המפץ הגדול – שלב הרגיעה

 8 after
עזיבתם של בנט ושקד את "הבית היהודי" הותירה את הציונות הדתית במבוכה ובכעס * אולם כבר יום לאחר מכן החלו ההכנות לגיבוש רשימה שתהיה אטרקטיבית מספיק גם בלי כוכבי העבר * חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ', המתמודדת החדשה-ישנה אורית סטרוק וראש ועדת הבחירות לשעבר במפלגה הרב דני טרופר מדברים על על הדברים שעומדים לפתחה של הציונות הדתית בשבועות הקרובים

רועי אהרוני

עם צאת השבת הזמינו השרים נפתלי בנט ואיילת שקד את התקשורת לבית סוקולוב בתל אביב. בזימון היה כתוב רק "הצהרה מיוחדת", אבל די מהר געשו הרשתות החברתיות ודיווחו על מה שיתברר כעבור שעות אחדות כמציאות הפוליטית החדשה: השניים עוזבים את מפלגת "הבית היהודי" ומקימים מפלגה חדשה בשם "הימין החדש".

התגובות בציונות הדתית למהלך היו קשות. תחושות שמזכירות נטישה של שני קברניטים את הספינה ברגעיה הקריטיים, מתובלות בביקורת על התזמון האומלל שמשאיר את הבית היהודי שלושה חודשים לפני בחירות ללא יו"ר וללא רשימה, כשהעתיד הפוליטי של המפלגה לוט בערפל.

הראשון שהתאושש היה ח"כ בצלאל סמוטריץ', והוא הגיב להצהרתם בנימה מאופקת משהו: "הציונות הדתית היא תנועה חיה ובועטת עם מסורת איתנה ארוכה ומפוארת", פרסם מייד לאחר ההצהרה. "אני מאחל לשרים בנט ושקד הצלחה רבה בדרכם החדשה, ומקווה שצעד זה יחזק את גוש הימין".

ימים ספורים לאחר מכן, אולי הזמן שנדרש לעכל את המהלך, סמוטריץ' כבר מדבר אחרת: "יש כעס מוצדק מאוד על ההתנהלות של נפתלי ואיילת, שמבחינה מסוימת השתמשו בציונות הדתית וזרקו אותה", הוא אומר לעולם קטן. "במשך השנים הייתה דילמה עד כמה להאמין להם שהם באמת רוצים להיות בציונות הדתית ולהנהיג אותה, או שהם משתמשים בנו כפלטפורמה לקידום המאוויים הפוליטיים שלהם.

"נדמה לי שסופם מוכיח על תחילתם – הם אף פעם לא באמת רצו להנהיג את הציונות הדתית. הם השתמשו בפלטפורמה של 'הבית היהודי', כמו קונים מפלגת מדף במכירת חיסול שאפשר לשעבד אותה לצרכיך. אבל הם נאלצו לגלות שהדי-אן-איי הציוני-דתי יותר חזק מהם".

אולי הם רצו להנהיג דרך הציונות הדתית וגילו שהיא עדיין לא ראויה להנהיג, כפי שהם טוענים?

"השיח הזה שלהם מקומם בעיניי, אפילו חצוף. הם לא יחלקו ציונים לציונות הדתית אם היא ראויה או לא. לפי ההתנהלות שלהם, נראה שבעיקר הם לא ראויים להנהגה.

"הציונות הדתית היא התנועה המשפיעה ביותר במדינת ישראל בחמשת העשורים האחרונים. מדינת ישראל ללא ההתיישבות ביו"ש וללא הקצינים הדתיים בצה"ל – הייתה נראית אחרת לחלוטין.

"לנפתלי ואיילת אצה הדרך, והם בחרו בדרך קצרה שהיא ארוכה. הציונות הדתית תגיע בסוף גם לראשות הממשלה, אבל גם בינתיים אנחנו מנהיגים, גם בלי לשבת על כס ראש הממשלה. בקואליציה האחרונה, אף על פי שהיינו מפלגה ציונית דתית, היינו המפלגה המשפיעה ביותר.

"הניסיון של בנט לגמד אותנו ולהגיד שלפני שהוא הגיע היינו גבאי בית הכנסת, והוא האביר המושיע על הסוס הלבן – הוא מגוחך ופתטי. עוד כשהיינו בבית הספר, הציונות הדתית כבר הובילה תהליכים בחברה הישראלית: בהתיישבות, במכינות, במפעלי החינוך, בגרעינים וגם בפוליטיקה".

סמוטריץ' חושב שגם בלי להתייחס למהות המהלך, התזמון שלו בעייתי. "אם הייתה לנפתלי אחריות לא רק לעצמו אלא לרעיון, לדרך ולציבור שהוא השתמש בו במשך שש שנים, הוא היה עושה את זה אחרת. לא עושים זאת בדקה התשעים ומשאירים את המפלגה בוקה ומבולקה. לפני שלושה חודשים הוא העביר תיקונים בחוקה – למה הוא לא יצר מנגנון נורמלי שיוכל לקבל החלטות ביום שאחריו ולא יותיר את המפלגה בכאוס ובקרבות ירושה?"

סמוטריץ': "בשונה ממפלגות אווירה שצצות כפטריות אחרי הגשם, והנכסים שלהן וירטואליים כמו אופציות בבורסה, הציונות הדתית היא נכס מוחשי. יש לה בסיס ברור, אנשים ומפעלים והתיישבות. לכן אני לא חושש בנוגע לייצוג הפוליטי שלנו, אנחנו לא ניעלם"
חסרים כוחות נשיים

המפץ במפלגת הבית היהודי החזיר אל קדמת הבמה את אורית סטרוק המוערכת, חברת הכנסת לשעבר. לדבריה, עד אותו מוצ"ש היא בכלל לא הייתה בטוחה שהיא רוצה לחזור לספסלי בית הנבחרים.

"זכיתי בתקופת הקדנציה האחרונה לנהל את שדולת ארץ ישראל, ובזכות הניסיון שצברתי כחברת כנסת, הפעילות שלי בה השתדרגה מאוד", מספרת סטרוק. "הייתי בתפקיד שאִפשר לי להשפיע הרבה מאוד על הכנסת ועל הממשלה.

"ככל שהקדנציה התקדמה, התלבטתי יותר ויותר בשאלה מהי נקודת ההשפעה שמתאימה לי. יש דברים שאני לא אוהבת בתפקיד של חבר כנסת – כמו הצורך לרוץ אחרי קרדיטים והחשיפה התקשורתית, והצורך להיות כבול למשמעת סיעתית. בהרבה מובנים, הרבה יותר מתאים למידות הנפש שלי להיות מאחורי הקלעים ולא בחזית.

"המפץ בבית היהודי הביא אותי למסקנה שאני לא יכולה להמשיך להישאר באזור הנוחות. הבנתי שחסרים כוחות, ובעיקר כוחות נשיים. קיבלתי המון פניות להיכנס לרשימה ביום שאחרי – לא רק מהאיחוד הלאומי, אלא גם מהבית היהודי ומהליכוד.

"הבנתי שהקדוש ברוך הוא כנראה החליט בשבילי לרוץ. אני ארוץ, ואם לא ירצו אותי – אני משוחררת מזה. אני לא מחפשת לעצמי כיסא, אלא מעמידה את עצמי לשירות המפלגה ולרשימה שתיבנה. אם יגידו לי שמצאו מישהי אחרת, תותחית-על שגורפת קולות, אני אגיד 'תודה רבה' ואחזור לנהל את השדולה. הקדוש ברוך הוא ממנה את המנהיגים, ואני אהיה בעמדות ההשפעה שהוא ישים אותי בה".

ציבור או אנשים פרטיים?

נראה שהמפלגה נמצאת כעת בהתאוששות מסטירת הלחי של השרים בנט ושקד ומנסה לראות איך מייצרים בזמן שיא רשימה לכנסת שתהיה מספיק אטרקטיבית, מגוונת ומגובשת גם בלעדיהם. "אין ספק שמדובר באירוע דרמטי, שתפס אותנו לא מוכנים בתקופה רגישה", אומר סמוטריץ'. "זה מחייב את כולנו לגלות הרבה מאוד אחריות. רבנים ואנשי ציבור מעורבים בתהליך. בעזרת ה' נייצב את הספינה, ונצא איתה לדרך חדשה-ישנה".

"אני מאמינה מאוד שיכול להיוולד משהו טוב מהמשבר הזה", מוסיפה סטרוק. "אני מאמינה בציבור הדתי-לאומי שיצמיח מתוכו רשימה טובה. צריך להתגייס לזה עכשיו, להניח בצד שיקולי אגו ולייצר רשימה אטרקטיבית שיודעת לעבוד ולהוביל".

מעל לשאלות הפרקטיות של הרכבת הרשימה מרחפת שאלה נדושה שהתגברה ביתר שאת מאז עזיבתם של בנט ושקד – הציונות הדתית לאן. סמוטריץ' טוען שהציונות הדתית נמצאת עכשיו בקו פרשת מים: "השאלה עכשיו היא לא אם אנחנו יותר לייטים או יותר תורניים, אלא אם להיות או לחדול", הוא מסביר. "השאלה היא האם יש מושג כזה 'ציבור ציוני-דתי', עם ערכים, עם דרך, עם רעיון, עם שליחות אדירה במדינת ישראל, או שאנחנו אנשים פרטיים, דתיים על הרצף. האתגר שלנו הוא למרות הכרסום שכרסם נפתלי בגאוות היחידה שלנו, בתחושת השייכות שלנו, לצאת עכשיו מחוזקים ולחזור אל אמיתות היסוד".

"יש דעה שלפיה הציבור הציוני-דתי כבר גדול כל כך ומשולב בכל מערכות החיים, שהוא יכול למצוא את עצמו בהרבה מפלגות אחרות", מוסיפה סטרוק. "אבל אני חושבת שצריך להציב כוח פוליטי שפועל לפי ערכי התורה הגואלת. זה החזון של הציונות הדתית".

"לא רק זה", מדגיש סמוטריץ'. "אנשים צריכים להבין שמוזר לשלוח את ילדיהם לחמ"ד ולבני עקיבא ולהצביע ללפיד או לבנט. בלי מפלגה ציונית-דתית לא יהיה חמ"ד ולא בני עקיבא, לא מפעל ישיבות ההסדר ולא המכינות, לא גרעינים תורניים ולא קצינים דתיים בצבא.

"בשונה ממפלגות אווירה שצצות כפטריות אחרי הגשם, והנכסים שלהן וירטואליים כמו אופציות בבורסה, הציונות הדתית היא נכס מוחשי. יש לה בסיס ברור, אנשים ומפעלים והתיישבות. לכן אני לא חושש בנוגע לייצוג הפוליטי שלנו, אנחנו לא ניעלם. הסקרים של עכשיו לא מטרידים אותי – הם תוצאה של בלבול ראשוני, ועוד אין לנו רשימה ויושב ראש. ברור לי שלציונות הדתית יש שבעה-שמונה מנדטים כי יש לה ציבור כזה, רק צריך להחזיר אותו הביתה.

"עכשיו אנחנו צריכים להתעסק בהעמדת רשימה טובה והטרוגנית שתשקף את הספקטרום הרחב של הציונות הדתית, כזאת שכולם ירגישו בה בבית. בצורה כזו נהיה בכנסת הבאה השחקן הכי משפיע, הכי מעצב והכי דומיננטי על המגרש. כך היה לפני בנט, כך היה עם בנט, ואין שום סיבה שלא יהיה כך גם אחריו".

הימין המתון

הרב ד"ר דני טרופר עמד בראש ועדת המפקד של הבית היהודי לקראת הבחירות לכנסת ה-19. הוא היה האיש שדחף לקיים את הפריימריז הראשונים במפלגה, וגם על שמו רשום הזינוק של אותה קדנציה – משלושה מושבים לשנים-עשר.

הוא נשמע מאוכזב למדי מהמהלך של בנט ושקד. "נפתלי התקשר אליי אחרי שהוא הודיע, ואמרתי לו דבר אחד – זה לא הפתיע אותי, אבל זה מצער אותי". אולם, הוא סבור שמעז יכול לצאת מתוק. "המהלך הזה יוביל את הציונות הדתית לקבל החלטות שעד עתה היא נמנעה מלקבל", טוען הרב טרופר. בראש ובראשונה – איפה היא ממקמת את עצמה על הספקטרום שבין ימין ושמאל.

"לא סוד שאני לא ימין קיצוני, אלא יותר מרכזי. אם בשל המצב האיחוד הלאומי ישתלט על הבית היהודי, מה יעשו הימנים המתונים? אני מרגיש גם אצלם וגם אצל בנט ושקד הרבה ימניות קיצונית, וזה עלול להבריח מצביעים – אלו שחושבים שההתנהגות המוסרית קודמת לארץ ישראל. אני לא בטוח איפה אשאר".

בסוגיות הקשורות לדת ומדינה, הרב טרופר סבור שצריך לשרטט קווים אדומים ברורים יותר – וייתכן שאחרי עזיבתם של בנט ושקד הדבר אפשרי. "אני אדם מתון, אבל יש דברים שבשבילם צריך לשכב על הגדר. על ערבוב הנשים בצבא היה צריך לשכב על הגדר. זה עריות, זה 'והיה מחנך קדוש'. נפתלי לא היה שם, אבל גם הרבנים שלנו לא מספיק היו שם – אף אחד מהם לא שכב על הגדר.

"הציבור הציוני-דתי צריך להחליט על סדרי עדיפויות, ובמקום זה הוא מעדיף לזרום. הוא מקים עוד יישובים ומזניח את תחום העריות. קיצוני הוא אדם ששקוע כל כך בערך אחד, עד שהוא מאבד את הפרספקטיבה וזה חוסם אותו מלראות את התמונה הכוללת".

סטרוק: "יש דעה שלפיה הציבור הציוני-דתי כבר גדול כל כך ומשולב בכל מערכות החיים, שהוא יכול למצוא את עצמו בהרבה מפלגות אחרות. אני חושבת שצריך להציב כוח פוליטי שפועל לפי ערכי התורה הגואלת. זה החזון של הציונות הדתית"

 

מה נשאר מפתיחת השורות

הסוגיה המרכזית בתוך השאלה "הציונות הדתית – לאן", לפחות במישור הפוליטי, היא כנראה האם החזון של פתיחת השורות לקהלים רחבים יישמר גם ביום שאחרי בנט, או שמא זה הזמן לכנס את הציונות הדתית הביתה ולא להתעסק בהרחבת המפלגה.

סטרוק טוענת שהפרישה של נפתלי ואיילת היא גם התשובה לשאלה הזו. "המצב שנוצר הוא שהמפלגה תצטרך לאחד סביבה את הציונות הדתית. המשמעות של מפלגה דתית-לאומית היא העמדת חזון היונק מתוך תורה ומתוך אמונה, וממנו נובעות הפעולות הפוליטיות. אני חושבת שרובה הגדול של הציונות הדתית יכול לחסות תחת המטרייה הזו.

"נכון שיש נושאים שבהם הדעות חלוקות, וטוב שיהיו אנשים שונים שימשכו לכיוונים שונים. אבל אני חושבת שיש קווים אדומים שאנחנו הולכים ומשרטטים אותם, למשל לא מוחלט על חלוקת הארץ".

הרב טרופר חושב שהרעיון של פתיחת השורות נכנס כרגע להקפאה. "בלי להיכנס לשאלה אם זה טוב או רע, נראה שהחזון הזה הולך להיגנז, לפחות לעת עתה. במיוחד שלמתנגדים לחזון הזה יש עכשיו ראיה שהם צודקים – הבאנו אנשים שמקדמים את החזון הזה, בנינו אותם, והם הכניסו אותנו לגירעון גדול וברחו".

סמוטריץ' לא ממהר לזנוח את חזון פתיחת השורות, אבל גם הוא מבין שזה יקרה עכשיו בשלבים. "אנחנו מפלגה ציונית-דתית מובהקת עם מחויבות לחזון הציוני-דתי ולמפעלים של הציונות הדתית, ואני לא מתבייש בזה. אני רוצה להיות מחויב להתיישבות ולחינוך הציוני-דתי כי אלו החממות שמצמיחות את הדור הבא.

"אבל אני מאמין שהמון אנשים בחברה הישראלית יכולים להזדהות עם ערכי הציונות הדתית: תורה ועבודה, גאולה, אהבת הארץ, התיישבות, צבא, חברה, ערבות הדדית, שליחות, אידיאליזם, מסירות נפש. אני באמת מאמין שיש ציבור אדיר במדינת ישראל שרוצה אותו".

זה אומר שתחפשו מועמדים בלי כיפה למפלגה?

"קודם כול נחפש את מי שמייצג את הספקטרום הרחב של הציונות הדתית, אבל נקרא לכל מי שמזדהה עם זה לבוא ולהתחבר. מה שנצליח בבחירות הבאות – נעשה, מה שיהיה מורכב יותר בטווח הזמנים הקצר שנותר לנו – נעשה בפעם הבאה".

בשבועיים הקרובים

הבירורים האידאולוגיים שנפרסו למעלה נעשים תוך כדי תנועה. הזמן לוחץ, וצריך להספיק הרבה דברים כדי להעמיד בזמן רשימה טובה ומגוונת.

אפשר לחלק את גיבוש הרשימה לבחירות לשלושה שלבים. השלב הראשון הוא בחירת הרשימות של מפלגת הבית היהודי ושל מפלגת האיחוד הלאומי. עם האחרונה זה קל יותר – נקבעו בחירות של חברי מרכז המפלגה בח' בשבט, ובסופן נדע את הרשימה. המתמודדים על תפקיד יושב ראש המפלגה הם שניים – אורי אריאל, יו"ר המפלגה הנוכחי, ובצלאל סמוטריץ'. בשונה מסמוטריץ', אריאל מתמודד רק על תפקיד יו"ר המפלגה, כך שאם סמוטריץ' יגבר עליו – אורי אריאל יעזוב ככל הנראה את החיים הפוליטיים אחרי עשייה ענפה וברוכה של שנים.

"אני מקווה לקבל את אמון חברי המרכז ולהוביל את האיחוד הלאומי", אומר סמוטריץ', "בוודאי עכשיו, כשזה הופך להיות משמעותי יותר".

בעוד שבאיחוד הלאומי שתי האפשרויות כבר על השולחן, בבית היהודי לא ברור מי יהיה היו"ר הנבחר. "אני חושב שהבית היהודי צריך להעמיד יו"ר שיהיה גורם מאזן למועמד האיחוד הלאומי", אומר סמוטריץ', "אדם שהאנשים מהציונות הדתית הליברלית יכולים להרגיש איתו טוב, ואז לייצר סוג של הנהגה משותפת".

ייתכן שבמצב שבו המפלגה נמצאת לא יהיה מנוס מלהביא מישהו מבחוץ להיות יו"ר מפלגת הבית היהודי. בבורסת הניחושים עולים כל מיני שמות, כשהדומיננטיים שבהם הם אלון דוידי, ראש עיריית שדרות, והרב חיים נבון, שנראה שנכון לעכשיו מסרב בכל תוקף. ייתכן שאלו דמויות שיוכלו לאזן את דמותו של סמוטריץ' אם ייבחר לראשות האיחוד הלאומי.

בחירת הרשימה של מפלגת הבית היהודי מסובכת יותר מאשר אצל האיחוד הלאומי, לנוכח העובדה שבנט עזב והשאיר אחריו אדמה חרוכה. חוץ מבחירת יושב הראש, שאמורה להיות בשבוע הקרוב, צריך לבחור את שאר המועמדים לכנסת מטעם המפלגה. מתפקדי המפלגה התרגלו אמנם בשתי מערכות הבחירות האחרונות להשתתף בפריימריז ולהשפיע בעצמם על קביעת המועמדים, אולם כרגע מסתמן שבשל קוצר הזמן הדבר לא יתאפשר.

"בזמנו נלחמתי כדי שיהיה פריימריז בבית היהודי", מספר הרב טרופר. "אבל אם אתה שואל אותי – עכשיו זה לא הזמן לפריימריז, זה הזמן לוועדה מסדרת. זה גם היתרון שיש עכשיו לנפתלי ולאיילת – הם יכולים לסדר רשימה חזקה והם לא מחויבים לאף אחד. למרות שאני הכנסתי את הפריימריז, אני לא חסיד של השיטה. היה רגע בהיסטוריה שבו היינו צריכים פריימריז, מכיוון שהעם הרגיש ניכור מהמפלגה והיה צריך לקרב אותה לעם, והצלחנו בזה. זה לא אומר שבכל פעם זו הדרך הטובה ביותר".

לשאלה איך הוועדה המסדרת של הבית היהודי צריכה להיראות, עונה הרב טרופר: "אני חושב שצריכים להיות חמישה אנשים – לא יותר – שהם ישרים וסומכים עליהם, והם ישבו ויחליטו. ושלא כמו בעבר, הצד השני לא יוכל לברוח כשהוא לא יקבל את מה שהוא רוצה. צריך ועדה מסדרת שהמרכז ממנה אותה ומתחייב לקבל את החלטותיה, אחרת אין לה ערך".

לאחר שסיעת הבית היהודי תצליח להעמיד רשימה – יגיע השלב השני, שבו יצטרכו להחליט איך יהיה האיחוד בין שתי המפלגות – שעתה ברור כבר שהוא אכן יהיה – ומי יעמוד בראש.

סמוטריץ' טוען כי "די מוסכם על כולם שהרשימה המאוחדת תורכב בשיטת ריצ'רץ' – מקום לבית היהודי ומקום לאיחוד הלאומי. לגבי השאלה מי בראש, כאן אני חושב שצריך לבדוק בציונות הדתית מי יביא יותר קולות. אין מקום למשחקים פוליטיים ולמאבקי כבוד בתוך האתגר שניצב לפתחנו.

"אם הציבור ירצה שאני צריך לעמוד בראש – אקבל את התפקיד, ואם הוא ירצה שנציג הבית היהודי צריך לעמוד בראש – גם אז אקבל עליי את דין התנועה. אני לא קופץ על התפקיד, זו חתיכת אחריות מפחידה ואני לא מאוהב ברעיון של לקחת על כתפיי הקטנות את כל העסק. בכל מקרה, השאלה מי יעמוד בראש היא בעיניי שאלה משנית".

השלב השלישי הוא הושטת יד למפלגות אחרות. מחנה הימין בכלל והציונות הדתית בפרט סובלים מפוסט-טראומה מהבחירות האחרונות, שבה התרחשה שרפת הקולות הגדולה בתולדות המדינה – 125,000 קולות של מפלגת "יחד" שהלכו לפח. עם העלאת אחוז החסימה והפרישה של בנט ושקד – הפחד מבזבוז קולות הופך ממשי יותר ויותר.

"אין לנו פריבילגיה לצאת להרפתקאות שיכולות לסכן את הערכים שלנו ואת גוש הימין", מוסיף סמוטריץ'. "נטיית הלב האסוציאטיבית שלי היא להגיד – כמה שיותר רחב. אבל יש גורמים שמוסיפים ולא גורעים, ויש גורמים שיכולים להוסיף ולגרוע. בעיתוי הנוכחי, גם זה חייב להיבחן במחקר עומק".

יש כמה שותפים טבעיים להציע להם התחברות: מפלגת "יחד" והעומד בראשה אלי ישי – דמות שנראה שרק תביא מצביעים, אבל עלולה לא להסכים לשריון שלא במקומות הראשונים; "עוצמה יהודית" – שמעוררת מחלוקת האם הוספתה תביא יותר מצביעים מאשר היא תבריח; ופייגלין – שהסיכויים לצירופו נראים די אפסיים.

המשימה של כל העוסקים במלאכה היא לעבור את שלושת השלבים הללו כמה שיותר מהר, כדי להציג לציבור רשימה איכותית ואטרקטיבית שתוכל לצמצם את הנזק שעשו בנט ושקד בעזיבתם. מי יודע, אולי דווקא ההתגייסות ליצירת רשימה בעקבות המפץ הפוליטי של השבוע תביא כוחות חדשים שלא היו מגיעים כך סתם למסדרונות הכנסת. אולי גם עכשיו משהו חדש יתחיל.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חלון לחלון אוברטון

  כך משתלטים לנו על...

תחבורה ציבורית

  אשר בן אבו מתרגל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם