"דתיים לא חוששים מהאקדמיה"

m 6 hershkuvitz
"חשש של דתיים מהאוניברסיטה? אני לא יודע על מה אתה מדבר"
מאז היה בן 17 הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ נטוע עמוק בעולם האקדמי. הגיחה לפוליטיקה לראשות 'הבית היהודי' נדמית היום כמעט כפרק חולף אצל האיש הזה, שנראה שלפני הכול מעריך ידע והשכלה * בראיון פרישה מתפקידו כנשיא אוניברסיטת בר-אילן הוא פורס את משנתו על הירידה במספר הלומדים באוניברסיטאות, על המשבר במדעי הרוח ועל אפנות חשיבה אקדמיות * בעיות צניעות? "כמו ברחוב או בסופר"; תוכני כפירה?"התבגרנו מזה" * פרופ' הרשקוביץ מפרגן מאוד לבנט אבל חושב ש'הבית היהודי' מוותר על הקהלים הטבעיים ושהסיסמה "משהו חדש מתחיל" ריקה מתוכן, ולא פוסל חזרה למשרדי הממשלה ולמסדרונות הכנסת

רועי אהרוני

הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, לשעבר יו"ר מפלגת 'הבית היהודי', הוסיף בעת האחרונה את המילה 'לשעבר' לתואר חשוב נוסף כאשר עזב את כס הנשיאות של אוניברסיטת בר-אילן. "זו הייתה ללא ספק תקופה מרתקת ומאתגרת", הוא נענה לבקשתי לסכם את כהונתו. "היינו צריכים להתמודד עם הרבה מאוד אתגרים, חלקם כמו בכל מערכת ההשכלה הגבוהה, דהיינו קיצוצי תקציב כלליים, היחלשות של מדעי הרוח והחברה וירידה כללית במחזורי התלמידים באוניברסיטאות.

"בניתוח דמוגרפי, הגודל של מחזורי הלימוד בשנים האחרונות נותר פחות או יותר קבוע. מכיוון שחלקם של החרדים והערבים עולה, יוצא שבציבור הכללי שיעור הלומדים לימודים אקדמיים הולך וקטן. באוניברסיטאות הירידה גדולה עוד יותר, מכיוון שגם המכללות הולכות ונוגסות עוד ועוד".

פרופ' הרשקוביץ מזכיר גם את הירידה הניכרת במספר התלמידים שלומדים בפקולטות למדעי הרוח וגם במספר התקנים של החוקרים בתחומים אלו. "ההשקעה במחקר היא כמעט בור ללא תחתית", הוא מסביר. "מי שמשקיעים במחקר הם המדינה וגורמים בסקטור הפרטי. הגורמים הפרטיים מעוניינים במחקר יישומי שיוליד בסופו של דבר מוצר שימושי. גם המדינה משקיעה את רוב התקציב, באופן טבעי, במחקר יישומי: חשוב יותר למדינה לערוך מחקר שיוביל לבניית כיפת ברזל ממחקר על השאלה איך נראה החושן או משאלות בענייני מגדר. מבחינת התקציב, מדעי הרוח נפגעים כי ההרגשה היא שאפשר לחיות בלעדיהם.

"נוסף על כך, פעם הסתכלו על הלימודים האקדמיים כעל כלי לרכוש יותר דעת. היום רוב האנשים הולכים ללמוד את התחום שהם רוצים לעסוק בו. המצב הוא שרוב מי שילמד היסטוריה, למשל, יהיה מורה, כי כמה היסטוריונים כבר מועסקים ב'יד ושם'? זה גורם למקצועות של מדעי הרוח להיות לא מבוקשים כי הם לא 'מכניסים'".

מה האוניברסיטאות עושות כדי לטפל בזה?

"מקומות שמגלים אחריות מפנים משאבים ועידוד מקרנות מחקר או מקצים תקנים נוספים לחוקרים בתחום. מנסים גם למשוך סטודנטים באמצעות מלגות, בעיקר לתארים הגבוהים, כדי שתלמידי תואר ראשון יראו שיש להם אופק באקדמיה".

פרופ' הרשקוביץ מספר כי מלבד האתגרים שכל נשיא אוניברסיטה מתמודד עמם היה לו גם אתגרים מיוחדים בבר-אילן: "בר-אילן צמחה מאוד בשני העשורים האחרונים, אבל הצמיחה הזאת עולה כסף. השתמשו בכל מיני רזרבות ולקחו מהעתיד, והייתי צריך להתמודד עם גירעון כספי כבד מאוד. נכנסתי גם על רקע של דו"ח חמור של מבקר המדינה, והייתי צריך להתעסק רבות במנהל תקין. הצבנו יעדים, וברוך ה' היו הישגים מאוד מרשימים, אפילו לא צפויים".

למה בחרת שלא להמשיך לקדנציה נוספת?

"זה מאוד שוחק. מטבע הדברים בתקופה של קשיים כלכליים קשה לקנות אוהבים; אתה גם עובד קשה וגם שונאים אותך בסוף. אחרי שעמדנו בהרבה יעדים שהצבנו הסתכלנו במחוזות נוספים".

המחקר הבסיסי חזק מכול

אוניברסיטת בר-אילן מותקפת לא אחת על דברים המתרחשים בתחומה שאינם משקפים רוח תורנית, מהפרסומים האקדמיים ועד לפעילויות החברתיות, אך פרופ' הרשקוביץ הודף את הטענות. "בבר-אילן פועלת הפקולטה הגדולה ביותר בעולם למדעי היהדות", הוא אומר. "יש בה מגוון גדול מאוד של חוקרים, ובהם בני תורה ענקיים שכל ישיבה הייתה מתברכת בהם. נדיר מאוד שיש בבר-אילן חוקרים עם כיווני כפירה הרואים בתורה יצירה ספרותית-אנושית. רוב גדול של המחקר באוניברסיטה אינו סותר את הגישה האמונית".

יש טענות שלפיהן לימודי המגדר בבר-אילן רדיקליים יותר מהלימודים במכונים לא-אורתודוקסיים.

"אנחנו חיים בדור שיש בו התפתחויות מעניינות גם בעולם הדתי. אתה רואה היום בקהילות דתיות שמקפידות על ההלכה דברים שהיו פעם נחלתם של הקונסרבטיבים או של הרפורמים. אתה רואה מעורבות גדולה יותר של נשים בלימוד תורה ובדברים נוספים. האם יש במסגרת לימודי מגדר בבר-אילן חוקרים שתומכים באקטיביות ובמעורבות גדולה יותר של נשים בחיים הדתיים? אני מעריך שכן, לא השוויתי למכונים אחרים".

פרופ' הרשקוביץ סבור שהעולם האקדמי בהגדרה אינו אמור להדיר אנשים בכלל ונשים בפרט, מכיוון שיש בו פתיחות מובנית. דבריו באשר לפתיחות האקדמית מפתיעים לנוכח העובדה שאנו רואים את האקדמיה מדברת כמעט בקול אחד בנושאים רבים.

"נבחין בין כמה דברים", הוא מבקש לחדד. "בעיקרון, הרעיון של העולם האקדמי הוא לקדם את הידע האנושי, כך שיש פתיחות לכל דבר שיסייע למטרה זו להתגשם. ואולם גם בעולם האקדמי יש אפנות ויש לחץ חברתי.

"בחלק גדול מהאוניברסיטאות בארץ ובעולם הרבה יותר IN בעולם האקדמי להיות ליברל. לכן הרבה מהאוניברסיטאות בארץ ובעולם הן בעלות קו שמאלני, בגדול. האם השמאלניות היא תוצאה הכרחית של מחקר אקדמי? ברור שלא, ברור שמדובר באפנות ובלחץ חברתי שגם מחבר יחד דברים לא הכרחיים, כמו ליברליות ונאורות".

האם האפנות והלחץ החברתי לא עוצרים את העולם האקדמי ממטרתו – הגעה אל האמת?

"למרות אפנות החשיבה, שבהחלט מאפיינות את האקדמיה, אנו מקדשים את המחקר הבסיסי, שבו החוקר חוקר את מה שלבו חפץ. בשונה מהמחקר המסחרי, שבו שוכרים אותך כדי לחקור כיוון מסוים, במחקר הבסיסי של האקדמיה אנו בונים על חופש המחקר".

אבל יש חוקרים שמספרים שהם לא יכולים לחקור בכיוונים שמנוגדים לתפיסה השלטת.

"נכון שזה קשה ותלוי אפנה. יכולים להמליץ לך שלא ללכת בכיוונים מסוימים כי יצחקו ממך, אבל אם תהיה עקשן ותגבה את טענותיך בהוכחות – אולי עוד תקבל פרס נובל.

"זה הסיפור של פרופ' דן שכטמן. כששכטמן גילה את תורת הגבישים בזמנו, זה היה מנוגד לכל מה שהאמינו בו באותה תקופה. גדול הכימאים, לינוס פואלינג, טען כלפיו כי 'אין קוואזי-גבישים אבל יש קוואזי-מדענים'. בדיעבד התברר גם שהיו עוד אנשים שגילו את התופעה אבל פחדו לפרסם זאת. שכטמן, לעומתם, ידע לעמוד בפרץ, היה לו מספיק ביטחון, ובזכות זה הוא קיבל פרס נובל".

מה בנוגע לדברים שהם לא תקינים פוליטית? האם מדענים יכולים להגיד היום בפה מלא את דעותיהם על שילוב נשים או על נטיות הפוכות, למשל?

"מדען אמתי לא יקבל את התקינות הפוליטית", הוא קובע. "אם מישהו יעשה מחקר אמתי ויראה שאפשר להשפיע על נטיותיו של אדם, זה חוסר הגינות להתעלם מהתוצאות שלו. לכן מדען אמתי, שלא מרמה את עצמו, אם הוא בונה תאוריה ומאשש אותה, עליו להתמלא בביטחון עצמי ולדבר עליה.

"צריך לתת לאנשים את החופש, וזה לב לבה של האוניברסיטה. לא תמצא בשום אוניברסיטה מצב שבו יבוא אליך הדיקן או ראש הפקולטה ויגיד לך: 'שמע, אתה חייב לחקור בכיוון מסוים'. יש אפנות והן משפיעות, אבל החופש האקדמי עדיין מאפשר לכל חוקר לחקור בכיוון שהוא רוצה. זה חופש נורא חזק".

האם החוקרים מגוונים דיים בדעותיהם כדי שבאמת לא ייזנחו תחומי מחקר שונים?

"בעיקרון כן. במדעים המדויקים בוודאי, וגם במדעי הטבע יש רמה די גבוהה של אובייקטיביות, אף שיכולים להיות באותה מחלקה שני חוקרים שיחשבו כל אחד על עמיתו שהוא אידיוט גמור, וייתכן ששניהם צודקים – דבר שהוא בלתי אפשרי במתמטיקה. במדעי החברה זה יותר מסובך, אבל אני עדיין חסיד גדול של האמונה שהמחקר הבסיסי חזק יותר מהכול והוא ימצא את הדרך; אולי לא באותו היקף אבל הוא ימצא את הדרך".

"אין פרהסיה גברית או נשית"

אתגרים רבים רובצים לפתחם של הבחור והבחורה התורניים המגיעים לשערי האקדמיה: ענייני צניעות, בינו לבינה, תוכני כפירה, הציניות האקדמית, אירועים חברתיים לא מתאימים, הפיכת האידיאליסט לעושה לביתו ועוד. ואולם כשאני מתחיל למנות את הרשימה באוזני פרופ' הרשקוביץ הוא מגיב בחיוך דק: "אני לא רוצה להישמע תמים, אבל כמעט הייתי אומר שאני לא יודע על מה אתה מדבר".

אתה לא מבין את החשש שיש מעולם האקדמיה?

"אני חושב שמדובר בגדול בחשש מופרז. אני נמצא בעולם האקדמיה מאז שהייתי בן 17. להבנתי, מבחינה אמונית עולם האקדמיה לא שונה מהעולם שבו אנו חיים. זה לא עולם שיש בו יותר כפירה או יותר אמונה, יותר צניעות או פחות צניעות מהרחוב או מהסופר. זה גם העולם שנפגוש אחר כך בעבודה, אין פרהסיה גברית או נשית.

"לגבי היחסים שבינו לבינה – היצר קיים בכל מקום. היצר פעיל גם במקומות שיש בהם הפרדה מגדרית חזקה. החיים הם ההתמודדות אתו. אני לא חושב שהחיים באוניברסיטה מזמנים זימה או משהו כזה".

נראה שהאירועים החברתיים בבר-אילן לא בהכרח שונים מהותית מאלו של אוניברסיטאות אחרות, חוץ מזה שאפשר לראות בהם יותר כיפות. האם האירועים הללו הם לרוחך?

"יכול להיות שלא, אבל הבנתי שיש גם היום פער הדורות. כשהייתי צעיר לשתות בירה היה פריצת גדר, אבל היום רוב הצעירים שותים יותר. הדור משתנה גם בכיוונים אחרים – כשהייתי בבני עקיבא רקדו מעורב, והיום זה לא קיים. בגדול אני לא חושב שבוגר הסדר שהולך ללמוד לימודים אוניברסיטאיים עובר הלם דתי".

היית רוצה שבוגר הסדר ילך לנשף של בר-אילן?

"מדובר בחבר'ה גדולים. אני מבין שזו לא הפעם הראשונה שחלק גדול מהם נחשף לדברים מהסוג הזה".

אף שהוא דוחה בתוקף את הטענות נגד לימוד מעורב באוניברסיטאות כאשר מדובר בבוגרי ישיבות הסדר, הוא מבין את הצורך בלימודים בהפרדה בעבור הציבור החרדי. "מהפכת האקדמיזציה בעולם החרדי היא אחת המהפכות החשובות ביותר שהחברה שלנו עוברת", הוא טוען. "שם זה שינוי קיצוני באמת לעומת ההסדר. כדי להתמודד עם זה אני בעד לאפשר את ההפרדה בלימודים. ייתכן שחלקם ירצו להתקדם ללימודים יותר רציניים, לתואר שני או למקצועות שבהם אין מסלולים נפרדים, ואז הם ישתלבו באקדמיה הכללית".

גם כלפי הבחור החרדי אפשר לטעון את מה שטענת כלפי בוגר ההסדר: כולם בסוף צריכים להשתלב בשוק עבודה מעורב.

"אני רוצה שהבחור החרדי ילמד לימודים אקדמיים גם אם המחיר הוא לאפשר לו לימודים בהפרדה. לאחר מכן, בשוק העבודה, הוא ייאלץ להתפשר בשל כוחות השוק. אבל כדי למשוך אותו ללימודים צריך לתת לו את הלימודים המופרדים כדי שיוכל ללמוד בנוחות".

המדע – כלי לרכישת אמונה

גם מהחשש מתוכני הכפירה פרופ' הרשקוביץ לא מתרגש. "כבר התבגרנו מזה", הוא טוען. "צריך להגיד בצורה חדה וברורה: אין סתירה בין תורה למדע, נקודה. אין ולא יכולה להיות.

"המדע מנסה להבין את חוקי הטבע. לפי התורה, חוקי הטבע הם אלו שקבע הקדוש ברוך הוא בימי הבריאה. המדען לא נכנס לשאלה אם מישהו יצר את החוקים הללו או לא, אין לו כלים להתמודד אִתה. התורה לא מנסה לספק לנו עובדות מדעיות, ביולוגיות או גאולוגיות, לכן אנחנו מדברים על מישורים שלא יכולה להיות ביניהם סתירה.

"הוויכוחים שהיו בין תורה ומדע הם קודם כול ויכוחים אפיפיוריים, מכיוון שבכנסייה האפיפיור הוא גם הסמכות המדעית, ואם הוא אמר שהארץ שטוחה – אז הארץ שטוחה. חז"ל יכולים להגיד שהארץ שטוחה בתקופה שבה כולם האמינו כך, אבל לא כל אמירה חז"לית היא אמירה דתית. אצל הנוצרים זו פגיעה בעיקרון דתי.

"גיל העולם זו סוגיה קלאסית. כשמישהו שאל את הרב גדליה נדל, מגדולי תלמידיו של החזון אי"ש, איך המדע אומר שהעולם קיים 14 מיליארד שנה, שהרי הוא קיים רק כמה אלפי שנים, ענה הרב: 'זה עונה לי על שאלה שיש לי כל ימיי בנוגע לרצף של ארבע מילים שמופיע שש פעמים בסיפור הבריאה: "וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר"; הרי הערב והבוקר שלנו נקבעים על ידי השמש, שנבראה רק ביום הרביעי. כך שגם אם אני לא יודע מה זה "ערב" ו"בוקר", אני יודע מה זה לא – יום של 24 שעות. מכאן ואילך הכול ספקולציות – "ימי" הבריאה יכולים להיות גם מיליארדי שנים'. התורה לא מספקת לי את הנתון הזה כי היא לא עוסקת בזה. היא לא מגנה על המדע אך גם לא סותרת אותו. בדרך כלל הדברים שמביאים כדי להוכיח סתירה נובעים מבורות או מאי-ידיעה של הנושא המדעי לכאורה או של הנושא התנ"כי.

"חז"ל אומרים שהקדוש ברוך הוא הסתכל בתורה וברא את העולם, כך שחוקי הטבע משקפים את התורה. אם נבין טוב יותר את חוקי הטבע נבין טוב יותר את התורה, ולהפך. אני עוסק בזה לא מעט, ומראה איך למשל בזכות עדה יונת אני מבין טוב יותר את מצוות המילה. בשבילי המדע הוא כלי אדיר לרכישת אמונה".

האוניברסיטה הפלורליסטית היחידה

בתקופת כהונתו של פרופ' הרשקוביץ כנשיא האוניברסיטה התפרסם ה'קוד האתי' שחיבר פרופ' אסא כשר ביזמת שר החינוך נפתלי בנט, המשמש גם ראש המל"ג. "רוב נשיאי האוניברסיטאות התנגדו ל'קוד האתי', בעיקר מסיבות פוליטיות", אומר פרופ' הרשקוביץ. "הם חשבו שמה שעומד מאחוריו הוא רצון לסתום את הפה לשמאל. אני ראיתי את זה אחרת. לפעמים יש שימוש לרעה בחופש האקדמי. החופש האקדמי לא נותן למרצה חסינות להגיד מה שהוא רוצה".

איך אפשר לשרטט גבולות? היום יגידו לך שאמירת עמדה שמרנית היא פגיעה בנשים או בלהט"בים.

"בשאלות אתיות יש נורמות אבסולוטיות ונורמות תקופתיות, ובתקופתיות צריך להתעדכן. אפילו לרובוטים יש מדי פעם עדכון גרסה. אנחנו חיים בדור שדברים שפעם נחשבו בו לגיטימיים היום נחשבים הטרדה מינית.

"גם בעניין הלהט"בים. התורה אוסרת יחסים בין גברים, אבל לא שגבר יאהב גבר, כמו שהיא לא אוסרת על גבר שיאהב אישה אחרת. פעם היו אומרים: איך אתה מעז להגיד דברים כאלה? אבל אני חושב שזו אמירה תורנית.

"האיסור הוא על יחסים, וכמו שהיא אוסרת על יחסים בין גברים היא אוסרת גם על יחסים עם אישה אחרת, ואפילו עם אשתו באופן גורף. אדם צריך להתמודד עם כל המשיכות שלו, לנשים ולגברים, ולא צריך לאפשר לאדם לעשות ככל העולה על רוחו. אנחנו יודעים מה התורה מתירה ומה היא אוסרת, אך מה הפתרון של כל אדם הוא מאוד אינדיבידואלי".

פרופ' הרשקוביץ סבור שמרצה אינו אמור להביע דעות פוליטיות. "הרעיון הוא לא להעביר דעות סובייקטיביות; על המרצה להיזהר מאוד מלנצל את הבמה הזאת כדי להפיץ את דעותיו".

בסופו של דבר כל מרצה למדעי המדינה מעצב את הסילבוס ובוחר אילו מלומדים יקראו הסטודנטים ועם אילו השקפות עולם ייפגשו.

"אני לא חושב שדעה פוליטית היא מדעית, ולכן אם אדם אומר לך 'אני לא יכול ללמד קורס במדעי המדינה בלי להגיד את דעתי הפוליטית הסובייקטיבית', יש בעיה עם המחקר שלו. אין מחקר שמחייב להצביע למחנה הציוני".

אולי לא לעודד הצבעה למפלגה מסוימת, אבל הוא יכול להעביר קורס על קולוניאליזם ולשכנע מדוע יש לישראל מאפיינים קולוניאליסטיים.

"במדע אנו מבינים שכדי ללמוד על טיבו של אובייקט עלינו לראות את כל הצדדים. גם כאן על המרצה להיות עם יושרה מספיקה כדי לתת תמונה מקיפה ככל האפשר.

"יש מחשבה שלפיה כדי להיות מדען אתה חייב להיות בזרם הליברלי-שמאלני, אולם זה טרנד חשיבה שאינו הכרחי. שאלו אותי פעם אם בר-אילן היא אוניברסיטה פלורליסטית, ועניתי שהיא האוניברסיטה הפלורליסטית היחידה שקיימת, מכיוון שהיא היחידה שבה מותר לך לאחוז בדעות ימניות".

מה זה אומר על אוניברסיטה שרוב חוקריה מהזרם הליברלי-שמאלני?

"זה אומר שבניגוד למה שאנשים חושבים, שפעם אנשים היו מונעים מאמונות והיום הם מונעים משכל, מתברר שגם היום המרכיב האמוני בערכים כאלה ואחרים קיים וחזק. נוסף על כך במלחמה בין הרגש לשכל – תמיד השכל מנצח".

יכול להיות שמונעים קידום של חוקרים בעלי דעות פוליטיות מסוימות?

"יכול להיות, אבל אף אחד לא יודה בכך. אחרי הכול מדובר באנשים שמקבלים את החלטת הקידום, ואנשים מונעים על ידי נטיות. הם יכולים להצביע נגדך אם הם לא אוהבים אותך או את דעותיך".

איך אמור להתמודד נשיא אוניברסיטה עם מרצים שחותמים על עצומות מעין אלו?

"ברוב המקרים אתה לא עושה עם זה כלום. לי הפריעה תמיכה של מרצים בBDS-. אתה לא יכול לתמוך בחרם על האוניברסיטה או על המדינה שמממנת את האוניברסיטה. לדעתי צריך לקרוא את המרצים הללו לסדר ולהגיד להם: 'או שאתם באוניברסיטה, או שאתם מחרימים אותה מבחוץ'".

שייך לעם במשרה מלאה

לפני כחמש שנים פרש פרופ' הרשקוביץ מתפקיד אחר, יו"ר מפלגת 'הבית היהודי', ופינה את מקומו לנפתלי בנט, שמנהיג אותה מאז. כשאני שואל אותו אם הוא מתגעגע לתפקידו כשר הוא לא מצליח להסתיר את התרגשותו. "אני בן לניצולי שואה", הוא אומר. "ואני מאמין שאנחנו חיים בדור של גאולה, לא רק של 'אתחלתא דגאולה'. הזכות להיות חלק בממשלה של העם היהודי, של המדינה היהודית, שדנה בגורלו של העם היהודי, היא זכות לא ברורה מאליה – לא היה לנו את זה אלפיים שנה!

"אני כל יום הודיתי לקדוש ברוך הוא", הוא אומר בהתרגשות ודמעות מבצבצות בעיניו. "באמת, בכל יום הודיתי לו על היכולת להשפיע ולעזור למדינה".

היית חוזר לתקופה הזאת?

"בכל תקופה יש את המיוחד שבה, ואני מודה לקדוש ברוך הוא שזיכנו לתרום בהמון אפיקים. זו אמנם זכות אדירה להיות במעגל מקבלי ההחלטות המשפיע על עם ישראל, אבל צריך לשלם על זה מחיר שאני לא בטוח שאני מתלהב לשלם.

"יש משהו לא אמתי בעולם הפוליטי, במיוחד בפוליטיקה המפלגתית. זה עולם שבו החשיבות היא לא מה שאתה עושה אלא מה אתה אומר שאתה עושה. זה כמעט או-או: או שאתה מוקדש לפרסום או שאתה מוקדש לעשייה".

אז אפשר להסיק מפוליטיקאים שנמצאים הרבה בכותרות שהם לא עושים הרבה?

"הייתי נזהר מהכללות, אבל לא סתם אומרים חז"ל שצדיקים מדברים מעט ועושים הרבה ורשעים מדברים הרבה ואפילו מעט לא עושים. חז"ל לא משאירים תחום אפור.

"היום כולם עוסקים בפרשיות שעניינן להשיג סיקור הוגן, אבל כל הפוליטיקאים עוסקים בזה, זה לא סוד. לכל אחד יש יועץ תקשורת שתפקידו להשיג סיקור יותר טוב. אף אחד לא מחפש את הסיקור האובייקטיבי וכולם מחפשים את הקשרים עם העיתונאים, ואצל כולם זה בשיטת תן לי ואתן לך, תדליף לי, פרסם אצלי וכולי".

הדברים המתפרסמים על ראש הממשלה בעניין היחס לתקשורת נראים לך טריוויאליים לכל פוליטיקאי?

"לצערי כן. לאחד יש נוני ולשני יש מישהו אחר. גם כאלו שזועקים נגדו עושים את אותו דבר דקה קודם או דקה אחר כך".

ואין בזה טעם לפגם שאת ראש הממשלה מטריד סיקורו האוהד? אנחנו רוצים ראש ממשלה שטרוד בענייני המדינה.

"ראש הממשלה צריך גם להיבחר", הוא עונה. "אני הוצנחתי למפלגת 'הבית היהודי' על ידי המועצה הציבורית, אז הייתה לי הפריבילגיה שלא להזדקק להיבחר. כשאתה מבין שכך מתנהל המשחק אתה חושב פעמיים אם אתה רוצה לשחק בו.

"זה מתחיל להיות כמעט אובססיה כשיועץ התקשורת שלי בודק כמה פעמים הוזכרתי ב'מצב הרוח' ושאורלב לא יוזכר יותר. זה הפך להיות פרנויה, וזה לא התאים לי. פלא שפוליטיקאים קונים פרסום גם בקשרים וגם בכסף? אחרי הכול אתה לא צריך לפרסם משהו אמתי, מספיק משהו קליט שימכור, כמו דוגמנית בפרסומת למכוניות".

פרופ' הרשקוביץ מדגים את הרעיון מהסיסמה שכנראה נשארה צרובה בזיכרונו. "הסיסמה 'משהו חדש מתחיל' של בנט הייתה אמירה גנרית לחלוטין המתאימה לכל מפלגה", הוא אומר. "לא כביקורת חלילה, אבל מעשית זו סיסמה ריקה מתוכן. אך היא תפסה. נפתלי לא היה צריך למכור את העבר הצבאי או ההייטקיסטי שלו, אלא עלה על סלוגן טוב שנתן לו נראות".

אתה חושב שהניצחון שלו בפריימריז נבע מהסיסמה הזאת?

"לא רק. זה גם בגלל שנשבר לכולם מהמפד"ל הישנה של אורלב. סבלתי מזה מאוד כשהייתי יו"ר המפלגה. מהרגע שנבחרתי הם ניסו להוריד אותי. ישבתי שבעה על אמא שלי וניסו להעביר החלטה בלי שאדע. הבנתי שזה לא נורמלי, אתה לא רוצה להתעסק בדברים האלה".

אתה מרוצה מהכיוון שאליו הלכה מפלגת 'הבית היהודי'?

"יש לזה יתרונות וחסרונות: מצד אחד זה מכניס קהלים חדשים, אך מצד שני זה מאבד קהל בוחרים טבעי. הדבר היחיד שמפריע לי זה לשמוע אנשים שתמיד הצביעו מפד"ל, כאלו שלא יכלו לשים בקלפי משהו אחר חוץ מב', שלא מרגישים ש'הבית היהודי' הוא הבית שלהם.

"כולם התפלאו מהירידה של 'הבית היהודי' בבחירות האחרונות, אבל אותי זה לא הפליא. שכחו את קהל הבוחרים המסורתי של 'הבית היהודי' בשביל מצביעים שברגע האמת, כשהליכוד בסכנה, חזרו לליכוד. נכנס לנו קהל רך במקום קהל קשה יותר, וברגע האמת זה התגלה".

האם השר בנט לא צריך לנסות להיפתח לקהלים חדשים, במיוחד מאחר שהוא רוצה להיות ראש ממשלה?

"אני לא נגד, אני פשוט מנסה לנתח. הוא הצליח יפה מאוד, בוודאי מבחינה אלקטורלית, בשתי מערכות בחירות. אבל אני חושב שבמערכת הפוליטית כפי שהיא נראית כיום, ראש הממשלה יהיה מהליכוד. אני לא מכיר נוסחה ולא חושב שלבנט יש אותה, להשליט את 'הבית היהודי' על הליכוד. יכול להיות שהכיוון שצריך לחשוב עליו הוא חיבור של 'הבית היהודי' עם הליכוד, כפי שעשה אריק שרון עם מפלגת 'שלומציון' כל הדרך לראשות הממשלה".

פרופ' הרשקוביץ מעיד על ידידות טובה בינו לבין נפתלי בנט. הוא מספר שערך את החופה של נפתלי, שגדל בחיפה. בסך הכול פרופ' הרשקוביץ מפרגן למחליפו בתפקיד. "תמיד יש מקום לשיפור, אבל בהסתכלות כללית אנחנו היום במצב מרומם. מבחינה אלקטורלית אני מצדיע לנפתלי, הוא הצליח במה שאני לא הצלחתי. מהבחינה הזאת הוא חי נכון יותר את העולם הפוליטי".

יש לך מחשבות לפעמים על חזרה לפוליטיקה?

הרשקוביץ מהרהר. "אם אתה שואל אותי אם אני רואה את עצמי מתמודד בפריימריז, התשובה היא לא", הוא עונה. "אבל אתה יודע, רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום. אם היית שואל אותי יום לפני שהגיעה ההצעה מהמועצה הציבורית של 'הבית היהודי' אם אהיה אי פעם בפוליטיקה, הייתי עונה לך: 'בחיים לא'. אם הקדוש ברוך הוא ינווט את דרכנו כך ששוב נגיע לעולם הפוליטי, אני לא יכול לשלול את זה. אם יש לי תכניות ספציפיות? התשובה היא לא".

לפני כמה שבועות פורסם ב'כלכליסט' שראש הממשלה בחר בך להיות נציב שירות המדינה, אולם החלטת שלא להגיב לפרסומים.

"אני יכול לאשר שפנו אליי בעניין והיו דיבורים על זה. זו דוגמה למשרה שאינה פוליטית ושהיא חשובה לעם ישראל, אבל אני לא קורא לזה 'חזרה לפוליטיקה'. אין לי מושג איפה זה עומד, ואני לא יודע עד כמה זה בראש מעייניה של המערכת כרגע לטפל בשאלת נציבות שירות המדינה. יש לראש הממשלה דברים דחופים יותר כרגע". בינתיים אישרה הממשלה את מינויו של פרופ' הרשקוביץ ליו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, מינוי שעוד צריך להיחתם בידי נשיא המדינה.

אז איפה משפיעים יותר, באקדמיה או בפוליטיקה?

"כל אחד יכול להשפיע בכל מקום, ובוודאי יהיה טוב למערכת הפוליטית שיגיעו אליה אנשים בעלי איכויות, ידע ויכולות. בטווח הקצר הפוליטיקה משפיעה על העולם, ובטווח הארוך – האקדמיה".

ומה אתה יותר, רב או פרופסור?

"אני מסתכל על הכול כמכלול אחד, אני לא יכול להפריד. אני רב במשרה מלאה ופרופסור במשרה מלאה ואבא וסבא במשרה מלאה ורואה את עצמי שייך לעם ישראל במשרה מלאה".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הסיפור הזה ריגש אותי

  מאיר שורץ על הזכיה...

עצמה רבה והולכת

  רשמים מכנס הרבנים

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם