"התנתקות נוספת לא תהיה"

 8 levin
"כפי שאני מכיר את הליכוד של היום, התנתקות נוספת לא תהיה"
שבוע מלא תהפוכות עבר על השר יריב לוין: ביום ראשון התבשר כי הוא לא רק שר התיירות אלא גם שר הקליטה, וביום שני התברר שהולכים לבחירות * השר לוין מספר לנו מדוע עכשיו זה כבר לא חוסר אחריות ללכת לבחירות, ומה לדעתו תהיה הסוגיה העיקרית בהן * את משרד הקליטה לא יספיק לקדם, אבל הוא עוד רוצה להספיק לסיים חלק מתוכניותיו במשרד התיירות, ביניהן רכבל לכותל ושביל ישראל המזרחי * הוא מציין את הדבר החשוב ביותר שבו הממשלה הנוכחית לא טיפלה מספיק, מביע את דעתו על תפקודה של השרה שקד במשרד המשפטים ומבטיח: אנחנו נחזור לגוש קטיף

ארנון סגל

הליכוד הוא משפחה, לפחות בכל הנוגע לשר התיירות יריב לוין (49). הוא עצמו גדל על ברכיו של ראש הממשלה המנוח מנחם בגין במובן הכי פיזי שיכול להיות – בגין שימש סנדק בברית המילה שלו. אשתו יפעת היא בתו של חבר הכנסת לשעבר מהליכוד יעקב שמאי ז"ל. דוֹד-אימו של השר לוין, אליהו לנקין, היה מפקד אוניית האצ"ל אלטלנה, ועם קום המדינה כיהן כחבר הכנסת הראשונה מטעם מפלגת חירות של בגין.

אחרי שסיים שירות צבאי ביחידה 8200 כמתרגם מערבית, עמל לוין במשך כמה שנים על הוצאה לאור של מילון עברי-ערבי-אנגלי למונחים כלכליים, מילון שמצוי כיום בספריות המובילות בתחום בכל העולם. במקביל לכך החליט להצטרף לליכוד ולפעילות הציבורית. כבר 28 שנים הוא שם. למרכז הליכוד נבחר בשנת 1992. מאוחר יותר התמנה לראש סניף הליכוד במודיעין, אחר כך הצטרף לארגון צעירי הליכוד ואט אט פילס את דרכו במעלה פירמידת התפקידים במפלגה. בזמן משאל המתפקדים בליכוד על קיום תוכנית ההתנתקות שימש לוין כנציג מתנגדי הגירוש בוועדת הפיקוח על המשאל.

לזוג לוין שלושה ילדים והמשפחה מתגוררת במודיעין. אשתו של יריב, יפעת, משמשת סגנית מנהלת שיווק ברשת של מרכזי ספורט. כבר כמעט עשור לוין בכנסת, וקרוב לארבע שנים הוא מכהן בתפקיד שר. גם בקדנציות הקודמות הספיק לשמש במגוון תפקידים. בכנסת הקודמת שימש יו"ר הקואליציה, יו"ר סיעת הליכוד ויו"ר ועדת החוץ והביטחון. כחבר כנסת מהמניין הספיק לוין להעביר 78 חוקים, ארבעים מתוכם בקדנציה הראשונה שלו – שיא של כל הזמנים לחבר כנסת.

"בין החוקים החשובים שהעברתי נמצאים החוק ששלל את הפנסיה מעזמי בשארה (חבר כנסת ערבי שנחשד בריגול ובסיוע לחיזבאללה ונמלט לקטאר. א"ס), חוק שהגדיל באופן משמעותי את הסיוע למעוטי יכולת וחוק שהקים מאגר מידע משולב של התחבורה הציבורית, כולל השלטים שרואים כיום בתחנות ומודיעים כמה זמן נותר עד להגעת הקו. הובלתי את חקיקת חוק משאל העם בכנסת ה-18 ואת הפיכתו לחוק יסוד בכנסת ה-19. מבחינתי זה החוק הכי משמעותי שהעברתי, והכול במטרה לשמור על ארץ ישראל, להימנע ממחטפים של ויתורים על בסיס רוב קואליציוני מזדמן. כיום אין אפשרות לוותר על שטח משטחי הארץ בלי לקיים על כך משאל עם. בקדנציה הנוכחית הובלתי מצד הממשלה את העברת חוק הלאום, בעבודה משותפת עם ח"כ אבי דיכטר שיזם את החוק".

השבוע הוחלט למנות את יריב לוין בנוסף לשאר תפקידיו גם לתפקיד ממלא מקום שר הקליטה. רגע אחר כך הוחלט להקדים את הבחירות. שאלנו את לוין מה חשב על ההחלטה המפתיעה למרות הכול להקדים את ההליכה לבוחר.

"ודאי שלא רצינו בזה", משיב לוין. "רצינו להשלים את הקדנציה, אבל בניגוד למה שקרה לפני חודש וקצת, כשראש הממשלה עשה כל מאמץ למנוע את הקדמת הבחירות בגלל הרצון להשלים את מבצע החיסול של מנהרות חיזבאללה, היום כשהמבצע הזה הושלם ההליכה לבחירות לא תגרום את הנזק שהייתה עלולה לגרום אז. משעה שכלל השותפות הקואליציוניות היו בדעה שקשה להעביר כעת חוקים ולהתנהל במציאות הנוכחית בכנסת, היה נכון ללכת לבחירות. חשובה העובדה שהוסכם על בחירות מהירות".

מה להערכתך יהיה נושא הבחירות?

"השאלה העיקרית בבחירות האלה היא אחת: האם לתת לראש הממשלה נתניהו להמשיך להוביל את המדינה בדרך שעשה זאת עד עכשיו. מי שרוצה לתת לו גיבוי אמיתי כדי שיוכל להמשיך לנהל את המדינה מתוך התעסקות בנושאים החשובים באמת, ולא רק לעסוק כל הזמן בכיבוי שרפות שנוצרות בידי רסיסי מפלגות, הדרך היחידה להשיג זאת היא תמיכה בליכוד".

מה תוכל לעשות במשרד הקליטה בזמן קצר כל כך?

"המינוי שלי יסתיים בעוד חודש וחצי וברור שבזמן קצר כל כך ובתקופת בחירות על כל המגבלות הכרוכות בה – אין לצערי אפשרות לבצע שינויים כמו אלו שעשינו במשרד התיירות. בעוד חודש וחצי יצטרכו למנות שר קבוע בהצבעה בכנסת – דבר שלהערכתי לא יתאפשר בתנאים הנוכחיים, או שייווצר מצב אבסורדי שבו לא יהיה שר במשרד. זה לא מצב תקין אבל זה המצב, ולכן אני אמנם אעשה מאמץ ואם אוכל לקבל החלטות חשובות בנושא הזה שהוא בליבת הציונות אעשה זאת – אבל מעבר לכך אני מוגבל".

"לאיילת שקד הרבה מאוד הישגים, היא בהחלט הביאה רוח אחרת, הרבה יותר טובה, למשרד המשפטים. לצד זאת עומדות משימות שעדיין מוכרחים לבצע. אני מאמין שאת מערכת המשפט נתקן לא במינוי כזה או אחר ולא בטיפול נקודתי, אלא יש לבצע בו שינוי יסודי עמוק. בין שאר הצעדים הנחוצים: הורדת גיל הפרישה של השופטים והשוואתו לזה של כלל המשק, מה שיביא לחילוף דורות מלא בבית המשפט באופן מיידי"

 

האשם בנו

"מה שהניע אותי להיכנס לחיים הפוליטיים הוא בראש ובראשונה המאבק על שלמות הארץ", אומר השר לוין. "כדי להצליח במאבק הזה, שהוא קשה מאוד, אבן הנגף הגדולה ביותר שיש להתגבר עליה היא התנהלות מערכת המשפט. זו התנהלות מקוממת בהרבה מאוד הקשרים, שגם גורמת לבירוקרטיה הבלתי נסבלת שקיימת פה. בכלל, מדובר בתופעה אנטי-דמוקרטית. קומץ שופטים מנסה לכפות את הערכים שלו, ערכי שמאל ואפילו שמאל קיצוני, על כלל הציבור.

"אני עצמי עושה מאמצים עצומים כבר שנים ללמוד איך מחוקקים חוק חוקתי, ובינתיים לא הצלחתי", ממשיך השר בציניות. "מישהו החליט שהחוקים שלי לא חוקתיים. בכל פעם כזו אני מבקש מהשופטים להראות לי ולו סעיף מה'חוקה' הזו שהם מתבססים עליה, כדי ללמוד ולהבין איך הם יודעים מה חוקתי ומה לא. ברור שזו שערורייה שאין כדוגמתה. קבוצה נטלה לעצמה את הסמכות להחליט מה בסדר ומה לא, על פי סך של כללים שאיש מאיתנו לא יודע מהו ובטח לא אישר אותו.

"בכל מדינה דמוקרטית, כאשר רוצים לכונן חוקה מתקיים על כך דיון ציבורי רחב. זה צריך לעבור בפרלמנט ברוב מוחלט ולהיות מאושר במשאל עם. אצלנו שום דבר מכל זה לא קרה. בשנת 1992 עבר בכנסת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ושופטי בג"ץ בונים עליו תילי תילים של פרשנות, כאילו מדובר בחוקה מחייבת שגם מאפשרת לבית המשפט לפסול חוקים. החוק הזה עבר ברוב של 32 נגד 21. כלומר, יותר ממחצית חברי הכנסת אפילו לא השתתפו בהצבעה, וזה מעיד שאף לא אחד העלה בדעתו שנקבעת כאן נורמה חוקתית".

אולי האשם הוא בממשלת הימין שמאפשרת לבית המשפט להמשיך לעשות זאת ולא בולמת אותו.

"ללא ספק. בעיניי, אם יש דבר שלא עשינו בו די – זה העניין הזה. יש לבצע שינוי מהותי במערכת המשפט. כאשר התנהל המשא ומתן הקואליציוני ניסיתי לשכנע את כל השותפות שלא להסכים לווטו שהטיל השר כחלון על שינויים במערכת המשפט, ולהפך – להתכנס תחת הסכמה על שורת שינויים יסודיים ובראשם שינוי שיטת בחירת השופטים. בעיניי זה הדבר החשוב ביותר שצריך להיעשות שם: להוציא את השופטים מהוועדה לבחירת שופטים או לפחות להקטין את כוחם בוועדה. לצערי הרב, כל מרכיבי הקואליציה החליטו לוותר על הדרישה הזו, וזה חבל מאוד.

"אחד הדברים המרכזיים שצריך יהיה להיאבק עליהם בקדנציה הבאה הוא לטפל בעניין הזה טיפול עומק. הגיע הזמן. נצטרך עדיין להתמודד בחזית הבינלאומית והמדינית, אבל לפחות לא ניאלץ להתמודד במקביל גם בחזית הפנימית הבלתי נסבלת הזו. הערכים שהשופטים מתבססים עליהם מבטאים מוסר מעוות. למשל, התפיסה שזכויותיו של מי שגנב את הגבול והסתנן לארץ באופן בלתי חוקי חשובות יותר מהזכות של אזרחי המדינה לחיים נורמליים בשכונה. זה ההפך הגמור מזכויות אדם ומוסר.

"או לדוגמה, כאשר עומדים על קוצו של יו"ד ומורים להרוס בתים שלמים בנתיב האבות בגלל חריגה של כמה סנטימטרים, ומנגד מול בנייה ערבית בהיקפים אדירים המערכת כמעט לא עושים דבר. מכיוון ששינוי מערכת המשפט הוא המשימה החשובה ביותר בעיניי, אינני מסתיר את העובדה שאשמח לכהן כשר המשפטים ביום מן הימים".

טיסה ישירה מגואנגג'ואו

מעבר לענייני מערכת המשפט שמסעירים את השר ואלו השוטפים שעל סדר היום הכללי, יש ללוין לא מעט מה לבשר גם בענייני משרדו: "כשנכנסתי לתפקידי המציאות במשרד הייתה קיפאון. בשנת 2010 הגיעו ארצה 2.8 מיליון תיירים, וגם בשנת 2015, שבה נכנסתי לתפקיד, עמד מספר התיירים הנכנסים על 2.8 מיליון. ביצענו בתחום הזה שורת שינויים. בעבר המשרד שיווק את ישראל כיעד לקהל של צליינים, כלומר כאלה שמגיעים לביקור דתי בארץ, אך מדובר בקהל מצומצם מבחינת ההיקף שלו, ובנוסף זהו ציבור שאיננו אמיד. פעמים רבות אין להם כלל משאבים לבוא ארצה, וגם אם יש להם – הם אינם מוציאים כמעט כסף כשהם כבר מגיעים לכאן.

"קהל התיירים הגדול והמרכזי שהוא בעל פוטנציאל להגיע ארצה לביקור – דומה לרובנו המוחלט, שנוסע לחו"ל כדי לטייל ולצאת לנופש. לאור התובנה הזו ביצענו שינוי גדול בדרך הפעולה והתחלנו לשווק את ישראל בעולם כיעד לחופשה, עם ערך נוסף בצורת האפשרות לבקר במקומות הקדושים. אמרנו בפרסומים שלנו: בואו למקום שיש בו מזג אוויר מצוין, חופי ים, אוכל טוב וטבע מדהים, ותרוויחו באותו כרטיס גם את הגשמת החלום לבקר באתרים ההיסטוריים ובמקומות הקדושים. כלומר, הצענו חבילה שאולי יקרה יותר ממה שתייר יקבל אם ילך לנפוש על חוף בקפריסין או במצרים, אבל בעלת משמעות ערכית עצומה שמצדיקה את פער המחירים.

"קיימנו עבודה ממושכת עם חברות תעופה ובעקבותיה פתחנו כשבעים קווי תעופה חדשים לארץ, גם לאילת וגם לנתב"ג. לאילת הגיעו עד 2015 ארבע טיסות שבועיות בחורף, והיום צמחנו ליותר מחמישים טיסות בכל שבוע. אם בשבוע חורף היו מגיעים אז לעיר 500 תיירים, היום בכל שבוע כזה נוחתים בין 5,000 ל-9,000 תיירים.

"התוצאה של כל הפעולות האלה ורבות אחרות היא שבעוד ב-2016 הגיעו ארצה 2.9 מיליון תיירים, ב-2017 המספר זינק ל-3.6 מיליון תיירים והשנה כבר נגיע לארבעה מיליון. מעטים המקרים בעולם של צמיחה תיירותית בשיעור כזה. צריך לזכור שמיליון תיירים מכניסים למשק 5.5 מיליארד שקלים. ארבעה מיליון תיירים פירושם הכנסה של 22 מיליארד שקלים. מעבר להיבט הכספי, מי שהגיע לכאן הופך לשגריר הטוב ביותר של ישראל.

"אנחנו שמים דגש חזק על הגברת התיירות ביהודה ובשומרון, ואכן קיימת עלייה דרמטית במספר התיירים שמגיעים לשם. מדובר בעיקר בתיירות פנים-ישראלית, אבל מעניין לראות שגם זרים מגיעים במספרים בלתי מבוטלים. לשורת אתרים ביהודה ובשומרון כדוגמת שילה הקדומה, קסר אל-יהוד (אתר המזוהה כמקום חציית בני ישראל את הירדן מול יריחו, א"ס) ומערת המכפלה, מגיעים מאות אלפים בכל שנה. מתרחש גידול עצום במספר העסקים התיירותיים בשומרון, בדרום הר חברון, בגוש עציון, בבנימין, בים המלח ובבקעת הירדן. התיירות הפכה שם למנוע כלכלי משמעותי. זו גם הדרך הטובה ביותר לחשוף את האמת על יהודה ושומרון".

3,000 איש בשעה על הרכבל לכותל

"בעבר התמקד משרד התיירות במיזמים קטנים כדוגמת שיפוץ רחוב או מבנה, והתוצאה הייתה שנוצר פער גדול בתחום התשתיות, שעדיין רחוקות מלהתאים לקליטת תנועה הולכת וגוברת של תיירים. הדוגמה המובהקת ביותר היא בכל מה שקשור לכותל. ההגעה אליו קשה מאוד. אין חניה, אין כמעט תחבורה ציבורית. אדם שמוגבל בניידותו מתקשה מאוד להגיע לשם. לכן לקחתי על עצמי להנגיש את הכותל ואת חוויית התייר שמגיע אליו, וזאת באמצעות הקמת רכבל.

"הרכבל הזה מוגדר כמיזם מרכזי של משרד התיירות בתחום התשתיות. הכנו את כל התוכניות. כרגע הדברים נמצאים בדיונים בנוגע להתנגדויות לתוכנית. אני מקווה שבתוך חודשים ספורים ייגמר ההליך והתוכנית תאושר במלואה. כשהיא תאושר נצא מיד להקמה. בתקווה שבג"ץ לא יתערב ויעכב אותנו, נפעיל את הרכבל באופן מלא בתוך שנתיים, בסוף שנת 2020 או לכל היותר בתחילת 2021.

"הרכבל יסיע 3,000 איש בכל שעה מתחנת הרכבת הראשונה בעמק רפאים אל חניון גבעתי, כולל עצירה בשער ציון. בחניון גבעתי אנחנו עמלים על הקמת מבנה שהרכבל ייכנס לתוכו, כך שהמבקרים יוכלו לרדת מהרכבל וללכת לכותל בלי שיצטרכו לעלות בדרך אליו אפילו מדרגה אחת. מעבר לפתרון תחבורתי הרכבל יעניק לתייר גם חוויה בלתי נשכחת. הרכבל יפעל ביום ובלילה ואפשר רק לדמיין את המראה של העיר העתיקה מלמעלה שייגלה לעיני התייר. קיימות כבר תוכניות להמשיך את הרכבל להר הזיתים ולמתחם המלונות בארמון הנציב, אבל כרגע מה שאנחנו עובדים עליו הלכה למעשה וגם כבר מתוקצב באופן מלא, זה הקו מעמק רפאים לכותל.

"לצד הדבר הזה, יחד עם שר השיכון גלנט אנחנו בונים מעלית שתרד מהרובע היהודי לכותל ותעלה אליו בחזרה ותאפשר למבקרים לדלג על 150 המדרגות שביניהם".

במסגרת תפקידו עמל לוין גם על שדרוג שביל ישראל ובעיקר מתעקש על העובדה שהוא יכלול את יהודה ושומרון, מה שזכה לכינוי "שביל ישראל המזרחי". "העניין הזה מצוי בשלבי עבודה", מעדכן השר. "העברתי החלטת ממשלה על גיבוש מחודש של תוואי השביל וכל מה שקשור בו, במטרה ליצור שביל שהוא באמת שביל ישראל, כלומר עובר בכל חלקי ארץ ישראל שאנחנו מחזיקים בהם כרגע ולא רק באזור מסוים. אנחנו נסדיר את השביל גם מבחינת מידע, נדאג לשילוט, להקמת נקודות מים, לחניוני לילה וכיוצא בזה. בתקופה הקרובה נקיים לשם כך עבודה מקיפה ונביא לאישור הממשלה את התוואי הסופי של השביל. נקים לשביל אתר אינטרנט בכמה שפות שיאפשר לקבל מידע על הקטעים השונים בו, כולל המלצות לכל סוגי המסלולים ואמצעי תחבורה לאורכו. אנחנו דואגים גם לכך שלפחות חלק מהמקטעים יהיו מותאמים לנסיעה באופניים".

תיירים שמגיעים ארצה מחו"ל ירצו ללכת בשביל ישראל?

"בהחלט. עולם התיירות עובר כיום שינוי גדול. פעם היו נוסעים לראות רשימה של אתרים ולסמן 'וי', אבל התיירות של היום הרבה יותר חווייתית. חלק מזה מתבטא ברצון לחוות את האוכל ואת התרבות המקומיים, וחלק מכך מתבטא ברצון להסתובב בטבע במקומות שאינם אתרי תיירות מוגדרים, ולהכיר אותם. הקהל של סוג התיירות הזה הולך וגדל, במיוחד כשמדובר בארץ ישראל שיש בה שבילים בעלי משמעות היסטורית ותנ"כית. בהחלט יש לזה ביקוש".

"בג"ץ החליט שהחוקים שלי לא חוקתיים. בכל פעם כזו אני מבקש מהשופטים להראות לי ולו סעיף מה'חוקה' הזו שהם מתבססים עליה, כדי ללמוד ולהבין איך הם יודעים מה חוקתי ומה לא. זו שערורייה שאין כדוגמתה. קבוצה נטלה לעצמה את הסמכות להחליט מה בסדר ומה לא, על פי סך של כללים שאיש מאיתנו לא יודע מהו ובטח לא אישר אותו"

 

מהו בכלל מקומנו על מפת התיירות העולמית?

"הרבה יותר טוב מאשר בעבר הקרוב. נכון, קיימות מדינות כדוגמת ארה"ב, צרפת, בריטניה וספרד שמגיעים אליהן עשרות מיליוני תיירים מדי שנה, אבל גם אנחנו התקדמנו כמה עשרות מקומות בטבלה העולמית. צריך לדעת שמדינות אירופה נהנות על פי הנתונים מתיירות מאסיבית בין השאר מכיוון ששם נהוג ומקובל לחצות את הגבול כדי לעבוד, לבצע קניות, או אפילו כדי לשחות בחוף במדינה השכנה. לישראל, לעומת זאת, כמעט שאין תנועת תיירים יבשתית נכנסת, לא ממצרים וגם לא מירדן, ובכל זאת נרשמים אצלנו נתוני שיא, מה שממחיש את עוצמת ההישג".

עיתון 'הארץ' ציין שמשרד התיירות השקיע 11 מיליון שקלים כדי להביא תיירים למצעד הגאווה. זה נכון?

"לא. אנחנו עורכים קמפיינים לכל אירוע שמתקיים במדינה מול קהל היעד הרלוונטי, החל במופעי אופרה וכלה במרתונים. כאשר מתקיים אירוע כזה הוא מקבל את הביטוי שלו בתוך מאגרי המידע שלנו. אגב, היקף התיירות שמגיע לכאן לרגל המצעד נמוך מאוד. את זה אנחנו יודעים כי בשיתוף פעולה עם רשות האוכלוסין הצלחנו להכניס מערכת חדשה שמוסרת לנו מידע על בסיס יומי על מספר הכניסות לישראל".

"סוגיה נפיצה"

ציינת שסיבת כניסתך לפוליטיקה הייתה שמירה על ארץ ישראל. אתה בטוח שהליכוד לא יבצע התנתקות נוספת כפי שעשה בימית ובגוש קטיף? אתה רגוע?

"כן. כפי שאני מכיר את הליכוד של היום, דבר כזה לא יקרה. גם בזמן ההתנתקות, צריך לזכור, הליכוד התפלג על רקע הגירוש כי רוב האנשים לא הסכימו לקבל את המהפך הזה. שרון הלך לקדימה כי הוא הבין שבליכוד דבר כזה לא יעבור. אחד הלקחים שלי מהעניין הוא התובנה שחשוב מאוד שיהיה בתוך הליכוד כוח לאומי חזק וגדול שמחויב לשלמות הארץ באופן מוחלט.

"אגב, ראש הממשלה ראוי להערכה עצומה. הוא התמודד בצורה מרשימה מאוד, בוודאי בשמונה שנות ממשל אובמה. אני לא בטוח שמישהו אחר היה מצליח להתמודד כפי שנתניהו הצליח, ויש לחזק אותו. בכל אופן, כדי לקדם דברים שאנחנו מאמינים בהם מוכרחים מפלגת שלטון גדולה. אני מקווה שהליכוד יחזור לימים של מנחם בגין, שהיו למפלגה 48 מנדטים. כך אפשר יהיה לעסוק הרבה פחות בתחזוקת הקואליציה ולערוך ויתורים דוגמת מה שקרה עם כחלון בהיבט המשפטי. יהיה לנו מנדט לבצע את הדברים עד הסוף, כמו שצריך".

עם כל ההערכה, ב-2009 נתניהו דיבר על הכרעת חמאס ואילו היום הוא מזרים אליו כספים וחותר להסדרה איתו.

"זו הצגה שטחית ולא נכונה של הדברים. הדבר הכי קל הוא לומר 'בואו ניכנס ונפציץ' אבל השאלה היא מה תהיה התוצאה של מהלך כזה. לא כל מה שהיה ב-2009 הוא בר השוואה למה שקורה היום. אחריות של ממשלה היא לעשות כל מאמץ להימנע מעימות צבאי היכן שאפשר. אם אי אפשר להימנע מעימות, ודאי שנכה באויב ונעשה מה שצריך בכל העוצמה, אבל זאת כאשר הציבור יודע שנעשה מאמץ עליון להימנע מכך. הצורך בהסכמה ציבורית רחבה למהלך מלחמתי כשהוא כבר מתבצע, חיוני לחוסן של המדינה וגם ליכולת לקיים מהלך שיימשך פרק זמן משמעותי. ברור לך שלו היינו ממהרים לצאת למבצע צבאי וחס וחלילה היה קורה אסון, מיד היו מטיחים בנו למה נחפזנו לצאת אליו בטרם מוצו כל האפשרויות האחרות והיו מאשימים אותנו במהלך פוליטי. הניסיון למצות עד תום את הסיכוי להשיג שקט מוחלט בדרום בלי לצאת למבצע צבאי, הוא דבר שכל ממשלה אחראית חייבת לעשות".

ממשלת נתניהו החריבה את עמונה, את תפוח מערב, חצי מנתיב האבות, את בתי דריינוף, את גבעת האולפנה ואת מגרון – אבל חאן אל-אחמר עדיין עומד.

"וזהו? זה כל מה שעשתה הממשלה בעניין ההתיישבות? רק בשנתיים האחרונות הממשלה אישרה 15 אלף יחידות דיור ביהודה ובשומרון. היא ביצעה שורה של החלטות לחיזוק ההתיישבות בכל ההיבטים, מכבישים ועד תיירות, ופעלה בצורה הכי נחרצת מול כל העולם כדי להגן על זכותנו על הארץ ועל מפעל ההתיישבות. אנחנו לא רק זכאים לעשות זאת, אלא מוטלת עלינו חובה לממש את זכותנו. הממשלה הביאה לשיפור גדול מאוד גם בהבנת העניין הזה וגם במעמד המדיני של ישראל בכלל, כולל מה שקשור לירושלים. לראשונה מזה הרבה שנים בנינו יישובים חדשים. אני משוכנע שזה עניין של זמן קצר עד שחאן אל-אחמר ייהרס. עם זאת, קיימים עוד דברים רבים שיש לעשות. צריך לבנות יותר. אני כל הזמן דוחף ומקדם אותם, כולל תוכניות פרטניות שאני עוסק בהן".

מה דעתך על האופן שבו איילת שקד פועלת בעניין מערכת המשפט?

"יש לאיילת הרבה מאוד הישגים, היא בהחלט הביאה רוח אחרת, הרבה יותר טובה, למשרד המשפטים. לצד זאת עומדות משימות שעדיין מוכרחים לבצע. אני מאמין שאת מערכת המשפט נתקן לא במינוי כזה או אחר ולא בטיפול נקודתי, אלא יש לבצע בו שינוי יסודי עמוק. בין שאר הצעדים הנחוצים: הורדת גיל הפרישה של השופטים והשוואתו לזה של כלל המשק, מה שיביא לחילוף דורות מלא בבית המשפט באופן מיידי. שינוי בכל מערך הייעוץ המשפטי לממשלה. העברת בחירת נשיא בית המשפט העליון לכנסת - כפי שבוחרים בה את מבקר המדינה ואת נשיא המדינה. זה דבר שייצור איזון בין הרשויות במקום המצב הפסול שבו השופטים בוחרים בינם לבין עצמם את נשיא בית המשפט העליון, והוועדה לבחירת שופטים משמשת רק חותמת גומי. אם נטפל בדברים הללו לא יהיו עוד הריסות בנתיב האבות ולא בבתי דריינוף. אי אפשר להשלים עם מצב שבו אנחנו נאלצים לרדוף אחרי כל החלטה נקודתית. יש לבצע שינוי עמוק וכולל".

מתי יינתן ליהודים חופש פולחן בהר הבית?

"לכולם ברור שזו סוגיה נפיצה ולא פשוטה. התקדמנו בשנים האחרונות באופן משמעותי ממצב שבו ההר היה סגור לחלוטין, למציאות שונה לגמרי. אם מסתכלים על ההר ובכלל על כל אזור 'האגן הקדוש', המצב היום עוד לא מיטבי אבל הרבה יותר טוב ממה שהיה. בעניין הזה צריך לפעול בצורה זהירה. דבר אחד בוודאי לא צריך לעשות: אין צורך לצאת בהצהרות. זה לא יהיה חכם".

האם נחזור בזמן כלשהו לגוש קטיף?

"בוודאי. קודם כול עלינו לשוב ליישובים בצפון השומרון. זה בוודאי דבר שביכולתנו לעשות. אני מאמין בזכותנו על הארץ כולה ומשוכנע שיבוא יום וזה יקרה. אם ניקח את היישובים צמודי הגדר בצפון הרצועה: דוגית, ניסנית ואלי סיני, לחזור ולהקים אותם זה דבר מעשי גם בתנאים הקיימים כיום. בעניין הזה דרושות הרבה אמונה, נחישות וסבלנות. אם יהיה לנו שלושתן, נגיע רחוק".

בעיניך, אנחנו מתקדמים לקראת מהלך של שיבה לשם?

"אני חושב שכן. בכלל, מי שמסתכל על מפעל ההתיישבות רואה שאנחנו מתקדמים בו כל הזמן. הולכת ומתחזקת התמיכה הציבורית הרחבה סביבו. אני משוכנע שהיום שבו נשיב את הגזלה בוא יבוא".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משהו חדש מתחיל בצה"ל

  מאמר מאת איתמר סג"ל,...

ולוויים לשירם ולזמרם

  שירת הלווים המיתולוגית תתחדש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם