קיבוצניקים - לא מה שחשבתם

 7 ARDON
תערוכה חדשה מציגה את ההיסטוריה של האומנות היהודית במיטבה,ועל הדרך שוברת את המיתוס על מה שחשבנו על הקיבוצניקים החילונים של פעם

נדב גדליה

גם אם אינכם אמונים על ברכיו של הסטריאוטיפ, קשה לחמוק מהאסוציאציות העולות בראשנו הדתי כשזורקים לחלל האוויר את המילה "קיבוצניקים". מה לא אמרו על החבר'ה הללו? מנוערים מיהדות, טורפי חזירים, חילונים למהדרין ו... טוב, בואו נעצור את זה כאן. תערוכה חדשה בשם "מאוצרות המשכן לאומנות" מציגה את יצירותיהם של אומנים יהודים וישראלים מסוף המאה ה-19 ועד היום. זהו מסע היסטורי מחכים ומעורר השראה, שעל הדרך מפריך את המיתוסים בכל הנוגע לדמותו של הקיבוצניק הצבר החילוני ומציגה אותו כמי שהיה דווקא מחובר למדי לשורשים היהודיים שלו.

במסגרת התערוכה הנדירה המוצגת במוזיאון עין חרוד לרגל חגיגות שמונים שנים לקיומו, מוצגים 250 פריטי אומנות שנבחרו בקפידה מתוך 20 אלף פריטים מתחומי היודאיקה, הציור, הצילום והפיסול, מעשה ידיהם של טובי האומנים הידועים, ביניהם מארק שאגאל, לוסיאן פיסארו, מקס ליברמן, יוזף ישראליס, מרדכי ארדון, יוסף זריצקי, לאה ניקל ועוד רבים.

"מדובר באחד האוספים החשובים ביותר במדינת ישראל, והרבה פריטים ממנו לא נחשפו מעולם", מגלה יניב שפירא (50), אוצר התערוכה, חבר קיבוץ יזרעאל ודוקטורנט לתולדות האומנות. שפירא לא מגדיר את עצמו דתי, אך מעיד על עצמו שלא יכול לחמוק מלספוג מסורת מבית אבא. "אבי שלי עסק בפילוסופיה והיסטוריה של עם ישראל. היה קשור למרטין בובר וגרשום שלום וספגתי מהתכנים האלה בבית, למרות שגדלתי בקיבוץ יזרעאל", הוא אומר.

חדר מיוחד בתערוכה מוקדש ליצירות העוסקות בתפילה ואמונה ונוצרו בידי יוצרים ישראלים בעבר ובהווה . לאו דווקא יוצרים דתיים, אם תהיתם. "התערוכה הזאת שוברת כמה מיתוסים כמו ההנחות שהקיבוץ היה נגד דת ונגד יהדות. זה לא נכון", מוחה שפירא. "מתברר שהאומנים, גם החילונים, עסקו בתרבות היהודית ובמסורת. גם למוזאון בעין חרוד הם בחרו לקרוא 'משכן לאומנות'. זה לא סתם 'משכן', מתוך המקורות. המיתוס על הקיבוצניקים נוצר עם השנים ותדלקו אותו פוליטית, ולא היה מי שיפריך את זה. בנוסף, לבני הקיבוצים היה חשוב לנסוע לאירופה בשנות ה-30 וה-40 ולהציל פריטי יודאיקה, כדי להציל את המורשת היהודית. הקיבוץ המאוחד היה שולח אנשים להביא את היצירות האלה מאירופה. היה חשוב להם והם שילמו עליהן לא מעט כסף ובנו מוזאון ראשון בארץ בעין חרוד, מכסף שלא היה להם. העיקר לשמר".

יניב שפירא, אוצר התערוכה: "גם למוזאון בעין חרוד הם בחרו לקרוא 'משכן לאומנות'. זה לא סתם 'משכן', מתוך המקורות. המיתוס על הקיבוצניקים נוצר עם השנים ותדלקו אותו פוליטית, ולא היה מי שיפריך את זה. לבני הקיבוצים היה חשוב לנסוע לאירופה בשנות ה-30 וה-40 ולהציל פריטי יודאיקה, כדי להציל את המורשת היהודית. הקיבוץ המאוחד היה שולח אנשים להביא את היצירות האלה מאירופה. היה חשוב להם והם שילמו עליהן לא מעט כסף ובנו מוזאון ראשון בארץ בעין חרוד, מכסף שלא היה להם. העיקר לשמר"

שיעור ההיסטוריה דרך האומנות נבנה ב-12 פרקים - חדרים בתערוכה המוקדשים לנושאים שונים. לצד חדרים שבהם מוצגים תמונות נוף, דיוקן ומיצגי אומנות מודרנית מופשטת בת דורנו, בחדרים אחרים מוצגים פריטי אומנות נדירים היוצרים מסע בזמן היהודי. כך למשל, בחדר אחד מוצגת אומנות מחיי היומיום בעיירות היהודיות שנעלמו מן העולם. חדר אחר מעלה רגשות כאב ומוקדש ל"פוגרומים, פליטים ושואה" וכולל תיאורים מהפכי קרביים של גורל העם היהודי. "קצת שכחנו את זה, לצערי", אומר שפירא, "ופתאום אנחנו רואים את המוצגים האלה והם מזכירים לנו מאין באנו". חדר נוסף עוסק בפריפריה גאוגרפית, חברתית ומנטלית וחושף את עבודתם של אומנים "אאוטסיידרים" שפעלו בשולי החברה, לא קיבלו את הבמה המספקת בימים ההם, וכעת הגיע הזמן שאומנותם תשמיע את קולה.

 

למה דווקא כעת נפתחת תערוכה כזאת, המחברת רגעי עבר והווה?

"יש הרבה משמעות בהצגת אוסף כזה ב-2018 כדי להזכיר לנו מי אנחנו, מאין באנו ולאן אנחנו הולכים", אומר שפירא."לראות תערוכה זה בעצם 'לשוחח' עם מאה וחמישים אומנים יהודים וישראלים. שנת 2018, שבה ישראל כל כך מקוטבת ומשוסעת לשבטים, היא הזמן הטוב ביותר להזכיר לנו שלכולנו יש אותה היסטוריה.התערוכה הזאת קוראת לנו קריאה חדשה: הגיע הזמן לחבר מוקדם ומאוחר, לחבר אומנות יהודית עם אומנות ישראלית, לחבר בין התקופה של טרום המדינה לתקופת קום המדינה. להזכיר שכולנו באנו מאותו מקום. זה מראה לנו איזה כוח יש לאומנות לעצב ולשמר זהות, מסורת, תרבות, מקום ואדם".

 

אומנות - אם מתעלמים לרגע מסדרות טלוויזיה - אינה ממש פופולרית בקרב צעירים.

"הקהל הצעיר היום חי מהר יותר והכול נגיש וזה בא על חשבון התבוננות, שהות, הפנמה ומחשבה", מסכים שפירא. "אך התפקיד שלי כמנהל מוזאון ואוצר הוא לדלות את היצירות החשובות מהעבר וההווה שיכולות לומר משהו על האקטואליה של ימינו. לעצור את האדם מהריצה המטורפת, לגרום לו להתבונן ביצירה ולהבין מה האומן רצה לספר ולהראות גם אם יש ניגוד מסוים בין הדור הצעיר לאומנות.

"לדעתי, אם לא מזלזלים באינטליגנציה של הדור הצעיר - הם באים לראות אומנות. אני כמובן רוצה לראות יותר צעירים. אך לא צריך לרדת ברמה או לדלל את התכנים כדי להתאים את עצמך לרוח הזמן, אלא לעבוד באיכות של האומנות הטובה שהיא מעבר לזמן ולמקום".

תמונה: מרדכי ארדון, רכבת המספרים, 1962

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
לרמטכ"ל, שלום

  פורום רבנים במילואים במכתב...

צו גיוס

  ישראל בן פזי, מנכ"ל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם