חוק מרקם חיים

 6 hasdarah
70 יישובים ביהודה ושומרון הם חסרי מעמד רשמי, ובשל כך סובלים מקיפוח מתמיד של זכויות אזרח * אחרי שכל הניסיונות להסדיר אותם נתקעו, 15 חברי כנסת פועלים כדי לשים סוף לפרשה ולהסדיר את היישובים הללו בתוך שנתיים * האם יצליחו להעביר את החוק בטרם תפוזר הכנסת?

איתמר מור

ביום ראשון הקרוב תעלה בוועדת השרים לחקיקה הצעת החוק "מרקם חיים". זהו גלגול מחודש של החוק להסדרת התיישבות צעירה שהממשלה קיבלה והחליטה על יישומו לפני שנה וחצי, אך מתמהמהת בהפעלתו בשטח. הצעת החוק החדשה קובעת כימאחזים הנמצאים על שטחי מדינה (70 יישובים) יוסדרו בתוך שנתיים, וכי גם במהלך השנתיים הללו עד להסדרה הרשמית, התושבים יקבלו שירותים מוניציפליים מלאים כמו הנחת תשתיות מים וחשמל והקמת מבני חינוך וציבור, ויוסדר מעמדם לטובת זכאות לקבלת משכנתאות. החוק החדש מגביל גם את כוחו של המנהל האזרחי ביחס ליישובים הללו, כדי להבטיח שבמהלך תקופת ההסדרה לא יבוצעו בהם פעולות הריסה.

היישובים המדוברים, שהוקמו ב-20 השנים האחרונות בסיוען של ממשלות ישראל, סובלים מהיעדר מעמד רשמי, דבר הגורר קיפוח מתמיד של זכויות האזרח של התושבים - מחיבור לתשתיות, דרך קבלת שירותים מוניציפליים ועד מרכיבי ביטחון. אף שהמשפחות הגיעו ליישובים בסיוען של ממשלות ישראל ובעידודן, הן חיות במאחזים כאזרחים סוג ב’, בזמן שהתושבים משלמים מיסים, משרתים במילואים ועומדים בכל החובות האזרחיות האחרות. ביישובים האלה מתגוררים משפחות שבהן בעלי מקצועות חופשיים: כלכלנים, מהנדסים, אנשי חינוך, רופאים, יזמים ואנשי הייטק. כאמור, בסך הכול מדובר בכ-70 יישובים ובהם כ-7,000 משפחות וקרוב ל-70 אלף נפש.

היישובים המדוברים, שהוקמו ב-20 השנים האחרונות בסיוען של ממשלות ישראל, סובלים מהיעדר מעמד רשמי, דבר הגורר קיפוח מתמיד של זכויות האזרח של התושבים - מחיבור לתשתיות, דרך קבלת שירותים מוניציפליים ועד מרכיבי ביטחון. אף שהמשפחות הגיעו ליישובים בסיוען של ממשלות ישראל ובעידודן, הן חיות במאחזים כאזרחים סוג ב’, בזמן שהתושבים משלמים מיסים, משרתים במילואים ועומדים בכל החובות האזרחיות האחרות

 

ההחלטה המקורית על הסדרת היישובים התקבלה בממשלה בעקבות המלצות "ועדת זנדברג" בראשות השופטת חיה