החלוצים המרוקאים

5 garinim marocco

 

אלישבע שטרית

השבוע יציינו 70 שנה להקמת הקיבוץ ברור חיל, שהקימו חלוצים יוצאי מרוקו. לא מהונגריה, לא מפולין, לא מגרמניה וגם לא מברזיל אלא חלוצים וחלוצות, צעירים וצעירות, התאגדו יחדיו ועלו ממרוקו כדי להגשים את חזון הציונות.

לאחר שחרור מרוקו משלטון וישי בנובמבר 1942 התארגנה תנועת צעירים בקזבלנקה, וכינתה את עצמה בשם מחיה השפה העברית, 'קבוצת אליעזר בן יהודה' – קב"י (KBY). הצעירים, שהיו בשנות העשרים המוקדמות לחייהם, לא הסתפקו עוד בהרצאות ששמעו על הנעשה בארץ אלא החלו לפעול בגלוי, עוד לפני בואם של שליחים מהארץ, להגשמת הרעיון הציוני: עלייה לארץ והצטרפות להתיישבות העובדת. בשנת 1945 קיבלה מרוקו בפעם הראשונה 20 אשרות עלייה. רוב העולים נמנו עם חברי קב"י, ובהם אליעזר אביטל, אהרון איפרגן, דוד בוסקילה, משה גבאי ושאול זיו.

הגרעין המרוקאי הראשון נשלח להכשרה בבית השיטה, ובסופה יצא ל'עצמאות' במחנה עובדים ליד המושבה רעננה, לניהול חיים שיתופיים לפני העלייה על הקרקע.

ב-5 במאי 1948, בעיצומם של המאורעות וההתקפות בדרכים ובנגב, עלה הגרעין על הקרקע עם עולים ממצרים, שינה את שמו ל'סנה' והקים את ברור חיל כמשלט. אליעזר אביטל הנציח את האירוע בשיר שכתב חמישה ימים אחרי העלייה:

הוי בנגב (עם עלייתנו)

אשרי מי שעלה וראה

את ברור חיל הנפלאה

ובה פלוגת "סנה" המשתאה

להתבצר בה תוך אידיאה (בית ראשון משמונה).

גרעינים אחרים עלו עלייה בלתי לגאלית באניות המעפילים 'יהודה הלוי', 'שיבת ציון' ו'הפורצים'. שתי האניות הראשונות נתפסו בידי הבריטים, והמעפילים נשלחו למחנות המעצר בקפריסין.

הגרעינים ה'מרוקאיים' עברו מסלול דומה לזה של הגרעין החלוצי: הכשרה בקיבוץ, מעבר ל'עצמאות', גיוס לנח"ל ועלייה על הקרקע או שנשלחו להשלמה בקיבוצים קיימים שנקלעו למשבר.

כאשר החליטה מדינת ישראל לפרק את הגרעין ביטבתה משום שראתה בו יותר נטל מסיוע למדינה, כתב דוד בן-גוריון על יחיאל בנטוב (ביטון), ראש ה'גרעין המרוקאי', לדב יוסף: "...מרכז המשק, בחור ממרוקו... אינו רוצה לזוז מהמקום, גם אם ייעזב על ידי כל האחרים. כבר מזמן לא נפגשתי עם טיפוס חלוצי מעולה כזה. בחור זה הוא תפארת אדם, חלוץ מופתי, ואם כי בטוח אני שלא קרא מעודו את גיתה... הריהו איש תרבות בסוגה העליון של מילה זו, ואילו היה לגוסטב שוקן חלק מתרבותו של בחור מרוקני זה היה לנו עוד עיתון הגון ואחראי במדינת ישראל".

עד 1949 היו הגרעינים חסרי שיוך מפלגתי, אך המצב השתנה בעקבות פעילות שליחי מפלגות במרוקו ('הבונים', 'דרור', 'נוער ציוני', 'בני עקיבא' וכו').

לעתים גם אחרי שנאחזו בקרקע נאלצו הצעירים להיאבק בעקשנות בממסד על המשך קיום המקום. כך היה ביטבתה ובצאלים, שעם המייסדים היה גרעין מרוקאי נכבד. כאשר החליטה מדינת ישראל לפרק את הגרעין ביטבתה משום שראתה בו יותר נטל מסיוע למדינה, כתב דוד בן-גוריון על יחיאל בנטוב (ביטון), ראש ה'גרעין המרוקאי', לדב יוסף: "...מרכז המשק, בחור ממרוקו... אינו רוצה לזוז מהמקום, גם אם ייעזב על ידי כל האחרים. כבר מזמן לא נפגשתי עם טיפוס חלוצי מעולה כזה. בחור זה הוא תפארת אדם, חלוץ מופתי, ואם כי בטוח אני שלא קרא מעודו את גיתה... הריהו איש תרבות בסוגה העליון של מילה זו, ואילו היה לגוסטב שוקן (מו"ל ועורך עיתון 'הארץ') חלק מתרבותו של בחור מרוקני זה היה לנו עוד עיתון הגון ואחראי במדינת ישראל".

תרומת יהדות מרוקו לתנועה הקיבוצית נעשתה בדרכים רבות: קיבוצים שהקים גרעין מייסד של ילידי מרוקו, כמו יטבתה, ברור חיל וצאלים; גרעינים שהיו בהם בין 20 ל-50 צעירים וצעירות השלימו קיבוצים קיימים מכל התנועות הפוליטיות; לעתים הצילו הגרעינים המרוקאיים קיבוצים שנקלעו למשבר אידאולוגי (עין גב, גינוסר) או שננטשו על ידי המייסדים מאירופה (גזר). למעשה, הגרעינים של בני מרוקו נשלחו לכמחצית מהקיבוצים בארץ! יש לציין גם את הנערים והנערות שעלו בעליית הנוער וכמעט שלא היה קיבוץ שלא נקלטו בהם, ותרומתם לא הייתה פחותה מהגרעינים המאורגנים.

בימים אלו, שנשמעים בהם קולות מחאה על יחסה של מדינת ישראל כלפי אוכלוסיית העולים ממרוקו בשנות ה-50 ו'זריקתם' במקומות שכוחי אל במדינתנו הקטנה, אל לנו לשכוח את תרומתם של עולי מרוקו להקמת מושבים חקלאיים, יישובים וקיבוצים, ששם היו הגרעינים המרוקאיים כוח מוביל בפיתוח המדינה.

ד"ר אלישבע שטרית תרצה בנושא בכנס "ליבי במזרח" שיתקיים ביום רביעי הקרוב במכללת אורות ישראל.

 צילום: משה פרידמן, לע"מ

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אל"ף-בי"ת בספורט

  מילון מושגי הספורט המלא...

כדור קיבלוה

  יאיר יעקבי בטור ספורט...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם