שודדי החנוכה

 11 underdos
אנדרדוס מבשלים מחזמר חדש לחנוכה, וזו סיבה טובה מספיק לשלוח את נדב גדליהלגנוב מהם שיחת ועידה משעשעת כשכל אחד מהם בדרכו לחזרה הגנרלית

נדב גדליה

אחרי ששרפו את האינטרנט עם מגוון מערכונים מצחיקים שהפכו לקאלט מגזרי, פונים אנדרדוס (זו הפעם השלישית ברציפות!) לעולמם המופלא של הילדים ומשיקים את הצגת החנוכה הבעל"ט: 'מערת האוצר' - מחזמר חנוכה לכל המשפחה. בתפריט, מעשייה יהודית-חסידית טיפוסית: שודדים, טובים ורעים, ואוצר יקר שכולם רודפים אחריו. הכול מתחיל כש'עלי' השודד ששמו נודע למרחקים, מחליט לחזור למוטב. עלי בונה על דרכים ישרות, אך חבריו השודדים לא נותנים לו 'לעשות תשובה'. ומה עושה עלי? האם ייכנע לחבריו השודדים וייפול אלי גיהינום או לא? ספוילרים לא כאן. בינתיים, אני מנסה לתפוס את בעלי השמחה, אי שם בדרכם אל החזרה הגנרלית המרגשת.

אשר בן אבו, אתה כותב אצלנו טור. זכות זו תעמוד לך כדי לתת לי ראשון את תגובתך הרשמית לשמועה.

"אני עכשיו בדרך לחזרה הגנרלית, אני לא מתרגש בכלל כי אני יודע את כל השורות שלי בעל פה, ומקסימום אם אני טועה יעקבי יעזור לי ויגיד לי משפטים שמובילים אותי לשורה הנכונה. אבל כשאני חושב על זה, הבעיה תהיה אם זה יקרה בסצנה שלי עם מתן. אני מאמין שהוא יגיד לי מילים מוזרות כמו 'גריסים' או 'פתיתים בצורת כוכב', ואני לא יודע איך זה יוביל אותי לשורה שלי".

יאיר: "אדרבה, אנחנו מניחים שהקהל ישמח לבוא להצגה עם מסר יהודי, כי אנחנו יהודים, לא? השאלה היותר גדולה היא האם זה לא נישתי והאם החילוני ימצאו את עצמו בניואנסים הדתיים. השקענו מאוד בטקסטים כדי שלא ליפול למקום הזה של מבוגרים או ילדים שלא מגיעים מהמגזר. רצינו שכולם יבינו. העולם הדתי נמצא פה אבל זה לא שו"ת מסרונים או בדיחות שעטנז"

תודה אשר. ונחתוך ליאיר יעקבי שעושה לביתו אצל המתחרים. במה אתה מתעסק בדרכך אל החזרה?

"בדרך להופעה אני משתדל להתנתק וממש לא לחשוב על שום דבר, לכן אני מוצא את עצמי לפעמים בכפר קאסם. אז אני מתאפס על עצמי ומפרסס לכיוון הנכון. כמו כן אני משתדל שתהיה לי פחית קולה מלאה לידי למקרה שאהיה צמא ופחית קולה ריקה למקרה שלא אהיה צמא. בסופו של דבר אני פשוט מתרגש מאוד להיפגש עם החברים שלי על הבמה ולשחק איתם. אני גם די שמח לפגוש את נדב".

סליחה יאיר, אבל אני אפנה עכשיו לנדב נווה, לא עומד ביופי של השם הזה.

"אני בדרך למופע ומאוד מתרגש - לא כל יום אני משחק תפקיד חשוב כמו 'בבא בן בוטא', וגם הפעם לא, כי ההצגה מדברת על מערת אוצר ושודדים. אני משחק השנה שני תפקידים: משנה לסולטן ורוכל עני, שאלו שני תפקידים נהדרים שמשמחים אותי מאוד חוץ מהרוכל. בלי קשר, אני לא מבין למה מתן ביקש שניסע בארבע מכוניות שונות רק בשביל הקטע הזה, מה הבעיה שאני אעשה סלפי של עצמי במושב האחורי בלי שיראו את יעקביני שנוהג ככה שזה ייראה מכונית אחרת? לא חבל על הדלק?"

מתן צור, אל תתבאס שאתה האחרון שמתבקש לספר על התחושות. את הבדיחות שלך נקרא בסופו של דבר גם אצלנו במגזין האח 'מקום בעולם', נסתדר.

"הצגת בכורה. לחץ. הפחד הכי גדול שלי הוא שאחרי הצגת הבכורה אני אתָקע בדמות של הסולטן המרושע ולא אצליח לצאת ממנה. הילדים שלי במיוחד עלולים לקחת את זה קשה, כשאבא ייקח אותם לגן ויאיים על הגננת שאם היא לא פותחת את השער ב-7:35 הוא ישליך אותה לצינוק. הם גם יאמינו שזה אפשרי, בגלל מה שקרה בשנה שעברה עם הגננת הקודמת, כשאבא שיחק כריש. עליה השלום. בינתיים, אם מישהו צריך אותי, אני בארמון שלי. זה השירותים של היחידת הורים, אגב".

חבר'ה, אני צריך אתכם רגע רציניים. יש לי פה כמה שאלות כבדות משקל. לפני הכול, איך הגעתם בכלל לשודדים ואוצרות?

מתן: "אחרי שנה שבה גילמנו חפצים, ושנה של מחזמר שבו גילמנו דגים, החלטנו להיכנס לעולם השודדים והאוצרות, אל סיפור מסעיר על שודד שמחליט להפסיק להיות שודד. אנחנו מאמינים שכל אחד יכול להשתנות, להחליט שהוא בוחר בחיים טובים יותר, ובחרנו לספר את הסיפור הזה כשהוא עטוף בעלילה מותחת ומרגשת כאחד".

יאיר: "הכתיבה בארבעה היא תהליך מורכב, אבל אחרי הרבה עבודה היא מניבה מחזה מגוון יותר, מלא בהרבה הומור והרבה יותר מלוטש וקצבי".

נדב: "זה דבר ייחודי בשוק ההצגות בישראל, שיוצרי רשת יחד עם המפיק הנהדר שלנו יהודה קלמן מעלים מכיסם ובכוחם הצנוע מופע בסדר גודל כזה. זה צעד חסר תקדים שמרגש אותנו בטירוף".

גם הציבור הרחב כשיר כבר להצגות עם מסר יהודי?

אשר: "לדעתי, חילונים בהחלט יכולים להגיע, וגם יגיעו. אני יודע את זה כי אנחנו עובדים עם צוות לא דתי שהביא את הילדים בשנים קודמות והם מאוד נהנו. זה צוהר שצריך עוד להיפתח ואני מאמין שזה יקרה ועוד יותר חזק. בסופו של דבר, אין פה משהו שהוא דתי פרופר. אלו מסרים אוניברסליים שיכולים להתאים לכל אדם באשר הוא".

יאיר: "אדרבה, אנחנו מניחים שהקהל ישמח לבוא להצגה עם מסר יהודי, כי אנחנו יהודים, לא? השאלה היותר גדולה היא האם זה לא נישתי והאם החילוני ימצאו את עצמו בניואנסים הדתיים. השקענו מאוד בטקסטים כדי שלא ליפול למקום הזה של מבוגרים או ילדים שלא מגיעים מהמגזר. רצינו שכולם יבינו. העולם הדתי נמצא פה אבל זה לא שו"ת מסרונים או בדיחות שעטנז. והאמת היא, שמהניסיון שלנו בשנים קודמות, בעלי האולמות ואנשים טכניים לא דתיים שאנחנו עובדים איתם מתפעלים ומופתעים. אומרים לנו: אין סיבה שהמחזמר לא יתאים גם לציבור הכללי".

מה אתם נהנים לעשות יותר, מערכונים למבוגרים או הצגות ילדים?

מתן: "אני מרגיש שאנחנו נהנים לעבוד יחד ולעשות גם וגם. זה כמו לשאול איזה ילד שלך אתה הכי אוהב. את הבכור, סתם (צוחק). מערכונים קומיים מיועד לרוב לקהל אחר, מה שנקרא 'לא לכל המשפחה'. זה מאפשר לעשות סאטירה ולהגיד דברים מורכבים יותר. בהצגה, הקונפליקט מובנה יותר. זה מאוד כיף מכיוון שהכול היה חדש בשבילנו. פתאום לעבוד עם במאי וכוריאוגרף. החוויה בהצגה שלמה יותר, למרות ששני הדברים כיפיים בשבילי".

במשקפיים של החשמונאים, האם הנוער הדתי של היום נחשב בעיניכם פוסח על שתי הסעיפים מבחינה תרבותית כשהוא צורך תרבות חילונית וגם מחשיב את עצמו דתי?

נדב: "אני לא חושב שזה שחור או לבן. היהדות מאז ומעולם צרכה תרבות מבחוץ. מאז ומעולם היו לחנים נוצריים לתפילות, למשל. השאלה היא המינון, ומה עיקר ומה טפל. אם בחור צעיר יבסס את כל חייו על התרבות הלא יהודית - זה בעייתי. אבל אם זה בצורה מחושבת והחיים סובבים בעיקר סביב היהדות וסביב הדברים הנכונים והחשובים - זה בסדר, אם זה עדיין בתוך הגבולות של תרבות 'נקייה', כמובן".

מתן: "קשה לשפוט את הנוער, ובכלל את כולם, על צריכת תרבות כללית. פשוט כי אין אלטרנטיבה. עד לא מזמן, לפני עשרים שנים בערך, הייתה מוזיקה חסידית מאוד ספציפית. טלוויזיה 'יהודית' לא הייתה, לא מופעי מוזיקה ולא סטנד-אפ 'יהודיים'. חלק מהמהפכה שאנחנו בורג בתוכה, כל העניין של ההומור היהודי, הוא די חדש. הוא מאפשר סוף סוף לאנשים לצרוך תרבות יהודית. ברוך ה' זה קורה ומתפתח עוד. אלפי משפחות באות לראות ערכים שמתכתבים עם היהדות ויונקים ממנה, ובלי מסרים של הערצה כמו הפסטיגל למשל. זה מדהים. כרגע אנחנו לא עובדים על חומרים לציבור הכללי, אבל גאים מאוד להיות חלק מהמהפכה הזאת של תרבות יהודית. זו זכות בשבילנו ואנחנו רואים שהקהל מחפש את זה ורוצה תרבות כזו. הלוואי שהיה יותר, גם בקולנוע ובטלוויזיה. אבל מהפכות לא קורות ביום אחד".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם