כל הציפורים מחייכות

 6 birds
דווקא כשחשבנו שהטבע עשה את שלו ונכנענו ליוטיוברים שיחנכו את ילדינו, הגיעה לכאן מהשמיים תופעת חוגי הצפרות * מתברר כי מתחת לאפנו המוטה לעבר הסמארטפון מתקיימים להם בשקט חוגים המגדלים ילדים להתבוננות פלאית בטבע, והתופעה רק הולכת ומתרחבת

נדב גדליה

חוגי הצַפָּרוּת 'כנפי קק"ל' לילדים ולנוער מתרחבים במהירות, ובשנה האחרונה הם נערכים במגוון ערים ויישובים: יקיר, רבבה, קדומים, פדואל, עלי זהב, לשם, אלעזר, תקוע, קריית ארבע, ביתר עילית ויד בנימין. בימים אלו מוכשרים בתוכנית ייחודית עשרות מדריכי צפרות, התקציב כבר מוכן, ובשנה הבאה יכבשו החוגים האלה גם את מחוזות הבורגנות ויגיעו גם לפתח תקווה, לראש העין, לבאר שבע, לעפולה ולערים נוספות.

מאחורי מיזם חוגי הצפרות, בשיתוף קק"ל, עומד יאיר פישמן (53) מיקיר, אב לשישה וסב לשמונה, שהתחיל את הכול בחוג קטן ביישוב מגוריו. לפרנסתו עובד פישמן בניהול מערכות מידע, אך מצהיר שכבר מגיל שבע נודע בקרב מכריו כ'צפר' - אדם המתעניין בציפורים, בחקירת המינים השונים ובאופן התפתחותם ונדידתם לאורך עונות השנה. "לפני חמש שנים הגעתי לנקודה מסוימת בקריירה שבה הייתי צריך להחליט אם להיכנס חזק יותר לענייני העבודה או למצוא לי משהו אחר שימלא אותי", הוא מספר כיצד הפך החוג הקטן ביקיר למעצמת חוגי צפרות. "אשתי אמרה לי שהנה, יש לי הזדמנות להחליט סוף סוף מה אני רוצה לעשות בחיים, כי הילדים גדלו. ידעתי שאני אוהב צפרות וילדים, ומשם הדרך הייתה קצרה לפתיחת חוג צפרות קטן, בסלון".

לא פשוט יותר לצאת לראות ציפורים בטבע?

"חוגים מתחילים בדרך כלל בשעה מאוחרת. מגוון הציפורים האדיר שקיים בישראל מתחלק בין כל מיני נופים. אם אצא כל שבוע לראות ציפורים ביקיר - לא אוכל לראות את הציפורים שבמעגן מיכאל למשל, ולצאת כל שבוע למקום אחר זה לא ממש רלוונטי בחוג. אנחנו יוצאים פעם בחודש, כל פעם לאתר צפרות אחר, ואת שלושת השבועות שלפני כן אנחנו משקיעים בלמידה לקראת היציאה החוצה". פישמן עורך את החוג שלא על מנת לקבל שכר. "כל הכסף שההורים שילמו הושקע בספרים וחוברות שנתתי לילדים, למימון הטיולים, לתשלום לאתרים ולתפעול החוג. אין לי מזה רווח", הוא אומר.

"חשבתי שיהיו בקבוצה 15 ילדים, אבל הגענו ל-25 כבר בחוג הראשון. שנה לאחר מכן נרשמו 45 ילדים ובשנה השלישית עצרנו ב-50, למרות הביקוש, כי בסופו של דבר אני בן אדם אחד", צוחק פישמן. בעקבות החיבור לקרן הקיימת לישראל וליָרון צ'רקה (האח של שי צ'רקה המאייר) שעובד כצפר הראשי בקק"ל - נוצר פיילוט ראשוני לפיתוח החוג. התקציב ניתן ופישמן הצליח לשדרג את החוג באופן משמעותי: להוציא אוטובוסים מסודרים לאתרי צפרות ואף לארגן יציאה לשלושה ימים באילת, כולל לינת שטח וחגיגות של צפרות. "אלה דברים שלא היו קיימים בשנים הראשונות של החוג, כשהוא פעל ללא תקציב", אומר פישמן, "היינו יוצאים ברכבים של ההורים וזה לא תמיד עבד טוב".

יאיר פישמן: "בנינו תיבת קינון, כלומר קופסה מעץ שיש בה חור עגול שהציפור יכולה להיכנס דרכו ולקנן בפנים. כיף לראות את השלבים השונים בגידול ציפורים - איך הן ממלאות את הקן בחומרי קינון, מטילות, דוגרות, מאכילות את הצאצאים, אחר כך הגוזלים יוצאים מהתיבה ואוכלים בעצמם. ילדים מאוד אוהבים לראות את זה ולתעד"

איך לומדים להיות צפר?

"כמו כל חוג, יושבים ולומדים הרבה חומר: מצגות, סרטים, משחקים, חידונים, הפעלות. בין השאר בנינו תיבת קינון, כלומר קופסה מעץ שיש בה חור עגול שהציפור יכולה להיכנס דרכו ולקנן בפנים. כיף לראות את השלבים השונים בגידול ציפורים - איך הן ממלאות את הקן בחומרי קינון, מטילות, דוגרות, מאכילות את הצאצאים, אחר כך הגוזלים יוצאים מהתיבה ואוכלים בעצמם.

"ילדים מאוד אוהבים לראות את זה ולתעד, אחד הילדים בחוג אפילו כתב יומן קינון וסיפר שם על כל התהליך ומה קרה בכל יום. במקרה שלו זה היה בז - עוף דורס אבל נחמד, לא מזיק, שמגדל את הגוזלים שלו בצורה מרתקת. הבז פחות מפחד מציפורים אחרות ולא זקוק למשהו סגור לקנן בו ולכן הוא קינן באדנית פתוחה, כך שהיה קל לראות את מה שקורה ולתעד".

מיליארד ציפורים מתחת לאף

מה מצב הציפורים בארץ ישראל?

"יש לנו בישראל מגוון מטורף של ציפורים מכיוון שאנחנו נמצאים בין יבשות. בהערכה, מיליארד ציפורים חולפות כאן בשנה. הן עוברות בסתיו מאירופה לאפריקה דרך ישראל, ובאביב עושות את הדרך ההפוכה. בכל תקופה באות לכאן ציפורים אחרות, בסך הכול כ-540 מינים שונים".

איך אנחנו לא שמים לב לכל זה?

"יש פה בעיה של מודעות, זה מתחיל מהגן כשמלמדים על הדרור והנחליאלי ולא שמים לב למה שקורה מסביב. בשנים האחרונות המודעות לציפורים עלתה, הרבה יותר אנשים באים לטייל באתרי צפרות, ויש גם יותר אתרים: אגמון החולה, אגמון חפר, 'ראש ציפור' בירקון, אגם ירוחם, פארק גדול באילת - רובם נבנו ממש בשנים האחרונות, מתוך מתוך שאיפה להגביר את תיירות הפנים והחוץ. תיירים מגיעים מחוץ לארץ במיוחד בשביל לראות כאן ציפורים, יצא לי לפגוש לא מעט תיירים כאלה".

מה גורם לאנשים להתעניין פתאום באמצע החיים בציפורים דווקא?

"לא יודע להסביר את זה לגמרי, אבל אנשים באופן כללי נפתחים לטבע. זו מגמה. אנשים רוצים לצאת החוצה מהמסכים ומהצפצופים האלקטרוניים שהשתלטו על כל כך הרבה זמן מהיום שלנו. אנשים מרגישים שהם צריכים את הרגעים האלה של השקט עם הציפורים, או בכלל בטבע. ברגע שמתחילים להתעניין בצפרות - נדבקים לחיידק הזה ומתחילים להתעניין בתחום ובטבע בכלל.

"ילד אחד אמר לי: 'לא ידעתי שיש כל כך הרבה עצים מסביב לבית שלי'. מדהים. אדם יוצא החוצה - ונפתחות לו העיניים, הוא מתחבר רגשית ונפשית לטבע, ולאו דווקא לציפורים. דבר נוסף הוא המידע שנגיש לכולם, זה עוזר להחכים בתחום ולהיכנס אליו יותר. כדאי לנצל את המסכים בשביל הטבע ולא להפך. כשאתה נכנס לזה - אתה לגמרי בפנים, הרבה מעבר לחוג של פעם בשבוע. אתה חי את הטבע".

במה זה מתבטא בחיי היומיום?

"כשאתה צפר וזה נכנס לך מתחת לעור, אתה חי את הזמן שלך בחיים לפי עונות הציפורים. הסתיו שלך מתחיל באוגוסט, כי שם מתחילה הנדידה שמוגדרת נדידת הסתיו. כל הזמן אתה מתבונן ומחפש את הציפורים סביבך. כשאתה מטייל עם המשפחה אתה מכניס למסלול אתר של צפרות וזה הופך להיות חלק מהחיים, גם אם אתה לא מתעסק בזה ממש ביומיום. כשחברים מהתחום מספרים לך על ציפור נדירה שהם ראו, יש צביטה בלב כשאתה יושב לך במשרד כדי להתפרנס", מחייך פישמן.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
"אנחנו פצועים"

  השבת מעלים את נפגעי...

תפסיקו לשחק בנוער

  מאמר מאת יו"ר נוער...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם