מבחן אמיר

 10 ivgi
"דרושים עוד עיתונאים שיגנו על ערכיה היהודיים של מדינת ישראל"
אמיר איבגי החל בימים האחרונים להגיש את המהדורה המרכזית של חדשות 20, ועומד להתחיל לשדר גם בגלי צה"ל * לרגל ההזדמנויות החדשות בעבודתו העיתונאית הוא מספר על ההזדמנויות של אנשים מהפריפריה בתקשורת ועל המחיר שהתקשורת בישראל מתחילה לשלם אחרי שנים של הטיה, ומסביר מדוע קמפיין ההדתה הצליח להוציא אותו מהכלים

רועי אהרוני

שני שינויים התרחשו בקריירה של אמיר איבגי בסמיכות מפתיעה, והם עתידים לשנות את הלו"ז היומי שלו. מעתה ישדר איבגי את יומן הצהריים בגלי צה"ל לצד העיתונאית רינה מצליח, ובערב יגיש את מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 20.

איבגי (43), נשוי ואב לשניים, מתגורר בבאר שבע. אף שהוא עובד במרכז הארץ, השינויים החדשים בקריירה לא גורמים לו לעזוב את בירת הדרום לטובת גוש דן. "אני רגיל לחיים על הכביש. אני אוהב מאוד את המגורים בדרום, את השקט. העבודה במרכז, אבל הבית זה הדרום".

הוא עובד בערוץ כבר שנה וחצי, כמגיש התוכנית הלילית "היום הזה", וטוריו המצולמים חורכים לא פעם את הרשת. עתה הוא החל להגיש את מהדורת החדשות של ערוץ 20. שאלתי אותו האם הוא שמח במעבר מ"היום הזה" למהדורת החדשות המרכזית, והוא השיב בחיוב. "אני בא מתחום החדשות, ועשיתי הרבה משדרי חדשות לאורך הקריירה – מחדשות מקומיות ועד הגשת מהדורת 'מבט' בערוץ הראשון. אני חי ונושם חדשות. היום מהדורות החדשות השתנו, ויש בהן יותר ראיונות אולפן, כך שגם בהן יכול המגיש להביא את יכולותיו העיתונאיות לידי ביטוי".

אתה חושב שמהדורת החדשות של ערוץ 20 תהיה בקרוב חלופה לחדשות 2?

"כבר היום היא אלטרנטיבה, במובן הזה שהיא כבר מוצר קיים על המדף שמביא משהו שונה. ערוץ 20 הוא לאומי בהגדרה שלו, והדבר בא לידי ביטוי בדברים שהערוץ בוחר לסקר ובאופן שבו הוא מסקר נושאים שעל סדר היום. דברים הקשורים ללאומיות, למדינה וליחס ליהדות ולמסורת יקבלו מן הסתם יותר ביטוי במהדורת החדשות. הקהל שלנו הוא קהל לאומי-יהודי-מסורתי, ולכן המוצר שאתה צריך להביא לו הוא שונה.

"ברור שנשמח שיהיו יותר צופים, אבל המהדורה הזו עלתה לאוויר בסך הכול לפני שבעה חודשים. לא פשוט לשנות בכמה חודשים הרגלי צפייה של כמה עשורים. רבים רגילים במשך שנים להעביר בשעה שמונה בערב לחדשות 2 – לוקח זמן להזיז אותם לערוצים אחרים. כך היה גם כשערוץ 2 רק החל, אחרי שערוץ 1 היה לבדו בזירה במשך כמה עשורים.

"עוד יותר לא פשוט לשנות הרגלי צפייה בעידן של הטלוויזיה הרב-ערוצית שאנחנו חיים בו, בוודאי בעידן הסמארטפונים. פעם, המשפחה הייתה מתכנסת בסלון בתשע בערב לראות 'מבט', היום צורכים חדשות דרך הסמארטפונים בתוך שנייה, יש אינסוף אפליקציות של חדשות ועוד מקבלים 'פושים' כל רגע".

אז מה באמת הכוח של מהדורה מרכזית בעידן הזה?

"הכוח של מהדורה מרכזית הוא להביא את הזווית האחרת. כאן נכנס הסיפור של ערוץ 20 עם המאפיינים המיוחדים שלו. הרכב הפרשנים בערוץ יהיה בקו מסוים, כי אנחנו כאלה".

בנוגע לסכנות הסגירה שריחפו מעל ערוץ 20 בשנים האחרונות, איבגי מרגיע: "זה כבר מאחורינו. המאבק הגדול של הערוץ היה לקבל רישיון לשדר. מהרגע שניתן רישיון התחלנו לשדר חדשות, ואני מאמין שלאט לאט נוכל להשקיע יותר גם בחדשות וגם בתכנים נוספים, מה שיגוון את הערוץ ויביא אליו קהלים גדולים יותר.

"עם זאת, ערוץ 20, כמו שאר ערוצי הטלוויזיה היום, נמצא תמיד בחוסר ודאות. יש משבר גדול מאוד בשוק הטלוויזיה בישראל".

"המאבק הגדול של ערוץ 20 היה לקבל רישיון לשדר, אז הסכנה הגדולה מאחורינו. מהרגע שניתן רישיון התחלנו לשדר חדשות, ואני מאמין שלאט לאט נוכל עכשיו להשקיע יותר גם בחדשות וגם בתכנים נוספים. עם זאת, ערוץ 20, כמו שאר ערוצי הטלוויזיה היום, נמצא תמיד בחוסר ודאות. יש משבר מאוד גדול בשוק הטלוויזיה בישראל"
אחוות דרומיים עם רינה מצליח

הרזומה העיתונאי של איבגי מתחיל בגיל 12. כבר בהיותו נער כתב בעיתונים מקומיים בעיר הולדתו אילת, ובעיתוני הנוער הארציים "מעריב לנוער" ו"ראש1". הוא אפילו השתתף בתוכנית רדיו לנוער בגלי צה"ל, אולם לא שירת שם בצבא. "רציתי להיות שם, אבל הסיכויים של ילד שגדל בפריפריה להתקבל לגלי צה"ל באותן שנים היו שונים מהסיכויים היום. ניסיתי להתקבל, כמו רבים המנסים בכל שנה, כי זה היה המשך טבעי למה שהתעסקתי בו מגיל צעיר. זה לא הלך, אבל לא מַתּי מזה. זה לא גנז את החלום שלי להמשיך לעסוק בתקשורת, רק דחה אותו לתקופה שאחרי הצבא".

25 שנים לאחר מכן, איבגי מגיע לתוכנית הצהריים של התחנה כעיתונאי מנוסה. "יש רצון גדול מאוד של מפקד גלי צה"ל הנוכחי, שמעון אלקבץ, לגוון את הקולות של מגישי תוכניות האקטואליה. אני חושב שהקול שלי ומה שאני מביא עונים על הצורך שלו. אלקבץ רוצה לגוון את התחנה בכל מיני תחומים. אתה רואה במתגייסים החדשים לגלי צה"ל שמגיעים לקורס הכתבים הצעירים מגוון רחב בהרבה ממה שראית לפני כמה שנים. זה מהלך יפה וחשוב".

כניסתו של איבגי לתחנה, שהואשמה לא פעם בהטיה חזקה שמאלה, היא שינוי מרענן, שכמובן גררה גם ביקורות מצד גורמים שהזיזו להם את הגבינה. אך איבגי מסרב להתרגש. "אלו דברים שוליים ביחס לחשיבות שאני רואה במהלך עצמו. בכל פעם שאיש תקשורת נכנס לכלי תקשורת יהיה מי שידבר, וזה בסדר. התפקיד שלי הוא לעבוד ולעשות עיתונות, ומי שרוצה להתבכיין – שיתבכיין".

יש חשש להצטייר כעלה תאנה, ככזה שנותנים לו מיקרופון אבל לא יד חופשית או הדהוד של הסקופים שלו?

"אני חלק משינוי שמפקד גלי צה"ל מבקש לעשות, ואני בטוח שהכוונות שלו טובות ושהוא באמת רוצה לגוון את הקול של גלי צה"ל. יש כאן מהלך הדדי מבחינתי ומבחינת התחנה. אני לא הולך לנופף במשהו. יש לי המחשבות שלי והדרך שבה אני רואה דברים, כמו כל עיתונאי בתקשורת, וכל אחד עושה את עבודתו העיתונאית".

איבגי מאמין שהחיבור עם רינה מצליח יוליד מפגש מעניין. "שנינו באר-שבעים, אז תהיה אחוות דרומיים", הוא אומר בחיוך. "גם זה חלק מהגיוון התקשורתי: עיתונאים מהפריפריה. להיוולד בפריפריה, לגדול בה ולגור בה, זה משהו שמעצב אצלך מחשבה שונה לחלוטין ביחס להרבה מאוד נושאים שבהם החברה הישראלית עסוקה. זה משפיע גם על האופן שבו אתה שואל שאלות ועל התחומים שמעניינים אותך. זה חלק מהגיוון שצריך להיות בתקשורת אם אנחנו רוצים תקשורת מגוונת באמת".

עדיין יש חסמים המונעים מאנשים מהפריפריה להיכנס לתקשורת המיינסטרים?

"אני חושב שהרבה פחות, בעיקר בשל ההבנה של התקשורת שהיא חייבת את הגיוון כדי לענות באמת לצרכים של הקהל. היא מבינה שהיא לא יכולה להמשיך ולהשמיע את אותה תקשורת תל אביבית חד-גונית".

מאיזה כיסא אתה חושב שתהיה לך השפעה גדולה יותר, שדר היומן בגל"צ או מגיש המהדורה המרכזית בערוץ 20?

"עוד לא התחלתי לשדר בגלי צה"ל כך שאני לא יכול לדעת מה ההד שיהיה לדברים. לדברים שאני עושה בערוץ 20, לשמחתי, יש הד חזק מאוד. אני חושב שככל שאמשיך להיות מי שאני, תהיה לי השפעה גדולה יותר. לא משנה לאן אתה הולך – כל עוד אתה מביא את האמונות שלך ומחובר לשורשים שלך".

עדיין יש הטיה שמאלה, אבל אנחנו בכיוון הנכון

איבגי ידוע כמי שלא פעם מבקר את התקשורת בטוריו המצולמים על סיקור מוטה או חד-צדדי. "מחקרים מצביעים על כך שכלי התקשורת המרכזיים בישראל סובלים מחד-גוניות ומהטיה פוליטית", הוא אומר. "זה צריך להשתנות".

כלומר, מגישי חדשות צריכים להשאיר את דעותיהם בבית?

"אני לא יכול להחיל על אחרים את מה שאני לא רוצה להחיל על עצמי. אין לי בעיה שכל עיתונאי ימשיך להחזיק בדעותיו ובאמונותיו, אבל שהתוצר הסופי לקהל בבית יהיה מגוון, מאוזן ומשקף את החברה הישראלית באופן אמיתי.

"נניח בסיקור התקשורתי על סוגיית ההדתה, ברוב המקרים תמצא זעקות שבר וידביקו לכל פרשה את הכינוי 'כפייה דתית'. אתה תמצא הרבה פחות עיתונאים, מגישים או כתבים שמגינים על ערכיה היהודיים של מדינת ישראל, וזה חסר לי.

"בסוגיות הפוליטיות של שמאל-ימין מתחיל להיות יותר גיוון, מתוך אותה הבנה של התקשורת שצריך לגוון – למשל את היושבים בפאנלים, אבל עדיין יש הטיה חזקה שמאלה. בשנים האחרונות יש ניסיון לשקף גם את הצד הימני. לא תמיד בהצלחה, אבל אנחנו בכיוון".

התקשורת הימנית אמורה להיות אובייקטיבית או לאזן לכיוון השני?

"אין דבר כזה תקשורת אובייקטיבית. לכל עיתונאי יש דעות, גם ברגע שהוא אוחז בעט או במיקרופון, וזה בסדר. אבל אני חושב שהתקשורת אמורה להכיל את שתי הדעות. התקשורת צריכה להיצמד יותר לעובדות, להביא את התמונה המלאה ולהחזיר לעצמה את הממלכתיות שהיא איבדה במהלך השנים".

האם תקשורת ממלכתית לא פוגעת בביקורתיות הנדרשת לעיתונות?

"אני לא חושב שממלכתיות באה במקום ביקורתיות. לא צריך להיות בוטה ולא מוטה כדי להביא סיפור או להשמיע ביקורת כלפי הממשלה או הפוליטיקאים. הכול צריך להיעשות בדרך ארץ, דבר שקשה לומר שנעשה היום".

בגלל הדברים האלה אמון הציבור בתקשורת בירידה?

"לפי הסקרים שנערכים לאורך השנים, האמון של הציבור בתקשורת נמצא במגמת ירידה מסוימת. אני חושב שזה בעיקר בגלל חוסר הגיוון בתקשורת, וגם בגלל ההטיה הפוליטית המאוד חריפה שהייתה בתקשורת לאורך השנים. עכשיו התקשורת משלמת על זה את המחיר".

"אני לא יכול להחיל על אחרים את מה שאני לא רוצה להחיל על עצמי. אין לי בעיה שכל עיתונאי ימשיך להחזיק בדעותיו ובאמונותיו, אבל שהתוצר הסופי לקהל בבית יהיה מגוון, מאוזן ומשקף את החברה הישראלית באופן אמיתי. נניח בסיקור התקשורתי על סוגיית ההדתה, ברוב המקרים תמצא זעקות שבר וידביקו לכל פרשה את הכינוי 'כפייה דתית'. אתה תמצא הרבה פחות עיתונאים, מגישים או כתבים שמגינים על ערכיה היהודיים של מדינת ישראל, וזה חסר לי"
"פשוט התכווצתי מזעזוע"

איבגי הוא אחד הלוחמים המרכזיים בתקשורת נגד קמפיין ההדתה, כולל כמה וכמה חשיפות בנושא. כשאני מעלה את הנושא, קשה שלא להבחין עד כמה הוא מרגיז אותו. "מחוללי הקמפיין הזה – הפורום החילוני וארגונים נוספים מהסוג הזה – פוחדים מהדת ורוצים לפגוע בזהות היהודית כפי שהיא קיימת במערכת החינוך ובמרחב הציבורי.

"הפורום החילוני הוא גוף שרוצה להיכנס לפוליטיקה, והוא חושב שזו הדרך להביא אליו מצביעים. לדעתי, הם לא רוכבים על פחד קיים אלא בעיקר מייצרים פחד, וגם זה לא אצל הרבה אנשים. זו קבוצה קטנה אבל מאוד קולנית. אני לא חושב שיש להם השפעה משמעותית. רוב התגובות בציבור הן נגד הקמפיין".

אולי אנחנו עושים טעות שאנחנו נותנים לזה במה?

"קורים בקמפיין הזה דברים חמורים, ואתה לא יכול לשבת מנגד. אני חושב שזה תהליך רע מאוד. לפני הכול אנחנו מדינה יהודית. כשנותנים קנסות לדוכן תפילין במקום היחיד בעולם שבו יהודי אמור להניח תפילין באופן חופשי בלי לפחד – אותי זה מזעזע".

איבגי עצמו גדל בבית מסורתי. "ההורים שומרי שבת, אבא שלי חובש כיפה, גם אני חבשתי כיפה עד גיל מסוים. המשפחה מחוברת מאוד למסורת. בחיי הבוגרים אני חילוני, ועדיין נשארתי מחובר מאוד למסורת".

יש דברים שגם המסורתי יחשוב שמדובר בהדתה שעוברת את הגבול?

"אין היום שום בית ספר במדינת ישראל שעובר את הגבול. אלו פרובוקציות של אנשי קמפיין ההדתה. אנחנו יודעים מהם התכנים של הזרם הממלכתי, אני גדלתי והתחנכתי בו לאורך השנים. במובנים מסוימים, בתקופה שלי למדנו הרבה יותר תכנים יהודיים ממה שלומדים היום. לדעתי אין היום במדינת ישראל תהליך של הדתה, אלא להפך: יש תהליך של החלנה".

מה אתה חושב על דבריה של ח"כ מרב מיכאלי על ההדתה שעושות בנות השירות הלאומי?

"אני חושב שהמפעל של השירות הלאומי הוא אחד הדברים הכי מבורכים שקרו במדינת ישראל לאורך השנים. כששמעתי אותה אומרת שבנות השירות מסיתות את הנוער, פשוט התכווצתי מזעזוע. בנות שבאות לשרת את המדינה ולתרום לה, שעושות דברים מופלאים בכל כך הרבה תחומים ואפשר למצוא אותן בכל מקום שצריך בחברה הישראלית – איך את יכולה להגיד עליהן את הדברים הנוראיים האלה?זה בלתי נתפס בעיניי.

"אנחנו אנשים בוגרים, וכל אחד יודע לזהות מה טוב ומה לא. מי שלא רוצה שהילדים שלו יראו קידוש בשבת, כך יהיה, ולא יעזור כמה בנות השירות ידברו על כך בבית הספר.

"לדעתי המסורתיים הם הרוב במדינה, ולא החילונים. למרות זאת, הקול שלהם לא נשמע בסיפור הזה, וחבל. הייתי רוצה לראות יותר מסורתיים שיוצאים נגד הקמפיין הזה. מדובר בזהות היהודית של מדינת ישראל. אם לא ננהל היום את המאבק הזה כמו שצריך, אתה לא תראה יותר את ילדינו עושים קבלת שבת בבית הספר או לומדים על חגים ומורשת יהודית, ואנה אנו באים? אילו פנים יהיו לנו בעוד כמה עשורים? זה בעיניי המאבק הכי חשוב היום בחברה הישראלית: לשמור על הזהות היהודית של מדינת ישראל".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבת של מי?

  מאמר מאת איתמר סג"ל

אז למה מצווה ועושה

  מאמר מאת יאיר שח"ל,...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם