חקלאים נולדים

 m 8 haklut
דווקא כשנדמה שהחקלאות בארץ בנסיגה, בני נוער לא מעטים בוחרים ללמוד לבגרות במגמת חקלאות. ירדנו לשטח לבדוק איך זה עובד, למי מתאימים לימודים כאלה והאם רק מי שמתקשה בתחום העיוני ימצא את עצמו בשדה (כרגיל ביהדות – מחלוקת)

נדב גדליה

הרבה לפני קום המדינה, ב-1870, הוקם בית הספר החקלאי הראשון בארץ 'מקווה ישראל'. הוא פרץ דרך למוסדות נוספים שאימצו את החקלאות כמודל חינוכי. בשנים האחרונות, מאז החלה לרדת קרנה של החקלאות, הפכו בהדרגה בתי הספר החקלאיים למוסדות על-יסודיים, כמעט רגילים. אך כשכמעט התייאשנו מפריחת החקלאות בדור הדיגיטל, מתברר שקם לו דור חדש של נערים המבכר את החקלאות הישנה והטובה על פני העולם המודרני שבחוץ. אותם בני נוער בוחרים ללכת מראש לבתי ספר שתוכנית הלימודים שלהם כוללת מגמת חקלאות ומתמסרים לעבודת האדמה.

אין מתנגדים לתופעה, אך משיחות עם אנשי חינוך עולה שיש הרואים במגמה החקלאית עניין של "בדיעבד" בלבד. הווה אומר: אם החבר'ה לא מסוגלים להחזיק ראש ולעשות 5 יחידות במתמטיקה - שיקומו מוקדם לעבד את האדמה. אחרים חולקים וסוברים כי עבודת החקלאות היא לכתחילה, אף בעבור תלמידים המוכשרים במקצועות ה"רגילים".

יצאנו לפגוש בני נוער ומנהלי מגמות חקלאיות. שמואל סבג (51) הוא מרכז המשק בכפר הנוער הודיות הסמוך לקיבוץ לביא. לפני 28 שנה הקים שמואל את החממה הראשונה בכפר, ובשנים האחרונות, כך הוא מספר, הלימודים במגמות החקלאות בפריחה מתמדת. את בית הספר שבו הוא מלמד מתקשה שמואל להגדיר. "אולי דתי, אבל לא דתי מאוד. לפעמים יש תלמידים לא דתיים שבאים לקחת מסורת, לא יותר מזה. כשהם בוחרים במגמת חקלאות, זה מגיע ממקום טהור מאוד ומאהבה אישית לתחום ולאו דווקא מאידיאולוגיה, אם כי אנחנו מדברים עם התלמידים לא מעט על המסורת המחברת בין אדם לאדמה".

עם זאת, ולמרות אהבתו האישית לחקלאות, שמואל סובר שהחקלאות לא נועדה לכל אחד. "יש תלמידים שלא מצליחים בלימודים, קשה להם, לא כל ילד מסוגל לשבת שמונה שעות בכיתה ויש תלמיד שטוב לו בשטח, בפינת החי, עם הצמחים. הוא עוזר בקטיף או בדישון ובשתילה וזה עושה לו טוב. הוא רואה שהוא שותף לתהליך, עשה משהו. לא כולם בנויים להיות מנתחים ורופאים, וצריך לתת גם למי שלא מתאים לו המקצועות האלה את המקום להתפתח במשהו שהוא אוהב ומתחבר אליו".

מה מאפיין את לימודי החקלאות בדור שלנו?

"אצלנו מה שמאפיין הוא הטכנולוגיה והקדמה שמסקרנת מאוד את בני הנוער. התלמיד נפגש לראשונה עם גידולים הידרופוניים (שיטת גידול מיוחדת, ישירות במים) בשאיפה שלאחר מכן הוא יוכל לעבוד בזה. ישנה גם החממה האורגנית שבה אנחנו מגדלים ירקות אורגניים, עגבניות שרי ועגבניות רגילות. התלמיד לומד על זה דרך עבודת האדמה. בחממה הידרופונית התלמיד יכול באמצעות המחשב לראות את רמת המליחות והחומציות של המים, הכול מבוקר בצורה דיגיטלית. במהלך החורף אנחנו לא משקים במים מהברז וכל המים נאספים במאגר, וכך יוצא שאנחנו משקים במי גשם. דבר נוסף הוא הביו-גז - גז שמופק מחומרים ביולוגיים טבעיים. לוקחים את ההפרשות של הסוסים מהאורווה, מכניסים למתקן ואחרי יומיים מתחיל להיווצר גז. יש גם יחידה שעוסקת ב'הומוס' – דשן מיוחד מהפרשות של תולעים. אנחנו הופכים את ההפרשות של הסוסים לדשן מבוקר המתאים לאדמה.

"ויש לנו גם 'חממת הרמב"ם', שם אנחנו מגדלים שלושים צמחי מרפא. דרך זה לומדים על האישיות של הרמב"ם כחכם וכרופא. מעבר לזה אנחנו מגדלים סייחים באורווה למען יחידת הפרשים של המשטרה. התלמידים לומדים על מערך האורווה, איך היא בנויה, איך לתפעל אותה, לומדים על מחלות סוסים ועל הטיפול בהן".

שמואל סבג, מרכז המשק בכפר הנוער הודיות: "יצאנו, כל הצוות במשק, לתערוכה בינלאומית. זאת הייתה תקופת בחירות וראינו שם את כל הבכירים בממשל הצרפתי. הם ראו בחקלאות גוף שיש לו השפעה על המדינה. פה בארץ, לצערי הרב, הממשלה קוברת את החקלאות. הופכים את השטחים לאתרי בניין. אם 'למעלה' לא רואים בזה חשיבות, אין סיכוי שזה יגיע לשום מקום. ישראל היא בעד למכור מוצרים, אבל לא בעד חקלאות"
זו כבר לא החקלאות של הפלאח הקדמון

איך אתה גורם לתלמידים לבוא למגמת החקלאות דווקא?

"אני מטפטף לתלמידים שאם הם רוצים כסף טוב בהייטק - זה נמצא בחקלאות", מפתיע סבג. "נכון, ברור שלא כל התלמידים אוהבים לעבוד בקרקע. אבל כשתלמיד שומע בכיתה ט' על בעיה חקלאית ומנסה לפתור אותה, זה פותח את הראש ונוצר מערך של ניסוי וחשיבת עומק".

תן לי דוגמה.

"לפני שנתיים, זוג תלמידים עשה עבודת חקר: פיזר הומוס לעומת קומפוסט וגילה שההומוס עוזר יותר לצמחים. עד כדי כך הם צמחו, פי שלושה ממה שנתן להם הקומפוסט. זה גילוי מדהים. התלמידים מבינים שחקלאות של היום היא לא חקלאות של הפלאח הקדמון. ישראל מייצאת לכל העולם את ההייטק החקלאי. מעבר לטפטפות, ישנן תוכנות שמזהות מחלות של צמחים על פי תמונה שהחקלאי מצלם, ואפילו מסבירות איך לטפל בהן. אני חושף לתלמידים חומרים של משרד החקלאות, כמו טרקטור שעובד על GPS או טיסן ללא טייס שעובד לבד ומטפל בקרקע".

מעבר להייטק, לעבודת האדמה עצמה יש סיכוי?

"אני לא אומר שזה קל, אבל מצד שני ברגע שתלמיד מתוודע להייטק שבחקלאות - לפעמים הוא גם הולך לכיוון של עבודה בשטח".

כיצד לדעתך הופכים את החקלאות למשהו אטרקטיבי ו"לכתחילה" גם בעבור תלמידים שטובים במתמטיקה?

"קודם כול צריך להתחיל מהממשלה, ששר החקלאות לא יעודד ייבוא מעזה או מחו"ל. אספר לך משהו: יצאנו, כל הצוות במשק, לתערוכה בינלאומית. זאת הייתה תקופת בחירות וראינו שם את כל הבכירים בממשל הצרפתי. הם ראו בחקלאות גוף שיש לו השפעה על המדינה. פה בארץ, לצערי הרב, הממשלה קוברת את החקלאות. הופכים את השטחים לאתרי בניין. הפתרון נמצא אצל הממשלה. אם 'למעלה' לא רואים בזה חשיבות, אין סיכוי שזה יגיע לשום מקום. ישראל היא בעד למכור מוצרים, אבל לא בעד חקלאות".

החקלאות מצמיחה אנשים מזן אחר

אלנתן בן יעקב (37), נשוי פלוס ארבעה, מתגורר בנופי פרת שבגוש אדומים ומנהל את תוכנית "רגבים בבנימין", בעקבות הצלחת ארבעת הסניפים האחרים של "רגבים" המונים כ-350 תלמידים ותלמידות שבחרו בחקלאות כדרך חיים. בניגוד להודיות, במוסדות של 'רגבים' רואים בחקלאות הלכה למעשה ולכתחילה, גם בעבור תלמידים שהיו מצליחים במסלולים עיוניים. "כעת לומדים אצלנו 15 תלמידים בכיתה ט'", אומר אלנתן. "התקן הוא 25 נערים בשכבה וכבר השגנו את הרוב. הצפי הוא שתוך ארבע שנים נגיע למאה תלמידים לפחות".

תסביר לי על שיטת ה"לכתחילה חקלאות" שלכם.

"כל התלמידים פה היו יכולים להצליח מאוד בכל מקצוע מודרני אחר, אלו נערים שיכלו למצוא את עצמם בישיבות תיכוניות קלאסיות. חלקם התלבטו והחליטו לצמוח מתוך סדר יום תובעני כמו של חקלאי: הם קמים בחמש ורבע בבוקר בכוחות עצמם, מתפללים, מתארגנים, נוסעים לשטחים חקלאיים שונים. עובדים משבע עד 12:00 בצהריים, חוזרים לישיבה, מתפללים, לומדים ארבעה שיעורי תיכון ואחר כך שעה וחצי בבית המדרש, ובערב הולכים לחוגים. בעשר וחצי הם כבר נשפכים מעייפות. כל 'עולם התוכן' שגומר לך את הזמן - קיים הרבה פחות אצלם. נשארה שעה בערב עם הטלפון, זה ממש לא הרבה. בזכות החקלאות אתה מצמיח את האדם בצורה אחרת לגמרי, אבל מה שהיא נותנת זה הרבה מעבר. מהסיבה הזאת החקלאות אצלנו היא לכתחילה לגמרי".

הצגת את הפן החינוכי, מה גורם לחבר'ה עצמם לבוא אליכם?

"אני חושב שבעולם מודרני-אינטנסיבי ובמציאות שהייתה אמורה לייצר לנו הרבה פנאי והקלה בחיים קורה בדיוק ההפך, והצעירים מחפשים לחזור למשהו פשוט שיצמיח אותם, מתוך עולם אמיתי ולא מדומיין הנמצא במכשיר קטן בכף היד. חזרה לעולם שפוי. אתה זורע והצמח צומח. אין קיצורי דרך ואין קסמים ופיצ'רים. וישנם כמובן הערכים הנלווים של החיבור לארץ ולעולם הערכים של אחריות ונתינה. נער בשנים הכי פוריות שלו נותן מעצמו במקום רק לקבל ולקבל, זה עניין חשוב שהנוער צמא אליו".

ומה יהיה על הבגרויות?

"אין שום בעיה. הבגרות שעושים אצלנו היא בגרות מלאה, קודש וחול, ומגמה מורחבת של ביולוגיה - חקלאות. מי שרוצה להתפתח מבחינה אקדמית יכול להתקדם בזכות זה יפה באקדמיה. בעבר הייתה בגרות ריאלית והומנית, היום החלוקה הזאת לא קיימת. אפשר להגיע לכל מקום אקדמי ואין שום משמעות לאיזו מגמה עשית".

אבל איך בפועל נשאר כוח נפשי ללמוד אחרי עבודה פיזית קשה?

"יש משפט שאומר שאם אתה רוצה שמשהו יקרה - תן אותו לאדם עסוק. באופן תמוה, דווקא מי שעסוק יותר - מצליח יותר להחזיק ראש. מי שלוקח ברצינות את ההשכמה ואת העבודה התובענית, יהיה טוב יותר גם בלימודי הקודש, בגמרא ובמקצועות החול. יצא לי בעבר לעבוד עם חבר'ה בשנת שירות לפני הגיוס, ואתה רואה שהם חבר'ה מזן אחר. מחוברים לעצמם, אוהבי אדם, ואין ספק שזה מגיע מסדר היום שהם קיבלו ב'רגבים'. יש משהו חזק מאוד בלקום כל בוקר ובחצי היום הראשון אין שום משמעות לכמה אתה טוב במקצוע או בספורט. כולם שווים. זה מייצר אנשים מזן אחר. קשה להגדיר את זה במילים. אנשים שמלאים באידיאלים ועזרה הדדית".

לדעתך התופעה צפויה להתרחב?

"אני מאמין שכן, יש לזה ביקוש גדול מאוד. והחקלאות היום היא הייטק. אנחנו עובדים בשטח בפועל אבל לבגרות אנחנו לומדים בכיוון של חקלאות מדויקת, שזה אומר הנדסה גנטית, כל אמצעי ההשקיה והחיישנים, איך לדייק בחקלאות, לשפר ולמקסם אותה".

מעבר להייטק, יש מקום לעידוד עבודת האדמה בפועל?

"יש מקום לעבודת השטח מהבחינה הערכית והעזרה לחקלאים שזקוקים לידיים עובדות. במסגרת המגמה הנער מסייע לחקלאי וגם נבנה מאוד מבחינה נפשית כי הוא הופך לנותן, חש שזקוקים לו בעולם. בלעדיו החקלאי לא יצליח. אמרו לי כמה חקלאים מאזור שילה שרק בזכות הנערים מהמגמה שבאים לעזור להם - הם יכולים להרחיב את העסק והגידולים. אנחנו לא מגדלים חקלאים אלא אנשים ערכיים, עם כוחות של התמדה ונתינה".

אולי יום אחד אקנה שדה קטן

ולדימיר אלכסייב (17) מאשקלון עלה ארצה לפני 9 שנים מרוסיה. היום הוא לומד במגמת החקלאות בהודיות.

"הלכתי למגמת חקלאות כי בעיניי זו המגמה הכי שווה", הוא מסביר בפשטות. "המגמה כוללת גם לימודי ביולוגיה. בחרתי בה מכמה סיבות: לימודי חקלאות הם לימודים ברמה גבוהה, יש עבודה מעשית וזה תחום שיהיה נפוץ תמיד. כשהייתי בכיתה ז' אהבתי לבוא ולעזור לעובד המבוגר שהיה בחממות. תמיד היינו עוזרים לו והוא היה נותן לנו סוכריות", צוחק ולדימיר. "בכיתה י' הבנתי שמעבר לסוכריות ולעזרה, אני רוצה ללמוד חקלאות ושאני באמת אהנה מזה. שיעורי חקלאות כמעט אף פעם לא משעממים, בכל פעם המורה מכינה לנו ניסוי יפה לעשות, לא חשבתי שזה כל כך מעניין".

מה חשבת?

"חשבתי שחקלאות זה שור וטורייה, פלאחים בשדה. אחרי שהיינו בתערוכה חקלאית וראיתי את ההתפתחות החקלאות ואת כל ההייטק שיש בזה - דברים שבני נוער לא מכירים בכלל – אהבתי מאוד והבנתי שדרך מגמה חקלאית אוכל להגיע לאוניברסיטה. זאת בגרות ריאלית ורוב הבוגרים מצליחים להתקבל לאקדמיה. הבגרות הריאלית מראה שיש להם ראש ושהם חבר'ה רציניים. המגמה מתחלקת לשניים: חקלאות וביולוגיה. כל שבוע יש שלושה שיעורי חקלאות ואחד ביולוגיה, חמש יחידות בזה וחמש יחידות בזה. זה המון וזה עוזר בלימודים הגבוהים בהמשך".

איך הגיבו החברים?

"החברים שלי שהלכו למגמות אחרות לא הבינו איך אני קשור לעבודת אדמה וצחקו עליי", הוא מספר בחיוך. "אבל עכשיו אנחנו בכיתה י"א וכל החבר'ה לא ממש נהנים בלימודים ואני דווקא מאוד נהנה במגמה שלי, אז מי צדק? מספר החקלאים היום הולך וקטן ואנחנו חייבים לעשות משהו. אני אומר לנוער: הבחירה שלי ללכת למגמת חקלאות שינתה אותי, הבחירה שלכם ללכת לחקלאות תשנה את העולם. בחופש הגדול עבדתי בחממה בתשלום. עשינו למשל חיטוי סולארי, שזה דבר שאני לומד בכיתה. היה כיף לבוא עם ידע מוקדם".

כולם במגמה מתחברים כמוך לעניינים?

"האמת, גם בכיתה שלנו, יש תלמידים שאוהבים את זה מאוד, כמוני, ואחרים עושים את העבודה רק בשביל הבגרות וזה לא באמת מעניין אותם. אבל בכל אחד אפשר 'להדליק' את הדבר הזה. בשנה שעברה למדנו על סוגי אדמה ולא את כולם זה עניין. השנה התחלנו לעשות ניסויים ופתאום החבר'ה התעניינו מאוד. כשיוצאים לתערוכת חקלאות - הם חוזרים ללימודים עם יותר מוטיבציה".

בעתיד נראה לך שתעסוק בחקלאות?

"הייתה לי מחשבה לקנות שדה ולעשות עסק בחקלאות", מגלה ולדימיר, ומסתייג: "אני עוד לא יודע מה אלמד באוניברסיטה, והכול יכול להיות. בינתיים אני לא סגור".

גם תאיר, הלומדת איתו במגמה, נלהבת ומספרת על אהבתה לניסויים הנערכים במסגרת הלימודים. תכף נגיע לפירוט הניסויים, בינתיים נקשיב לווידוי קטן שיש לתאיר בשבילנו. "למען האמת, לא רציתי להיות במגמת חקלאות. אמרתי לעצמי שזה יעביר לי את הזמן ושבטח לא עושים שם כלום חוץ מלגדל מלפפונים. אבל עכשיו אני יכולה להגיד שאני מאושרת בבחירה שלי".

מה אתם עושים שם בדיוק?

"בדרך כלל, המורה נותנת לנו לבחור בין כמה נושאים לניסוי. אני בוחרת במה שהכי מעניין אותי ומתחילה לחקור. אלו עניינים שתלויים במגוון דברים: לשים פחות מים או יותר מים, טמפרטורה נמוכה או גבוהה, להשתמש בסוגי קרקע שונים, משתנים תלויים ובלי תלויים. מעניין במיוחד הקטע של ה'הימורים', אם אפשר לקרוא לזה ככה - לפני כל עבודת חקר אני כותבת את מה שאני צופה שיקרה. לדוגמה: אני חושבת שאם נשים את הצמח בטמפרטורת החדר הוא לא יגדל כי הוא לא מקבל את התנאים הדרושים לו. אז אני עושה את הניסוי ורואה אם צדקתי או לא. לפעמים טועים שוב ושוב, אבל זה לא מעצבן אותי ואני רק רוצה לדעת עוד ועוד. זו יצירה שלך והתוצאה שלה מלמדת אותך לפעם הבאה וגם גורמת לך לחקור יותר מתוך כיף אמיתי".

אלנתן בן יעקב, מנהל התוכנית "רגבים בבנימין": "כל התלמידים פה היו יכולים להצליח מאוד בכל מקצוע מודרני אחר, אלו נערים שיכלו למצוא את עצמם בישיבות תיכוניות קלאסיות. חלקם התלבטו והחליטו לצמוח מתוך סדר יום תובעני של חקלאי: הם קמים בחמש ורבע בבוקר, מתפללים, נוסעים לשטחים חקלאיים שונים. עובדים משבע עד 12:00 בצהריים, חוזרים לישיבה, מתפללים, לומדים ארבעה שיעורי תיכון ואחר כך שעה וחצי בבית המדרש, ובערב הולכים לחוגים. בעשר וחצי הם כבר נשפכים מעייפות. כל 'עולם התוכן' שגומר לך את הזמן - קיים הרבה פחות אצלם. מהסיבה הזאת החקלאות אצלנו היא לכתחילה לגמרי"
בהייטק לא צריכים אותי, בחקלאות - כן

חי צחור מעפרה בסך הכול בן 14 וכבר מתכנן את הבגרות שלו בחקלאות במסגרת 'רגבים'. לענייני החקלאות הגיע במקרה."בעקבות פינוי הבתים בעמונה, התארחו בבית שלנו שני בני נוער, אחד מהם למד ב'חלוצי דרור' (ישיבה עם מגמה חקלאית בנחלים, נ"ג) ובזכותו התלהבתי מהתחום החקלאי. משם הניצוץ, מה שנקרא. גם אחותי עברה ל'רגבות' (כינוי לתוכנית הבנות של רגבים) וזה חיזק אותי עוד יותר. אחר כך כבר הייתה יותר התלבטות באיזה 'רגבים' להיות... בסוף בחרתי בבנימין החדשה".

מה אתם עושים במגמת חקלאות?

"בחודשיים הראשנים מסקנו זיתים וגזמנו עצי רימון, עבדנו עם חקלאי אחד שיש לו בעיות תקציב ועזרנו לו לחרוש שדה חיטה. בשילה שתלנו כרמים. פעם אחת אפילו נסענו לפתח תקווה למסוק שם זיתים. כן, אנשים לא יודעים, אבל יש חקלאות בפתח תקווה".

למה בחרת בחקלאות בכלל?

"להייטק יש כבר הרבה אנשים. המון בני נוער חושבים שזה מגניב והולכים לשם. עזרה לחקלאי, לדעתי, היא דבר שבאמת צריכים. תחשוב על חקלאים בני שישים שאין להם מי שיקטוף את הפירות, וחבל, הכול נזרק לפח. חוץ מזה, זה ממש כיף. לקום כל בוקר בחמש".

בוא, זה לא נשמע כזה כיף.

"הרבה בני נוער אומרים שאין מצב שהם יעשו את זה, אבל שעות הבקר האלה מה-זה כיפיות. כשאתה קם מוקדם יש לך את כל היום. אתה רענן. ובעבודה אתה מרגיש שאתה עושה משהו מאוד משמעותי. ברור שבהתחלה אתה מת מעייפות בגלל זה ונגמר באחת בצהריים, אבל אחר כך מתרגלים וחיים את זה".

להוריו של חי לא הייתה בעיה שישקיע את שנות הבגרות במגמה חקלאית."הם פשוט מבינים את עניין העשייה למען המולדת", הוא מסביר.

איך החברים בעפרה מגיבים?

"יש לי חברים שהולכים לחקלאות בעיקר בחופש, ככה שאין עליי ביקורת או מבט לא נעים. אבל לדעתי, החקלאות לא מתאימה לכל אחד. מי שבא וזה לא מתאים לו - כנראה עשה טעות. יש חבר'ה שבאים ונושרים. אני מכיר שלושה שנשרו כי העבודה הפיזית בשטח לא התאימה להם, למרות שהם אהבו את הרעיון בהתחלה. בסופו של דבר עומד מבחן החיבור לשטח".

אתה מתעתד לעסוק בעתיד בחקלאות?

"קשה לחשוב על זה עכשיו, אין עוד תכנונים בגיל הזה. השאיפה היא לעשות משהו בתחום החקלאות בעתיד, אבל לא בטוח. יש סיכוי גדול שבסוף יהיה לי מטע כלשהו מאחורי הבית".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
לא כל היקר נוצץ

  הטור של אבינועם הרש....

דרושה: התלמידה המושלמת

  שיראל ללום יוצאת נגד...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם