינתם אם בעל המכולת מציע לך לשלם תמורת ליטר חלב עשרה שקלים היום או 12 שקלים ב-12 תשלומים, אין בכך איסור ריבית כי מדובר במוצר ולא בכסף. באנגליה, ובעיקר במדינות המפרץ, קיימים בנקים שלמים שבנויים על כך"

 "על פי חוק הבנקאות", מסביר בריס את הצורך בהסדרת הגמ"חים, "מי שעוסק במקביל בקבלת פקדונות ובמתן הלוואות, מוגדר כבנק. למה קיימות המון הגבלות ורגולציה (=כללים לצורך הסדרה) על הבנקים? למה בנק הוא גוף כה מפוקח? כי אם תתרחש בעיה ומשום מה הלוואות לא יחזרו, גם הפיקדונות שאנשים הפקידו בו עלולים להתפוגג. הבעיה מחריפה ברגע שתתעורר שמועה על כך שהבנק מתקשה להחזיר את הכספים שהלווה. זה עלול להוביל את כל המפקידים למשוך ממנו את כספם באחת וכך תיווצר תופעת שרשרת שתביא חלילה לקריסת הבנק.

"מה קרה בארצות הברית כאשר היא החליטה להיות גיבורה ולא להתערב במהלך המשבר הכלכלי הגדול שהתרחש בשנת 2008? ברגע שבנק אחד נפל, כל הבנקים האחרים נכנסו לאזור הסכנה. ברגע שמתחילה תופעת שרשרת כזאת, כבר אין דרך חזרה. לכן הרבה פעמים הממשלה מתערבת בעניין מראש ומפקחת באופן הדוק על דרך הפעולה של הבנקים למניעת מקרים מצערים כאלו. אם נחזור לעניין הגמ"חים, למדינה כמעט אין בעיה עם גמ"חים שלא מקבלים פיקדונות. קיימים גמ"חים שמתבססים רק על תרומות, אבל בגמ"חים העיקריים הקיימים בימינו מתבססים גם על פיקדונות, כמו בבנק".

ומה אכפת למדינה אם הגמ"חים יקרסו?

"אם ייפול גמ"ח נידח בבני ברק יכול להיות שהמדינה תסתדר, אבל היום קיימים גמ"חים בעלי ממדים עצומים. "הגמ"חים טוענים להגנתם שבפועל עד היום שום גמ"ח לא קרס, אבל זה לא אומר שתרחיש אימה לא יכול להתממש. אם למשל תתרחש ירידה תלולה בהכנסה הפנויה במגזר החרדי דווקא, למשל אם יקצצו בקצבאות לאברכים, ממילא התרומות לגמ"חים יפחתו וכך גם ההפקדות. מהצד השני, גם הלווים מהגמ"ח יתקשו במקרה כזה להחזיר את הלוואותיהם. אם נשלים את תסריט האימה, ברור שבמצב כזה שבו לציבור קיימים צרכים מידיים ומנגד חלה ירידה גדולה בהכנסות, תתרחש עליה במספר המבקשים למשוך את הפיקדונות. מצב כזה עלול להביא לקריסת אחד הגמ"חים. במציאות כזו יש להניח שההתרחשות תזכה בכותרת ראשית ב'יתד נאמן' וכיוצא בו, מה שיביא גם מפקידים בגמ"חים קטנים יותר למשוך את חסכונותיהם. זה עלול לגרום לשרשרת קריסה, ובואו נזכור שמדובר באנשים העניים ביותר במדינת ישראל, באוכלוסיות החלשות ביותר מבחינה כלכלית, שלפתע יספגו נזק במיליונים אם לא בעשרות ובמאות מיליונים. מי יטפל בהם? יש למדינה אחריות למנוע התממשות של תרחיש אימה כזה".

איזה חלק משוק הכספים בישראל תופסים הגמ"חים? כמה מתוכנו משתמשים בבנקים וכמה בגמ"חים?

"שאלה מצוינת. האמת היא שאין נתונים בעניין הזה ואין אפילו אומדן".

הגמ"חים? "תופעה מדהימה"

לבריס חשוב שלא יצא רושם שהוא רואה במוסד הגמ"חים עניין שלילי. דעתו לגביהם ממש הפוכה: "התופעה הזו מדהימה. יצא לי לדבר גם עם מפקידים בגמ"חים הללו. מדובר בין השאר בזוגות שבהם האישה מרוויחה משכורת מינימום והבעל מקבל מלגה של אברך. בסוף כל חודש, כשמגיעה המשכורת החדשה, הם רואים אם נשאר משהו מהקודמת, ואם כן מוציאים את הסכום הזה מחשבון הבנק ומפקידים בגמ"ח, 'כדי שיעשה מצווה'. נכון, נמצאת כאן באיזה מקום גם מחשבה על כך שאם פעם הזוג עצמו יזדקק להלוואה הגמ"ח כבר יכיר אותו ויהיה פתוח יותר להעניק לו סיוע בשעת צורך, לקבל הלוואה שהיא כמובן ללא ריבית.

"בגלל שמדובר במוסדות ללא ריבית אין מאיפה לשלם משכורות, ואלו שעובדים בגמ"חים הללו עושים זאת בעיקר בהתנדבות. לפעמים קיימות הוצאות מזעריות על צרכים הכרחיים כדוגמת מזכירה, מדפסת ומחשב וכדומה – אבל בסך הכול המוסד הזה עובד היטב, אנשים מקבלים את ההלוואות שהם צריכים לקבל וניתן גם סיוע לנזקקים. בנוסף קיימים מי שממש תורמים לגמ"חים ולא רק מפקידים בהם. זה מיזם נהדר. כל השאלה היא רק איך מוסיפים למפעל היפה הזה הסדרה מסוימת שהמדינה רואה כחיונית, מבלי לפגוע בו.

"חלק גדול מהדיון בוועדה נסוב בעניין האיזונים המדויקים. אלו פרטים שנראים טכניים אבל עשויים להיות משמעותיים מאוד לגמ"חים. אם למשל המדינה דורשת שמתוך חברי הדירקטוריון של הגמ"ח לפחות שניים יהיו בעלי מקצוע בעניין: עורך דין, רואה חשבון או כלכלן, בחלק מהגמ"חים הללו שואלים אותנו מאיפה ישיגו כאלו. כבר ראינו גמ"ח חרדי שבכולו אי אפשר למצוא אקדמאי אחד לרפואה. האם זו דרישה חיונית או לא? ואולי נדרוש זאת רק בגמ"חים הגדולים? אלו סוגי הנושאים שמצויים במשא ומתן בין המדינה לבין הגמ"חים.

"נושא נוסף שבוועדה שמו על השולחן אף שהוא רגיש מאוד וכאוב, הוא הלבנת הון. אנחנו מחויבים בעניין הזה לאמנות בינלאומיות ברורות מאוד, ומי שמכבידים עלינו ידם בעניין הזה אלו בעיקר האמריקנים, שרוצים לוודא שכל כסף שנכנס למוסד כזה הוא כסף שהרוויחו אותו כדין ושילמו עליו מס. לכן אנחנו מעוניינים שמפקידים גדולים יעבירו דיווח לרשויות. אולם בחברה החרדית, בשל הקודים החברתיים הנהוגים בה, גם מי שלא גנב חלילה, שודד ומעלים מס מהסס למסור דיווח נוסף על מצבו הכספי לשלטונות. אחת הטענות של הגמ"חים היא שאם נחייב דיווח כזה, זה בדיוק מה שיביא להתממשות החשש של המדינה מתסריט אימה של משיכת פיקדונות סיטונאית – בשל משיכת כספים בידי מפקידים שלא מעוניינים לדווח על הפיקדונות שלהם".

בלי כרטיסי אשראי

מי שמשתמשים בגמ"חים עושים זאת כתחליף לבנק? האם כל הכספים שלהם מתנהלים דרך הגמ"חים בלבד ואין להם כלל חשבון בנק?

"אנחנו לא יודעים כמה אנשים מצויים לחלוטין מחוץ למערכת הבנקאות ומתנהלים מבחינה כלכלית רק באמצעות הגמ"חים", עונה בריס. "כנראה רבים מתוכם מנהלים את כספם במקביל הן באמצעות הבנק והן בגמ"ח. לגמ"חים אין כספומטים, וגם בהצעת החוק שגיבשנו בוועדה כתבנו במפורש שגמ"ח שירצה להנפיק כספומט, כרטיס אשראי או פנקסי המחאות לא יזכה לפיקוח המֵקל שאמור להיות מוחל על הגמ"חים, ויועבר לפיקוח ישיר והדוק הרבה יותר של בנק ישראל. אנחנו מדברים רק על מי שלא מעוניין בשירותים הללו וגם לא בחשבון עובר ושב".

בריס מעריך שקיימת אוכלוסיה בעולם החרדי שלא מוכנה כלל לסמוך על היתר העסקה של הבנקים ומתנהלת באמצעות הגמ"חים בלבד: "בדרך כלל יהיה מדובר בצד העני יותר של המתרס, ואז כל הכסף שלו יהיה רק במזומן. אנחנו לא יודעים לומר כמה כאלו קיימים".

ואחרי כל אלו, גם מחוץ לעולם החרדי מצויות מקבילות לגמ"ח. הבולטת בכולם היא IFLA, האגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית. באתר האגודה מספרים על 27 שנות פעילות שלה, שבהן העניקה הלוואות בסדר גודל של מיליארד שקלים לעשרות אלפי משפחות ולעסקים שנאבקו על קיומם "בלי ריבית ובלי אותיות קטנות". "אנו באגודה הישראלית להלוואות ללא ריבית", נכתב באתר, "שמנו לנו למטרה להוות אלטרנטיבה באמצעות מודל המבוסס על עקרון הערבות ההדדית. אזרחי ישראל בוחרים לדאוג זה לזה. אזרחים מן השורה התורמים לאגודה מסייעים למעשה לישראלים עובדים אחרים אשר מתמודדים עם קשיים פיננסיים לגמור את החודש, לשלוח את הילד לאוניברסיטה או לבצע טיפול שיניים שדחו שנים. כל שקל שנתרם ממחזר את עצמו כאשר החזרי ההלוואות מועברים מידית ללווה חדש, וכך ממשיכה כל תרומה את מעגל ההלוואות שנים על גבי שנים".

על פי האתר, במהלך השנה האזרחית הבאה מתכננת האגודה לייסד בנק חברתי ראשון בישראל, "על מנת לספק אשראי ושירותים פיננסיים נוספים במחירים נמוכים. המטרה בהמשך היא מתן שירותים בנקאיים במחירים בני-השגה למגוון מגזרים בציבור הישראלי". בריס מעיד שהוא עוקב בעניין רב אחריIFLA , אולם בהשוואה לגמ"חים החרדיים להערכתו האגודה מצויה בסדר גודל של גמ"ח בינוני. לדבריו, כיום האגודה איננה מקבלת פיקדונות אלא מתבססת על תרומות בלבד, וכנגדן היא מעניקה הלוואות.

הבחירה של אנשים להפקיד בגמ"חים נובעת מהבעיה של הלוואה בריבית בבנקים הרגילים?

בריס: "גם בגלל זה, אבל גם בשל תפיסה קהילתית מאוד, שבאה לידי ביטוי בגמ"חים שמיוסדים סביב קהילה מסוימת, ישיבה או רב כלשהו. באותו ציבור קיימת תחושה חזקה של ערבות הדדית שמתבטאת בגמ"ח. התפיסה היא שאם מישהו זקוק לכסף ברגע נתון, אנחנו נהיה שם בשבילו, ומי שיש לו כסף ברגע נתון – גם אם לא ייתן תרומה לפחות יפקיד את הכסף הזה לטובת הקהילה".

הלכות גמ"חים

אולם למרות הרצון להימנע מריבית שמוביל את הבחירה בנתיב הגמ"חים, מתברר שהמפעל הזה לא פטור לחלוטין מהתלבטויות הלכתיות בענייני ריבית. חלק מהשאלות בעניין יעלו במסגרת הכנס שיקיים מכון כת"ר. לבריס חשוב לציין שהוא איננו איש הלכה, אולם הוא טרח לפרוט בפנינו כמה מהעניינים המצויים בדיון:

"למרות המחשבה שבהלוואות מהגמ"חים אין כל עלות נוספת מלבד ההלוואה עצמה, היא בכל זאת קיימת פה ושם. בחלק מהגמ"חים רק מי ששילם דמי חבר בכניסה, חד-פעמיים או שנתיים, זכאי לקבל את שירותי הגמ"ח. למה זה כך? כי גם לגמ"חים יש הוצאות. הם הרי צריכים לשלם למזכירה, לשלם שכירות למשרדיהם וגם להדפיס עלוני פרסום, ובאמצעות דמי חבר, למשל, הם מכסים אותן. בהרבה מהמוסדות הללו, אגב, פוטרים מתשלום את הנזקקים. לפעמים קיימת דרישה למתן תרומה לצורך קבלת הלוואה. בניתוח כלכלי טהור ייתכן שקיים כאן ממד של ריבית, כי אמנם קיבלת הלוואה של אלף שקלים והחזרת אלף שקלים, אבל פעם, לפני שנים, השארת בגמ"ח תרומה של חמישים שקלים. האם מבחינה הלכתית זה נחשב ריבית אסורה? יכריעו בכך הרבנים.

"בעיה נוספת שעלולה להתעורר היא במקרה שמעניקים הלוואה רק למי שמפקיד כספים בגמ"ח. בהלכה דנים במקרה שאדם הלווה לחברו ללא ריבית, ובתמורה החבר הלווה למלווה בחזרה כעבור זמן. גם אם שתי ההלוואות היו ללא כל ריבית קיימת כאן התניה בעייתית המכונה בהלכה 'הלווני ואלווך', והיא עלולה להחשב כאבק ריבית".

דוגמה לאופן פעולה שעלול לעורר תהיות הלכתיות, אגב, הוא זה שנוקט גמ"ח בשם 'הגמ"ח המרכזי'. כשנולד ילד, הגמ"ח מציע להוריו לתרום מדי חודש לגמ"ח חמישים שקלים. אם תתמידו בתרומה, מפתה הגמ"ח את ההורים המאושרים, כאשר הילד יגיע לפרקו נעניק לו הלוואה בסכום של עד פי עשרה מסכום התרומות הכולל. אם הילד אכן ישיב את ההלוואה במועד, הגמ"ח יואיל לוותר לו על חצי מסכום התרומה. החצי השני של התרומה ישמש למימון פעילות הגמ"ח. לגמ"ח המרכזי ניתן פסק הלכה שמתיר לעשות זאת מבחינת דיני ריבית, אבל יש גם מי שחולק.

אין שיימינג למאחרים

מלבד ההיבט ההלכתי, לעו"ד בריס חשוב להציג גם את העניין הפעוט של הגנת הצרכן: "מה יקרה אם חלילה הגמ"ח המרכזי ייפול? מי שתרמו לו מדי חודש סכומים עבור שישה, שבעה ושמונה ילדים יימצאו ברגע האמת במצב שבו הילדים לא יקבלו את ההלוואה שהובטחה להם כשיצטרכו לקנות דירה. הורים כאלה יימצאו מקופחים מאוד, ובואו נזכור שמדובר במי שגם כך מצויים בעשירונים התחתונים בחברה הישראלית. לכן המדינה חייבת להגן עליהם.

"גילינו שנושא הגנת הצרכן לא תמיד מכובד במקומות הללו", מעיר בריס בעדינות. "הוועדה שבראשותי קיימה כמה דיונים סביב הגמ"ח המרכזי. באחד מהם הצענו לראות בתורמים הללו מפקידים כדי להחיל עליהם הגנה. זה יחייב את הגמ"ח להעניק להם חוזה שיסביר להם גם את הסיכונים. ההצעה שלנו הקפיצה את ראש הישיבה בבית שמש שמגבה מבחינה הלכתית את הגמ"ח הזה. הוא טען שדווקא הניסיון שלנו להגן על הלקוחות יהפוך את הגמ"ח למלווה בריבית. כתוצאה מכך תיקנו את עצמנו והצענו שאותם תורמים לא ייחשבו מפקידים, אבל המדינה תחיל עליהם בכל זאת הגנות צרכניות. זה עניין רגיש מאוד".

מי שלא משיב הלוואה לגמ"ח כלשהו עלול למצוא את אנשי ההוצאה לפועל בביתו?

"בעיקרון כן, אבל בפועל הגמ"חים טוענים שהם לא נזקקים לזה ומשתמשים במנגנונים הפנימיים לשם השבת ההלוואות. אפשר לחשוב שזה יפה מאוד אבל אולי זה מעט מפחיד. לשם הדוגמה, בוועדה המדוברת עסקנו הרבה מאוד בהלוואות אינטרנטיות. אחד המנגנונים הכי חזקים בגביית חוב בהלוואות אינטרנטיות הוא שיימינג בפייסבוק – ביוש של מי שלא השיב את הלוואתו. בוועדה קבענו שהממונה יצטרך לפקח שלא יתבצעו פעולות פסולות בהקשר הזה. האם גם בתוך המגזר החרדי מתבצע 'שיימינג' לשם השבת ההלוואות? האם יכול להיות שלא יעלו אדם לתורה כי לא השיב את ההלוואה לגמ"ח? בגמ"חים טענו בפנינו שזה לא קורה, ושאם מישהו לא מצליח להחזיר את ההלוואה שלקח הסביבה מתגייסת ועוזרת לו. כל הלוואה בגמ"ח מחייבת גם ערבות, ובחלק מהגמ"חים דורשים שלושה ואפילו חמישה ערבים".

גמ"חים קיימים גם בציבור המוסלמי?

"בוועדה קיימנו יום עיון בהשתתפות אנשי דת מוסלמים שהסבירו לנו על איסור הריבית באסלאם. מהם למדנו שבציבור הערבי אין גמ"חים, מכיוון שלפי ההלכה המוסלמית איסור ריבית הוא רק בכסף כנגד כסף. ממילא, מי שמחליף את הגמ"ח בכפרים הערבים הוא בעל המכולת או סוחר המכוניות. מבחינתם אם בעל המכולת מציע לך לשלם תמורת ליטר חלב עשרה שקלים היום או 12 שקלים ב-12 תשלומים, אין בכך איסור ריבית כי מדובר במוצר ולא בכסף. באנגליה, ובעיקר במדינות המפרץ, קיימים בנקים שלמים שבנויים על כך, שבהם אדם כל הזמן מוכר וקונה את הדירה שלו, למשל, ובאופן הזה הם נפטרים מבעיית הריבית. בארץ, מוסלמים שמקפידים על ההלכה המוסלמית יפתחו חשבון עובר ושב רק בבנק הדואר, שעל פי חוק אסור לו לגבות ולשלם ריבית".

אחרי כל מה שידוע על הגמ"חים, האם אתה ממליץ גם לציבור הדתי-לאומי להקים גמ"חים ולהשתמש בהם?

"בהחלט. קיימת פה הזדמנות מדהימה להיכנס למפעל הזה, של ערבות הדדית אמתית. בציבור הדתי-לאומי ישנה רגישות גם לנושאים של הגנת הצרכן, ולכן יכול להיות שנוכל לעשות את זה אפילו יותר טוב מהמצאי הקיים".

"המוסד היחיד שלא היו בו בעיות"

ח"כ משה גפני, יו"ר ועדת הכספים ומראשי הנציגים החרדים בכנסת, הוא הכתובת לשאלות בעניין הנקודה המדויקת שבה עומדת כעת העברתו של חוק הגמ"חים. גפני מתוסכל ממריחת הזמן הממשלתית בעניין: "שלחנו את הוועד של הגמ"חים לשבת עם משרד האוצר והמשפטים כדי להגיע להסכמות, ודוחים אותם כל זמן. הממשלה מורחת את הזמן. יש להם זמן, אבל אנחנו רוצים לחוקק את החוק הזה".

אולי מה שנתפס בעיניך כמריחת זמן הוא פשוט רצון להגן על הצרכן, על עניים מקרב הציבור החרדי, כדי שלא ישימו את כספם על קרן הצבי?

"הממשלה לא מגנה על חלשים. על פי רוב היא דואגת לחזקים. לא זה מה שעומד לדיון. רציתי כבר בתחילת מושב החורף להצביע על החוק, אבל במשרדי הממשלה פשוט לא הגיעו לעסוק בזה. הגמ"חים פועלים כבר מאז היותנו לעם ובטח מאז קום המדינה, ואין מקרה שחלשים נפגעו כתוצאה מפעולתם".

אתה מרוצה מהמצב הקיים בגמ"חים?

"בוודאי. הגמ"חים הם המוסד היחיד שאני מכיר שלא היו בו כל בעיות, כי אין שם רווחים. אני משתלב עם הזרם, ומבין שצריך לחוקק את חוק הגמ"חים, אבל הממשלה הזו צריכה לשתף פעולה. בכל אופן בשבוע הבא אעלה שוב את החוק הזה על סדר היום בוועדה".

למה גמ"חים קיימים כמעט אך ורק בציבור החרדי?

"לא רק שם. אני מכיר בית דירות חילוני ברמת אביב שהקים גמ"ח בעבור הדיירים. גם בציונות הדתית זה קיים היום".

זה נעשה מרצון להימנע מריבית?

"גם מהסיבה הזאת, וגם מתוך רצון לעזור למי שמצוי במצוקה ולאנשים שזקוקים באופן מידי לכסף כך שיוכלו להתקיים ולעמוד על הרגליים".

אתה ממליץ גם לציבורים שאינם חרדיים לאמץ את הדגם הזה?

"בוודאי, מה השאלה בכלל?"

להערכתך החוק יעבור במשוב הקרוב?

"אני מקווה שכן ומעוניין בזה מאוד. זה תלוי בממשלה, אם היא תשתף פעולה ותפסיק לומר שאין לה זמן לכך".

atarMbaolam

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מבחן השבת העולמי

    מוטי קרפל במאמר לכבוד...

הציבור קורא לה'

    מזכ"ל אריאל במאמר לחודש...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם