הדור הבא בתכנות

 8 6000 carmel
תכנות חברתי – היכרות ראשונה ובלעדית עם בנות יחידת 'כרמל 6000' של השירות הלאומי
חשבתם על 8200? תחשבו שוב. כרמל 6000 – מיזם חדשני לבנות שירות שואף למהפכה:הייטק חברתי ישראלי שעשרות אפליקציות בקנה שלו, ובהן יישומונים שעתידים לשנות את חייהם של בעלי מוגבלויות, פיתוח פורץ דרך בהתמודדות עם אוטיזם ואפילו יישומון שישנה את חוויית הביקור במוזאונים כמו יד ושם * היוזמים מעריכים שעד שנת 2030 ההייטק החברתי יהפוך לסטנדרט: עבודה עם משמעות

נדב גדליה

התוכנית המהפכנית שלפניכם בהרצה כבר שנה, אבל כעת המפתחים שלה מרגישים בשלים מספיק כדי להביא את הבשורה שלה לציבור. קבלו את התוכנית החדשנית לבנות השירות הלאומי: 'סיירת כרמל 6000'. חוץ משם התוכנית המדיף ניחוח הייטק למרחקים, ב'כרמל 6000' יש גם פן חברתי ישיר, שקשה למצוא ב-8200 הצבאית. במסגרת התוכנית החדשה, בוגרות נבחרות של מגמות מחשבים ומתמטיקה בתיכון, עוברות קורס מזורז ותובעני של שישה שבועות ובו הן לומדות את רזי שפות התכנות הפופולאריות דוגמת Google Firebas JavaScript ,HTML ועוד. לאחר מכן הבנות מפתחות יישומונים (אפליקציות) לעמותות חברתיות העוסקות בחינוך, בריאות ורווחה. אחרי שנתיים שירות, יוצאות הבנות אל העולם כשבאמתחתן מקצוע מבוקש וניסיון יוקרתי בתחום פיתוח התוכנה.

התוכנית שמובילים בהתנדבות אנשי ההייטק הוותיקים יוסי צוריה (59) וישראל יגל (65), קרמה עור וגידים כשלהם עצמם נמאס מההייטק הקריר והם החליטו לעשות משהו בשביל הנשמה. צוריה הוא בוגר מכון ויצמן במתמטיקה וממקימי חברת NDS, שעסקה בהגנה על חברות טלוויזיה מפני פיראטים המנסים לקבל חבילות טלוויזיה ללא תשלום. הוא הסתובב בעולם רבות במסגרת תפקידו, אך חזון ההייטק שלו התאפיין תמיד באלמנטים יהודיים-ישראליים.

"היה לי רעיון - לעשות 'שמיטה' גם בהייטק. כן, כל שש שנים 'להפקיר' את התוכנות שפיתחנו ולתת לאנשים להשתמש בהן חינם", הוא מחייך. רעיון שמיטת ההייטק לא יצא לפועל, אך לפני שנה וחצי החליט צוריה שהגיע הזמן לרתום את ההייטק אל היהדות מכיוון אחר. "תמיד אני שואל את עצמי מה זה להיות יהודי במאה ה-21. ליהדות, לדעתי, צריכה להיות אמירה גם על טכנולוגיה: לעשות טוב לאנשים, לא לעשות מזה רק פרנסה. לקחת את הכישורים והכלים שלנו כיהודים ולעשות בהם דברים טובים. יש כאן גם זווית ישראלית: לא יכול להיות שמדינת ישראל תוביל בהייטק העולמי אבל לא תהיה מובילה, באמצעות ההייטק, בתרומה למען החברה העולמית. אלו ערכים לא פחות חשובים מערכי הביטחון. צריך לגדל פה דור של הייטקיסטים חברתיים שיוכלו להצטרף למהלך הזה".

כשהרעיון ל"הייטק חברתי" עלה בראשו של צוריה הוא פגש את חברו הוותיק ישראל יגל. גם הוא טבל ראשו ורובו במימי ההייטק במשך עשרות שנים. "הייתה לי חברת הייטק בשם 'שימקוטק' שעסקה במערכות בדיקה לשוק הצבאי, ולפני 11 שנה מכרתי אותה", הוא מספר איך התגלגל בכלל לרעיון ההייטק החברתי. "פגשתי את יוסי צוריה שהעלה את הרעיון של יצירת 'הייטק חברתי' - שם, בניגוד לסייבר, ישראל לא נמצאת במקום הראשון. בכנסי הייטק עולמיים אני רואה ש-30-40 אחוז מהחברות שמציגות הן חברות ישראליות המתמחות בתחום הסייבר. בהייטק החברתי לעומת זאת - אין לנו כמעט שום נציג, לצערי".

למה החלטתם לרתום למיזם ההייטק החברתי דווקא בנות שירות?

"שאלנו את עצמנו כיצד ישראל נהיתה מעצמה בסייבר", מספר יגל על תהליך הקמת הפרויקט. "התשובה הפשוטה הייתה כי 8200 מכשיר את הצעירים הישראלים דרך הצבא וכך הם הופכים להיות סטארטאפיסטים בתחום בחיים האזרחים. הגענו למסקנה שהשירות הלאומי והאזרחי הוא מקום נהדר לפתח את ההייטק החברתי. 51 אחוזים מהאוכלוסייה לא מתגייסים - חרדים, ערבים, בעלי פטור ובנות דתיות. זה כר נרחב של צעירים שיכולים להצמיח דור שיעסוק בהייטק חברתי במסגרת השירות הלאומי-אזרחי, כך שבהמשך החיים הם יתקדמו ויעשו סטארטאפים חברתיים משל עצמם. כעת התחלנו לעבוד במסגרת השירות הלאומי, כי 80-90 אחוז מהבנות הדתיות עושות שירות לאומי, והסיכוי למצוא בנות איכותיות גדול. מה גם שיוסי ואני דתיים ומכירים מקרוב את העולם הדתי. מטרת-העל שלנו היא לרתום להייטק החברתי לא רק את בנות השירות, אלא מגוון רחב של אוכלוסיות בקבוצות שעושות שירות לאומי או אזרחי".

יוסי צוריה, ממובילי התוכנית: " א יכול להיות שמדינת ישראל תוביל בהייטק העולמי אבל לא תהיה מובילה, באמצעות ההייטק, בתרומה למען החברה העולמית. אלו ערכים לא פחות חשובים מערכי הביטחון. צריך לגדל פה דור של הייטקיסטים חברתיים שיוכלו להצטרף למהלך הזה"

 

טכנולוגיה למען חלשים

אילו תוכנות אתם מפתחים בפועל כעת?

"זה יכול להיות כל פיתוח של תוכנה שעשויה לעזור לעמותות המטפלות בנושאים חברתיים", אומר יגל. "העמותות פשוט מגדירות לנו צורך ואנחנו מוצאים להם את הפתרונות הטכנולוגיים ומפתחים יישומון מתאים. לדוגמה: ילדים עם תסמונת דאון, חשוב שהם יעשו פעילות גופנית אבל לא תמיד הם אוהבים לעשות את זה. לשם כך פיתחנו נגן מיוחד שמורכב על אופניים, וברגע שהאופניים נוסעים - המוזיקה פועלת. אם הילד עוצר - המוזיקה נפסקת. זה מעודד את הילד לרכוב. את הפרויקט הזה למשל עשינו לבית איזי שפירא (ארגון לקידום איכות החיים של ילדים עם צרכים מיוחדים, נ"ג).

"עוד דוגמה: עשינו לאחרונה פרויקט לעמותה לנפגעי ראש. במקום שיבואו למרכז טיפולי, הם משחקים בבית משחק קלפים ודרכו אנחנו משיגים מידע שחשוב לנו - כמה זמן לקח למטופל לבחור קלף, האם הוא בחר קלף נכון וכדומה. את כל הנתונים האלה אנחנו משדרים למטפל והוא ורואה את ההתקדמות של המטופל בלי לצאת מהבית. בנוסף, פיתחנו לילדים עם מוגבלות משחק ליצירת קואורדינציה בין היד לעין. על המסך מופיעה דמות והם צריכים 'לרדוף' אחריה ולתפוס אותה. את המשחק הזה פיתחנו לעמותת על"ה".

ויש עוד: 'טל-בז' - צמיד המיוצר בעבור 'כל ישראל חברים' - ביה"ס לחירשים וכבדי שמיעה. הצמיד, הפועל באמצעות רעידות, מושך את תשומת ליבם ומסייע לכבדי שמיעה לקבל הודעות במקרה חירום בצירוף הודעה רלוונטית המכריזה על המצב. פרויקט אחר המיועד ללקויי ראייה הוא 'זיכרון חי' שתוכנת בעבור 'המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל'. האפליקציה המבוססת GPS מאפשרת הנגשה קולית לשלטי מורשת, שלטי רחוב ועוד. בעזרת GPS ותמונה של השלט מתקשרת האפליקציה ל'ענן' ומשמיעה קובץ קול המספר על ההיסטוריה והמורשת של האתר שבו המבקרים נמצאים.

שירות משמעותי עם תוצאות בשטח

צוות הבנות ביחידת 'כרמל 6000' מורכב לאו דווקא מבוגרות מגמות מחשבים בתיכון. נטע גבאי (18) מרחובות היא בוגרת תיכון אמי"ת ברחובות במגמות פיזיקה וכימיה. "לא עסקתי במחשבים לפני כן", היא אומרת, "אבל אני חושבת שיש קשר בין התחומים שלמדתי במגמה למחשבים, כי שניהם תחומים ריאליים. כשהאנשים מתוכנית כרמל 6000 הציגו את עצמם זה מצא חן בעיניי. דיבר אליי מאוד העניין של עיסוק במחשבים שגם תורם לחברה. היה חשוב לי לעשות שירות לאומי שבו אני ארגיש שאני תורמת משמעותית".

על איזו אפליקציה את עובדת?

"אני בצוות שמפתח אפליקציה שנקראת 'כאן נגיש'. זו אפליקציה שמיועדת לתלמידים. בשְבוע הנגישות תלמידים בבתי ספר לוקחים את האפליקציה, מסיירים בבתי עסק ומדרגים את נגישות המקום לנכים. זה מעלה בקרב בני הנוער את המודעות לנושא הנגישות, שלא הרבה מתעסקים בו. אחרי הדירוג של התלמידים נוצרת מפה, המבוססת על חוכמת ההמונים, שמסייעת לנכים. ככה הם יכולים לדעת אם ללכת למסעדה זו או אחרת, ולמעשה כל עסק שנמצא בגוגל מפות מקבל דירוג.התפקיד שלנו בצוות הוא לפני הכול לפתח את האפליקציה ואחר כך לשקלל את הנתונים שהתלמידים הזינו".

מתי זה יושק לציבור?

"אני עדיין לא יודעת, אבל ככל הנראה בשבוע הנגישות שיתרחש בקרוב. זה עדיין בתהליכי פיתוח".

למה לא הלכת ל-8200 היוקרתית פשוט, ובחרת בתוכנית הזו?

"לדעתי, כשהולכים ליחידה כמו 8200, אתה מקבל את הדברים שאומרים לך לעשות - ועושה. פה אני יודעת בדיוק מה המטרה. אני מאמינה בזה שאנחנו באמת עושות משהו חשוב, חברתי. הרבה בנות כאן יכלו ללכת ל-8200 עם הכישורים שלהן, אבל במקומות כאלה, הרבה פעמים הדברים לא ברורים, זה מסווג, ופה הכול שקוף. בהמשך גם נראה את התוצאות בשטח ואיך זה עושה טוב לאנשים. אני אשמח אם אלך ברחוב ואראה מישהו שמשתמש באפליקציה שבנינו כאן".

חנה אמונה דיטש (17) ממגרון למדה באולפנת 'נווה דקלים' בניצן. בלימודי הבגרות היא התמקדה במתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה.

"נכון שפה אנחנו עוסקות במחשבים, אבל בסופו של דבר גם מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה זה דברים ריאליים שצריכים בשבילם את אותו ראש ריאלי. ואם את טובה בזה - גם מן הסתם תצליחי במחשבים".

למה בחרת ללכת דווקא לתוכנית הזו?

"האמת היא שהתלבטתי בין כל מיני מקומות", מגלה חנה אמונה. "בדקתי במכון ביולוגי מסוים וגם במשרדי הביטחון. אבל בסוף ראיתי שכאן אוכל לתרום יותר לחברה. יש מספיק אנשים שילכו למשרד הביטחון ולצבא, אבל את התרומה החברתית לצערי לפעמים קצת שוכחים. אנשים רבים יותר הולכים לדברים כמו ביטחון כי זה נחשב חשוב, אבל בסופו של דבר לשפר יכולות של ילדים עם בעיות מוטוריות - זה לא פחות חשוב".

על מה את עובדת?

"אני עושה אפליקציה ל'יד ושם'. מחוץ למוזאון שכולם מכירים יש 200 דונם של אנדרטות שלא ממופות. בנינו אפליקציה שיש בה מפה עם כל המקומות האלה, כדי שכל מבקר ב'יד ושם' יוכל לדעת מה קרוב אליו ומה מעניין ולהיחשף לעוד דברים שקורים שם. לכל אנדרטה יש קטע קריאה או סיפור, או קטע-שמע שמספר את סיפור המקום שמונצח באותה נקודה. כרגע זה עדיין לא פעיל לציבור, אני מניח שתוך כמה חודשים האפשרות הזאת תיפתח לציבור".

ל-8200 חנה אמונה לא חשבה בכלל ללכת, חרף כישוריה הריאליים. "בכלל לא ניסיתי ללכת לצבא, אני דתייה וזה לא כל כך מדבר אליי. זה לא היה באופציות".

ומה בנוגע לעתיד?

"אני רואה את עצמי בתחום שתורם לעולם איפשהו, עכשיו אני לא יודעת אם זה יהיה מחשבים בכלל. אבל כרגע אני נהנית לעשות את זה וזה מה שחשוב".

ישראל יגל, ממובילי התוכנית: "הגענו למסקנה שהשירות הלאומי והאזרחי הוא מקום נהדר לפתח את ההייטק החברתי. זה כר נרחב של צעירים שיכולים להצמיח דור שיעסוק בהייטק חברתי במסגרת השירות הלאומי-אזרחי, כך שבהמשך החיים הם יתקדמו ויעשו סטארטאפים חברתיים משל עצמם. כעת התחלנו לעבוד במסגרת השירות הלאומי, כי 80-90 אחוז מהבנות הדתיות עושות שירות לאומי, והסיכוי למצוא בנות איכותיות גדול"
עתיד חברתי טוב יותר

לצד הבנות שהגיעו לתוכנית בלי ידע מוקדם במחשבים, ישנה קבוצת "המומחיות" - אלו שהגיעו עם ידע מוקדם במחשבים. אך טבעי היה שכאשר יידרשו לשירות לאומי משמעותי, יבחרו בתוכנית החדשה שדרכה יוכלו למקסם את כישוריהן. אחת מהן היא רעות שרמר (20) ממושב גמזו. היא למדה באולפנת 'טליה' בירושלים וסיימה תואר ראשון במדעי המחשב כבר בגיל 19. "היה טבעי שאכנס לפרויקט הזה", היא אומרת. "חיפשתי שירות לאומי במשהו שקשור למחשבים, אבל שיהיה מאתגר מספיק. אחת מרכזות השירות הציעה לי את התוכנית החדשה של כרמל 6000 והחלטתי לבדוק אותה, למרות שהייתי בהתחלה די סקפטית".

למה?

"כי התיאור היה גדול מאוד והמשימה די כללית: 'לעזור לחברה עם הייטק'. זה נשמע לי קצת מוזר. עד אז, אף פעם לא פגשתי מתכנתים שפועלים בקטע חברתי. באתי וגיליתי שזה לא כל כך באוויר והופתעתי לטובה. האפשרות הרווחת להתנדב במחשבים בשירות לאומי היא במשרד הביטחון, ופחות התאים לי משרד הביטחון מבחינת צורת העבודה".

תוכלי להסביר את ההבדלים?

"העבודה במשרד הביטחון מאוד מוגדרת, ופה יש יותר מקום לביטוי האישי. להציע רעיונות, לומר איך אנחנו חושבות שנכון לעבוד. הרבה דברים אנחנו בונות וממציאות בעצמנו מאפס, ויש סיעורי מוחות שמאפשרים יצירתיות ומקום להתפתח. בעיניי זה משמעותי יותר מלעשות מה שאומרים לך וזהו. אנחנו גם רואים את העבודה מול העיניים. רואים כל שבוע איך זה מתקדם, ומאוד מספק וכיף לראות איך הרעיונות קורים בפועל. לשנות חיים של בני אדם, זה מה שאנחנו עושים כאן וזה לא פחות חשוב".

על מה את עובדת?

"אני עובדת על מיזם לילדים אוטיסטים. הם לא מגיבים טוב לשינויים, נלחצים, מתפרעים כשהם נדרשים לעשות פעולה כמו להסתפר או לצאת לטיול. בנינו אפליקציה לטאבלט שמספרת סיפור עם השם של הילד שמדמה את התהליך שהוא הולך לעבור. במסגרת הסיפור הוא בוחר את ההתנהגות שלו - לשתף פעולה או לא, ואז לפי הבחירה שלו הסיפור מתפתח והוא רואה את הצד השני של מה היה קורה אילו הוא היה משתף פעולה. המטרה היא להציג לילד מראש מה הוא ירוויח אם יבחר לשתף פעולה. עבדתי גם על אפליקציה למשרד החינוך, למורים. המורה מפעיל מעבדה והתלמידים מתחברים ועוקבים אחרי הניסוי דרך האפליקציה".

כרמל 6000 מתאים לכל בת שירות שטובה במחשבים?

"רוב תקני השירות הלאומי הולכים על חינוך, וכאן המקום למי שלא מתאים לחינוך אבל בכל זאת רוצה לתרום לחברה בפן לא ביטחוני. אני לא הייתי מסתדרת כל כך עם ילדים בחינוך ופה אני עוזרת לילדים מכיוון אחר. במקום אחר לא יכולתי לעשות את זה".

העתיד שלך נמצא בהייטק החברתי דווקא?

"אני רואה את עצמי מתכנתת, לאו דווקא בפן חברתי", אומרת רעות. "אבל אני אשאיר מקום וזמן להתנדב מדי פעם גם בהייטק החברתי. אשמח לקחת פרויקטים הביתה ולעשות אותם במקביל לעבודה בהייטק ה'רגיל' או להדריך פה את הבנות שיבואו אחריי. הייטק חברתי יכול להיות גם כלכלי, אבל עכשיו זה רק בהתחלה אז אין ממש איפה לעבוד בזה. אין כל כך חברות הייטק חברתיות כרגע".

מובן מאליו בתוך עשור

האם אפשר להבטיח שבת שירות תבחר בסופו של דבר בהייטק חברתי כמקצוע לחיים שאחרי השירות? "אני לא יכול להבטיח דבר כזה", מודה יגל. "אבל אני משתדל שזה יקרה. בשנתיים האלה אנחנו חושפים את הבנות לעולמות החברתיים. הן עושות סיורים במקומות כמו אלי"ן ועל"ה ואני מאמין שלחלק מהן זה יעזור לבחור בעתיד בעבודה בהייטק חברתי, עם התפתחות התחום ויצירת מקומות עבודה מתאימים. שנה הבאה היא 'שנת הקשיש', נעשה הרבה אפליקציות למען הקשיש. אין ספק שהפרויקט יעודד אנשים, גם מחוצה לו, לפתוח סטארטאפים בנושא הקשישים, כי זה אתגר עולמי. העולם הולך מזדקן וזקוק לפתרונות לבדידות בקרב קשישים ולפתרון בעיות טכנולוגיה המצויות אצל קשישים. למשל, אנחנו עובדים על כלי כזה שבעזרתו הקשיש יוכל להאט את מהדורת החדשות ואת הקצב שבו יונית לוי מדברת".

בהייטק חברתי יכול להיות בכלל מודל עסקי?

"בפרויקט כרמל 6000 אנחנו לא מתעסקים במסחר והכול נעשה ללא מטרת רווח, אך אין ספק כי נושא החינוך והרווחה יכול להיות גם כלכלי. חד משמעית. לפחות חלק מהדברים יהיו כלכליים, בוודאות".

"אפשר להתפרנס מהייטק חברתי", מוסיף יוסי צוריה, הוגה הפרויקט. "היום צעירים כבר לא מחפשים רק לעשות כסף וחשוב להם גם לקבל משמעות בעבודה. יש פה כשל שוק: כל העולם נמצא בפיגור יחסי בהייטק החברתי והתוכנית שלי היא להפוך את ישראל למעצה גלובלית בתחום, ולא רק דרך כרמל 6000. אני מקווה ועובד קשה מאוד להכניס שותפים לעניין ההייטק החברתי, כמו מיקרוסופט ואינטל. אי אפשר לדבר על זה עדיין, אבל זה בתהליכים ובעזרת ה' זה יצליח".

עוד כמה זמן זה להערכתך ההייטק החברתי יהיה מובן מאליו?

"2030", יורה צוריה. "תוך עשור אני חושב שזה יקרה. ההייטק החברתי יהפוך להיות סטנדרט".

בינתיים, עד שנגיע לשנת 2030, בתוכנית כרמל 6000 מתנדבות 30 בנות. "בשנה הבאה ייכנסו בנות נוספות והמספר שלנו יוכפל", אומר יגל. "השנה אנחנו מתכננים יעד פיתוח של 20 אפליקציות חברתיות. בשנה הבאה אנחנו מתכננים 40. זה המקום גם להודות לרשת אמי"ת שתומכת בנו כלכלית, לרשות לפיתוח ירושלים שמסייעת ולחברות סינמדיה וסיסקו שנותנות לנו שטח של מאות מטרים רבועים, כולל ציוד מחשבים שמאוד עוזר להפעיל את כל המערך הזה, ללא עלות. בלעדיהן זה לא היה קורם עור וגידים".

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משהו חדש מתחיל בצה"ל

  מאמר מאת איתמר סג"ל,...

ולוויים לשירם ולזמרם

  שירת הלווים המיתולוגית תתחדש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם