לא חיים בסרט

 m 6 avot
"כשאני מדברת עם אדם חילוני על ארץ ישראל, דווקא רזי התורה נוגעים בו"
אחרי כל כך הרבה סרטי "שטחים כבושים" שחרכו את מסכי הסינמטק בתל אביב, מגיע "דרך האבות" ופועל אחרת לחלוטין. לא רק שבניגוד לקודמיו הוא מביא באופן מוצהר נקודת מבט ימנית, אלא שהפעם זו תפיסת עולם אמונית במובן הכי ישיר של המילה. אפילו תורת הסוד מבצבצת לה לא אחת * הצצת טרום-בכורה לסרטה של היוצרת טלי אוחיון, שהולך לטלטל השבוע את הסינמטק

רועי אהרוני

"דרך האבות" מטייל לאורכה של דרך האבות הקדומה, רק על תוואי כביש 60. הוא מתמקד בעיקר בשני מקומות מרכזיים: חברון ושכם. היוצרת, טלי אוחיון, מסבירה שזהו המשך מתבקש לסרטה "אבן השתייה" שעסק בהר הבית – שכן הר הבית, מערת המכפלה וקבר יוסף הם שלושת המקומות שלפי המדרש "אין אומות העולם יכולין להונות את ישראל לומר גזולים הן בידכם", מאחר שנקנו בכסף מלא בידי אבותינו.

אוחיון מתארת את עצמה כמי שעד גיל 37 הייתה "חילונית מבית מסורתי", ומגיל 18 היא חיה ויוצרת בתל אביב. "חזרתי בתשובה דווקא דרך האוניברסיטה", היא מספרת. "הלכתי ללמוד תואר שני בפילוסופיה יהודית, וכבר בשיעור השני במבוא לקבלה, שהעביר חוקר קבלה חילוני, הבנתי שאני רוצה לקיים את כל המצוות.

"הייתה לי אמונה כל הזמן, אבל לא היה לי הסבר משכנע למה לא להדליק אור בשבת למשל. כלומר כל טעמי המצוות ששמעתי עד אז, טעמים פסיכולוגיים, חברתיים או פיזיולוגיים, פחות שכנעו אותי. דווקא הטעמים מכיוון תורת הסוד – שיש השפעה של האדם על עולמות עליונים ובכך הורדת שפע בחזרה לעולם הזה – גרמו לי לקיים מצוות".

התקרבותה לתורת הסוד הניעה מאותו רגע ואילך חלק נכבד מהעשייה הקולנועית שלה. סרטים אלו, כמו גם הסרט הזה, הם ניסיון להנגיש רעיונות עמוקים ממדרשי חז"ל לקהל הצופה. לא בדיוק מה שהעמיתים שלה בתל אביב רגילים אליו. "יש מקומות שבהם אני נראית הזויה", מודה אוחיון, "במיוחד אם הנושאים הם הר הבית או ההתיישבות, שהם 'מוקצים' בחברה שבה אני יוצרת. יש אנשים עוינים יותר וקרנות שקשה לעבוד איתן, ואף על פי כן קיבלתי מימון מקרן 'מקור'. עם החברים האישיים, כמה שהם רחוקים מאמונותיי ומתפיסת עולמי, השכלנו לשמור על חברות לאורך השנים ולכבד את אי ההסכמה בינינו.

"הניסיון שלי מראה שאמנם יש אנשים שיכולים לצאת מסרט בגלל שבחרתי לראיין אישיות מסוימת, הנתפסת כקיצונית בדעותיה, אולם אחרים אומרים שדווקא אותה אישיות גרמה להם להסתכל על הדברים בצורה אחרת.

"הנמען של הסרטים שלי הוא הקהל החילוני, למרות שאני יודעת שהקהל הדתי מאוד ייהנה מהם. אני רוצה להעביר את המסרים דווקא לעולם שבו הם בדרך כלל מעוררים אנטגוניזם. אני רוצה לגרום לצופה הרחוק להתאהב ולהתרגש מארץ ישראל, להבין לעומק את ההבדל בינה לשאר הארצות ומכאן לתפוס את הייעוד והמשמעות שלנו כאן".

"יש מקומות שבהם אני נראית הזויה, במיוחד אם הנושאים הם הר הבית או ההתיישבות, שהם 'מוקצים' בחברה שבה אני יוצרת. יש אנשים עוינים יותר וקרנות שקשה לעבוד איתן. עם החברים האישיים, כמה שהם רחוקים מאמונותיי ומתפיסת עולמי, השכלנו לשמור על חברות לאורך השנים ולכבד את אי ההסכמה בינינו"
דו-קיום אמיתי

באופן לא מפתיע ההשלכות הכלכליות של הבחירה שעשתה אוחיון התבררו כלא פשוטות בעולם הקולנוע הישראלי. "ידעתי שברגע שאני עוסקת בהיבטים הפוליטיים, אני גוזרת על עצמי חוסר מימון כמעט מוחלט לעשיית הסרט", היא אומרת. "אין מה לעשות, מי ששולט בתרבות מחזיקת בדעות המנוגדות לאחיזה בהתיישבות. באופן טבעי, אנשים נותנים כסף לסרט שקרוב לליבם. לאנשי קרן 'המקור', שאיתם עברתי תהליך של שנים, היו אומץ ויושרה מקצועית שגרמו להם לתת כסף לסרט כשהם יודעים שהוועדה האומנותית וכל התעשייה פחות מחוברים לתוכן ולאמירה שלו".

אוחיון מציינת שני חידושים שהסרט מחדש במישור הפוליטי. "קודם כול, הקהל יופתע לגלות שהימניים שאני מביאה הם שוחרי שלום, המקיימים דו-קיום אמיתי בפועל – חברתי, כלכלי, מעשי; הרבה יותר מהדיבורים הגבוהים של אנשי השמאל יפי הנפש שרוצים לשים גדר – 'הם שם ואנחנו פה'.

"כדוגמה לכך אני מציגה בחברון את נעם ארנון ואת אשרף ג'עברי, המובילים יחדיו תהליכים עסקיים וחברתיים משמעותיים מאוד בעיר. מתקיים שם חופש פולחן שבמסגרתו המוסלמים והיהודים מתפללים אלה לצד אלה, ואף מוותרים על ימי תפילה בחגים משמעותיים לצד השני, כדי לאפשר חלל תפילה גדול יותר. בניגוד לדרך שבה חברון מצטיירת בתקשורת, אני חושבת שהיא דווקא יכולה להיות מודל לשיתוף פעולה לשאר שטחי סי.

"בנוסף, הסרט מביא מרואיינים ערבים בעלי מעמד משמעותי, המביעים קול שבקושי נשמע: רצון להיות תחת ריבונות יהודית, לפחות בשטחי סי. לא מתוך שלום אוטופי, אלא מתוך שלום פרקטי וכלכלי".

את מראיינת בסרט את אשרף ג'עברי ובאסם עיד שמביעים את העמדה הזו. מדובר בתופעה נרחבת?

"אני חושבת שמדובר בייצוג של קול ערבי נרחב. אני יכולה גם להעיד ששוחחתי עם עוד מרואיינים, אך הם חששו מהחשיפה, ביניהם שייח' אחד שהסביר לי מדוע רצונו לריבונות ישראלית אינו מתנגש עם אמונתו. השייח' מייצג עמדה של ציבור רחב שחושש להביע את דעתו. לא כולם חזקים או חסינים כמו אשרף ג'עברי, שמגיע מחמולה חזקה מאוד בחברון, או כמו באסם עיד שקיבל חסינות אמריקנית.

"אני מעריכה שתהיה ביקורת על כך שהסרט הוא סובייקטיבי הנעשה מנקודת מבט ימנית-דתית. זה נכון. הסרט שלי הוא תשובת המשקל לכל הסרטים בנושא ההתיישבות שהיו עד כה, שגם הם נעשו מנקודת מבט אחת – רק ההפוכה. בסרטים הללו בדרך כלל לא נתנו פתחון פה לאנשים כמו המרואיינים שלי, ואם כבר נתנו – הוא היה לקוני מאוד. גם כשהבאתי נקודת מבט שמאלנית – היא נקודה פנים-תורנית, מהכיוון החרדי. כל הצדדים המובאים בסרט מגיעים מתוך התורה, מכיוון שרוב הצופים לא נחשפים לדעות הללו ולעומק תפיסת העולם התורנית ביחס לארץ ישראל".

הסתכלות חדשה

לפני כארבע שנים התגלגל לידיה ספרו של מוטי קרפל "המהפכה האמונית", אוחיון ידעה שהיא חייבת להשיג אותו כמרואיין. נועם ארנון היה כמעט ברור מאליו. אבל היה לה חשוב גם להביא נשים שהן חלק בלתי נפרד ממהפכת ההתיישבות – כמו שגם אומרת שרונה רן בסרט: "בסופו של דבר, איפה שעוברים חבלי הכביסה, שם יעבור הגבול".

מדוע בחרת לפתוח את הסרט דווקא באמירה של מוטי קרפל שהציונות מתה?

"כי זו נקודת המוצא. אין מה שיחזיק היום את הציונות ללא המשמעות התורנית. היה לי חשוב להתחיל בזה שהציונות במובנה ההיסטורי סיימה את תפקידה, ומה שהצופים הולכים לראות בסרט הוא קומה חדשה של ציונות עם רוח יהודית".

מה הסרט יכול לחדש למי שמכיר מקרוב את ההתיישבות?

"אני חושבת שרק בתקופה האחרונה הציונות הדתית מתחילה להתעסק בהיבטים המדרשיים ובתורת הסוד בכל הקשור למפעל חייהם. עד עכשיו העיסוק היה בעיקר ריאליסטי, וגם רוב ההסברה עוסקת בענייני אסטרטגיה וביטחון. יש מרואיינים שאמרו לי – אל תדברי איתנו על תורת הסוד, עזבי אותנו ממדרשים על עולם התוהו או על פתח גן עדן; בואי נדבר היסטוריה ופוליטיקה. יש חשש מתורת הסוד, חוששים שזה רק יבלבל את הציבור הכללי או שייתפס כהזוי. אני חושבת להפך: כשאני מדברת אל אדם חילוני, דווקא רזי התורה יכולים לגעת בלבבות".

הבכורה תתקיים ביום שלישי י"ז בטבת (25.12) בסינמטק תל אביב. הקרנות קרובות ביום רביעי כ"ב בטבת (30.12) בסינמטק ירושלים וביום שני כ"ג בטבת (31.12) בסינמטק תל אביב. כמו כן מתוכננות הקרנות של האגף לתרבות תורנית בקהילות השונות. להזמנת הקרנות כולל מפגש יוצר:This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it. ; 052-2846954.

 

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
בג"ץ מנסה לחנך אותנו

  מאמר מאת ברלה קרומבי

חמש שנים חלפו

  הרב ליאור אנגלמן נזכר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם