הברית עם הדרוזים

m4 shiech

"הברית בין העדה הדרוזית לישראל, נצחית ואנחנו מחויבים לה ללא תנאי"
עוד לפני שיהודי ארץ ישראל האמינו שיצליחו להקים מדינה, מנהיג הדרוזים השייח' אמין טריף כבר עשה צעד אמיץ לעמוד לצדם. נכדו, השייח' מוואפק טריף, לא חושש לקרוא לגויים לאמץ את שבע מצוות בני נח * בביקור מיוחד בג'וליס העמקנו את הידע שלנו על הקשר בין היהודים לדרוזים, דרשנו בשלום אחיהם שבסוריה וחשפנו טפח מהדת המסתורית* ראיון עם מנהיג העדה הדרוזית העולמי, שהכבוד הגדול ביותר עבורו היה הדלקת השואה ביום העצמאות ה-70

איתמר מור

ימים טובים עוברים על השייח' מוואפק טריף, מנהיגה הרוחני של העדה הדרוזית בישראל. השייח' טריף, אחד האנשים המוערכים והמחוזרים כיום בעולם, הוא דמות מרכזית בקשרים שבין מדינת ישראל והאוכלוסייה האזרחית בסוריה בשנות המלחמה הארוכות שם. המלחמה הבלתי-נגמרת, שהדרוזים בסוריה סובלים ממנה רבות, הפכה דווקא את מנהיג העדה בישראל לדמות חשובה ודומיננטית ביותר. עשרות אלפי דרוזים נמלטו בשנים האחרונות מאימת המלחמה וחוסר היציבות בעולם הערבי לקנדה, לדרום אמריקה ולאירופה. בעבורם, השייח' טריף היה ועודנו המנהיג הדרוזי העיקרי.

מבין כל ריכוזי הדרוזים בעולם, העדה בישראל נחשבת לבעלת החוסן הרב ביותר, וזאת על אף היותה שלישית בגודלה לאלו שבסוריה ולבנון. גם חילופי השלטון בוושינגטון תרמו רבות למעמדו הבינלאומי המתחזק של טריף, ובחודשים האחרונים הוא נכנס ויוצא במסדרונות הבית הלבן. השייח' מצא מסילות ללבו של הממשל האמריקני החדש וכך גם אל הנשיא טראמפ. מה שהשלים את התמונה היה הטלפון משרת התרבות שהודיע לו כי הוא מכובד להדליק משואה ביום העצמאות.

"קרו הרבה דברים חשובים בשנתיים האחרונות", אומר השייח' טריף, "אבל אין ספק שהכבוד הגדול שהעניקה מדינת ישראל לעדה הדרוזית ולי באופן אישי בהדלקת המשואה, היה סגירת מעגל אישית. בתוכי הבנתי שאני אכן ממשיך דרכו של סבא שלי, השייח' אמין טריף, שהניח את היסודות לקשר הגורל הנצחי והבלתי תלוי בין העדה הדרוזית לעם היהודי".

אנחנו נפגשים בביתו של טריף בג'וליס כשבוע וחצי לפני חג השבועות. מבחינת לוח השנה הדרוזי מדובר בדיוק בסיומו של החג המרכזי בשנה, חג יתרו, המציין את פטירתו של הנביא העיקרי בדת המסתורית. בעבורי ובעבור הצלם אנצ'ו נערכת קבלת פנים מסורתית שכוללת כמובן קפה דרוזי חזק ושולחן ערוך במיני מתיקה, פיצוחים, עוגות ועוגיות. השייח' שקולט כבר בכניסה לבית את הכיפה שעל ראשי, ממהר להתנצל ולהזהיר אותי שכל התקרובת איננה כשרה למעט הפירות. "חבל שלא אמרת בטלפון שאתה דתי", הוא אומר בצער. "כשרבנים מגיעים אנחנו דואגים מראש לכיבוד כשר למהדרין".

בערב אמורים להגיע לכאן 2,000 נכבדים דרוזים לציין את סיום החג. אוהלי ענק הוקמו עם שולחנות עמוסי כל טוב והכפר כולו מגויס למשימה.
לקשר המיוחד בין העדה הדרוזית ומדינת ישראל אחראי השייח' המנוח אמין טריף, מי שהיה ראש העדה הראשון שהוכר בידי מוסדות המדינה. לפני כן ייצג את האינטרסים של העדה בפני שלטונות המנדט הבריטי. עד היום הוא נחשב בקרב מנהיגים דתיים ופוליטיים, בכל רחבי העולם, לדמות מופת. עיקר שמו בא לו מגישתו הייחודית המעודד פייסנות, דרכי שלום ומציאת פתרונות.

טריף הסב מונה לתפקידו בשנת 1928 לאחר פטירת אביו, השייח' מוחמד טריף, שכיהן כראש העדה והקאדי (השופט) הדרוזי הראשי של ארץ ישראל ולבנון. כבר בתחילת דרכו טען כי שלטון הבריטים בארץ ישראל זמני וכי עתידה לקום מדינה יהודית. הכרזה זו נראתה תמוהה מאוד באותה תקופה, לא רק אצל הערבים אלא גם בעיני היהודים שלא הבינו על מה מבוססת קביעתו. נאמן להכרזתו החל השייח' טריף לשתף פעולה עם מוסדות היישוב היהודיים. הוא הצליח לשמור על מעמדה המיוחד והניטרלי של העדה בימי המרד הערבי הגדול בשנים 1936-1939. כך עשה גם באירועים שקדמו להכרזת העצמאות וכן במהלך מלחמת הקוממיות, כשאסר על הדרוזים להצטרף לפרעות ולניסיונות הערבים למוטט את המדינה היהודית. השייח' הורה לדרוזים להישאר במלחמת העצמאות בכפריהם ולא להימלט ליישובים אחרים או למדינות שכנות.

 
"במהלך השנים מדינת ישראל לא השכילה להבין את אורח החיים הדרוזי ואת הצרכים המיוחדים של העדה. חיילים דרוזים עדיין סובלים מקיפוח בזכויות. זה קשור בעיקר לתחום התכנון והבנייה. הבירוקרטיה הופכת רבים לעבריינים. כיום ישנם יותר מ-12 אלף בתים בתוך הכפרים הדרוזיים שאינם מוסדרים, אף על פי שהם נבנו על אדמות פרטיות"

 

 

עם סיומה של המלחמה הוא הכריז רשמית על ברית נאמנות בלתי תלויה בין העדה הדרוזית לשלטון הישראלי ולמדינת ישראל. במקביל, מדינת ישראל הכירה בדרוזים כעדה עצמאית על פי החוק. בני העדה קיבלו שוויון זכויות מלא והוחל עליהם חוק גיוס חובה לצה"ל. בשנת 1988, במלאת 60 שנה להנהגתו של שייח' אמין טריף, התכנסו ראשי העדה הדרוזית מכל המדינות השכנות והכתירו אותו כמנהיגה הבלעדי של העדה הדרוזית בכל המזרח התיכון. בשנת 1993, כשהוא בן 95 נפטר טריף. הוא נקבר בג'וליס, בביתו, והמקום הפך אתר עלייה לרגל. מכיוון שלשייח' היו רק בנות, ההנהגה הועברה לנכדו מוואפק טריף.

הבירוקרטיה מכבידה

כשאני מעלה בפני השייח' טריף את השאלה מאין היה לסבו הביטחון שמדינה יהודית קום תקום, הוא מקשר את הדברים להיסטוריה הרחוקה, זו שהחלה עוד לפני יציאת מצרים.

"ההכרזה הזאת היא באמת פלא. זה לא מובן, בעיקר על רקע העובדה שבאותה תקופה היהודים היו חלשים. אני מעריך שמה שהוביל את סבא שלי, זכר צדיק לברכה, היה הקשר ההיסטורי המשותף בין העמים שלנו, שהחל כשמשה ברח ממצרים ונמלט לביתו של יתרו במדין. יתרו עזר למשה לא רק להימלט מחרב פרעה. הוא גם נתן לו עצה טובה במינוי שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות. כל הדמוקרטיה העולמית מושתתת על עקרונות ההיררכיה שטבע יתרו. אך טבעי היה לבוא ולחדש את הברית והקשר. חשוב לי להדגיש שהקשר בין העמים שלנו לא מבוסס על אינטרסים. זוהי ברית ללא תנאי. ברית עולמית-נצחית שאנחנו מחויבים במסגרתה לעם היהודי ולמדינת ישראל".

קיימת בישראל אפליה ביחס לדרוזים?

"אני לא רוצה להשתמש בביטוי אפליה, אבל לצערי עדיין אין ביטוי מלא מצד ממשלת ישראל לברית הזאת. במהלך השנים מדינת ישראל לא השכילה להבין את אורח החיים הדרוזי ואת הצרכים המיוחדים של העדה. חיילים דרוזים עדיין סובלים מקיפוח בזכויות, בעיקר בכל מה שקשור ליישום חוק חיילים משוחררים. יש לנו מסורת ודרך שבה אנחנו מנהלים את חיינו, ובגלל הבירוקרטיה שלא תמיד מותאמת למסורת, חיילים שמסיימים את השירות וחוזרים הביתה מתקשים להקים בית ולהתחתן. זה קשור בעיקר לתחום התכנון והבנייה ביישובים הדרוזיים. אני לא מדבר על הרחבת יישובים, אלא אפילו על בנייה על אדמה פרטית שרשומה בטאבו. הבירוקרטיה הופכת רבים לעבריינים. הם נקנסים בקנסות של מאות ואלפי שקלים. כיום ישנם יותר מ-12 אלף בתים בתוך הכפרים הדרוזיים שאינם מוסדרים, אף על פי שהם נבנו על אדמות פרטיות. מדובר בטיפשות של ועדות התכנון. לא ייתכן מצב שבו יותר משליש מבתי העדה יהיו ללא אישור, אף שהכול בנוי על אדמות פרטיות. בנושא הזה הגענו עד ליועץ המשפטי לממשלה. היו עשרות ישיבות עם כל ראשי ועדות התכנון הארציות והמחוזיות. יש הסכמה גורפת בין כל הממונים שצריך לקדם הסדרה ולבוא לקראת העדה, אבל בפועל העניין הזה מתקדם לאט מאוד.

"גם עניין התעסוקה מטריד מאוד את העדה. אין אצלנו כמעט יזמות. מפעלי הטקסטיל שהיו פעם בכל כפרי הדרוזים והיו מייצרים את המדים לצבא ולמשטרה, נסגרו. אלו הבעיות הדוחקות ביותר. ראש הממשלה עצמו מעורב בסוגיות הללו. אנחנו מקווים שהן תיפתרנה כמה שיותר מהר".

איך משפיע המצב בסוריה על הדרוזים בישראל?

"בסוריה נמצאת הקהילה הגדולה ביותר של דרוזים. היה לנו תמיד קשר אתם והוא נמשך ביתר שאת בחמש השנים האחרונות. המצב רגיש ואי אפשר לדבר על הכול, כי חיי אדם עומדים על הכף. לדרוזים בסוריה אין כיום ביטחון אישי. לשמחתנו האיום הגדול שריחף על הדרוזים בסוריה מצד דאעש הוסר. עשינו מסע התרמה גדול בשנים האחרונות. שלחנו הרבה מאוד כספים לצרכים הומניטריים וגם לקניית נשק, אבל עדיין ישנה עבודה רבה לעשות".

מדינת ישראל עצמה מסייעת?

"קודם כול, כן. כולם יודעים, גם בסוריה, על העזרה ההומניטרית הקבועה שישראל מגישה לפליטים בסוריה ועל הסורים שמגיעים לקבל טיפול רפואי. אבל מה שהועיל הרבה יותר היו האמירות של ראשי מערכת הביטחון שהתחייבו להגן על הדרוזים בסוריה. מדובר במשהו שרוב הציבור לא נחשף אליו, אבל היו אמירות ברורות מצד ראש הממשלה, שר הביטחון ואפילו מפקד חיל האוויר שלפיהן מדינת ישראל תגן על כל דרוזי בעולם, כפי שהיא מגנה על הדרוזים שחיים בישראל. ההתחייבות הזאת עשתה רושם גדול בעולם ובעיקר בפזורה הדרוזית בעולם. זה מסר יוצא דופן ששום מדינה אחרת לא הביעה והיא מחזקת את העדה בישראל והופכת אותה למרכזית ולמשפיעה ביותר על הדרוזים בכל העולם".

תורת הסוד

השייח' טריף נחשב המנהיג הרוחני של העדה - להבדיל מהמנהיגים הפוליטיים המתמודדים במפלגות השונות, אולם מעמדה המרכזי של הדת בעדה מקנה לו השפעה רבה גם על הממסד הפוליטי.

הדת הדרוזית סודית ומעט מאוד ידוע עליה. הדרוזים חוו במרוצת השנים יחס עוין ולעתים אכזרי מצד המוסלמים האדוקים. הפתרון שנוצר ואומץ כאורח חיים כולל חובה של הסתרת הדת בעת צרה, וטשטוש האמונה מבחינה חיצונית באמצעות הידמות לסביבה. לפי האמונה הדרוזית, מותר לקיים מצוות של דת אחרת ולהעמיד פנים כמאמינים באותה הדת, אם בני אותה דת מאיימים על חייהם. עיקרון הישרדותי זה שימש במהלך השנים בסיס לעקרונות ההתנהגות הפוליטית של הדרוזים, שבמסגרתה הם מגלים נאמנות מוחלטת למדינה הריבונית שתחת חסותה הם חיים.

על שכיום אין כמעט רדיפה על רקע דתי, מקפידים גם כיום בעדה לשמור בסוד את עקרונות הדת. רזיה ידועים אך ורק לחכמים, המכונים "עוקאל" (ביחיד עאקל), בעוד שאר האוכלוסייה מכונה ג'והאל (ביחיד ג'אהל), כלומר הדיוטות או בורים. ספרי הדת נשמרים בסוד בידי ה'עוקאל' וכך גם חמשת ספרי התפילה הדרוזיים. רק דרוזי השייך לעוקאל רשאי להתפלל בח'ילווה - בית התפילה הדרוזי. ילדים דרוזים עד גיל 15 רשאים גם הם להיכנס אל הח'ילווה, מכיוון שבגיל זה הם מחליטים אם לקבל על עצמם את עול הציוויים הדתיים המחמירים המוטלים על העוקאל, או להישאר ג'והאל. גם בהמשך אין מניעה לג'אהל להפוך לעאקל ולהפך. עם זאת, לעאקל שהופך לג'אהל אסור לגלות את עיקרי הדת שנחשפו בפניו עד יום מותו.

בשל הרדיפות ננעלו שערי הדת הדרוזית מאז היווסדה ולכן הם אינם מקבלים מאמינים חדשים. הדרוזים רואים בחומרה רבה נישואי תערובת וחתונות מותרות אך ורק בתוך העדה. דרוזי המתחתן עם בן דת אחרת מורחק מן העדה ולרוב לא מתקבל במשפחתו ובחברה. עובדה זו הפכה את הדרוזים, בעשורים האחרונים, לאחת הקבוצות הנחקרות ביותר בעולם בתחום הגנום האנושי. המחקרים הרבים אישרו כי מדובר באחת הקבוצות הבודדות בעולם שהגנום המקורי שלהם השתמר במשך יותר מאלף שנה.

למרות הסודיות, עקרונות מסוימים של הדת הדרוזית נחשפו במהלך השנים. כך למשל, הדרוזים מאמינים שהיו שבעה נביאים בתקופות שונות: אדם, נח, אברהם, משה, ישו, מוחמד ומוחמד בן אסמאעיל. על פי האמונה הדרוזית כל אחד מהנביאים משלים את קודמו, ויחד הם מצטרפים לאמונה אחת. הדרוזים אימצו הרבה מנהגים מדתות אחרות לרבות נישואין, גירושין, ברית מילה וקבורה. הדרוזי העאקל מחויב לגלח את ראשו ולכסותו במצנפת. הוא איננו מגלח את שפמו. הוא נמנע מאכילת צמחים ומאכלים משכרי חושים. הדרוזים אינם אוכלים בהמות שאינן מעלות גרה ומפריסות פרסה וגם לא את גיד הנשה. כמו ביהדות ובאסלאם החזיר נחשב אצלם חיה מגונה. הדרוזים אינם שותים אלכוהול ואינם מעשנים (איסור העישון הוא גורף וחל גם על הג'והאל). הדרוזים מאמינים באל אחד, שוללים פגאניות ומאמינים בגלגול נשמות. הם קיבלו על עצמם את עשרת הדיברות של תורת משה, ומכבדים את כל הנביאים הראשונים שהופיעו ביהדות, בנצרות ובאסלאם.

בבסיס הדת הדרוזית קיימות שבע מצוות עיקריות: שמירת הלשון (ציווי זה כולל את האיסור לשקר, מחויבות לכנות, נאמנות להבטחה, הימנעות מרכילות ושמירת סוד), הגנה על האחים (הגשת עזרה פיזית או רוחנית לדרוזי אחר הנמצא בצרה), הימנעות מעבודת אלילים וצלמים, התנערות מן השטן והימנעות ממעשי רשע, ייחוד האל בכל עת, קבלת מעשי האל והשלמה מוחלטת עם הגזרות הנסתרות והנגלות של האל.

לפני יותר מעשור יצא השייח' טריף בקריאה לכל בני הדתות לקבל על עצמם את קיום שבע מצוות בני נח. בכך היה למנהיג הדתי המרכזי הראשון והיחיד (למעט רבנים יהודים) שקרא ליישומו של צעד זה. קריאה זו משכה אליו ביקורת רבה מצד מנהיגים דתיים אחרים, שראו בכך חיזוק של ישראל ושל הדת היהודית.

"אני מאמין שראוי לאנושות לתמוך בכל דבר טוב", הוא מסביר לנו את הכרזתו. "שבע מצוות בני נח הן תשתית טובה כדי לקדם אחדות בין כל בני האדם. שבע המצוות האלה מייצגות ערכים אוניברסליים שבכל הדתות מאמינים בהם. אני מעריך שההימנעות של בני דתות העולם מהכרזה על שבע מצוות בני נח כחובה נובעת מכך שזו הגדרה יהודית, אבל זו טעות לדעתי. עשרת הדיברות משותפות להרבה מאוד דתות בעולם. בין אם אתה מוסלמי, נוצרי, דרוזי או יהודי, אסור לך לגנוב, לנאוף, לרצוח, ואתה מחויב בכבוד הוריך. זה הבסיס של כולנו. ההכרה הזאת הביאה אותי לומר את הדברים בגלוי, גם אם יש מי שלא אוהב את זה".

"הכרזת סבי על ברית נאמנות בלתי תלויה בין העדה הדרוזית לשלטון הישראלי ולמדינת ישראל היא באמת פלא, בעיקר על רקע העובדה שבאותה תקופה היהודים היו חלשים. אני מעריך שמה שהוביל את סבא שלי היה הקשר ההיסטורי המשותף בין העמים שלנו, שהחל כשמשה ברח ממצרים ונמלט לביתו של יתרו במדין. יתרו עזר למשה לא רק להימלט מחרב פרעה. אלא גם נתן לו עצה טובה שכל הדמוקרטיה העולמית מושתתת עליה. אך טבעי היה לבוא ולחדש את הברית והקשר"

אומץ, מסירות, נאמנות

למה הדת הדרוזית סודית?

"התשובה לשאלה שלך היא הסוד. אני רק יכול לומר שהדת הדרוזית, בדומה ליהדות, אין לה עניין לגדול ולהתרחב. אנחנו לא מיסיונרים. אנו לא כופים את הדת, לא על דרוזים ולא על אחרים. יותר מכך: אצלנו אין אפשרות להפוך לדרוזי. אנחנו קוראים בצורה מפורשת לבני העדה להתחתן רק בתוך הקהילה ולא להביא בני זוג מבחוץ. מי שנולד דרוזי יהיה דרוזי לעד. מי שלא נולד דרוזי לא יוכל לעולם להצטרף אלינו, גם לא באמצעות נישואין. ההחלטה הזאת היא חלק ממערך שלם שמבקש לשמר את הדת, הערכים והמסורת הדרוזיים".

מה האפיון של העדה? האם אתם יותר דתיים או יותר חילוניים?

"אין אצלנו חילוניות מוצהרת. אנחנו עדה מסורתית שבה כולם רוחשים כבוד לדת, לערכים ולאנשי הדת. ההבדל הוא שאצלנו אפשר לבחור באופן לגיטימית באורח חיים שאיננו מוקדש לקיום מצוות הדת. הדרוזים הדתיים הם מיעוט בעדה. אנחנו 20 אחוז בערך, אבל החירות לבחור יוצרת המון כבוד לדת וכולם נשמעים להוראות אנשי הדת ולכללי המסורת. בכל בעיה, משבר, אסון או מחלוקת הסמכות הדתית מאחדת בין כולם".

מדוע רבים מבני העדה בוחרים בקריירה של לוחמים במסגרת צה"ל? איך קורה שעדה קטנה כל כך מוציאה מתוכה כל כך הרבה לוחמים?

"המסורת שלנו מבוססת על שלושה עקרונות: אומץ, מסירות ונאמנות. הדבר הכי מגונה בדת הדרוזית הוא בגידה. מעולם לא היה אצלנו בוגד ואני מתפלל לא-לוהים שלעולם לא יהיה. הנאמנות המוחלטת של הדרוזים למדינה שבה הם חיים מתבטאת גם בהתנדבות לתפקידי לחימה. הדרוזים הם מיעוט בכל מקום. הדרך היחידה שלנו לשרוד היא באמצעות לחימה לצד נאמנות".

מה הציוויים העיקרים שיש על מי שבוחר להיות דתי?

"לא לשקר, לא לנאוף וכל שאר העקרונות שקיימים בכל הדתות. אצלנו יש חיוב יתר שמתבטא בצניעות בלבוש לנשים ולגברים כאחד. זה מתבטא באורך הלבוש, בכיסוי הראש וגם באחידות הלבוש על מנת למחוק הבדלי מעמדות".

תבונה פוליטית ורגישות אנושית

למוואפק טריף היה קשר יוצא דופן עם סבו אמין טריף. "גדלתי לידו מאז שהייתי בן 13. כשהוא נפטר הייתי בן 28. ב-15 השנים שהייתי לידו ושימשתי אותו נחשפתי לא רק לאישיות שלו כאדם פרטי ואיש משפחה, אלא בעיקר לחכמה הגדולה שהייתה בו. אחד הדברים שהפתיעו אותי כילד היה האנשים הרבים, מכל הדתות והזרמים, שהגיעו לקבל עצה או סיוע. סבא שלי דגל בשלום ובהידברות בכל עניין. העניין שלו היה דרכי נועם. האישיות שלו הקרינה מאוד על כל הסובבים.

"היה פעם אירוע חגיגי, כשהייתי ילד, והשתתפו בו המון אנשים וגם ילדים. ישבתי ליד סבא וראיתי שהוא התחיל לאכול רק אחרי שסגרו את הדלתות והילד האחרון התיישב וקיבל לאכול. זה לא היה ילד שהוא הכיר, אבל הוא נהג ברגישות ובמידות שאי אפשר למצוא כמותן. במקרה אחר באו אורחים והוא קיבל אותם לפי כל כללי טקס האירוח. כשהם יצאו הוא ליווה אותם לרכב, וראה בתוכו ילד. סבא שלי כעס מאוד. הוא אמר להם: 'זה הילד שלכם? למה לא הכנסתם אותו פנימה? למה השארתם אותו ברכב? תכניסו אותו מיד'. הילד נכנס לבית וסבא ביקש לערוך מחדש את כל השולחן לכבודו. הוא ממש חזר על כל טקס האירוח בשביל הילד. זה היה השייח' אמין טריף. מצד אחד רגישות שאין כמותה, מצד שני הוא היה תקיף, מכריע ולא מוכן לשאת פנים בפני שקר או חנופה".

"יש לרבנים מה ללמוד מאתנו"

במסגרת תפקידו, השייח' מוואפק טריף משמש גם נשיא בית הדין הדרוזי. בית הדין הדרוזי מורכב משתי ערכאות הממוקמות בעכו ובכפר מסעדה שברמת הגולן. בשני המקומות יושבים אותם קאדים באותם הרכבים, כך שהם מכירים את כל התיקים שמתנהלים בעדה בתחומי אישות, נישואין וגירושין. בכל שאר הנושאים הקשורים בהכרעות, בין אם מדובר בנושאי נזיקין, זכויות וסכסוכים, בית הדין הדרוזי מקדם אך ורק פשרות תוך הסכמה של שני הצדדים (בדומה לגישור). במקרים שבהם הצדדים לא מוכנים להגיע להסכמה, בית הדין מפנה אותם להמשך הידיינות במערכת האזרחית של בתי המשפט.

בשונה מדתות אחרות, שבהן אישה חייבת לקבל גט על מנת להתגרש, בדת הדרוזית אין מצב של עיגון או סירוב גט. בבסיס הדת מעוגנת זכותה של האישה לצאת מקשר הנישואין כל אימת שתחפוץ, ללא כל תלות בבעל.

"אצלנו אישה לא צריכה סיבה על מנת להצדיק גירושין", מסביר השייח'. "מספיק שהיא קמה בבוקר ומרגישה שהיא לא מסוגלת יותר ושהקשר הזה לא טוב לה, היא יכולה לבוא לבית הדין, לבקש להתגרש והקאדים יכריזו עליה כגרושה. בחלק מהמקרים הבעל ידע על כך רק למפרע. ההבדל היחיד בין גירושין בהסכמה לכאלו שהאישה יוזמת אותם הוא במיצוי זכויות, בדומה לכתובה אצל היהודים. כשהגירושין נעשים רק על דעתה של האישה היא מקבלת רק חצי מהרכוש שהיא הייתה מקבלת בגירושין בהסכמה. אני מרשה לעצמי לומר שבעניין הזה אנחנו מתקדמים יותר מכם היהודים. כבר אמרתי לכמה וכמה רבנים שיש להם מה ללמוד מאתנו", אומר טריף בחיוך.

ההערה בדבר ה"ייעוץ ההלכתי" לרבנים מביאה אותי לשאול את השייח' על הקשרים הבין-דתיים שהוא מקיים עם אנשי דת מוסלמים, נוצרים ויהודים. טריף מדגיש את החשיבות הגדולה שהוא רואה בשיח הבין-דתי ומדגיש את חשיבותו המהותית ביכולת לפתור חיכוכים.

"הרבנים הראשיים ורבנים נוספים רבים מגיעים לכאן לאורך כל השנה", הוא מספר. "גם אני מגיע לירושלים לביקורים אצל הרבנים הראשיים, אצל ראשי הכנסיות ואצל המנהיגים המוסלמים. אנחנו מזמינים זה את זה לשמחות ולאירועים ומעורבים מאוד גם ברמה האישית וגם בליבון סוגיות עקרוניות. ההצלחה של המפגשים הללו הביאו אותנו ליזום לפני כמה שנים, יחד עם משרד הפנים, משרד הדתות ומשרד החוץ, את הקמת מועצת ראשי הדתות. המועצה הזאת מתכנסת בעיקר אחרי אירועים שיש בהם אלמנטים של חילול הקודש לאחת הדתות. אנחנו התכנסנו כבר כמה פעמים - קאדים, שייח'ים, רבנים וכמרים - בבתי כנסת שחוללו. עשינו זאת שוב במקרים של הצתות מסגדים וגם כשרוססו כתובות נאצה בכנסיות. שיתוף פעולה בין-דתי הוא המענה היעיל ביותר לטרור ולקיצוניות על רקע דתי או לאומני. אני רואה עד כמה זה משפיע. יש לזה השפעה עצומה על הרחוב. בכל שנה, ראשי כל הדתות עורכים כנס במקום אחר, כל פעם אצל עדה אחרת. לפני שנתיים יצאנו יחד לפולין למחנות ההשמדה. אני יכול לומר שהנסיעה לשם הייתה חוויה קשה ועוצמתית והיא העניקה לי ולכל מי שהיה שם כוח להרבה מאוד זמן.

"מבחינה זאת, אני חושב שסבא שלי הקדים את זמנו. ההנהגה שלו בתקופה שטרם קום המדינה הייתה בגדר חזון, ולדעתי זו גם המורשת המשמעותית שהוא הותיר אחריו. באותם ימים, של חוסר ודאות, הוא הניח את היסודות לברית הנצחית והבלתי תלויה בינינו ליהודים. זה לא מובן מאליו. כל הנתונים היו לרעת היהודים. המנהיגים הציונים עצמם לא היו בטוחים בעצמם שמדינת ישראל תשרוד. רבים חשבו שהיישוב היהודי ייכחד ברגע שהבריטים יעזבו. כשסבא שלי קבע שמדינה יהודית קום תקום והעדה הדרוזית חייבת לעמוד לצד המדינה הזאת - הוא ראה לנגד עיניו את הקשר שלנו ליהודים משחר ההיסטוריה".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם