מנצח על הכל

 10 benayun
על החסידות שהצילה אותו, על הסמים, על בקשות מוות, על התקשורת העוינת, על האבהות, על החיפוש אחר האהבה וגם על החלום לשחק בסרטים * לכבוד שני מופעי סליחות ייחודיים שוחח נדב גדליה שיחת ימים נוראים סוערת וחשופה עם עמיר בניון המשודרג

נדב גדליה

בדירה צנועה במודיעין מסתגר עמיר בניון וחוגג את יום הולדתו העברי ה-43. הקונספט ייחודי: כוס יין, צלילה בסיפורי תנאים והתנזרות מטלפונים. חגיגת ההתבודדות עם ספרי הצדיקים והיין הישן החלה כבר בליל יום ההולדת. "מאתמול אני קורא סיפורים יפים מאוד על רבי עקיבא, וזה משך אותי כל הלילה", הוא מתרפק על ליל אמש. "כשנסיים פה את הריאיון מייד אשוב לספרי התנאים. הפעם אולי רבי שמעון, אולי רבי מאיר, ואתחיל לעוף על זה. לאחרונה אני אוהב את השקט, הוא השראה גדולה יותר ממוזיקה. ההשראה הגדולה ביותר שלי נכון לעכשיו. בתקופה האחרונה אני מרגיש שנפלתי ברוחניות מיליארד שנה אחורה וגם עליתי מיליארד שנה קדימה".

תסביר.

"נפלתי בטקסים כמו הליכה למקווה וכדומה, אבל בהרגשה אני מרגיש כמו מלך, יהודי זקן. איך אמר הרב עובדיה? 'התורה תטהר אותם'. התורה לא מקבלת טומאה. הצלחתי להגיע למקווה בלי המקווה. מצד שני, לא ויתרתי על טקסים לגמרי. אני חוזר לעשות דברים. הולך לקברות צדיקים ולומד את דברי התנאים. מנסה לזהות כל הזמן מה נכון לאותו זמן. פעם חשבתי לגלות דברים מיוחדים, והיום גילו לי דרך החסידות שאם אהיה שיא הכנות, שיא הבנאדם, יתגלו לי דברים על עצמי. בטח בחודש אלול".

מה קסם לך כל כך בדרך החסידות דווקא?

"אני אוהב תנ"ך, הלכות, אני אוהב הכול בתורה. אבל כל מה שמוגש לי דרך החסידות מקרב אותי יותר לקב"ה. אני מדבר על הבעש"ט, על רבי נחמן, על כל מי שצעק חסידות. אנחנו דור כזה שהפשט לא מדבר אלינו. אני לא מבין אותו. אני רוצה להביא לכאורה משהו עמוק יותר מהפשט, נרמז כמו שהחסידות נוהגת לעשות. זה עוזר לי יותר בחיים ונותן לי אפשרות לקום ולעשות, להבין את הנפש שלי, מתי אני חוטא. לחקור את הנפש".

ומה גילית על עצמך?

"שצריך לעבוד על מידת הענווה או לפחות לחתוך את מידת הגאווה כמה שאפשר. זה גורם לך לשפוט אחרים פחות. כמעט גורם לך להבין את כולם. זה פתח אותי לבני אדם בכלל. פעם הייתי שופט, לא מסתכל על מה שלא טוב בי וגם לא על הדברים הטובים. הייתי פשוט עיוור כלפי עצמי, והחסידות פתחה בי פתח בדברים שאני צריך לתקן בעצמי, להתבונן בעצמי.

"האדמו"ר מגור עליו השלום אמר פעם שאחרי שהוא למד חסידות הוא היה כבר תלמיד חכם. הוא שאל מישהו איך מפרשים את 'לא תגנוב', והוא אמר שקודם מחנכים שלא לגנוב מעצמך. למשל, אם לא היית אתה, לא היית אמיתי ושיחקת אותה כמה דקות, גנבת את עצמך לעצמך. כל מה שיש לך לעשות זה לנסות לא לשקר לקב"ה ולא לעצמך מול המראה. לפחות ששאתה משקר תדע שאתה משקר ותחסוך את זה. מעייף להיות 'לא אתה' ולהתחבא מאחורי עולם האומנות".

תן לי דוגמה לכנות בעולם הזה.

"כנות זה דוד המלך. כל מי שקרא ספר תהלים אי פעם רואה בו את הכנות".

"האם שמענו באיזה מדרש או פשט שיהודי התפלל בשביל משה שייכנס לארץ? לא. זאת כפיות הטובה שלנו כעם, לא מהיום. מה שלא יעשה ביבי, נקלל אותו. מה שלא עשה בגין, נגיד שהוא טעה. שזה לא טוב. אין מה לעשות, זה חטא העגל שלנו. אני מפחד מאוד שלא השתנינו"
עבודה זרה היא כל מה שהוא לא אתה

את השירים שלו בניון יוצר מהשראה בלבד. הוא לעולם לא מתיישב לכתוב לפי דד-ליין או כי מוכרחים מסיבה מקצועית. אומן אמיתי, נוף נדיר במחילות המוזיקה התעשייתית.

"בלי השראה אין שיר. זה כמו חומוס בקופסה לעומת חומוס של שף. בלי השראה יוצרים משהו שמכוון לציבור, משהו שבלוני, מנסים למלא שיר בתוכן". ומה דעתו של בניון על מוזיקת הפופ המרעישה את ארצנו? "זה זמני", הוא יורה. "באמריקה ובאירופה זה קיים הרבה שנים, ואנחנו מחקים אותם, סבבי. אני לא יודע כמה זמן זה יימשך. זה ז'אנר. סוג של מוזיקה שאם אין בה גימיק, השיר הבא נכשל. כשיוצא שם שיר בלי גימיק, תתקשר אליי. יש לי בעיה עם כל מה שקשור לגימיק. הגימיק הוא הפך ההשראה".

בינתיים שיטת ההשראה של בניון עובדת לא רע. עד היום הוא הוציא ארבעה עשר אלבומים רשמיים לצד עשרות קטעים מוזיקליים ששוחררו בכל מיני מסגרות (ותכף נרד לעומקו של הלהיט הוויראלי 'גרגמל'). לבחור ראש פורה והוא נחשב לאחד מכותבי השירים המבוקשים בישראל. הוא כתב מאות שירים, בהערכה גסה, לגידי גוב, לישי לוי, ליהורם גאון ולאומנים רבים נוספים. בניון עצמו לא סופר. "בוא נגיד שמדובר במספר גדול יותר מכל השירים של אריק איינשטיין", הוא מפטיר בנונשלנטיות. "אצל היהודים לא סופרים. איך אני יודע? פשוט קראתי בעיתון על זה".

ככותב שגם מגיש, לא מבאס למסור שירים שלך לאומנים אחרים?

"אם תאכל את כל מה שאתה מבשל תהיה שמן-שמן, ויום אחד תתפוצץ, אחי", מלמד בניון. "אתה חייב שמעיינותיך יפוצו החוצה. לפעמים נכון לתת שיר מסוים לאדם בגיל מסוים כדי שהייצוג של השיר יהיה טוב. אחר כך אתה תמיד יכול לשיר אותו בעצמך".

לצד שיריו ה'רגילים', שזיכו את בניון בהכרה ובהערכה רבה, מונחים השירים הפוליטיים, כמו 'אני אחיך' ו'אחמד', שגררו סערות תקשורתיות.

למה למען ה' להסתבך עם התקשורת בכוח?

"אם אני מאמין במשהו אני עושה אותו גם אם אחר כך עשרה אנשים יקרעו אותי במכות, והתקשורת עוינת", שוטח בניון את משנתו. "אני אהיה יותר בייסורים אם יכולתי להגיד משהו שיעזור ושתקתי. בזה אני לא אשרוד. עדיף לשרוד אי-הסכמות מלשרוד אי-אמת של עצמך. אם אתה לא יכול להיות צדיק, לפחות אל תעבוד עבודה זרה. אני מבין עבודה זרה בצורה פשוטה: כל מה שזר, מה שהוא לא אתה".

למרות המחיר היקר בטירוף.

"המחיר הוא מתנה בעיניי. יש שהקב"ה מביא מישהו לדרגה כזאת שהוא יכול להילחם בגוליית. עצם האמונה בדברים היא השכר שלי. היה איזה צדיק, רבי חיים מבריסק, ולילה לפני ראש השנה הוא רצה לחלק כסף לעניים. נכנס הבן שלו, ראה את אבא רבי חיים מבריסק נוגע במטבעות זהב, מלטף אותן ואומר 'איזה יופי!'. הבן תקף את האבא על היחס שלו לכסף, 'איך יש לך אהבת ממון?!' אמר ר"ח מבריסק: אם אתן את הכסף בלי לאהוב אותו, זה כלום. אני חייב להתחבר קצת למידת החמדה כדי שהמתנה תהיה אמיתית. אם לא יהיה לי הפסד בגלל מה שאני אומר, מה עשיתי בזה?!"

מחברת החידושים הסודית

ובכל זאת בזמן האחרון שומעים ממך פחות התבטאויות פוליטיות.

"פעם הייתי מתלהט יותר, אבל המילים הן אותן מילים, רק בשקט. מאוד פשוט. הוצאתי שיר מחאה בתקופה שאף אחד לא דיבר על שום דבר. התקשורת הייתה מחפשת מישהו שידבר, ולא היה. היום ברוך ה' אנחנו בתקופה שלכל אחד יש מה להגיד על הכול, אז אין מה להתערב".

לא קצת הרמת ידיים?

"לפני הבחירות היה פה ביזיון גדול. השנה שלפני הבחירות הקודמות הייתה לי שנה קשה. לא ידעתי איך לקבל דברים. פעם שאלתי למה, היום אני שואל מה אפשר לעשות במצב הנתון. פעם כאב לי שהפוליטיקה יכולה להיות אכזרית ושעל ידי ציניות אנחנו יכולים לאבד את המדינה, והרבה פעמים אנחנו לא רואים את האנשים הטובים שתורמים ואנחנו כפויי טובה כלפיהם. כתוב בפרשת ואתחנן שמשה התפלל שיכנס לארץ. האם שמענו באיזה מדרש או פשט שיהודי התפלל בשביל משה שייכנס לארץ? לא. זאת כפיות הטובה שלנו כעם, לא מהיום.

"מה שלא יעשה ביבי, נקלל אותו. מה שלא עשה בגין, נגיד שהוא טעה. שזה לא טוב. אין מה לעשות, זה חטא העגל שלנו. בסיפור המרגלים רק כלב בן יפונה התערב ואמר לעם שהם כפויי טובה. אני מפחד מאוד שלא השתנינו. מצד שני אני שמח, כי תמיד יבוא כלב בן יפונה שיעורר אותנו על כפיות הטובה הזאת".

מיהו כלב בן יפונה בימינו?

"אין לי שמץ של מושג. אבל תסתכל על כל מי שגר בחברון כעל כלב בן יפונה, כי הוא הלך להתפלל על קברי אבות כדי שלא ללכלך ולהוציא דיבת הארץ. כל התושבים שם הם כלב בן יפונה. בן זה אליהו בגימטרייה, ואליהו הוא קנאי. בן יפונה הוא בן קנאי ששומר על הארץ ומפונה".

יפה. חידוש שלך?

"הייתי נוהג לכתוב מחברות של חידושים שלי, אבל בכל יום אני קורע דפים ושומר רק את מה שרלוונטי. אין לי החוצפה ולא למדתי מספיק כדי להוציא את זה. אם הציבור היה יודע לקבל פן של חידושים בלי להתייחס למי שכתב אותם, אולי הייתי מוציא את זה".

בצוואה תצווה שילדיך יוציאו את החידושים שלך?

"שאלה טובה. אני לא יודע, אולי כשאתבגר ארצה שהם יראו את זה. עכשיו מה אני ומה חיי?! אני אפילו פחות מבן אדם נורמלי".

למה אתה מרגיש לא נורמלי?

"כי החיים שלי התנהלו באופן לא הכי נורמלי מבחינת מה שהחברה מגדירה נורמלי. החברה מגדירה אותך, תרצה או לא תרצה".

כשאני מנסה לברר אצל בניון מה אירע לו כששחרר לאוויר העולם שירי הומור כמו 'גרגמל' ואם זו אותה לא נורמליות שהוא מתאר את עצמו כחלק פעיל ממנה, הוא צוחק. "מה שעשיתי שם זה ליהנות מהחיים. לקחתי יצירה כלשהי וכפיתי את היצירה על הנפש שלי כדי לראות מה יוצא מזה. עשיתי כיף באולפן והעליתי את זה בפייסבוק האישי שלי, לא הפקתי קליפ ולא שלחתי לערוץ 2.

"זכיתי להיות רש"י: בהארץ אמרו שאני משדר מסרים פוליטיים תת-הכרתיים. טיפשות של בני אדם. אני אחרון שותלי המסרים, אני אומר מפורשות את מה שיש לי להגיד. מצד שני בהארץ נתנו לי מקום חמישי על השיר 'אני אחיך' במצעד השירים השנואים ביותר", בניון צוחק לרגע וממהר לבאר לתם שכמותי: "במקום הראשון בשיר השנוא ביותר זכה 'התקוה'. אחיי ואחיותיי, איזה כיף להיות שם, מקום חמישי אחרי התקוה! מפלגות שלמות לא יגיעו לזה".

אם כבר נתכנסנו, מה דעתך על מחאות הלהט"ב ששטפו את הארץ לאחרונה?

"אני לא רוצה להתערב בזה, רק אשאל אותך שאלה: לא שמת לב שאותם אנשים שהגיעו להפגנות האלה הגיעו גם להפגנות נגד חוק הלאום וגם להפגנה שבה הניפו דגלי פלסטין? איך זה שייך? אינני יודע. אבל מבחינתי זו אותה הפגנה שחזרה על עצמה כמה פעמים. אני רק שואל למה כלפי הנכים אנחנו חסרי סבלנות. למה לא קיבלנו שבוע טלוויזיה של מחאת הנכים?

"אני מבין ביצר הרע וקטונתי מלשפוט. אתה לא מאמין שהקב"ה נתן להם להתגבר על יצר הרע מופרע יותר משלך או משלי? קשה להם. הרבה בעיות יש שם, זה בטוח. הרבה חמלה והבנה צריך לתת שם, זה בטוח. אבל אתה חייב להבין שיש הבדל. כל אדם הוא אינדיבידואל. מה שהכי מצחיק אותי הוא שמי שהמציאו את ה'אל תגדיר אותי' משחקים היום בשם ההגדרה. 'אני להט"ב' – זו הגדרה".

למה רע כל כך להגדיר?

"הגדרה היא גדר. בית סוהר. תן לבנאדם לחיות ודבר איתו, תהיה קשוב, תהיה חבר, תרגיש אותו, תבין מה כואב לו ומה לא, מה מפריע לו. כתוב בתורה 'משכב זכר', והתורה נצחית והעניין הזה תמיד יהיה, אז מה אנחנו רוצים? התפקיד שלנו הוא לא להיות שופטים, כפרה. לא להילחם. להתחבר, להבין את הסיפור, וייאבק איש עימו עד עלות השחר. ויילחם לא כתוב. בעל התניא אומר 'וייאבק' – שנראים כמתחבקים, כל אחד מנסה להבין את האחר".

"הגדרה היא גדר. בית סוהר. תן לבנאדם לחיות ודבר איתו, תהיה קשוב, תהיה חבר, תרגיש אותו, תבין מה מפריע לו. כתוב בתורה 'משכב זכר', והתורה נצחית והעניין הזה תמיד יהיה. התפקיד שלנו הוא לא להיות שופטים. לא להילחם. להתחבר, להבין את הסיפור, וייאבק איש עימו עד עלות השחר. בעל התניא אומר 'וייאבק' – שנראים כמתחבקים, כל אחד מנסה להבין את האחר"

לילדים קל לחפש מעבר

למרות היותו ציוני נלהב בניון מתגורר לבדו במעוז הבורגנות מודיעין כדי להיות קרוב לילדיו ישראל (11) ונעמי (8), ופעם בשבועיים הוא קופץ לבאר שבע, שבה גדל, "כדי לעשות מסאז' על הגעגועים", להגדרתו.

ומה לגבי אהבה שתנצח איתך הכול?

"אני לא מוכן ולא פנוי ולא במצב שאישה תאהב אותי. אני ברצון להשקיע בילדים שלי כרגע, ועל העתיד אני פוחד לדבר. רק הקב"ה יודע מה יהיה. אם הוא יעשה משהו שיהיה חזק עליי, זה יקרה. יש לי מלא רצונות ואני לא רוצה להפוך אותם למשהו שאתאכזב אם לא יקרה. בע"ה ה' ייתן ברכה. העולם כנראה מסודר ולקב"ה יש תוכניות משלו.

"לדעתי אדם לא יכול לחיות בלי אהבת אישה. אני עדיין לא מצליח לאהוב. מגיע עד מקום מסוים ולא מצליח לפתוח את האהבה שלי באמת. מה שכן, שום דבר לא ישתווה לרגע שבו יאמרו לי שהבת שלי הקטנה אצלי בשבת".

איזה מין אבא אתה?

"האמת היא שאני אבא מובל, כפרה אני עליהם", אומר בניון בערגה. "השכל שלהם שואל אותי שאלות שמובילות אותי לפתוח ספרים ולענות להם. וואווה, מה שהם שואלים. הבן שלי בן 11, עוד לפני שהיה בן שלוש שאל אותי: 'אבא, הגננת אמרה שהקב"ה בשמיים, ואמרתי לה שהיא טועה'. לא הבנתי, הרי לימדתי אותו שה' בשמיים. מה אומר לי הילד? שרק ביום הרביעי נוצרו השמיים, אז מה קרה מיום ראשון, הקב"ה היה הומלס? ככה. הרג אותי. אז פתחתי רבי נחמן והאר"י הקדוש על סוד הצמצום, עולמות, דברים שאני עצמי לא מבין, וניסיתי להסביר לו.

"גם הילדה שלי שואלת הכול, המלאך שלי, מתעמקת בפרשת השבוע. לא תמיד יש לי תשובות, אני אומר לה בואי נזרום לאיזו תהייה, למחשבה יחד. נשמה שלי, אני זכיתי בילדים שכל כך יותר חכמים ממני ומבינים אותי. פתאום הבנתי מה זה בן עשר למשנה ובן חמש למקרא. שוחטים אותי בקטע טוב, כמובן. מחכימים אותי".

ובכל זאת, חרף האי-ידידות עם העתיד, רצון אחד יש לו לבניון: להיכנס לתחום המשחק. "כבר דיברו איתי על שלושה תפקידים", הוא מגלה. "אם יהיה תפקיד, לא משנה מה הדמות תעשה, שארגיש שאני לא צריך לשחק, אני אהיה שם. כי איך אתה מזהה שחקן גרוע? כשאתה רואה אותו משחק. שחקן טוב הוא אדם שחי טבעי עם הדמות, בלי לנסוע להודו לעשות הכנות. כל דמות בעולם שאני יכול לשחק דרך הדברים שעברתי, אלך על זה. אם תהיה התקדמות ונחליט לצלם אתקשר אליך".

על הסמים ועל מוות

"אני רוצה להיות בטוח שהשיחה על זה תצא מובנת", אומר בניון כשאני מעלה את נושא השימוש בסמים. "סמים הם עניין רגיש וגם תרופה. עדיף לתת לאנשים שעוסקים בזה לדבר על זה. אישית, אני מקבל ממשרד הבריאות 30 גרם בחודש בגלל פוסט-טראומה שהתחילה עוד לפני הצבא. נושא ארוך ומורכב שמתאים לכתבה נפרדת שהלוואי שנעשה בעתיד".

למרות התדמית המדוכדכת משהו בניון שופע משלים, מילתא דבדיחותא וצחוקים לרוב. רחוק כמטחווי קשת מהציור הגברי הקשוח שהוא מגלם גם בלי שירצה. "בחיים הפרטיים שלי אני אוהב לצחוק, להסתלבט, לספר בדיחות", הוא מגלה. "כל הזמן אומרים לי על התדמית הזאת של העצוב, וכל מי שמכיר אותי פתאום מתפלא. לא יודע למה. נשבע לך, אני חסר הסברים. זה לא סותר שאדם שר מרגש ויכול לצחוק מעצמו".

חלמת שתצליח כל כך כאומן?

"אף פעם לא חלמתי על כלום, רק ידעתי שאני רוצה להתחבר עם משהו שלא היה לי. הקב"ה ענה לי, עשה את זה במילים, במוזיקה. אלו החיים שלי. אני לא מסטר, אם אני לא אכתוב זו אומללות בשבילי. מלמעלה נותנים מתנה ולא לוקחים. אם אבין שאני כלי שבור שלא יכול ליצור, אבקש מה' למות".

ביקשת פעם למות?

"אולי מאה פעם בקריאת שמע של הלילה. אבל זה לא קרה, אל תדאג", צוחק בניון. "קמתי בבוקר והמודה אני של הבוקר הראה לי שהכוונות שלי טובות. לא הבנתי מה קורה בחיים שלי, וראיתי שמשמיים לא מסכימים איתי ורוצים שאעשה משהו בעולם הזה, שנשאר לי לברר משהו שבטח קשור גם למוזיקה. הרגשתי שאני עוד לא ראוי למות. אני אוהב את החיים, אבל הרבה פעמים ביהדות, כמו שאומר הרב קוק: 'המוות זאת התגברות החיים'".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק

 

 

מופעי הסליחות של עמיר בניון ודוד ד'אור:

13 בספטמבר, 20:00, מבשרת ציון

16 בספטמבר, 20:00, היכל התרבות תל אביב

 צילום: אלעד רפאלי

 
 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ענווה ועוצמה

  הרב שמואל אליהו מספיד...

שינוי פני העיר

  נתנאל אחיטוב מארגון 'חותם'...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם