כך עוזבים השותלים

8 haklaut
יחי האבסורד: רק כשעפיפוני תבערה חותכים את השמיים, נזכרים בטרור החקלאי שמשתולל כאן כבר שנים ומאיים להחריב את החקלאות הישראלית, מקור הגאווה הציוני * אחד אחרי השני הותירו המשטרה, הממשלה והכנסת את החקלאות הישראלית ללא יכולת בסיסית להגן על עצמה * אנשי 'השומר החדש' והחקלאים שמתעקשים לשרוד מתריעים מפני השלכות ריבוניות מרחיקות לכת שצריכות להטריד בהחלט גם את תושבי שמלות הבטון * המאבק הציוני על הקרקע בעיצומו  

אילת כהנא

יחסית לארץ שמקורות המים בה אינם רבים ויותר ממחצית שטחה הוא מדבר, תורת האדמה שהתפתחה כאן שזורה בתנועה הציונית של העם השב לציון ומושכת לכאן עמים רבים.

כעת יש מי שטוען שהמעצמה החקלאית המפוארת שהקמנו עומדת בפני איום ממשי של היכחדות. למשבר המים ולפערי המחירים בין הרשתות לחקלאים חלק נכבד בסיפור, אך נראה שהפשיעה החקלאית שפגשנו ביתר שאת בחודשיים האחרונים עולה על כולנה; לצד עפיפוני התבערה שמבעירים את שדות היישובים בעוטף עזה נראה שאנו נמצאים בעיצומו של גל טרור חקלאי מתמשך שחולש על כל חלקי הארץ (למדגם מתוך אירועי החודשים האחרונים, ראו מסגרת).

נבו צורי הוא חקלאי מקיבוץ אפיקים, שערמות חציר בשווי מאות אלפי שקלים הוצתו בשדותיו בחודש שעבר. לטענתו מדובר בתופעה הקיימת זה שנים, אלא שרק עכשיו הפנתה אליה התקשורת את הזרקור. "התחושה שאנו נמצאים בגל שהחל רק עכשיו לא נכונה, אלו דברים שאנו מתמודדים אתם יומיום", הוא מתעקש.

"עד עכשיו הפשיעה התבטאה יותר בשבירת גדרות, בפלישה לשטחי מרעה, בשבירה של שעוני המים ועוד", הוא מסביר בכל זאת את ההבדל. "בזמן האחרון אנו עדים לפשיעה חמורה יותר: שרפו לנו צינורות השקיה, פוצצו גלגלים של קַוְנוֹעַ (מכונת השקיה יקרה מאוד) ועוד.

"מה שקורה פה הוא למעשה מאבק על הקרקע. אני חקלאי כבר 20 שנה, ובכל פעם שאני פוגש בפושעים הבדווים בשדות שלנו הם אומרים לי בלי להתבלבל: 'זו לא האדמה שלכם, אתם לקחתם אותה מאתנו'. לכן הם חושבים שמותר להם להכניס את העדר לרעות בשטחים שלנו, וגם מאיימים עלינו אם לא נסכים. החקלאי אומר לעצמו: לא יקרה שום אסון אם הם ירעו לי קצת בשדה. אבל זה לא נגמר פה, בשנה הבאה הוא ירצה מים לעדר, ואחר כך יבקש מהתבואה ומהטרקטורים, והחקלאי מוצא את עצמו נתון לסחיטה".

ח"כ איתן ברושי: "'הבית היהודי' היה יכול לפרק את הממשלה על עמונה, אבל הוא לא עושה את מה שמתחייב מתפקידו כמי שנמצא במשרד החקלאות ובמשרד המשפטים. זאת אחריות כבדה שהממשלה הזאת תישא בה אם היא תיזכר לדיראון עולם כמי שהביאה את החקלאות למשבר הגדול מאז הקמת המדינה"

 

איפה רשויות החוק?

"בגדול, המשטרה ומג"ב לא עושים עם זה כלום, כי המדינה שלנו בשנים האחרונות מרוכזת בדברים אחרים, כמו יוקר המחיה והמצב הביטחוני.

"החקלאות שלנו נחלשת מסיבות נוספות, והעובדה שלא דוחפים את המשטרה לטפל בטרור החקלאי מרעה את המצב עוד יותר. הביטוח יקר כל כך עד שלא שווה לחקלאים להפעיל את הפוליסה. זה יכול להשתלם לנו אם המדינה תכריז על כל האירועים האלה אירועי טרור. ברגע שהיא תעשה את זה, החקלאי יקבל את כל הכסף שבאמת איבד".

יואל זילברמן, 'השומר החדש': "יש מאות ואלפי דונמים שהקיבוצים והחקלאים נטשו בגלל חוסר יכולת להתמודד עם הפשיעה החקלאית, והנסיגה הגדולה ביותר נרשמה בשני העשורים האחרונים. אנו עומדים היום על פחות מ-10,000 חקלאים בישראל, ואילו בשנות ה-80 היו 70,000"

 

לדבריו של צורי, יותר ויותר חקלאים פרטיים יוצאים מהחקלאות. "הבנים לא ממשיכים לעבוד בחקלאות כי קשה להתפרנס מזה, וגם הסיכון הכלכלי עצום: אם אני משקיע 10,000 שקלים בדונם, ונניח שיש לי 100 דונם, השקעתי מיליון שקלים, וא-לוהים יודע מה יהיה המחיר. קיבוץ עוד יכול להתמודד עם זה, יש לנו חמישה ענפי חקלאות שונים, פעם זה מצליח ופעם זה כושל; אבל מושבניקים עוזבים את החקלאות. ההשלכה של עזיבת החקלאות היא גם עזיבת האדמה. אם אנחנו לא נמצאים שם, מישהו אחר יהיה שם. יש פה איום ממשי על ריבונות ישראלית בתוך מדינת ישראל".

"זה שלי, ואני אגרש אותך מאדמתי"

לפני כשבועיים כינס השר לביטחון פנים גלעד ארדן דיון מיוחד בוועדת השרים. "המלחמה בפשיעה החקלאית עולה מדרגה. מדובר במלחמה על הציונות ועל הארץ ואנחנו נפעיל כלים חדשים ועצמתיים כדי להגן על ציבור החקלאים", אמר השר והציג את תכניות המשרד בעניין. השר ארדן הנחה את נציגי המשטרה ומג"ב להקצות כוחות משימה ייעודיים ומשאבים נוספים למאבק בפשיעה החקלאית.

בשבוע שעבר התכנסה גם ועדת הכלכלה לדיון דחוף בעניין המשבר החקלאי. מפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשיך אמר בדיון כי הפשיעה החקלאית היא אחוז זעום מתוך עבירות הרכוש, אך עם זאת המשטרה מבינה שיש לה משמעויות לאומיות ויכולות להיות לה גם תוצאות קשות מבחינת החקלאי היחיד.

נוסף על כך הציגה המשטרה נתונים שאינם מתיישבים לכאורה עם טענות החקלאים. לדבריה, בעשור האחרון נרשמה ירידה של 64 אחוזים במספר התיקים שנפתחים בתחום הפשיעה החקלאית, ואילו השנה נרשמה ירידה של 12 אחוזים ביחס לאשתקד.

"אני במחלוקת קשה עם המשטרה על הנתונים האלה", אומר יואל זילברמן, העומד בראש ארגון 'השומר החדש', שנכח באותה ועדה. "יש למג"ב, שאחראית לטיפול בפשיעה החקלאית, שיטת איסוף נתונים. לא הייתה שנה בתשע השנים האחרונות שהם לא תיארו ירידה ניכרת בפשיעה, ואילו בשטח המציאות קשה הרבה יותר ומספרת סיפור אחר. הדבר שבכל זאת כולם מסכימים עליו הוא שיש ירידה ניכרת במוטיבציה של החקלאים להגיש תלונה". עיון בדו"ח מבקר המדינה מעלה שמאלפי תיקים שנפתחו הרוב נסגרו, ורק יחידים הגיעו לפרקליטות.

כדי לייעל את האכיפה החליטו השר ארדן ושרת המשפטים שקד לתקן את החוק כדי שיאפשר לשוטרים להטיל קנסות מנהליים גבוהים במקרי פלישה לשטחים חקלאיים. עוד הוסכם כי תיבחן האפשרות להפנות את כספי הקנסות לקרן לפיצוי החקלאים. נוסף על כך נידון גם הצורך לפנות למערכת בתי המשפט כדי להבהיר לשופטים כי יש לפעול להחמרת הענישה בתחום, וזאת על רקע גזרי דין מקלים שניתנו בעניין.

"ההחלטות האלה מבורכות, אבל לצערי הרב אני לא תולה בהן יותר מדי תקוות", אומר זילברמן. "למשל, החוק שקידמה השרה שקד על החמרת הענישה במקרי פלישה למרעה לא יושם אפילו פעם אחת בשטח למרות העדויות".

אתה שותף לתחושות הציבוריות שאנו חווים גל טרור חקלאי?

"ב-11 השנים שאני מתעסק בזה אין שנה שאין בה גל. זה יכול להגיע גם לשלושה-ארבעה גלים בשנה. בתחום הזה של הפשיעה החקלאית יש פריצות מוחלטת.

"בהיפוך גמור משמירת צה"ל בגבולות, יש פריצות בביטחון הפנים בישראל. המשרד לביטחון פנים לא מתוקצב במספיק כוח אדם כדי לתת ביטחון פיזי. רק בשנה שעברה הצטמצם הכוח של מג"ב ב‑300–400 לוחמים סדירים, ומהמשמר האזרחי והמתמיד נגרעו יותר מ-900 מתנדבים ונקלטו רק 40 חדשים. מצד אחד הפשיעה גדלה ומצד אחר כוח האדם קטן".

אמנם השטח, לדבריו, מוצף מתנדבים התומכים בחקלאים (53,000 רק בארגון 'השומר החדש'), אך נראית עלייה גם בחומרת העבירות. "מאחר שהשטח נהיה הרבה יותר ערני לפשיעה ויותר מתנדבים נמצאים בו, כדי להתיש את החקלאים צריך לתת מכה יותר כואבת מגנבה או מחיתוך גדר. בתוך שניות מציתים את השטח וגורמים נזק במאות אלפי שקלים ואפילו במיליונים.

"כמה דברים משפיעים על זה ועל הפשיעה נגד חקלאות יהודית; גם התגברות התנועה האסלאמית במזרח התיכון משפיעה בשטח. לפני שבוע בדווי שפלש לשטח מרעה של אבא שלי אמר לו בפה מלא: 'זה שלי, ואני אגרש אותך מהאדמה שלי'. פעם לא דיברו בשפה הזאת. יש הזנחה שלנו מצד אחד, ומצד אחר יש תהליכים בתוכם שמשפיעים".

לא מגישים תלונה

זילברמן טוען שהפשיעה לא מופנית רק נגד יהודים. "גנבה היא גנבה, וגם הבדווים וגם הערבים סובלים מגנבות", הוא מדגיש. "יותר מזה, מדברים אתי ערבים שטוענים שאנחנו לא מבינים את רמת חוסר הביטחון שיש להם בכפרים".

זילברמן טוען גם כי צריך להפריד בין סוגי הפשיעות. "קשה להגיד על כל פשע שהוא לאומני, כי לא תפסו את האנשים כדי לתחקר אותם. אין שום הוכחה שמישהו עושה משהו מסיבה לאומנית, ולכן ייתכן מאוד שהפשע נעשה על רקע פלילי בלבד". בכל מקרה נראה שהתוצאה לאומנית גם אם מדובר בפשיעה פלילית.

"יש אווירה קשה של התנדפות גדולה של החקלאות היהודית מעצמיותה של המדינה", מתאר זילברמן את התחושות בשטח. "המאבק הציוני על הקרקע בעיצומו. יש מאבק על שטחי המרעה, על הגידול. יש מאות ואלפי דונמים שהקיבוצים והחקלאים נטשו בגלל חוסר יכולת להתמודד עם הפשיעה החקלאית, והנסיגה הגדולה ביותר נרשמה בשני העשורים האחרונים. אנו עומדים היום על פחות מ-10,000 חקלאים בישראל, ואילו בשנות ה-80 היו 70,000".

אתה טוען שיש מחסור בכוח אדם. כארגון שפרוס היום מצפון ועד דרום, אתם משתפים פעולה עם המשטרה?

"יש שיתוף פעולה מלא עם המשטרה. גם הקמנו יחידה משותפת, אך המשטרה לעולם תישאר בתווך העירוני. בטווח הרחוק המחיר של זה הוא שבאזורים גדולים נוצר אבדן ריבונות. קיבוצים ומושבים אומרים שאין להם ברירה אלא לתת לבדווים להיכנס לשדות שלהם, ונוצר מצב שאוכלוסייה גדולה מפסיקה להגיש תלונות מחשש שזה רק יזיק לה".

אחד החקלאים שנפגעו בגל המתמשך הנוכחי יכול להעיד עד כמה הזיקה לו הגשת התלונה. יוסי קירשברג, חקלאי ממושב תומר שבבקעת הירדן, התעורר לפני כמה שבועות להרס של 150 עצי גפן בכרם שלו; פושעים התגנבו לכרם וגדעו באבחת מסור גידולים בני 12 שנים.

וכעת לגודל האבסורד: יוסי, שטוען כי הפגיעה הייתה מכוונת היות שהוא קצין ביטחון באזור, הוזמן לחקירה במשטרת אריאל לאחר שנמסר לו שהוא חשוד בגרימת הנזק בכרם שלו. זאת אף על פי שאין לו ביטוח על הכרם, דבר שהיה יכול לעורר את החשד כי מדובר בהונאת חברת הביטוח, ואף שלדבריו יש בידיו דו"ח של משטרת ישראל, שהגיעה לשטח וקבעה שזה היה אירוע חבלני.

יוסי נמנע מלבטח את הכרם לא משיקולים כלכליים אלא מכיוון שלדבריו שום חברת ביטוח אינה מוכנה לבטח באזורים הפתוחים. "אי אפשר לגדר אותם ואי אפשר לאבטח אותם, לכן הביטוח לא משתלם לחברות הביטוח וגם לא לחקלאים. גידור הכרם, שמחולק להרבה חלקות רחוקות זו מזו, הצבת שומרים – זו הוצאה של מאות אלפי שקלים בשנה. אם אני צריך לשים אבטחה בעצמי, יותר טוב שלא אגדל".

האם באמת לא כדאי היום להיות חקלאי בישראל?

"מכל ההיבטים נראה שלא. לא רק בגלל הפשיעה אלא גם בגלל השווקים והייבוא: משרד החקלאות מאפשר ייבוא בלי שליטה, המחירים צונחים והגידולים שלנו הופכים לא כלכליים".

מה אתה עושה בנוגע לכריתת העצים שלך?

"יש לי כרם גדול; זה לא נזק שימוטט אותי. אבל אם לא מגיבים בזמן ולא כורתים את הידיים של מי שעשה את זה ובסוף אני נהיה החשוד, יכול להיות שמחר בבוקר אראה 1,000 עצים כרותים, וזה נזק שאי אפשר להשתקם ממנו".

חוששים לדור הבא

זילברמן מונה את חמשת הדברים שלדעתו על המשרד לביטחון פנים לעשות:

"1) להקים למשמר הגבול כוח מילואים שמכפיל ומשלש את כוח האדם של מג"ב; 2) כל תחום המודיעין צריך לעבור מהפכה, ועל הגורמים העבריינים להיות ידועים למשטרה; 3) יש צורך לתקצב חקלאים בצורה דרמטית בכלים שיחזקו את החקלאות הישראלית דרך אמצעים להגנה עצמית, לא בהכרח נשק, ולצד זה להעניק תמיכה כלכלית לחקלאים, שומרי הסף של אדמות המדינה; 4) יש לייצר את הדור הבא של החקלאים. חקלאי ממוצע היום בישראל הוא בן 62, והמשמעות של זה היא שאין מי שייקח את המושכות; 5) יש לחנך לכך שהאדמה והחיבור לארץ יהיו בלתי נפרדים מהזהות האישית של הצעירים בישראל, כמו שהסיפור של הכותל הוא חלק מהסיפור שלהם".

יש בכלל עתיד לחקלאות במדינה שקמה על יסודותיה? תפיסת שטחים של ממש גם בעידן של היום?

"ברור. אמנם החקלאים באווירה קשה מאוד שאין להם אפשרות להמשיך להתקיים; זה חזק באוויר וזה עובר לצעירים. במושב קלחים למשל, מתוך 80 חקלאים פעילים יש היום רק אחד. אנחנו חוששים ולכן אנחנו קיימים: כדי לייצר את הדור החקלאי הבא".

יש אמת בטענות נגד 'השומר החדש' שהוא לא פעיל ביהודה ושומרון, ולכן קם ארגון 'השומר יהודה ושומרון'?

"אני לא מכיר את ארגון 'השומר יהודה ושומרון' בשום צורה. אני לא מכיר את התשתית שלו ולא את העבודה שלו. הארגון שלנו הוקם בגליל מתוך מצוקה אישית של אבא שלי, והתרחבנו לנגב. אנחנו מדברים על שטחי ענק, והיינו צריכים להיות ממוקדים. ממש עכשיו אנחנו בסגירה על כל השטחים של עוטף ירושלים, עין כרם, עמק צורים, ובמקביל עובדים בבקעת הירדן, וידינו עוד נטויה. אני לא נכנס לעניין הפוליטי בכלל. לא קרה מעולם ולא יקרה לעולם שמישהו יפנה ל'שומר החדש' ולא נבוא לעזור לו. גם לערבים אנו עוזרים. מחובתנו שהממלכתיות תהיה חזקה, לא משנה איפה".

להכריז על טרור לאומני

"אנחנו נמצאים במהלך מאוד מסוכן לציונות", טוען ח"כ איתן ברושי מ'המחנה הציוני', העומד בראש שדולת החקלאות בכנסת. "זה נמשך כבר תקופה ארוכה, אבל בחודשים האחרונים אנחנו עדים לעלייה לא במספר העבירות אלא בחומרתן", והוא מתרץ את נתוני משטרת ישראל על ירידה בפשיעה החקלאית.

"חלק מהסיבה לירידה בתלונות היא ייאוש של החקלאים. לא פעם החקלאי המתלונן נמצא נאשם או מוטרד, יש מעט מאוד כתבי אישום כי הפרקליטות לא מתפקדת, ובסופו של דבר גם כשיש כתבי אישום השופטים מוציאים את העבריינים במחיר קל יחסית, והוא הופך את הפשיעה החקלאית לכדאית מבחינה כלכלית. הם מרוויחים מהמכירה של הגנבה ומשלמים קנס זעום".

מה הממשלה אמורה לעשות?

"יש התקדמות, אבל היא אטית ומאוחרת מאוד, ואני לא חושב שהממשלה מבינה את חומרת המצב. הממשלה מגיבה לאט מדי. לפחות ארבעה משרדים אמורים להיות מעורבים ולשתף פעולה: משרד החקלאות היה צריך להוביל את העבודה ואין לו מאמץ או יכולת; המשרד לביטחון פנים מרוקן את המרחב מכוחות כשהוא שולח אותם מסיבות ביטחוניות לירושלים וליהודה ושומרון; משרד האוצר לא פותר את בעיית הביטוח למרות אינסוף התחייבויות, ומשרד המשפטים, עם כל הרצון הטוב של שרת המשפטים, לא קידם שום דבר, לא בענישה ולא בפרקליטות".

"הדבר העיקרי שאני חושב שהממשלה הייתה צריכה לעשות הוא להכריז על הפשיעה החקלאית בכללותה כעל טרור לאומני בשל תוצאותיה", אומר ברושי. "יש פחות חקלאים יהודים, אדמה ישראלית בהיקף של 250,000 דונם עוברת לידיים זרות, יש ירידה בערכים הלאומיים ויש איום גדול על מימוש הריבונות הישראלית בשטחה. אין מנוס מישיבת קבינט שיוחלט בה כי יינקטו אמצעים קיצוניים יותר למיגור הפשיעה: יותר כוחות במג"ב, יותר מאמץ באמצעי מיגון והפעלת הביטוח דרך החברה הממשלתית המשותפת לחקלאים ולממשלה, הקנ"ט (קרן לביטוח נזקי טבע)".

בוועדת הכלכלה טען מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו כי לצורך העניין דרוש תקציב של 36 מיליוני שקלים השנה. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן הוסיף כי דרושים עוד 60 מיליוני שקלים לקרן לנזקי טבע. בינתיים אישר האוצר רק 16 מיליון.

"הטרור הזה אינו מחויב המציאות", קובע ברושי. "הממשלה לא מבינה את זה, והיא דווקא ממשלת ימין, שמזדהה עם ההתיישבות. אני מתפלא גם על אחינו וחברינו מיהודה ושומרון. מדוע הם שותקים? 'הבית היהודי' היה יכול לפרק את הממשלה על עמונה, אבל הוא לא עושה את מה שמתחייב מתפקידו כמי שנמצא במשרד החקלאות ובמשרד המשפטים. זאת אחריות כבדה שהממשלה הזאת תישא בה אם היא תיזכר לדיראון עולם כמי שהביאה את החקלאות למשבר הגדול מאז הקמת המדינה".

---

מלשכת שר החקלאות אורי אריאל נמסר:

"פשיעה נגד החקלאות בארץ אינה תופעה חדשה, וצריך לחלק בין טרור חקלאי כדוגמת טרור העפיפונים ופשיעה חקלאית כדוגמת שרפות של מתבנים וכלים חקלאיים. על המשטרה ועל כוחות הביטחון לפעול למיגור התופעות האלה ביד קשה. כשר החקלאות אני מתכלל פורומים רחבים של כל הגופים הרלוונטיים עם השר ארדן והשרה שקד כדי לתת מענה מיטבי לתופעה.

אנו פועלים לשינויי חקיקה כדי להחמיר את הענישה הקיימת היום על פלישות ועל גנבות חקלאיות. אנו ממשיכים לפעול גם למען שינויים בתחום הביטוח. בזמן הקרוב תספק הקרן לנזקי טבע, בסבסוד המדינה, פוליסות לחקלאים בעבור נזק שנגרם משרפה ומגנבות של עדרים. אנו מגדילים את התקציב של ארגוני המתנדבים בחקלאות, כדוגמת 'השומר החדש', שמסייעים לחקלאים בשמירה על השטחים הפתוחים.

אין להכליל את כל הפשיעה נגד חקלאים כטרור לאומני, כי חלקה נעשית על ידי אזרחים ישראלים כחלק מפעילות פלילית, כדוגמת גנבות וגביית דמי חסות. בצעד זה אנו פועלים כדי להגדיל את השתתפות המדינה בפרמיות כדי לאפשר ביטוח לחקלאים, אשר חלקו הושג, ואנו פועלים להגדיל את היקף הכיסוי הביטוחי.

באשר לטענה בדבר תוצאה לאומנית של אבדן ריבונות בעקבות פשיעה חקלאית גם אם היא פלילית, אנו מסכימים עם כך, ולכן אנו פועלים כדי שמשטרת ישראל תגביר את פעולתה וחושבים שיש להילחם בכך ללא פשרות".

תגובת משטרת ישראל:

"בשנים האחרונות משטרת ישראל משקיעה משאבים רבים במאבק המתמשך בפשיעה החקלאית על כל גווניה, חרף שיעורה הקטן בסך הפשיעה ומתוך הבנת היקף הנזק הנגרם לכל חקלאי החווה אירוע פשיעה יחיד.

על אף המורכבות הקיימת בהתמודדות עם הפשיעה החקלאית, הרי שהודות לפעילות אינטנסיבית ושיטתית של משטרת ישראל ומשמר הגבול נרשמה ירידה של כ-64 אחוזים בהיקף הפשיעה החקלאית במהלך העשור האחרון.

מתחילת השנה נרשמת ירידה של כ-12.5 אחוזים במספר התיקים שנפתחו בתחום הפשיעה החקלאית.

כמו כן נרשמה ירידה של כ-46 אחוזים במספר התיקים שנפתחו מתחילת השנה בגין גנבת בקר וצאן לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

נוסף על ההישגים האלה והעובדה כי לא ניתן למגר פשיעה לחלוטין, המשטרה משדרגת כל העת את יכולותיה בתחום זה. למשל, לאחרונה נחנך מרכז בינה חדשני במג"ב, המשמש מרכז חקירות ומודיעין ארצי לטיפול בפשיעה החקלאית ומשתמש ביכולות המתקדמות ביותר במשטרת ישראל. בזמן קצר למדי כבר הניבה פעילותו של מרכז הבינה הישגים ניכרים והובילה למעצרם של כנופיית ועבריינים רבים.

ברצוננו להדגיש כי מרבית אירועי ההצתות אינם מסווגים כפשיעה חקלאית ומקורם לרוב בסכסוכים ממניעים שונים. במג"ב אלפי שוטרים ובלשים הפועלים במגזר החקלאי בישראל הן במסגרת יחידות חקירה מרכזיות הן ביחידות כפריות. פעילותם היא שמביאה לירידות המרשימות בהיקף התופעה ובעלייה הנרשמת במספר העצורים ובמספר כתבי האישום המוגשים בתחום.

משטרת ישראל תמשיך לפעול באמצעות מרב הכוחות והאמצעים העומדים לרשותה כדי להיאבק בפשיעה החקלאית ולחזק את תחושת הביטחון בקרב אזרחי ישראל בכלל ותושבי המגזר הכפרי בפרט".

פנינו למשטרת ישראל גם בשאלה מדוע יוסי קירשנברג הוא שנחשד בגרימת הנזק לכרמו, אולם תגובת המשטרה הייתה כי הם אינם מוסרים פרטים מחקירות כל עוד הן מתנהלות.

---

מרץ:

חשודים פלסטינים נתפסו בגנבת עדר של זכריה יפת, חקלאי בן 97 מבית זית.

משאית נתפסה בין דרום הר חברון לערד ובה עדר כבשים גנובים בדרך לשטחי יו"ש.

שני תושבי תל שבע נתפסו בגנבת 400 ק"ג תפוזים מפרדס במושב איתן.

ארבעה כלים חקלאיים גדולים נשרפו בשטח סמוך לקיבוץ אשדות יעקב בעמק הירדן. זוהי ההצתה השלישית בסדרת ההצתות. הנזק משרפה זו לבדה עומד על שלושה מיליון שקלים.

אפריל:

35 גלגלי צינורות וטפטפות הוצתו בקיבוץ מזרע; הנזק נאמד ביותר מ-200,000 שקל.

בית אריזה נשרף במושב אמנון. ההצתה גרמה נזק לארגזי פרי ולמכולה שהיו בה מכלי דלק.

מתבן בקיבוץ אילון הוצת ונשרפו 400 טונות חציר.

150 עצים נכרתו בכרם של יוסי קירשברג ממושב תומר בבקעת הירדן.

עשרות טונות של דובדבנים נגנבו ממטעי קיבוץ כפר עציון. צלב קרס רוסס במקום.

הצתה ב'אוכף מוכתר', הסמוך למטעים של כפר עציון.

מאי:

הצתה נוספת במטעי הדובדבנים של כפר עציון; צמיג תבערה הושלך למטע.

הצתת ענק בשדות עמק הירדן, מאות ערמות חציר נשרפו. הנזק מוערך במאות מיליוני שקלים.

מתבן הוצת בבית הספר החקלאי 'כדורי'; כ-200 טונות חציר נשרפו והנזק מוערך בחצי מיליון שקלים. זאת אחרי שנה שלמה של הריסת הגידולים עקב פלישת עדרי בקר לרעייה בשטחי הגידול.

נזק נוסף בקיבוץ אשדות יעקב: יותר מ-200 נצרים של בננות שהיו אמורים להחליף את השיחים הקיימים נחתכו, והנזק מוערך ביותר מ-100,000 שקלים.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תלמידים יקרים שימו לב

  הרב יונה גודמן במכתב...

סיפוח או נורמליזציה?

  הטור המשפטי של שניאור...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם