סופרים כל טיפה

 3 water
מפלס הכינרת עלה ביותר ממטר ואנו מרגישים שהאדמה בסך הכול רוויה, הודו לה' כי טוב. ובכל זאת, חוץ מארבעת המטרים שעדיין חסרים לכינרת כדי שתהיה מלאה, גם מאגרי מי התהום רחוקים מלהיות מלאים * הכירו את האנשים הפרטיים שממש מהגינה שלהם מדווחים לרשות המים כמה מילימטרים ירדו באזור שלהם * בשורה התחתונה, נותרו עוד חודשיים לכמה שיותר ימים גשומים. לתשומת לב המתפללים

ארנון סגל

בצפון ולאורך החוף נתוני הגשם מחייכים השנה במיוחד. ברוב נקודות המדידה שם כבר חצו או כמעט חצו את הממוצע הרב-שנתי. מירושלים ודרומה, לעומת זאת – הרבה פחות. אמנם גם באזורים הללו הנתונים טובים לאין ערוך מאלו של השנה שעברה ובסך הכול משביעי רצון, אבל ככלות הכול מדובר בכמויות משקעים שהן לא יותר מרגילות.

הנה הצצה על חצי הכוס המלאה: בעין כרמל, למשל, ירדו עד כה 692 מ"מ שהם 119% מהממוצע לכל העונה. בגעש ירדו 659 מ"מ – 125% מהממוצע השנתי, ובגן שלמה שליד רחובות ירדו 671 מ"מ – 127% מהממוצע השנתי.

ובסיכום כולל, למרות שנה גשומה מעט יותר מהרגיל, שמשאירה רושם עז יותר מממדיה האמיתיים רק בשל רצף הבצורות שחווינו בשנים האחרונות, מצב אגן הכינרת עדיין קשה בשל הגירעון הגדול שהצטבר שם בחמש השנים הרעות. מפלס הכינרת עמד נכון ליום שני השבוע על 213.18 מטרים מתחת לפני הים, עלייה של כמעט מטר וחצי מתחילת העונה. נכון, המפלס גבוה כיום ב-167 סנטימטרים מהקו השחור שתחתיו מפסיקים לשאוב, אולם עדיין נמוך מהרום העליון בכארבעה מטרים וחצי. לדעת פרופ' חיים גבירצמן, מבכירי מומחי המים בישראל והאיש שחתום על קביעת הקו האדום בכינרת, אין סיכוי שהפער יודבק בחורף הנוכחי, כלומר אין מצב שגובה המים יגיע לרום העליון (208.80 מטרים מתחת לפני הים). זה יקרה רק בחורפים הבאים, בתנאי שיהיו גשומים אף הם.

למרות שנה גשומה מעט יותר מהרגיל, מצב אגן הכינרת עדיין קשה בשל הגירעון הגדול שהצטבר שם בחמש השנים הרעות. לדעת פרופ' חיים גבירצמן, אין סיכוי שהפער יודבק בחורף הנוכחי, כלומר אין מצב שגובה המים יגיע לרום העליון (208.80 מטרים מתחת לפני הים). זה יקרה רק בחורפים הבאים, בתנאי שיהיו גשומים אף הם

 

הצורך בגשם, תודה לבורא עולם, כבר איננו קיומי כמו פעם. באתר רשות המים מציינים שמים מותפלים מחמשת מתקני ההתפלה המצויים באשקלון, בפלמחים, בחדרה, בשורק ובאשדוד, מספקים כיום כ-80% מכמות המים המסופקת לצרכים הביתיים והתעשייתיים. כך, בלי משים, השתנה מקצה לקצה מקור המים שבברזים בבתינו. בעבר הלא-רחוק, כרבע ממי השתייה הגיעו מהכינרת באמצעות המוביל הארצי וכמחצית ממי השתייה הגיעו מאקוויפר ההר. המוביל הארצי עוד פועל, אולם מים כבר כמעט אינם נשאבים מהכינרת אלא בשיעור של 2% מתצרוכת המים הישראלית (ולא מעט מים מסופקים לירדנים במסגרת הסכם השלום). ייתכן אפילו שבקרוב יתהפך הכיוון ומים מותפלים יוזרמו אל האגם באמצעות המוביל הארצי כדי למלא אותו מחדש.

על פי דובר רשות המים אורי שור, הזרימה בירדן הצפוני עמדה בבוקר יום ראשון השבוע על 68 מטרים מעוקבים לשנייה. גם בנחלים קישון, ירקון, אלכסנדר ואיילון נרשמו זרימות חזקות, אך בסך הכול, לדבריו,
"הנתונים אינם חריגים. בפברואר הקרקע רוויה בדרך כלל וכמויות גשם כאלה המתפרשות על פני שלושה ימים אינן נדירות, ויחד עם זאת הן יפות ומשמחות, במיוחד לאחר רצף חמש השנים השחונות".

לעומתו, איתן שדה, מנכ"ל "מי גולן" הממונה על מאגרי המים ברמה, מרוצה עד הגג: "כל המאגרים בגולן מלאים ואפילו גולשים", הוא מספר. "המצב טוב".

עד כמה זה נדיר?

"הפעם האחרונה שבה המאגרים התמלאו הייתה ב-2013. בחמש השנים האחרונות המצב היה רע מאוד. גם ב-2003 המאגרים היו מלאים, אבל בסך הכול מדובר באירוע נדיר".

***

אבי שמילוביץ' מטלמון מודד את המשקעים בגזרתו מטעם השירות המטאורולוגי כבר 18 שנה. "בשנת 2001, כשהיישוב חרשה בקושי נולד והיו שם מעט קרוואנים ומכולה, כבר הוקמה במקום תחנה מטאורולוגית. אני מודד בשתי נקודות: הראשונה היא תחנה רשמית בהר חרשה שמצויה בגובה 770 מטרים מעל פני הים. התחנה הזו מדווחת באופן שוטף לשירות המטאורולוגי ואפשר לעקוב אחריה באינטרנט. בנוסף אני מבצע מדידה ידנית אצלי בגינה הפרטית בטלמון. קיים פער ברור בנתוני המשקעים בין שתי המדידות לטובת חרשה, כי היא גבוהה יותר.

"אצלי בבית המדידה היא בשיטות של פעם, באמצעות בקבוק שתיה קלה ומשׂורה. התחנה בחרשה, לעומת זאת, עובדת ללא מגע יד אדם. מד הגשם שם הוא מכשיר מתקדם מאוד. בתוך המד מצויות שתי כפיות שמסוגלות להכיל כל אחת עשירית מילימטר מים והן פועלות כמו נדנדה. ברגע שכפית מתמלאת היא שולחת למחשב אות ומתרוקנת, ואז הכפית השנייה מתחילה להתמלא. בכל עשר דקות המחשב עורך סיכום של הנתונים. בסוף כל יום גשם אני מקבל סיכום ממוחשב של המשקעים.

"השנה כבר חצינו באזורנו את הממוצע הרב שנתי. כאן ירדו 661 מילימטרים בעוד שהממוצע הרב-שנתי הוא 627 מילימטרים. השנה הזו ברוכה לעומת השנים האחרונות שלא היו טובות מהבחינה הזו".

גם בעפרה שבבנימין מרוצים. ירמי גרינהוט, חקלאי ותיק ביישוב שכבר ארבעים שנה מודד באדיקות במד הגשם שבמטעים שלו את כמויות המשקעים, מספר שגם אצלם כבר ירדה הכמות השנתית הממוצעת. ב-18 השנים האחרונות הוא גם מפרסם את נתוני המשקעים.

אבי שמילוביץ', טלמון: "בשנת 2001, כשהיישוב חרשה בקושי נולד והיו שם מעט קרוואנים ומכולה, כבר הוקמה במקום תחנה מטאורולוגית. אני מודד בשתי נקודות: הראשונה היא תחנה רשמית בהר חרשה שמצויה בגובה 770 מטרים מעל פני הים. בנוסף אני מבצע מדידה ידנית אצלי בגינה הפרטית בטלמון. קיים פער ברור בנתוני המשקעים בין שתי המדידות לטובת חרשה, כי היא גבוהה יותר"

 

"עסקתי במדידות משקעים כבר לפני כמה וכמה עשורים, עוד לפני שהגעתי לגור בעפרה. אני עושה זאת כחובבן ולא כאיש מקצוע", הוא מעיד על עצמו. "בעפרה קיימים עוד כמה מודדי גשם וקיימת אפילו תחנה רשמית של השירות המטאורולוגי, שהתושבים שממונים עליה מדווחים בכל חודש לשירות המטאורולוגי על הכמויות הנמדדות. באופן מעניין קיים פער גדול בין הנתונים שלהם לאלו שלי, פער של כעשרים אחוזים. אצלי בדרך כלל נמדד פחות גשם, ואני חושב שההסבר לזה הוא שמד הגשם שלהם מוצב על קו פרשת המים הארצי, שעובר בעפרה, בעוד המד שלי מוצב נמוך יותר ומצפון-מזרח לו".

בכל פעם שיורד גשם אתה רץ לבדוק מה המצב במד המשקעים?

"בהחלט".

למה בעצם זה חשוב לך כל כך?

"אני חקלאי. זה אומר הכול".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
פגע וברח

  הנשים שנפגעו מעזרא שיינברג...

על ברווזים וניצים

  צער בעלי חיים בשידור...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם