רוצים סינון?

 6 seker
סקר נוער ראשון ומקיף: 74% מבני הנוער בישראל מעוניינים שהחוק יתערב בסינון תוכני רשת
בסקר נוער מקיף וראשון מסוגו, שנערך ביוזמת מגזין 'מקום בעולם' ורשת ישיבות בני עקיבא, נדגמו 630 בני נוער, דתיים וחילונים, בנושא שהבעיר את הכנסת בשנים האחרונות: סינון הסלולרי * לכמה מכם יש סינון (מעט מאוד), כמה מבני הנוער בישראל סבורים שהמדינה צריכה להתערב בתכנים (הרבה מאוד) ועד כמה מי שיש להם סינון, כולל מי שהכריחו אותם לסנן, מרוצים מכך * הממצאים המלאים מתפרסמים ב'מקום בעולם' החדש

את הסקר ערך מכון 'מסקר – שירותי מחקר וסקרים' בהנחיית ד"ר עדו ליברמן. הסקר נעשה בקרב מדגם מייצג של 300 בני נוער מהמגזר הדתי-לאומי לצד מדגם של 330 בני נוער מהמגזר הכללי, המייצגים את גילי 13–17. טעות הדגימה לאומדנים למיניהם היא 5%. תוצאות דעתם של כלל בני הנוער בישראל שוקללו על פי היחס המייצג של כל אחד מהמגזרים בכלל האוכלוסייה (דתיים – כ-15%).

כבר יותר משנתיים מתווכחים בכנסת אם הגיוני שבמרחב הציבורי המודרני, קרי האינטרנט, המציאות האפלה ביותר נגישה לכולנו בהינף אצבע. רק דבר אחד שכחו לבדוק: מה הנוער חושב על הסוגיה. 'מקום בעולם' בשיתוף רשת ישיבות בני עקיבא הרימו את הכפפה, ו-630 נשאלים מהמגזר החילוני והדתי מציגים בסקר מקיף ראשון מסוגו תמונה מרתקת של אחת הסוגיות המסעירות בכנסת.

לא היה מפתיע לגלות שרוב בני הנוער בישראל משתמשים בסמארטפון שלו גישה ישירה לתכנים פורנוגרפיים. מה שהיה מפתיע לגלות הוא שרק שליש עושים זאת מבחירה מודעת. מתוך 75.3% שאין להם סינון, 17.3% נימקו כי הם סבורים שהם יודעים לבחור את התכנים שלהם בעצמם, 14.6% השיבו שאינם מעוניינים בסינון ועוד 7.2% אינם מסננים בגלל שיקולי עלות או מחשש ירידה איכות הגלישה. היתר, 36.2%, טענו שהם אינם מסוננים ללא כל סיבה מיוחדת.

ד"ר עידית סולקין: "באופן שגוי ביותר החוק נתפס כמהלך דתי. לדעתנו ההתנגדות של חילונים רבים לחוק והרצון להשאיר את המרחב הדיגיטלי פרוץ נובעים מהטמעת המסרים של המתנגדים לחוק ומהמסגור התקשורתי שלו כקורא תיגר על חופש הביטוי וחופש המידע. חילונים רואים בו, שלא בצדק, איום על הסטטוס-קוו"

 

כשמתעמקים בנתונים של הציבור הדתי, עולה הבדל מעניין בין הבנים הדתיים לבין הבנות הדתיות: לא רק שהבנים מסננים כמעט פי שניים מהבנות, אלא שהבנים גם בוחרים בסינון בחירה עצמית פי שניים מהבנות הבוחרות בסינון בעצמן.

עוד עולה מהסקר שרוב בני הנוער שמחזיקים סלולרי מסונן מרוצים מהסינון ואינם מעוניינים להסירו – 54%. כן, כולל החילונים. אצל הדתיים השיעור גבוה יותר: שני שלישים (67.4%) ממי שהותקן בטלפון שלהם מסנן פורנוגרפיה לא היו מסירים אותו גם אילו הייתה להם אפשרות כזו.

נראה שהסקר מפריך עוד טענה בדבר חוסר יעילותו של הסינון: רוב בני הנוער בעלי הסינון מדווחים שהם נחשפים לפחות פורנוגרפיה בזכות סינון הסלולרי שלהם. בכלל בני הנוער מדובר על רוב מוחלט של 72% (38.2% מעידים שמידת החשיפה פחותה באופן ניכר, ו-34.1% מעידים שמידת החשיפה פחותה במידה מסוימת).

בהקשר הזה מעניין לנסות ולהסביר את הפער, הקטן אומנם, בשאלת היעילות של המסננים אצל נוער דתי (87% העידו שהם נחשפים פחות לפורנוגרפיה בזכות המסננים) אל מול הנוער החילוני (72%): ייתכן שהפער מעיד על מידת האפקטיבית של הסינונים הנהוגים במגזרים השונים.

ובנושא שהוא אולי המפתיע ביותר בסקר הזה, בניגוד מוחלט למבוגרים העוסקים בנושא, יש כמעט בקשה של בני הנוער מהכנסת לעשות בסיפור הזה סדר. 74% אחוזים מכלל בני הנוער בישראל סבור שיש להתערב בחקיקה בתחום. אבל יותר מכך, האפשרות האקטיבית יותר של החוק נבחרה כמועדפת ביותר. 34.6% בחרו באפשרות המתונה, שהמדינה תחייב את ספקיות האינטרנט לספק חינם שירות אינטרנט מסונן, ואילו 39.6% רצו לחייב את ספקיות האינטרנט לספק אינטרנט מסונן כברירת מחדל, ושרק מי שיהיה מעוניין בכך, הסינון יוסר לבקשתו.

לספק הגנה בחוויית הגלישה

יוזמי חוק סינון אתרים ומוביליו, ח"כ שולי מועלם-רפאלי וח"כ מיקי זוהר, מסרו בתגובה על הסקר: "הנוער בישראל חכם, ואף שהוא גדל לתוך מציאות של סביבה אינטרנטית מופקרת ופוגענית, ברור לרובם שהמצב אינו תקין ושהמחוקק חייב להתערב". עוד ביקשו להדגיש: "הסקר מוכיח דבר חשוב וברור: יש לקדם את החקיקה לסינון תכנים פורנוגרפיים בשילוב כוחות עם אחריות הורית, חינוך והסברה על ההשפעה השלילית של החשיפה לפורנוגרפיה וכיצד אפשר להתגונן מפניה".

ד"ר עידית סולקין, מומחית למדיה והתפתחות ילדים באוניברסיטת בן-גוריון, וזאב כהן, דוקטורנט לחינוך, שניהם אנשי חינוך במגזר הכללי השותפים במאבק לאישור החוק, מבקשים לשים דגש על כמה נקודות מהותיות שעולות ממצאי הסקר: "מעניין לציין שמבני הנוער שהטלפון הנייד שלהם מסונן מתכנים פוגעניים, רק מעטים, חילונים ודתיים כאחד, מעידים שהיו מסירים מרצונם את מערכת הסינון. אנו מבינים מכך שגם לבני הנוער הגדלים בחינוך ליברלי נוח יותר להיות מוגנים בחוויית הגלישה שלהם, וכן נראה בכלל שהסינון יעיל יותר אצל בנים בשתי קבוצות האוכלוסייה".

עוד נקודה שעולה מן הסקר ולטעמם ראוי לשים לב אליה: "כאשר המבוגרים והמוסדות פועלים ודוחפים להתקנת מערכת סינון, אנחנו רואים שהוא גם יעיל במידה ניכרת: בשני המגזרים קרוב ל‑70% מדווחים על יעילותו".

עוד מבקשים השניים להדגיש: "הסעיף האחרון מראה נתון מדהים: יש תמיכה רחבה בקרב כלל בני הנוער הישראלים ברעיון שהממשלה תספק אפשרות סינון לאזרחים, ועם זאת הסעיף מגלה גם את הקושי ההסברתי שכרוך בקבלת הציבור את החוק: באופן שגוי ביותר החוק נתפס כמהלך דתי. לדעתנו ההתנגדות של חילונים רבים לחוק והרצון להשאיר את המרחב הדיגיטלי פרוץ נובעים מהטמעת המסרים של המתנגדים לחוק ומהמסגור התקשורתי שלו כקורא תיגר על חופש הביטוי וחופש המידע. חילונים רואים בו, שלא בצדק, איום על הסטטוס-קוו".

"סקר זה מעיד כי מסיבות שונות רבים מאיתנו משאירים את ילדינו בלתי מוגנים", מסכם הרב יונה גודמן, מנהל חינוכי ברשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא ומרצה במכללת אורות ישראל. "המרשתת עשויה להביא ברכה גדולה בתנאי שיודעים להתמודד עם סכנותיה בעזרת שילוב מושכל של חינוך והסברה עם סינון והגנה טכניים יחד. בתחומים רבים כל כך אנו מתאמצים להגן על ילדינו, בפרט ביציאתם לעולם הגדול. האם לא ראוי לעשות את אותו מאמץ בשעה שהעולם הגדול פולש לתוך הכיס שלהם?"

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
דרך ארוכה שהיא קצרה

  סמוטריץ' כותב לראש הממשלה...

מועצה ציבורית תורנית

  הרב עדו רכניץ על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם