כך עוזבים השותלים

8 haklaut
יחי האבסורד: רק כשעפיפוני תבערה חותכים את השמיים, נזכרים בטרור החקלאי שמשתולל כאן כבר שנים ומאיים להחריב את החקלאות הישראלית, מקור הגאווה הציוני * אחד אחרי השני הותירו המשטרה, הממשלה והכנסת את החקלאות הישראלית ללא יכולת בסיסית להגן על עצמה * אנשי 'השומר החדש' והחקלאים שמתעקשים לשרוד מתריעים מפני השלכות ריבוניות מרחיקות לכת שצריכות להטריד בהחלט גם את תושבי שמלות הבטון * המאבק הציוני על הקרקע בעיצומו  

אילת כהנא

יחסית לארץ שמקורות המים בה אינם רבים ויותר ממחצית שטחה הוא מדבר, תורת האדמה שהתפתחה כאן שזורה בתנועה הציונית של העם השב לציון ומושכת לכאן עמים רבים.

כעת יש מי שטוען שהמעצמה החקלאית המפוארת שהקמנו עומדת בפני איום ממשי של היכחדות. למשבר המים ולפערי המחירים בין הרשתות לחקלאים חלק נכבד בסיפור, אך נראה שהפשיעה החקלאית שפגשנו ביתר שאת בחודשיים האחרונים עולה על כולנה; לצד עפיפוני התבערה שמבעירים את שדות היישובים בעוטף עזה נראה שאנו נמצאים בעיצומו של גל טרור חקלאי מתמשך שחולש על כל חלקי הארץ (למדגם מתוך אירועי החודשים האחרונים, ראו מסגרת).

נבו צורי הוא חקלאי מקיבוץ אפיקים, שערמות חציר בשווי מאות אלפי שקלים הוצתו בשדותיו בחודש שעבר. לטענתו מדובר בתופעה הקיימת זה שנים, אלא שרק עכשיו הפנתה אליה התקשורת את הזרקור. "התחושה שאנו נמצאים בגל שהחל רק עכשיו לא נכונה, אלו דברים שאנו מתמודדים אתם יומיום", הוא מתעקש.

"עד עכשיו הפשיעה התבטאה יותר בשבירת גדרות, בפלישה לשטחי מרעה, בשבירה של שעוני המים ועוד", הוא מסביר בכל זאת את ההבדל. "בזמן האחרון אנו עדים לפשיעה חמורה יותר: שרפו לנו צינורות השקיה, פוצצו גלגלים של קַוְנוֹעַ (מכונת השקיה יקרה מאוד) ועוד.

"מה שקורה פה הוא למעשה מאבק על הקרקע. אני חקלאי כבר 20 שנה, ובכל פעם שאני פוגש בפושעים הבדווים בשדות שלנו הם אומרים לי בלי להתבלבל: 'זו לא האדמה שלכם, אתם לקחתם אותה מאתנו'. לכן הם חושבים שמותר להם להכניס את העדר לרעות בשטחים שלנו, וגם מאיימים עלינו אם לא נסכים. החקלאי אומר לעצמו: לא יקרה שום אסון אם הם ירעו לי קצת בשדה. אבל זה לא נגמר פה, בשנה הבאה הוא ירצה מים לעדר, ואחר כך יבקש מהתבואה ומהטרקטורים, והחקלאי מוצא את עצמו נתון לסחיטה".

ח"כ איתן ברושי: "'הבית היהודי' היה יכול לפרק את הממשלה על עמונה, אבל הוא לא עושה את מה שמתחייב מתפקידו כמי שנמצא במשרד החקלאות ובמשרד המשפטים. זאת אחריות כבדה שהממשלה הזאת תישא בה אם היא תיזכר לדיראון עולם כמי שהביאה את החקלאות למשבר הגדול מאז הקמת המדינה"

 

איפה רשויות החוק?

"בגדול, המשטרה ומג"ב לא עושים עם זה כלום, כי המדינה שלנו בשנים האחרונות מרוכזת בדברים אחרים, כמו יוקר המחיה והמצב הביטחוני.

"החקלאות שלנו נחלשת מסיבות נוספות, והעובדה שלא דוחפים את המשטרה לטפל בטרור החקלאי מרעה את המצב עוד יותר. הביטוח יקר כל כך עד שלא שווה לחקלאים להפעיל את הפוליסה. זה יכול להשתלם לנו אם המדינה תכריז על כל האירועים האלה אירועי טרור. ברגע שהיא תעשה את זה, החקלאי יקבל את כל הכסף שבאמת איבד".

יואל זילברמן, 'השומר החדש': "יש מאות ואלפי דונמים שהקיבוצים והחקלאים נטשו בגלל חוסר יכולת להתמודד עם הפשיעה החקלאית, והנסיגה הגדולה ביותר נרשמה בשני העשורים האחרונים. אנו עומדים היום על פחות מ-10,000 חקלאים בישראל, ואילו בשנות ה-80 היו 70,000"

 

לדבריו של צורי, יותר ויותר חקלאים פרטיים יוצאים מהחקלאות. "הבנים לא ממשיכים לעבוד בחקלאות כי קשה להתפרנס מזה, וגם הסיכון הכלכלי עצום: אם אני משקיע 10,000 שקלים בדונם, ונניח שיש לי 100 דונם, השקעתי מיליון שקלים, וא-לוהים יודע מה יהיה המחיר. קיבוץ עוד יכול להתמודד עם זה, יש לנו חמישה ענפי חקלאות שונים, פעם זה מצליח ופעם זה כושל; אבל מושבניקים עוזבים את החקלאות. ההשלכה של עזיבת החקלאות היא גם עזיבת האדמה. אם אנחנו לא נמצאים שם, מישהו אחר יהיה שם. יש פה איום ממשי על ריבונות ישראלית בתוך מדינת ישראל".

"זה שלי, ואני אגרש אותך מאדמתי"

לפני כשבועיים כינס השר לביטחון פנים גלעד ארדן דיון מיוחד בוועדת השרים. "המלחמה בפשיעה החקלאית עולה מדרגה. מדובר במלחמה על הציונות ועל הארץ ואנחנו נפעיל כלים חדשים ועצמתיים כדי להגן על ציבור החקלאים", אמר השר והציג את תכניות המשרד בעניין. השר ארדן הנחה את נציגי המשטרה ומג"ב להקצות כוחות משימה ייעודיים ומשאבים נוספים למאבק בפשיעה החקלאית.

בשבוע שעבר התכנסה גם ועדת הכלכלה לדיון דחוף בעניין המשבר החקלאי. מפכ"ל המשטרה רב ניצב רוני אלשיך אמר בדיון כי הפשיעה החקלאית היא אחוז זעום מתוך עבירות הרכוש, אך עם זאת המשטרה מבינה שיש לה משמעויות לאומיות ויכולות להיות לה גם תוצאות קשות מבחינת החקלאי היחיד.

נוסף על כך הציגה המשטרה נתונים שאינם מתיישבים לכאורה עם טענות החקלאים. לדבריה, בעשור האחרון נרשמה ירידה של 64 אחוזים במספר התיקים שנפתחים בתחום הפשיעה החקלאית, ואילו השנה נרשמה ירידה של 12 אחוזים ביחס לאשתקד.

"אני במחלוקת קשה עם המשטרה על הנתונים האלה", אומר יואל זילברמן, העומד בראש ארגון 'השומר החדש', שנכח באותה ועדה. "יש למג"ב, שאחראית לטיפול בפשיעה החקלאית, שיטת איסוף נתונים. לא הייתה שנה בתשע השנים האחרונות שהם לא תיארו ירידה ניכרת בפשיעה, ואילו בשטח המציאות קשה הרבה יותר ומספרת סיפור אחר. הדבר שבכל זאת כולם מסכימים עליו הוא שיש ירידה ניכרת במוטיבציה של החקלאים להגיש תלונה". עיון בדו"ח מבקר המדינה מעלה שמאלפי תיקים שנפתחו הרוב נסגרו, ורק יחידים הגיעו לפרקליטות.

כדי לייעל את האכיפה החליטו השר ארדן ושרת המשפטים שקד לתקן את החוק כדי שיאפשר לשוטרים להטיל קנסות מנהליים גבוהים במקרי פלישה לשטחים חקלאיים. עוד הוסכם כי תיבחן האפשרות להפנות את כספי הקנסות לקרן לפיצוי החקלאים. נוסף על כך נידון גם הצורך לפנות למערכת בתי המשפט כדי להבהיר לשופטים כי יש לפעול להחמרת הענישה בתחום, וזאת על רקע גזרי דין מקלים שניתנו בעניין.

"ההחלטות האלה מבורכות, אבל לצערי הרב אני לא תולה בהן יותר מדי תקוות", אומר זילברמן. "למשל, החוק שקידמה השרה שקד על החמרת הענישה במקרי פלישה למרעה לא יושם אפילו פעם אחת בשטח למרות העדויות".

אתה שותף לתחושות הציבוריות שאנו חווים גל טרור חקלאי?

"ב-11 השנים שאני מתעסק בזה אין שנה שאין בה גל. זה יכול להגיע גם לשלושה-ארבעה גלים בשנה. בתחום הזה של הפשיעה החקלאית יש פריצות מוחלטת.

"בהיפוך גמור משמירת צה"ל בגבולות, יש פריצות בביטחון הפנים בישראל. המשרד לביטחון פנים לא מתוקצב במספיק כוח אדם כדי לתת ביטחון פיזי. רק בשנה שעברה הצטמצם הכוח של מג"ב ב‑300–400 לוחמים סדירים, ומהמשמר האזרחי והמתמיד נגרעו יותר מ-900 מתנדבים ונקלטו רק 40 חדשים. מצד אחד הפשיעה גדלה ומצד אחר כוח האדם קטן".

אמנם השטח, לדבריו, מוצף מתנדבים התומכים בחקלאים (53,000 רק בארגון 'השומר החדש'), אך נראית עלייה גם בחומרת העבירות. "מאחר שהשטח נהיה הרבה יותר ערני לפשיעה ויותר מתנדבים נמצאים בו, כדי להתיש את החקלאים צריך לתת מכה יותר כואבת מגנבה או מחיתוך גדר. בתוך שניות מציתים את השטח וגורמים נזק במאות אלפי שקלים ואפילו במיליונים.

"כמה דברים משפיעים על זה ועל הפשיעה נגד חקלאות יהודית; גם התגברות התנועה האסלאמית במזרח התיכון משפיעה בשטח. לפני שבוע בדווי שפלש לשטח מרעה של אבא שלי אמר לו בפה מלא: 'זה שלי, ואני אגרש אותך מהאדמה שלי'. פעם לא דיברו בשפה הזאת. יש הזנחה שלנו מצד אחד, ומצד אחר יש תהליכים בתוכם שמשפיעים".

לא מגישים תלונה

זילברמן טוען שהפשיעה לא מופנית רק נגד יהודים. "גנבה היא גנבה, וגם הבדווים וגם הערבים סובלים מגנבות", הוא מדגיש. "יותר מזה, מדברים אתי ערבים שטוענים שאנחנו לא מבינים את רמת חוסר הביטחון שיש להם בכפרים".

זילברמן טוען גם כי צריך להפריד בין סוגי הפשיעות. "קשה להגיד על כל פשע שהוא לאומני, כי לא תפסו את האנשים כדי לתחקר אותם. אין שום הוכחה שמישהו עושה משהו מסיבה לאומנית, ולכן ייתכן מאוד שהפשע נעשה על רקע פלילי בלבד". בכל מקרה נראה שהתוצאה לאומנית גם אם מדובר בפשיעה פלילית.

"יש אווירה קשה של התנדפות גדולה של החקלאות היהודית מעצמיותה של המדינה", מתאר זילברמן את התחושות בשטח. "המאבק הציוני על הקרקע בעיצומו. יש מאבק על שטחי המרעה, על הגידול. יש מאות ואלפי דונמים שהקיבוצים והחקלאים נטשו בגלל חוסר יכולת להתמודד עם הפשיעה החקלאית, והנסיגה הגדולה ביותר נרשמה בשני העשורים האחרונים. אנו עומדים היום על פחות מ-10,000 חקלאים בישראל, ואילו בשנות ה-80 היו 70,000".

אתה טוען שיש מחסור בכוח אדם. כארגון שפרוס היום מצפון ועד דרום, אתם משתפים פעולה עם המשטרה?

"יש שיתוף פעולה מלא עם המשטרה. גם הקמנו יחידה משותפת, אך המשטרה לעולם תישאר בתווך העירוני. בטווח הרחוק המחיר של זה הוא שבאזורים גדולים נוצר אבדן ריבונות. קיבוצים ומושבים אומרים שאי