תורת המשחקים

m 4 elyon
נשיאי בית המשפט מצהירים שאינם משתמשים בסמכותם להתערב בהרכבי השופטים בעתירות, אבל הצצה ליומן העבודה שלהם מגלה תזוזות של שופטים שמרנים ואקטיביסטים למקומות הנכונים בעתירות הנכונות * מי היו אמורים לדון בסוגיית המסתננים ומי ישבו בהרכב בפועל, באילו מקרים שינה השיבוץ השרירותי את הרכב השופטים לקראת דיון שנדחה, ואילו שופטים שמרו אצלם תיק תחת התיוג "דיון המשך" אף שהוא לא היה כזה * תורת המשחקים

אילת כהנא

מה קורה בין כותלי בית המשפט העליון, כולנו רק יכולים לנחש. החוקים שלפיהם הוא מתנהל אולי שקופים לציבור, כמו גם סמכויותיה של הנשיאה, אבל יכולות השימוש והתמרון באמצעותם נחשבות מלאכת מחשבת הנארגת בידי משפטנים מבריקים, ונשארת בגדר תעלומה. אחרת, קשה להסביר את שרשרת המקרים שבהם השתנו הרכבים בעתירות שונות. לא מעט אנשים עוקבים אחרי הסיפורים האלה, וטוענים שזוהי שחיתות הרכבים, לא פחות. על פי חוק, לנשיא בית המשפט נתונה היכולת לקבוע איזה שופט יישב באיזה הרכב. בבתי משפט מחוזיים ובבתי משפט השלום הנשיא אכן קובע את ההרכבים. בבית המשפט עליון לעומת זאת, ישנו יומן ממוחשב שקובע בסמכות המזכירות המופקדת עליו את ההרכבים באופן אקראי. זאת תוך שהוא מסונכרן עם היומנים ועם לוחות הזמנים של כל שופטי בית המשפט. בעידן השופט ברק ובתמורותיו לעידנים הבאים אחריו, נשמעה אמירה זו שוב ושוב: הנשיא לא מתערב בבחירת ההרכב אלא אם כן מדובר במקרים חריגים. טענות הפוכות שנשמעות זה שנים אומרות כי הנשיאים מתערבים באופן בוטה וכי הסידור של היומן לא תמיד אקראי.

בכנס של לשכת עורכי הדין בשנה שעברה נאמה הנשיאה דאז מרים נאור, ובפתח דבריה התייחסה לטענות שהגיעו אליה כאילו היא מתערבת בהרכבים על מנת להביא לתוצאות מסוימות בפסקי הדין. "המחוקק הקנה לנשיא בית המשפט העליון את הסמכות לקבוע אתהרכב השופטים שידון בכל עניין המתברר בבית המשפט העליון", פתחה. "ואולם, אני עצמי כמעט שלא נוהגת לעשות שימוש בסמכות זו. גםהנשיאים שקדמו לי לא נהגו לקבוע את ההרכבים בכל התיקיםשנשמעו בבית המשפט העליון. רובם המוחלט של ההרכביםנקבע באופן אקראי על ידי הצוות המנהלי שאחראי על יומן ביתהמשפט ללא מעורבות שלי או של אנשי לשכתי... רק במיעוט התיקים הרגישים ביותר אני מעבירה ליומן הנחיה בדבר זהותו של ראש ההרכב... אני לא מעבירה ליומן כל הנחיה באשר ליתר חברי ההרכב, ואלה נקבעים באופן מקרי על ידי היומן".

נאור אמנם הדגישה כי אינה מתערבת בשיבוץ חברי ההרכב, אך נדמה שישנה דרך עוקפת יומן כדי לעשות זאת. כך למשל אפשר לראות בבג"ץ נתיב האבות: בדיון הראשון ישבו בהרכב הנשיאה דאז נאור והשופטים ניל הנדל ועוזי פוגלמן. אחרי התדיינות ממושכת הוחלט כי המועד להגשת תשובות כל המשיבים יהיה 90 ימים ממועד ההחלטה. בדרך כלל בדיונים משמעותיים כגון זה נעשה מאמץ לשמור על ההרכב הראשוני שדן בעתירה. במקרה זה, ההרכב השתנה. השופט הנדל הוחלף בשופטת חיות, מסיבות "יומניות" לכאורה, וזהו ההרכב שנשמר בסופו של דבר לכל אורך הדיונים, והוא זה שגם בסופו של דבר נתן את פסק הדין לפינוי חלק מבתי השכונה. אפשר לשער כי חיות הייתה חיזוק משמעותי יותר להרכב מאשר הנדל.

דרך נוספת של הנשיאה להתערב בהרכבים על פי חוק היא במקרים של דיונים בהרכב מורחב: "חשוב לציין כי בהרכבים מורחבים אני קובעת את השופטים כולם.ואולם גם כאן אין מדובר בשום אופן בשיבוץ מונחה תוצאה. השיבוץ נעשה כמעט תמיד על פי כללי הוותק בבית המשפט העליון (סניוריטי) בכפוף לאילוצים שונים (מניעויות, היעדרויות שופטים וכיו"ב)" – דברי נאור, באותו כנס.

וכנאור בשעתה, הנשיאה הנכנסת אסתר חיות.

לפני כמה שבועות החליטה הנשיאה חיות על דיון נוסף שיתקיים בהרכב מורחב בעתירה בנוגע להחזקת גופות של מחבלים כקלף מיקוח מול חמאס, כשאל חברי ה'מותב' הקודם, הנדל וקרא, יצטרפו על פי כללי הסניוריטי השופטים מלצר, פוגלמן, עמית וסולברג.

לפני כשבועיים החליטה הנשיאה חיות שהדיון בעניין גופות המחבלים יתקיים בתאריך 17 ביולי ולא בחודש יוני כפי שנקבע, ובנוסף, המשנה לנשיאה מלצר יוחלף בשופטת ברק-ארז עקב "מניעות של המשנה לנשיאה מלצר".

ההרכב המתוכנן: חיות, הנדל, קרא, מלצר, פוגלמן, עמית וסולברג

החלפה: מלצר הוחלף בברק-ארז

על ההחלטה הזו, השרירותית לכאורה, פקח עיניו מי שמנהל את פרופיל הפייסבוק האנונימי "הכול שפיט".

"מניעות יכולה לנבוע או מקרבה של השופט למי מהצדדים, או שמדובר באי זמינות של השופט לשבת בדין ביום שנקבע. מכיוון שלא ידוע על קרבה מיוחדת בין השופט מלצר למחבלי חמאס, הסיבה היחידה שנותרה היא חוסר זמינות של מלצר בתאריך שבו נקבע הדיון", כתב 'הכול שפיט'. "מה שמעלה את השאלה האם הדיון נקבע במיוחד לתאריך זה כדי להחליף את מלצר בשופטת ברק-ארז.
"החשד מתגבר אם שמים לב לכך שבהחלטתה הראשונה קבעה השופטת חיות שהדיון יתקיים במהלך חודש יוני 2018, ואילו לבסוף נקבע הדיון על ידי הנשיאה חיות רק באמצע יולי". לדבריו, עיון ביומן בית המשפט מגלה עשרה תאריכים אפשריים מתחילת יוני עד אמצע יולי שבהם יומן בית המשפט פנוי ואפשר לקיים בהם דיון בהרכב מורחב, כשבתאריכים אלו השופט מלצר משובץ כרגיל בהרכבים. "הנשיאה חיות החליטה לקיים את הדיון רק ב-17.7 כך שלא תהיה זו השערה פרועה אם נניח שהתאריך תוזמן על מנת שיהיה ניתן להחליף את השופט מלצר בשופטת ברק-ארז" – חיזוק אקטיביסטי משמעותי להרכב.

לטענתו, כשמסתכלים על הרכב השופטים מבינים מדוע היה חשוב לנשיאה חיות להחליף את מלצר:
"שלושה שופטים שלבטח יצדדו בבני משפחות המחבלים הם הנשיאה חיות, השופט פוגלמן וכמובן השופט קרא שגם בהרכב הראשוני תמך בהחזרת גופות המחבלים. מצד שני יש שני שופטים שיתנגדו בוודאות להחזרת הגופות – השופט סולברג והשופט הנדל, שבהרכב הראשון כתב דעת מיעוט שמאפשרת לממשלה להחזיק בגופות. לפי ההרכב הראשון נותרו השופטים עמית ומלצר שהיו עלולים להפתיע ולהצטרף לצד של סולברג והנדל ולהתיר לממשלה להחזיק בגופות המחבלים כקלף מיקוח. אך כעת, משהוחלף השופט מלצר בשופטת ברק-ארז, שצפויה לתמוך בבקשתם של בני משפחות המחבלים להחזיר את הגופות, הובטח הרוב שיאפשר לחייב את המדינה להחזיר את גופות המחבלים".

דוגמה נוספת לשינוי הרכב בעזרת ה"יומן" אפשר לראות במקרה הבא:

באוקטובר האחרון התקיים בבג"ץ דיון בעתירה שמבקשת לבטל את החוק המאפשר למנוע כניסה לישראל של אנשים התומכים בחרם על המדינה – עתירה שמבקשת למעשה לפסול חוק של הכנסת (תיק 3965/17).

העתירה נקבעה בתחילה ליום 23.10.17 באולם ג', כשבהרכב שישב באותו יום באותו אולם ישב גם השופט נעם סולברג. מסיבות לא ידועות התיק הועבר להרכב אחר באותו יום, הרכב שכלל את השופטים מלצר, פוגלמן וקרא. לכאורה, החלטה שרירותית. אך כעת לסיפור המעניין באותו תיק: "עוד לפני שהתקיים הדיון הראשון בעתירה הגישו העותרים בקשה לדחות את הדיון", פירט בזמנו 'הכול שפיט'. "השופט מלצר קיבל את הבקשה והורה על דחיית הדיון. אך מכיוון שהוא אולי חשש שאם התיק יוחזר למזכירות לקביעת מועד חדש, המזכירות עלולה לשבץ אותו לפני כל הרכב זמין, כדי לשמור את התיק אצלו ואצל השופט פוגלמן החליט השופט מלצר להגדיר בהחלטתו את הדיון החדש, שכאמור הוא דיון ראשון בעתירה, כ'דיון המשך': 'התיק ייקבע לדיון המשך בהקדם בכפוף לאילוצי היומן'". כלומר, השופט מלצר הציג את הדיון הראשוני שאמור להתקיים כדיון המשך, כשבמקרה כזה מקפידה המזכירות לשמור על ההרכב שישב בדיון הקודם. "המזכירות אכן עשתה את העבודה ושמרה על שני השופטים הבכירים בהרכב, מלצר ופוגלמן, יחד עם השופטת דפנה ברק-ארז".

תגובת דוברת מערכת בתי המשפט:

הטענה כי קיימת התערבות מכוונת בהרכבי הדיונים בבית המשפט העליון משוללת יסוד, וצר לנו שיש מי שמבקש להפיץ טענות מופרכות שבינן ובין המציאות אין דבר.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, נוקטת לעניין קביעת ההרכבים בבית המשפט העליון בדיוק אותה מדיניות שנקטה הנשיאה (בדימ') מרים נאור, ולפיה הנשיאה אינה מתערבת בהרכבי הדיונים, למעט בתיקים רגישים במיוחד שבהם מעבירה הנשיאה הנחיה לעניין ראש ההרכב או לעניין ההרכב כולו לפי בכירות (סניוריטי). כדי לסבר את האוזן נציין כי בכל שנה נשמעים בבית המשפט העליון כ-3,000 דיונים. מאז תחילת כהונתה העבירה הנשיאה חיות ליומן הנחיות ב-20 תיקים בלבד, ב-16 מהם ההנחיה שהועברה הייתה לשבץ בראש ההרכב את אחד השופטים הבכירים בבית המשפט לפי כללי הסניוריטי (כאשר שני השופטים האחרים ישובצו באופן אקראי על ידי היומן); בארבעה תיקים בלבד הועברה הנחיה ולפיה יש לשבץ בהרכב את שלושת השופטים הבכירים בבית המשפט, בכפוף למניעויות.

כל שאר התיקים שובצו באופן אקראי על ידי הצוות המנהלי האחראי על יומן בית המשפט, למעט שני תיקי "ענק" פליליים בהם קיימת תורנות פנימית – אף זאת לפי המדיניות שנקטה הנשיאה (בדימ') נאור – בשל היותם רחבי היקף המצריכים שמיעה לאורך מספר ימים.

בהתייחס להליכים שאוזכרו בכתבה:

  • דנג"ץ 10190/17- בהליך זה נקבע כי יתקיים דיון נוסף בפני הרכב מורחב. הנשיאה קבעה, כמקובל, שבהרכב המורחב ישבו השופטים שדנו בהליך מושא הדיון הנוסף ואליהם יצטרפו שופטים נוספים לפי כללי הבכירות (סניוריטי). רק לאחר קביעת ההרכב המורחב הודיע המשנה לנשיאה מלצר כי הוא מנוע מלדון בהליך בשל היכרותו הקרובה עם משפחת גולדין. לפיכך שובצה להרכב השופטת הבאה בסדר הבכירות – השופטת ברק-ארז. אין אפוא כל בסיס לטענה כאילו הוחלף המשנה לנשיאה מלצר בשופטת ברק-ארז כדי להשפיע על תוצאת ההליך.
  • בג"ץ 3965/17- בהליך זה הנחתה הנשיאה לשבץ בראש ההרכב את אחד משלושת השופטים הבכירים ביותר בבית המשפט, ללא העברת הנחיה באשר לשיבוץ שני השופטים האחרים. הנחיה זו של הנשיאה הועברה ליומן סמוך לאחר שהוחלט כי העתירה תישמע בפני הרכב. בהתאם להנחיה זו היה צורך לשבץ בראש ההרכב את הנשיאה, את השופט מלצר או את השופט הנדל, וזאת בהתאם לאילוצי היומן ולפי שיקול דעתו. ההליך לא שובץ באופן "שרירותי" כטענתכם אלא בהתאם להנחיה זו. משנדחה מועד הדיון שובץ התיק מחדש בהתאם להנחיה האמורה.
  • בג"ץ 5037/17 - בהליך זה התקיים ביום 20.7.2017 דיון בפני הרכב השופטים א' חיות, נ' סולברג וד' מינץ. בתום הדיון החליט ההרכב להוציא צו-על-תנאי. על פי הכללים הדיוניים החלים בבית המשפט העליון מקדמת דנא, הוצאת צו-על-תנאי יוצרת "יחידה דיונית נפרדת", באופן המצריך את שיבוץ ההרכב מחדש. להסבר מפורט ראו בג"ץ 8955/04 התנועה לאיכות השלטון בישראל נ' המשנה לנשיא בית המשפט העליון

"מעשה שבכל יום הוא בבית משפט זה - ובדין כך – שלאחר הוצאת צו על-תנאי הרכב אחר (או הרכב שחלקו אחר) דן בעתירה גופה... ה"הרכב" המקורי חדל להתקיים עם הוצאת הצו על-תנאי ואין הוא דן עוד בעתירה, וממילא יש לקבוע הרכב אחר לדון בעתירה גופה, הרכב של שלושה או הרכב שבו מספר בלתי זוגי גדול יותר של שופטים".

על כן, גם במקרה זה, לאחר הוצאת הצו-על-תנאי, שובץ ההרכב מחדש, בהתאם לאמור לעיל – באופן אקראי על ידי יומן בית המשפט וללא מעורבות של הנשיאה או כל שופט אחר בבית המשפט. אין בסיס לטענה כי החלפת ההרכב הייתה מהלך שננקט במקרה זה "באורח חסר תקדים".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תלמידים יקרים שימו לב

  הרב יונה גודמן במכתב...

סיפוח או נורמליזציה?

  הטור המשפטי של שניאור...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם