ריצת האקתון

m 6 hakaton

אם האוזניים שלכם מחודדות מעט, ודאי הצלחתם לשמוע על טרנד ההאקתון שהסתער גם על עולם החינוך. החל משלב סיעור המוחות ועד לתכנית ביצוע, עשרות מיזמים טכנולוגיים נוצרים בתהליך מרתוני שנמשך יום אחד בלבד * נדב גדליה ביקר ב'האקתון חינוך' וחזר נפעם ממגוון יזמים צעירים שקיבלו עליהם לשדרג את חוויית הלמידה במערכת החינוך

נדב גדליה

בראשית השבוע התקיים בירושלים אירוע ייחודי מסוגו, 'האקתון חינוך', מטעם מכללת הרצוג. האקתון הוא הלחם בסיסים של המילה האק, המרמזת על אדם המתעניין בטכנולוגיה ובשימוש יצירתי בה (בדומה להאקר), ושל המילה מרתון. באירועי האקתון קלסיים מתקבצים מוחות רעננים, מתחלקים לקבוצות קטנות ומסעירים את מוחות במרתון יצירתיות שמטרתו לגבש פתרון לבעיה מסוימת.

ב'האקתון חינוך' נדרשו הצוותים לפתור את בעיית הנגשת התכנים החינוכיים לילדים ובני נוער בימינו, והוא נועד לפתח כלים חינוכיים טכנולוגיים שיסייעו למורים בהעברת תכנים מותאמת לדור זה. לתחרות ניגשו חמש קבוצות, בכל קבוצה שלושה עד חמישה משתתפים. כל קבוצה נפגשה עם מנחים מתחום ההיי-טק והיזמות, ובמשך יום שלם נדרשו לפתח מיזם מאל"ף ועד להצגתו בפומבי בסיום האירוע, והמיזם המנצח יזכה להגשמתו במערכת החינוך.

קבוצת 'פוש לבגרות': "אנחנו יודעים שהתלמידים נמצאים הרבה ברשתות החברתיות, וההנחה שלנו היא שאם תצוץ להם שאלה בין הפוסטים, הם יתייחסו אליה. אנחנו מפתחות קבוצת פייסבוק ייעודית לכל כיתה, ובקבוצה עולים גירויים לימודיים וההגשה נוחה ומפתה ומאפשרת לתלמידים להשתתף בדיון"

"המיזם שלנו נקרא 'שושן צחור'", מספר חננאל תורג'מן (24), צייר במקצועו וסטודנט לחינוך. "אנחנו עובדים על פיתוח יישומון שינגיש את הלכות טהרת המשפחה לדור הצעיר".

מדוע חשבתם דווקא על הנושא הנפיץ הזה?

"חשוב לנו שיהיה אפשר לדבר על הנושא הזה", אומר אפרים שרם (23), שהתחתן רק לפני שבועיים והנושא בוער בו. "הוא משפיע על זוגיות ועל בניית משפחה. זה כלי חינוכי, והוא יכול להתאים לכולם, מתלמידי בית ספר ועד חתנים. הרגשנו שהנושא לא נגיש, והמטרה היא לדבר עליו בפן חיובי".

חננאל השתמש בכישוריו כמאייר ובנה מצגות שמסבירות את תהליך העבודה ביישומון, שמציע שאלות רב און-ליין, מענה יישומי ולמידה של הלכות טהרת המשפחה. "אנו עובדים על הרעיון כבר כמה חודשים, וכשהראינו לאנשים את המצגות ראינו שהלכות קשות הופכות ברורות יותר בעיניהם".

את היישומון מייעד הצוות לתלמידי יא ויב באולפנות ובישיבות.

פייסבוק ככלי תחרותי-לימודי

בשולחן הסמוך פגשתי את מיכל סבג ואת אורטל ישראלי בנות ה-22, סטודנטיות להוראה ולמשאבי למידה. "אנחנו לומדות איך לשלב טכנולוגיה במערכת החינוך", אומרת מיכל. "המטרה בלימודים האלה היא להוציא לשטח מורות בעלות ידע באמצעים טכנולוגיים, כדי שיפתחו בכיתה כלים עכשוויים".

המיזם של השתיים נקרא 'פוש לבגרות': "נקודת המוצא שלנו היא שתלמידים רוצים להצליח בלימודים. אנחנו יודעים שהתלמידים נמצאים הרבה ברשתות החברתיות, וההנחה שלנו היא שאם תצוץ להם שאלה בין הפוסטים, הם יתייחסו אליה", מסבירה אורטל. "אנחנו מפתחות קבוצת פייסבוק ייעודית לכל כיתה, ובקבוצה עולים גירויים לימודיים כמו שאלות על החומר הנלמד, וההגשה נוחה ומפתה ומאפשרת לתלמידים להשתתף בדיון. הם גם רואים פתאום חבר שהגיב וענה על השאלה, וככה נהיית תחרות לימודית ברשת החברתית".

מיכל ואורטל מסכמות: "אנחנו בונות גם תכנה אוטומטית שתעקוב אחרי הלמידה, ויהיו גם סרטוני הדרכה שיסבירו את התשובה הנכונה למי שטעה", הן מסכמות.

איך אפשר ליהנות מלימוד תנ"ך?

ליד השולחן של אביטל ומיכל מקובץ פרויקט 'קהל"ת' – מיזם המעודד מורים הקמת קהילות ללמידת תנ"ך – שיצרו שלומי איינהורן, דובי הולץ, יהודה רוזנבאום ועובדיה רוזנצוייג. "תלמידים מרגישים כשהמורה שלהם חי את מה שהוא מלמד. המטרה שלנו היא לגרום למורים להעמיק בתנ"ך כדי לעודד קשב של התלמידים", אומר שלומי. בכל קבוצה יהיו כ-20 מורים, והם יחשבו יחד כיצד להעביר נושא מסוים. "הרעיון הוא לייצר מאגר גדול של תוצרים שיצמחו מהלמידה המשותפת של המורים".

זהות יהודית אינטראקטיבית

את מיזם 'מנורת הזמן' יצרו אלינה פוזין, יעקב רוזנווסר ובת ציון שרגאי. יעקב מציג איור של מנורה ושוקע בהסבר על גיבוש זהות יהודית בקרב תלמידים. את הזהות אפשר ללמוד דרך איורי המנורה הנוגעים לציוני דרך בתרבות היהודית, החל מהר הבית ועד דגל ישראל, ולכל ציון דרך יש משחק אינטראקטיבי ייחודי משלו.

"כל חלק במנורה מכיל את פסוקי הנביאים ואת ההוכחה שהם אכן מתקיימים, בעזרת משחקים מיוחדים ושאלות סיכום לתלמידים", מסביר יעקב. "זו מערכת למידה אינטראקטיבית שמלמדת את התלמידים זהות יהודית דרך אמצעים חזותיים עדכניים".

מי קורא היום בכלל?

אחת הבעיות שנראות היום בקרב תלמידים שאינם מרבים לקרוא, לצערנו, היא התמודדות עם טקסט ארוך. מערכת 'דע טקסט', שיצרו דני אייברס, עמנואל טביאנה, שאר ישוב מרום, אליהו פלדמן וערן רוטשטיין, מנסה לפתור את הבעיה בעזרת תכנה המסייעת לתלמידים להבין את הכתוב.

"המשימה שלנו היא לגרום לתלמיד לצלוח טקסט ארוך, ללמוד מילה-מילה בעזרת שאלות חווייתיות שמסייעות לו להבין".

מערכת 'דע טקסט' מזהה את הטקסט המוכנס אליה ומנתחת אותו, ובעזרת שאלות מנחות מדויקות מאוד גורמת לתלמיד, בלי שישים לב, להבין את הכתוב.

אחד מחברי הקבוצה מציג את אפשרויות התכנה המגוונת: החל ממילון, שאפשר להיעזר בו כדי להבין טקסטים מורכבים, ועד הקלטת קול התלמיד כדי שהמורה הבודק יתרשם אם התלמיד הבין את הטקסט כהלכה.

יש פוטנציאל, אין מוטיבציה

הפרס לקבוצה הזוכה הוא תקציב והפצה נרחבת של הרעיון למורים ולמוסדות חינוך בכל הארץ. "האקתון, נוסף על הזכייה, מאפשר ליזמים להכיר את האנשים הנכונים שיכולים לקדם את המיזם שלהם", אומרת רחל קרופל, מרצה במכללת הרצוג ויוזמת ה'האקתון חינוך'. "החבר'ה פוגשים יזמי היי-טק ואנשי חינוך, ואמנם המיזם המנצח יקבל תקציב פיתוח, אבל גם מי שלא זכה ייכנס למאגר המידע של המכללה.

"היום בסביבות הלמידה יש אמצעים טכנולוגיים מגוונים. בידיהם של התלמידים יש מגוון אמצעי קצה: טאבלטים, מחשבים ניידים וגם סמארטפונים. המטרה היא לבנות דגמי הוראה בסביבות למידה הרפתקניות, אתגריות ומעודדות חקר, כדי להגביר את המוטיבציה של התלמידים ללמוד".

אחרי הצגת המיזמים יצאו השופטים מחויכים מהאולם שנערכה בו ההצגה. שר החינוך סיים את ברכותיו המצולמות, והשופטים הכריזו על הזוכה במקום השני, מיזם 'דע טקסט'. במקום הראשון זכה מיזם 'פוש לבגרות', והוא שזכה גם כחביב הקהל.

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תלמידים יקרים שימו לב

  הרב יונה גודמן במכתב...

סיפוח או נורמליזציה?

  הטור המשפטי של שניאור...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם