איפה הכסף של יהודי ערב?

 m 2 arab
השבוע צוין "יום היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב", וזו סיבה טובה לשמוע מעט מסיפור עלייתם הכאוב והמודחק של יהודים רבים שמסתובבים בינינו * זיכרון הכאב הוא חשוב, אבל במקרה הזה יש להכרה גם השלכות כלכליות משמעותיות

נדב גדליה

בשיעור חופשי אחד בבית הספר, במקום לתת לנו "לעשות כוחות", המורה להיסטוריה החליט לחלק אותנו לשתי קבוצות פשוטות: תימנים נגד מרוקאים. את שיעור ההיסטוריה החשוב שנלמד היום, ספק גם אם הוא ידע. ב-25 שנות עליה בראשית ימי המדינה (וקצת לפני כן) עלו במצטבר כ-900,000 יהודים מארצות ערב: תימן, מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, לוב, מצרים, לבנון, סוריה ועיראק. היהודים כמהו לאדמת הקודש וויתרו בעל כורחם על הכסף הגדול שהיה להם שם.

כינוס רשמי ייחודי מעלה כעת על נס את סיפור עלייתם של יהודי ארצות ערב במסגרת "יום הגירוש של היהודים מארצות ערב". מטרת הכינוס היא להעלות לתודעה את הסיפור ההיסטורי שהודחק עם השנים. "האו"ם הכריז בשנת 1947 על הכרזת המדינה, ומאותו זמן מדינות ערב החליטו להצר את צעדיהם של היהודים", מספר לי ד"ר שמעון אוחיון, ח"כ לשעבר (ישראל ביתנו), מנהל מרכז דהאן ויוזם החוק לציון היום המיוחד. "הליגה הערבית ראתה שהיא מפסידה את היהודים, אז היא לקחה אותם כבני ערובה. פוגרומים, רדיפות, רציחות, העלמת רכוש, עיכובי יציאה מהארץ וצרות רבות". קשה לשמוע את הסיפורים הכאובים, אך ד"ר אוחיון יורה את הדברים: "בסוריה, כבר ב-47' היו פרעות בחלבּ. 75 יהודים נרצחו שם. ב-49' הוצתו בתי כנסת בדמשק ו-11 יהודים נהרגו. בעיראק נהרגו 180 יהודים בשנת 1941, בעקבות התחברות וניסיון למצוא חן בעיני המשטר הנאצי. לא פחות מ-600 בתי עסק נבזזו וכ-100 בתים נהרסו. בעיר קונסטנטין שבאלג'יריה פרצו ב-61' מהומות ונהרגו עשרות יהודים. על הרג אף אחד לא נותן פיצויים, אין מה לעשות לצערי. אבל רכוש ומוסדות יהודיים שנבזזו - אפשר להחזיר. במיוחד שיש מסמכים לרוב הדברים. למשל, ב-1950 עזבו כל יהודי עיראק את המקום ורובם הגיעו ארצה; בסך הכול כ-135 אלף יהודים שכל רכושם, מלבד 50 דינר שהתירו להם לקחת, נשאר שם. הרכוש שהושאר שם שווה היום 400 מיליארד דולר. לא מזמן פורסם על מפעל שהיה בעיראק, וההערכה היא שהוא שווה עשרה מיליון דולר. וזה רק יהודי אחד. מה עם כל הרכוש הזה?"

יש טעם לנסות להשיב את מה שהלך ואיננו?

"450,000 פלשתינים עזבו את הארץ במלחמת השחרור וזה כל הזמן על סדר היום. תראה מה עושה אונר"א למענם. הפכו את הפלשתינים לפליטים, ואילו לדברים שקרו לנו בארצות ערב לא מתייחסים בכלל. כתבתי למזכיר האו"ם השבוע וביקשתי ממנו לפחות לציין באו"ם את הטרגדיה הזו, את הטראומה הקשה של היציאה מארצות ערב".

איך גואלים בפועל את הרכוש?

"כשהייתי חבר כנסת חוקקתי חוק ב-2014 לקביעת היום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב. בכוונה תחילה היום והכנס המתלווה אליו נקבעו לכ"ז בנובמבר, צמוד לכ"ט בנובמבר שבו הכריז האו"ם על המדינה. בהכרזה הזאת התחילו יותר ויותר הצרות ומעשי הביזה. אינני מבין איך הנוער בארץ לא מכיר את הסיפור הזה וההיסטוריה של יהודי ארצות ערב. אף אחד לא סיפר על זה בבתי ספר, לא על התרומה של גדולי עולם למדינה, הכול התחסל. אם היסטוריה כזאת לא יודעים, ודאי שאיש לא יתעסק בהשבת רכוש. כעת אנחנו נלחמים על התודעה בנושא הזה. בשנה הקרובה נעשה גם כינוס גדול ב'ישיבה יוניברסיטי' בניו יורק, עם תלמידים יהודים שיבואו ללמוד את הסיפור הזה. קודם נספר ליהודים, ואחר כך נפיץ את הסיפור הזה לכל העולם. חשוב לי לציין שבכינוסים אנחנו לא רק מספרים על החורבן, מדברים גם על ההתיישבות של יהודי ארצות ערב ותרומתם להקמת המדינה. יש הרצאה על הרדיפות ועיכוב היציאה מארצות המוצא, ויש הרצאה על התיישבות. שני הדברים משתלבים, חורבן ותקומה".

ד"ר שמעון אוחיון: "על הרג אף אחד לא נותן פיצויים, אין מה לעשות לצערי. אבל רכוש ומוסדות יהודיים שנבזזו - אפשר להחזיר. במיוחד שיש מסמכים לרוב הדברים. למשל, ב-1950 עזבו כל יהודי עיראק את המקום ורובם הגיעו ארצה; בסך הכול כ-135 אלף יהודים שכל רכושם, מלבד 50 דינר שהתירו להם לקחת, נשאר שם. הרכוש שהושאר שם שווה היום 400 מיליארד דולר"
יהודים שמאלה

את מרדכי יצהרי בן ה-89 מראש העין אני עוצר לשיחה באמצע צפייה ב'מהדורה המרכזית'. יצהרי עלה ארצה בשנת 49', כשהיה בן עשרים. "עד היום נשאר לנו רכוש בתימן - בתים, שדות, פרדסים", הוא אומר בנימה אדישה, מכבה את הטלוויזיה האקטואלית ונזכר בזוועות הימים ההם. "היו גזרות קשות. היהודים נחשבו שם בדרגה הכי נמוכה למרות שהיו אומנים ועסקו במקצועות נחשבים. המעמד החברתי היה שפל מאוד. זה התבטא למשל בזה שליהודי אסור לרכוב על סוס, אסור לבנות בניין גדול ליד בניין של מוסלמי. ללכת רק בצד שמאל ברשות הרבים כשעובר אחד מהשיעים. הם האמינו שהשטן נמצא בצד שמאל והיהודי נחשב מהסוג הזה".

מדוע לא מכרתם את כל הנכסים לפני שעליתם ארצה?

"חייבו את כל היהודים שעולים למכור את נכסיהם רק לגויים והגויים קנו אותם בעשרה אחוזים מערכם. אני לא מכרתי כלום כי ברחתי, וגם אבא שלי ברח. לא נתנו לצאת משם בקלות. מנעו מיהודים לצאת עד שילַמדו את הגויים את מקצועות הצורפות והרצענות שבהם עסקו היהודים. מה עשה המלך? אמר שמי שרוצה לעלות ארצה - רכושו יולאם, הכול למדינה. ב-48' המלך התחכם ואמר שאפשר למכור, אבל הרבה אנשים השאירו הכול שם ורצו רק לעלות ארצה".

יש סיכוי להשבת הרכוש לדעתך?

"יש ניירות לכל הדברים, אבל מי יחזיר לנו את זה? הכול אבוד. פעם הודיעו מטעם הממשלה שכל יהודי שיש לו רכוש בארצות ערב שישלח רשימה. שלחתי, וזהו. לא קרה עם זה כלום. גם אח שלי נעלם בסיפור חטיפת ילדי תימן ועד היום שולחים לו בבחירות 'הודעה לבוחר', נו".

אני חותך לקבוצת המרוקאים. אלברט בן חיים (80) המתגורר כיום באשדוד, עלה ארצה ממרוקו בהיותו בן 16. אחרי עלייתו שב למרוקו במחתרת כדי לסייע לשליחי הסוכנות היהודית בהעלאת יהודים מארץ מולדתו אל ארץ הקודש בעזרת דרכונים מזויפים. "היחס ליהודים במרוקו לא היה רע", הוא מספר, "רק שבמקום לגרש, לא נתנו ליהודים לצאת. רצו שיישארו. עד היום מלך מרוקו אומר שהיהודים יוצאי מרוקו יכולים לחזור והם 'כמו בנים' של המדינה. הערבים במרוקו הם לא כמו באיראן, הם אנשים טובים. יש הרבה תיירות מישראל למרוקו וכל אחד היום יכול ללכת לראות את הבית שלו. תראה, היהודים היו במרוקו שנים רבות, אז מה פתאום שיצאו משם? אפילו במלחמת העולם השנייה המלך לא נתן את הרשימה של היהודים, שמר עליהם".

לא קלה דרכו של מבריח גבולות יהודי. "מי שנתפס היה משתחרר תמורת שוחד במקרה הטוב, הוא נענש במלקות. כל הסיפור הזה היה מעניין וצילמתי את כל זה לסרט תיעודי במצלמת וידאו".

מצלמת וידאו בשנות החמישים?!

"חברת התעופה 'אייר פראנס' עשתה תחרות פרסומות. מכיוון שאני צייר, שלחתי להם פלקט פרסומת וזכיתי במסרטת וידאו. יצא מזה סרט תיעודי - 'תנועות הנוער החלוציות הציוניות במרוקו', שדרכו בחרתי לספר את הסיפור הזה שלצערי לא רבים מכירים היום".

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם