מרתון בשביס וחמישה ילדים

 7 maraton
את המקום הראשון בקטגוריית הנשים במרתון טבריה האחרון תפסה ביטי ברכה דויטש מהר נוף, אם חרדית לחמישה ילדים. השיחה איתה כמעט הצליחה לגרום לנדב גדליה לחזור לכושר

נדב גדליה

בזמן שאנחנו לא לוקחים סיכונים ונדבקים למפזר החום הקרוב, בטבריה התעקשו לקיים - חרף החששות ממזג האוויר הסוער - את המרתון הבינלאומי המתקיים זו השנה ה-42. יותר מ-6,000 רצים השתתפו במקצים השונים במרתון שאורכו המלא 42 קילומטרים, כנגד 42 שנות קיומו (לפחות בפעם הזאת). רצה הגורל ומזג האוויר הפתיע אף הוא וחייך אל האצנים בנינוחות. 150 רצים מכ-20 מדינות שונות בעולם, טרחו להגיע לטבריה.

גולת הכותרת הייתה אלופת הארץ החרדית ביטי ברכה דויטש (29), אם לחמישה, שעלתה לפני שנים אחדות מארה"ב וכעת מתגוררת עם משפחתה בשכונת הר נוף בירושלים. דויטש חצתה את קו הסיום של מסלול המרתון המלא בתום 2:42:18 שעות, וסומנה כמנצחת בקרב נשות המסלול. במקצה הגברים זכה איימרו עלמייה, בזמן של 2:15:16 שעות.

אנחנו תופסים את דויטש לשיחה כשהיא בעיצומו של מסע קניות בסופרמרקט, עם ילדיה. כשהחלה לרוץ להנאתה, היא לא ממש תכננה להפוך לסמל מרתונים. "התחלתי לרוץ בסך הכול לפני שלוש שנים", היא מספרת. "לא הייתי בכושר כל כך ורציתי בסך הכול 'לחזור לעצמי' אחרי ארבע לידות. אמרתי שאני חייבת לעשות משהו ובחרתי בריצה; זה משהו מאוד גמיש, אפשר לעשות את זה מתי שרוצים, לא חייבים חדר כושר. זה מאוד פשוט וזה נותן תחושה של 'היי'", היא מסבירה בפשטות. ב-2016, ארבעה חודשים בסך הכול אחרי שהחליטה להיכנס לכושר, נרשמה למרתון תל אביב, בעידוד המשפחה ובראשה בעלה, רוכב אופניים הלומד כעת מחשבים ושימש בזמנו רב-מלמד בישיבה לעולים חדשים. "התכוונתי רק לסיים מרתון במקצה של 49 ק"מ שזה המסלול המלא, זה הכול", אומרת דויטש שצלחה את המסלול בהצלחה. מאז, במקביל לעבודתה כאם במשרה מלאה ומרצה בארגון יהדות לעולים חדשים, שיפרה את הישגיה ומרתון גרר מרתון.

עד היום הספיקה דויטש לקטוף מגוון הישגים מפתיעים. במרתון ירושלים הגיעה למקום הראשון מבין הישראליות בתוצאה של 3:09 שעות. לפני חודש הוכתרה רשמית לאלופת ישראל בחצי מרתון בעקבות זכייתה בחצי מרתון בעמק המעיינות בזמן של 1:19:52 שעות. רק כדי לסבר את האוזן, התוצאה שהשיגה דויטש נחשבת בין הטובות ביותר בכל הזמנים, בהשוואה לאצניות אחרות דוגמת נילי אברמסקי, זהבה שמואלי וילנה דולינין, שאותה הצליחה דויטש לעקוף במרתון טבריה ולהשאיר לה מקום של כבוד כמספר 2.

"ספורט באופן כללי הוא הרבה מעבר לטרנד. זה דבר חשוב מאוד לנשים, משהו שמטפל בגוף שלהן. כאימהות, אנחנו צריכות הרבה כוח. אני לא חושבת שכל אישה חייבת להשתתף בתחרות מרתון, אבל נשים חייבות לתת זמן לגוף, לזוז, להתעמל ולהתחזק"

 

את רצה עם הילדים?

"בדרך כלל אני רצה לבד, לא עם הילדים. הריצה נותנת אנרגיה לטפל בילדים אחר כך", היא צוחקת.

לתרגם את הניצחונות לתרומה חברתית

איך נראית שגרת האימונים של אצנית מרתון?

"רוב הריצות שלי נערכות בחמש בבוקר. חמש דקות לפני הריצה אני קמה, מתארגנת, לובשת בגדים נוחים ומתחילה לרוץ. זה מושלם. 'ריצה קלה' זה בדרך כלל במסלול המתחיל בשכונת מגוריי הר נוף ועד סוף רחוב יפו, לפני העיר העתיקה וחזרה. בסך הכול 16 ק"מ. זה לוקח שעה וחצי בערך. שש פעמים בשבוע אני עושה את זה. בנוסף, פעם בשבוע אני עושה 'אימון קשה' - יש מסלול בגבעת רם שבו אני רצה בקבוצה עם כמה חברות. זאת כבר לא ריצה קלה... אנחנו עובדות על אימוני ריצה מהירה עם הפוגות. זה כבר הרבה יותר קשה מריצת בוקר ומכין אותי טוב יותר למרתונים".

מה את שומעת באוזניות כשאת רצה?

"בדרך כלל אני מקשיבה לשיעורי תורה או להרצאות על חינוך ילדים. אבל יש גם זמנים של מוזיקה יהודית או כזו שנותנת קצב, ולפעמים יש ימים של ריצה עם מחשבות".

מה דעתך על טרנד הריצה השוטף את ארצנו ומתגבר בשנים האחרונות?

"אני חושבת שספורט באופן כללי הוא הרבה מעבר לטרנד. זה דבר חשוב מאוד לנשים, משהו שמטפל בגוף שלהן. כאימהות, אנחנו צריכות הרבה כוח. אני לא חושבת שכל אישה חייבת להשתתף בתחרות מרתון, אבל נשים חייבות לתת זמן לגוף, לזוז, להתעמל ולהתחזק, מה שלא יהיה, התעמלות או חדר כושר. כל אחת בדרך שלה".

בימים אלו עובדת דויטש על שיפור ההישגים כדי להגיע בסופו של דבר לקריטריון האולימפי הדורש תוצאה של 2:37 שעות לריצת מרתון מלא. בד בבד מנסה דויטש לרתום את הפיכתה המהירה לסנסציה בעולם הריצה למטרות חסד הקרובות לליבה. לשם כך, היא מגייסת דמי חסות מהתומכים בריצתה. המטרה: הקמת 'בית דניאלה' - מרכז שיקומי לילדים ולנוער הסובלים מבעיות מנטליות ורגשיות. "בת דודה שלי, דניאלה, שעל שמה מוקם המרכז, התאבדה בגיל 14 בגלל אנורקסיה", מספרת דויטש בכאב. "חשוב לי שיצא מהריצה משהו שהוא מעבר לזכייה במרתון".

איך מגייסים כסף ע"י ריצה? "פשוט מאוד, יש קישור באתר שלי ודרכו אנשים תורמים", מסבירה דויטש. "כשהגעתי לתחרויות, לא ידעתי שיש לי כוחות כאלה - לרוץ כל כך מהר והרבה. עכשיו אני מבינה גם את ההשפעה שיש לריצה מעבר לתחרות עצמה. לא יודעת איך זה, אבל הבנתי שריצה מביאה גם לידי תרומה".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק ובאינסטגרם.

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הלחם והשמלה של היתום

  הטור של סיון רהב...

האריה שאהב תות

  הטור האישי של אשר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם