תורת התאים

 ac 6 taim
הסטודנטים השקועים בקורסים ובמבחנים הם גם חומר בערה אידאולוגי חם במיוחד, ועל הדלק הזה פועלים תאי הסטודנטים הפוליטיים * סיור קמפוסים מייצג מגלה עולם שלם של צעירים שעיסוק בפוליטיקה בעבורם הוא סמל למעורבות ושינוי חברתי ולאומי * חיפה קצת שונה מתל אביב, ושתיהן אינן האוניברסיטה העברית בירושלים, אבל גם את אלה וגם את אלה - מימין ומשמאל - עוד נפגוש בעתיד בהנהגת המדינה

נדב גדליה

כשנדמה שהכול מתחיל ונגמר בפוליטיקה, אך טבעי שהמפלגות השונות ינסו להטביע את חותמן גם במוסדות האקדמיים. לצד תאי סטודנטים א-פוליטיים – קבוצות של תלמידים המאוגדים תחת מטרה מסוימת שאינה קשורה לפוליטיקה, פועלים בישראל תאים מפלגתיים – המזוהים עם מפלגה ספציפית הפועלת בכנסת וכן תאים פוליטיים שאינם מזוהים עם מפלגה מסוימת. 'תא כתום' הוא דוגמה בולטת לתא שפעל בתקופת ההתנתקות ואיגד אלפי סטודנטים במגוון מוסדות אקדמיים. יחדיו יצאו החברים בתא לפעילויות מחאה בשיתוף פעולה הדוק עם מועצת יש"ע. לרגל הבחירות שבפתח יצאתי להכיר מקרוב את נציגי התאים מכל קצות הקשת הפוליטית ולהבין איך הדברים עובדים, מה מידת ההשפעה שלהם, מהי היקף הפעילות ולאן הולכים בסופו של תואר יושבי הראש של התאים.

המפלגה רק נולדה וכבר יש תא

אחד התאים החדשים והמעניינים הוא תא של המפלגה החדשה 'הימין החדש' באוניברסיטת אריאל, ואותו מנהל היו"ר ספי הוכמן (28) מרעננה. הוכמן הוא בעל עסק עצמאי לייעוץ משכנתאות וסטודנט לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה. "התאים הפוליטיים משמעותיים לא פחות מאשר בעבר", הוא אומר. "כשלמדתי בבר אילן בתואר הראשון הייתי פעיל בתא 'ישראלים' של הבית היהודי ואף כיהנתי כדובר התא. ראיתי מקרוב איך התאים הפוליטיים היו משמעותיים והביאו תומכים".

מתפקיד היו"ר מתקדמים לפוליטיקה בכנסת?

"אין ספק שהתאים הפוליטיים בקמפוסים מצמיחים את מנהיגות העתיד הפוליטית של עם ישראל. שלמה גולדמן, שהיה ראש התא שלנו בבר אילן, עובד כיום כעוזר סגן השר אלי בן דהן, דורית שכטר שהייתה הרכזת שלי ב'אם תרצו' בבר אילן עובדת כיום אצל השר יואב גלנט, ועוד רבים וטובים מחבריי ומכריי עובדים כעוזרים בשדה הפוליטי ופועלים בשדה התקשורתי. אני לא רואה פסול בכך, אלא להפך - אנחנו רוצים להשפיע ולפעול למען קידום ערכי המחנה הלאומי גם לאחר סיום הלימודים, והדרך לעשות זאת היא להיכנס לעובי הקורה ולפעול כבר עכשיו בשדה החוץ-פרלמנטרי".

מה אתם עושים בפועל?

"אנו שמונה פעילים כרגע והפעילות המרכזית שלנו היא גיוס פעילים חדשים, קיום ערבי פעילים לגיבוש, תיאום עם הנהלת האוניברסיטה ואגודת הסטודנטים בכל הנוגע לפעילות פוליטית, הבאת השרים והמועמדים לרשימה לכנסת להרצאות ופאנלים פוליטיים בקמפוס, ושכנוע הסטודנטים בקמפוס לתמוך במפלגת הימין החדש. השבוע הגיע אלינו לקמפוס באריאל יו"ר המפלגה ושר החינוך נפתלי בנט, והאירוע היה מוצלח. האולם היה מלא".

תפקיד פוליטי מתגמל בעתיד? יש סיכוי. בינתיים, כסף לא עושים מזה.

"העשייה היא אידאולוגית, אנחנו פועלים בהתנדבות מלאה ומשקיעים זמן ואנרגיה לטובת העניין. הקשר עם המפלגה אצלנו נעשה באמצעות אלי סמואל, יו"ר הצעירים שלנו, שמבצע גם את תפקיד ראש התאים הארצי והוא מעביר אליי את ההנחיות לפעולה, ואת הכיוון שהמפלגה רוצה שנפעל על פיו. במקביל, יוזמות מטעמנו ובקשות להגעת שרים, חברי כנסת ומועמדים לפאנלים, אירועים וערבי פעילים אני מעביר דרכו".

איך זה עובד מול האוניברסיטה עצמה?

"פעילות תעמולה פוליטית בין כותלי הקמפוס אסורה, פרט לימים מוגדרים כמו יריד תאים ויום תאים. אך יש תמיכה והבנה מבחינת הנהלת האוניברסיטה ואגודת הסטודנטים בפעילות התאים בקמפוס. האגודה אף הקימה מועדון פוליטי וב'פורום ראשי תאים' חברים מנהיגי התאים של המפלגות בקמפוס, ובו מתאמים פאנלים ובקשות מול הנהלת האוניברסיטה".

עושים ימין בחיפה האדומה

גיחה קטנה לצפון ואנו עם גבי אושרנקו (26), יו"ר תא הסטודנטים לביא (הליכוד) באוניברסיטת חיפה. "אנשים מתנגדים מאוד לפוליטיזציה של האקדמיה, וחבל", קובל אושרנקו. "חופש ביטוי הוא לא רק ערך בדמוקרטיה אלא כלי. באמצעותו אנחנו צריכים להגדיר בעיות, להצביע עליהן ולהציע דרכים לפתור אותן. אם האקדמיה דוחפת אג'נדה פוסט-מודרניסטית שמתנגדת ללאומיות או מתנגדת לחופש הפרט, מן הראוי שאוכל להביע עמדת נגד. לצערי, יש סטודנטים שלא מבינים מדוע להיכנס לפינות הללו.

"אבל גם בין הסטודנטים האלו, תמיד יהיו אנשי מעשה שלא יכולים לשבת על הגדר, והרבה דברים מקודמים דווקא בזכות התאים הפוליטיים. בסופו של דבר אלו אנשי שטח ששומרים על קשר עם נבחרי הציבור שלנו, ומעבירים למעלה מצוקות וסדרי עדיפויות של האדם הפשוט".

איך מערכת היחסים מול הסגל האקדמי?

"בגדול, השאיפה שלהם היא להראות ניטרליות, אבל אין ספק שנכנסים לקטנות. מותר להפגין רק במקום צדדי, כנ"ל בנוגע לפתיחת דוכני הסברה. התקטננו איתי פעם כשהצבנו כיסאות בדוכן כדי לייצר שיח בנושא כלשהו, אמרו לי שאפשר גם בעמידה... עצוב שהאקדמיה שאמורה להיות מקום שבו דעות מתגוששות תדיר, מנסה לגרום שדיון מעמיק לא יהיה מזמין. ובכל זאת יש מרצים שמבינים את החשיבות ותומכים בפעילויות. כמובן, אנשים בעלי דעות כמו שלנו בקמפוס הן בגדר מוקצה. נדיר לראות אנשים באוניברסיטת חיפה שהם גם תומכי ההתיישבות וגם בעד כלכלה חופשית. כך שהמלחמה היא לא רק מחוץ לכיתות, היא בכל מקום".

אושרנקו מתאר את שגרת הפעילות של התא שלו: "מכיוון שמדובר בתא ברוח ערכי הליכוד, תנועה לאומית ליברלית, אלו גם שני הדגלים המרכזיים שלנו. בהיבט הלאומי, אנחנו עוסקים גם בהפגנות אבל גם בהסברה ובמלחמה מול גורמים המתנגדים לקיומה של מדינת לאום לעם היהודי. זה יכול להיות מול גורמים שמכניסים 'אצבע לעין' כמו המפלגות הערביות, או כאלה שעושים את זה באופן עקיף, ונלחמים למשל על השארת המסתננים בארץ".

ויש גם רגעי שיא שבהם האג'נדות הופכות לפולמוס: "באחד במאי, כשכל התאים השמאלניים חוגגים את חג הפועלים, אנחנו מחלקים חוברות הסברה של 'פורום קהלת' על עוולות השיטה שלהם ומסבירים אילו דברים אנחנו צריכים לאמץ כדי להיות מדינה חופשית יותר ומשגשגת יותר".

גם אושרנקו מסכים שהפעילות בתאים פותחת אפשרות לפעילות פוליטית בהמשך. "אנשים נכנסים לפוליטיקה כדי שיוכלו לשפר את הדברים שהם מאמינים בהם. יש כאלה שמתעסקים בנושא יותר, ויש שמסתפקים בפעילות מעטה. זה בסדר, וזה בסדר. אנחנו מברכים על כניסה של כל אדם לעשייה הציבורית, לא משנה מאיזה סוג. ראוי שכמה שיותר קולות יבואו לידי ביטוי כדי שהמערכת תייצג נאמנה את רצון העם".

מה הקשר עם מפלגות האם?

"כל תאי לביא קשורים לאגף הצעירים של הליכוד שמובל על ידי יו"ר צעירי הליכוד, דוד שאין. מבחינה לוגיסטית הכול מגיע מהם, מובן שכל התאים בקשר ביניהם ויש פעילויות משותפות. לחלק מהתאים יש קשר גם עם סניפי הליכוד המקומיים של הקמפוסים שלהם".

ספי הוכמן, יו"ר תא 'הימין החדש' באוניברסיטת אריאל: "אין ספק שהתאים הפוליטיים בקמפוסים מצמיחים את מנהיגות העתיד הפוליטית של עם ישראל. שלמה גולדמן, שהיה ראש התא שלנו בבר אילן, עובד כעוזר סגן השר אלי בן דהן, דורית שכטר שהייתה הרכזת שלי ב'אם תרצו' עובדת אצל השר יואב גלנט, ועוד רבים וטובים מחבריי. אני לא רואה פסול בכך, אלא להפך - אנחנו רוצים להשפיע ולפעול למען קידום ערכי המחנה הלאומי גם לאחר סיום הלימודים"
המרצים באוניברסיטה העברית בעד מרצ

הימין במחוזות האקדמיה לא נח לרגע. במקביל, גם מפלגות השמאל הקטנות פועלות במרץ. נעמה שרון היא יו"ר תא מרצ באוניברסיטה העברית בירושלים. התא הוקם יחד עם המפלגה בשנת 1992 בשמו הנוכחי כ'תא מרצ', אך כבר בשנת 81' פעל תא עם עקרונות דומים בשם 'אומץ'. בשנת 88' נרשם שיתוף פעולה עם סיעת 'שינוי' ז"ל, ובהמשך נוצר חיבור עם תאים שמאליים ואף פלסטיניים

"התא פועל בשני מישורים – פנים-אוניברסיטאי וחוץ-אוניברסיטאי, במישור הארצי ובעיקר הירושלמי", אומרת שרון המובילה תא של עשרות פעילים. "יחד עם הניסיון לעורר שיח פוליטי בקמפוס, אנחנו מנסים לגרום לפעילים להשתתף באירועים ובהפגנות כדי להביע תמיכה במאבקים ולעזור לקדם אותם. למשל, המאבק באלימות כלפי נשים – הפגנו בירושלים ואפילו בתל אביב בהפגנה שלא נראתה כמוה, עם תאים נוספים בקמפוס.

"עם זאת, לצד ההשפעה הרבה שיש לנו, יש עוד הרבה לאן לשאוף. אקח לדוגמה את המאבק נגד גירוש הפליטים - חשוב לציין שהמאבק לא התחיל מתא מרצ בעברית אלא מקבוצה של סטודנטים שרובם אינם משויכים מפלגתית, אבל תא מרצ נרתם למאבק והשתתף באופן משמעותי הן בקרב הסטודנטים והן מחוץ לקמפוס. לאחר סיום המאבק הציבורי הצטרפו לא מעט חברים לתא מרצ".

מעבר להפגנות הנקודתיות, מה קורה אצלכם בשגרה?

"אחת לשבועיים-שלושה אנחנו משתדלים לעשות מפגש תא. זה יכול להיות מפגש פתוח כגון שיחה עם חבר כנסת או עם יו"ר המפלגה, או פעילות שמכוונת יותר לחברי התא - כמו שיחה עם מנכ"לית 'שלום עכשיו', הרצאת עומק על אקטיביזם דיגיטלי, מפגש לתכנון המשך הפעולה, סיור או סתם מפגש בירה בעיר".

איך הקשר בינכם לתאי הימין בבירה?

"הפעילות שלנו מאוד תגובתית ורגישה לאירועים אקטואליים, ולכן הרבה אירועים מעוררים את התאים הפוליטיים משני צידי המפה ואפילו מתקיימות בקמפוס הפגנות של שני התאים. עם התאים הפוליטיים שקרובים אלינו אידיאולוגית כמו חד"ש ואופק (תא ברוח מפלגת העבודה, נ"ג) הפולמוסים ידידותיים יותר, ונוגעים לפערים אידיאולוגיים קטנים או לדיונים על שיטות פעולה. עם התאים הפעילים של לביא של הליכוד ו'אם תרצו' הוויכוחים תדירים יותר ולעיתים לא נעימים. אבל חשוב לי להדגיש שיש קשר חברי בינינו ללביא".

 למה חשוב לדעתך להכניס פוליטיקה גם לאקדמיה?

"הרעיון של התא הפוליטי הוא ליצור קבוצה מגובשת של אנשים ונשים בעלי אידאולוגיה משותפת שיפעלו לקידום האג'נדה שלהם. זה מעבר לחברות בתא, יש שושלת של חברי תא ירושלמים שחלקם כבר עזבו את האקדמיה או המשיכו לתארים מתקדמים אך עדיין חלק מקהילת הסטודנטים או מהסניף הירושלמי של מרצ. ההצטרפות הראשונית לתא, במיוחד חבר'ה שמתחילים שנה א', היא מהמניע החברתי של השתייכות לקבוצה. האנשים שאחר כך ממשיכים, נשארים בשביל האידאולוגיה וחלקם הקטן בשביל העתיד הפוליטי".

העובדה שהאוניברסיטה העברית נמצאת בירושלים הופכת את העניינים ללוהטים יותר. "ירושלים היא עיר מאוד פוליטית וכך גם האוניברסיטה העברית. ירושלים היא אחד המקומות הכי נפיצים בעולם, והרב-גוניות שיש פה מעוררת רגשות אצל אנשים ונשים. כל הסיבות הללו, וגם העובדה שמשכן הכנסת והרבה מהמשרות הציבוריות נמצאות כאן, הופכות את האוניברסיטה להרבה יותר פוליטית ממוסדות אקדמיים אחרים בארץ".

מה הקשר עם המפלה-האם מרצ?

"לסטודנטים החברים בתא יש יכולת השפעה לא מבוטלת על המפלגה. חלקנו חברים ב'אספת הצעירים', מתנדבים או עובדים אצל חברי הכנסת, עובדים במפלגה ואף רצים לייצג אותה במועצה.

"מבחינה אידאולוגית, הקשר שלנו עם המפלגה הדוק מאוד. מרצ, חד"ש ויש עתיד הם התאים היחידים שנושאים את השם של המפלגה, בעוד אופק ולביא (העבודה והליכוד, בהתאמה, נ"ג) הם תאים 'ברוח' המפלגה שהם מייצגים. המפלגה מעניקה לנו את התקציבים, חברי הכנסת מאוד נכונים לבוא ולדבר עם הפעילים שלנו, ושיתוף הפעולה מוצלח מאוד. עם זאת, היד שלנו מאוד חופשית - בגלל שכולנו פה בגלל מרצ לא נעשה דבר שנוגד את ערכי המפלגה".

איך היחס מול הסגל האקדמי?

"היחסים שלנו עם רוב הסגל האקדמי מוצלחים. אנחנו אוהבים להזמין אותם לפעילות שלנו ורובם גם נכונים לעשות זאת. בשנה שעברה ערכנו שבוע שדן בסוגיות של הכיבוש, ובכל יום היה 'הייד פארק מרצים' – בכל הפסקה דיבר מרצה על הכיבוש בנוגע לנושאים כמו כלכלה, פילוסופיה, סוציולוגיה ועוד. 'הייד פארק' דומה היה גם בקמפוס במסגרת המאבק נגד גירוש הפליטים. הרבה מהמרצים אוהבים את המעורבות הפוליטית של הסטודנטים ואף מעודדים אותה. מרצים מסוימים לא חושפים את דעותיהם, אבל אפשר בהחלט יש אחרים שמעודדים שיתוף פעולה בין מרצים וסטודנטים במסגרת מאבקים שונים".

הירבים המרכזיים: הא-פוליטיים באקדמיה

איתי כהן (26), המשמש יו"ר תא אופק (ברוח מפלגת העבודה) באוניברסיטה העברית, רואה את הדברים באוניברסיטה העברית קצת אחרת.

"היחס בינינו לסגל האקדמי פה מורכב", הוא אומר. "אמנם תא אופק באוניברסיטה העברית הוא מהגדולים בארץ וחברים בו כ-80 חברים, אך יש מי שמנסה לצמצם את ההשפעה הפוליטית שלו. בשנים האחרונות יש מגמה של א-פוליטיות שפגעה בתאים הפוליטיים וצמצמה את הכוח שלהם. ובכל זאת, יש שינוי במגמה. יש התעוררות פוליטית באוניברסיטה, התא גדל ונושאים פוליטיים תופסים חלק גדול מסדר היום באוניברסיטה. תא פוליטי הוא כוח משמעותי וחשוב - הוא משפיע על האוניברסיטה ועל הקהילה שסביבה. הוא שותף בעיצוב הסדר החברתי בסביבה האקדמית, מעלה נושאים על סדר היום ודוחף לשינויים שנדרשים בה".

במה מתבטאת הפעילות בשטח?

"אנחנו מתעסקים הרבה בבניית קבוצה גדולה, חזקה, יציבה, מחויבת ומחודדת אידאולוגית. אנחנו פועלים כדי שהתא ימשיך לפעול ויתעצם כמוסד פוליטי מרכזי בסביבה שלו. מעבר לערך של מוסד פוליטי חזק בפני עצמו, אנחנו משתמשים בכוח שלנו כדי להשפיע על המרחב. לדוגמה, אנחנו ממובילי המאבק להעסקה ישירה של עובדי הניקיון באוניברסיטה, וגם פועלים מחוץ לקמפוס במאבקים חברתיים בירושלים".

יש מאבקים פנימיים בין התאים, מודה כהן, אבל זו לא ממש מלחמה בין מפלגות."אמנם יש לנו מחלוקות והתנגשויות עם היריבים הפוליטיים שלנו באוניברסיטה, כמו שגם יש לנו לעיתים גם עם השותפים הפוליטיים שלנו, אבל אנחנו יודעים גם לשתף פעולה. יש לנו עימותים עם תאי הימין בסוגיות שעולות באוניברסיטה, כמו לדוגמה פרשת 'הקצינה במדים' שהתפרסמה. אבל היריבות העיקרית שלנו היא מול התנועה 'הא-פוליטית' באוניברסיטה, שבפועל היא ימנית-שמרנית. הסדר החברתי ששולט באוניברסיטה ובסביבה שלנו הוא סוגיה פוליטית. אילו שיטות ותנאי העסקה ראוי שיהיו באוניברסיטה, איך ובעבור מי המרחב שלנו מעוצב ומונגש, כיצד צריך להשתמש בכוח שלנו כסטודנטים ואיזו אחריות נובעת ממנו – כל אלה שאלות פוליטיות. התנועה 'הא-פוליטית' הופכת את הדברים לשקופים וככה מעקרת את היכולת לבקר ולשנות אותם. היא יוצרת סדר יום שמרני ועושה דה-לגיטימציה לכל מי שרוצה לשנות אותו. לכן בעצם המתח הפוליטי המרכזי הוא בינינו, הכוחות הפרוגרסיביים באוניברסיטה, לבין הכוחות 'הא-פוליטיים' השמרניים".

מי מוביל בדרך כלל תאים כאלה – חבר'ה אידאולוגיים או כאלה שבונים את עצמם פוליטית לעתיד?

"השאלה הזאת מניחה שאמור להיות דיסוננס בין אידאולוגיה ובנייה פוליטית לעתיד, אבל זאת הנחה שגויה. התא הוא קודם כול קבוצת שייכות אידאולוגית וגם אני רואה בעצמי קודם כול אידאולוג, אבל אני מקווה מאוד לראות את אנשי התא נבנים ולוקחים תפקידים משמעותיים בהמשך. יש היום חלל מנהיגותי בפוליטיקה ואחת ממטרות התא היא לבנות הנהגה פוליטית ואידאולוגית לעתיד. באופן אישי אני לא רואה את עצמי חבר כנסת בעתיד, אבל אני כן מעוניין להגדיל את ההשפעה הפוליטית שלי בהמשך, להיות במוקדי כוח ולמלא תפקידים משמעותיים ומשפיעים. לא רק שזה לא רע, זה דבר מאוד חיובי".

מה ההבדל בין תא "ברוח המפלגה", דוגמת זה של העבודה המכונה אופק, לבין "תא מרצ", לדוגמה, הנושא את שמה המפורש של המפלגה בגאון? כהן עונה: "אנחנו בקשר עם חברי הכנסת שלה, אך יודעים גם לבקר אותה כשצריך. הקשר הוא בראש ובראשונה ערכי. אנחנו תא ברוח ערכי תנועת העבודה וככאלה אנחנו חולקים ערכים משותפים ושותפים לחזון ולמדיניות שהמפלגה רוצה לקדם. אבל התא הוא מוסד פוליטי עצמאי והמשימה הראשונה שלו היא סדר היום בסביבה ובטווח ההשפעה שלו כאן, בתוך האוניברסיטה".

תא פוליטי בועט בלי מפלגה בכנסת

לצד התאים הקשורים באופן הדוק או רופף למפלגה בכנסת, ישנם תאים חוץ-מפלגתיים, כדוגמת 'אם תרצו'. ניב נבעה (26) הוא יו"ר תא 'אם תרצו' באוניברסיטת תל אביב. "התא, כמו גם התנועה עצמה, הוא חוץ-מפלגתי ולא מקבל תמיכה משום מפלגה", מסביר נבעה. "התא עצמו הוא מהגדולים בארץ וכולל 80 חברים. הוא הוקם לפני יותר מחמש שנים".

איך אפשר לאפיין את הפעילים שלכם?

"רוב הפעילים אלה אנשים שמזדהים עם ערכי התנועה ולא תמיד דווקא אנשים המעוניינים להשתתף בעתיד בפעילות פוליטית או אידאולוגית. לדעתי, כל מי שחשובה לו דמותה הציונית של המדינה – מגיע אלינו".

מה אתם עושים בפועל?

"התא שלנו הכי פעיל וגדול בקמפוס. זה מתבטא בהקמת דוכנים וחלוקת חומרי הסברה. לאורך כמה שנים מתקיימת גם 'התוכנית למחשבה ציונית' שמביאה לאוניברסיטה הרצאות במגוון תחומים בנושאי ציונות, פאנלים בנושא 'תוכנית הניצחון' שהתנועה חרטה על דגלה, לצד פעילויות בחגים שמתבטאת בהתנדבות בקהילה, סיורים לחברון פעמיים בשנה וכמובן מפגשי פעילים שמתקיימים אחת לחודש וחצי".

מה הקשר לתנועת האם 'אם תרצו'?

"מכיוון ש'אם תרצו' היא תנועה ארצית שפועלת בכמה קמפוסים אקדמיים – יש קשר בין כל מובילי התאים. יוזמים פעילויות יחד ולפעמים משלבים כוחות עם תאים סמוכים, למשל עם התא של בר אילן".

כיצד מקבלים הסטודנטים מתאים אחרים בת"א את הפעילות הימנית של 'אם תרצו'?

"אין יותר מדי פולמוס מול תאים אחרים כי הם לא ממש פעילים. מצד שני, תל אביב היא מעוז השמאל ולכן האהדה לתנועה לא גדולה במיוחד בלשון המעטה. עם זאת אין אינטראקציה מיוחדת עם אנשי הסגל. לרוב אין בעיה לקבל אישור לפעילויות".

גבי אושרנקו, יו"ר תא לביא (הליכוד) באוניברסיטת חיפה: "אנשים מתנגדים מאוד לפוליטיזציה של האקדמיה, וחבל. חופש ביטוי הוא לא רק ערך בדמוקרטיה אלא כלי. אם האקדמיה דוחפת אג'נדה פוסט-מודרניסטית שמתנגדת ללאומיות או מתנגדת לחופש הפרט, מן הראוי שאוכל להביע עמדת נגדעצוב שהאקדמיה שאמורה להיות מקום שבו דעות מתגוששות תדיר, מנסה לגרום שדיון מעמיק לא יהיה מזמין. אנשים בעלי דעות כמו שלנו בקמפוס הן בגדר מוקצה"
יש מרצ בבר אילן

'אם תרצו' אולי חוגגים בלב אוניברסיטת תל אביב, אך גם מהצד השני לא טומנים ידיים שמאלניות בצלחת. עדי לוי הוא יו"ר 'תא יונה' באוניברסיטת בר אילן המונה כ-35 חברים ופועל מזה כשנתיים. "לפי תקנון הפעילות הציבורית של דיקן הסטודנטים אין לשאת את שם המפלגה בשם התא אז אסור לנו להיקרא 'תא מרצ'", הוא מסביר. "לכן החלטנו על שם אחר שמבחינתנו משקף את ערכיה של המפלגה".

איך התגובות לתא שמאלני במוסד דתי כמו בר אילן?

"התגובות שונות, אם בתל אביב תהיה תמיכה רחבה בפעילות של שמאל הרי שבבר-אילן שהיא לגמרי אוניברסיטה עם צביון דתי - אנו לא זוכים לתמיכה רבה. ישנם 'טרולים' שמנסים את מזלם בעמוד הפייסבוק שלנו ויצא לנו גם לקבל תגובות גזעניות והומופוביות נגד קיום התא שלנו.

"פעילויות כמו אירוח פאנל של 'פורום המשפחות השכולות' – שכולל גם משפחות פלסטיניות – לא יוכל לצאת לפועל בבר-אילן".

אז מה בכל זאת אתם עושים?

"אופי הפעילות מותאם יותר לציבור הדתי, והתגובות של אלה ששונאים אותנו הן תגובות שמקבלות לא פעם לגיטימציה מציבור הסטודנטים, לצערי". אני תוהה מדוע חשוב לערב פוליטיקה ואקדמיה, כל שכן במוסד דתי וסיעה הנחשבת לשיא החילוניות-השמאלנית.

"ישנה חשיבות לדיון פוליטי בקרב צעירים כדי לגבש זהות פוליטית", מסביר לוי. "הצבעה למפלגה זו או אחרת בגלל ש'ככה ההורים שלי הצביעו' – זו אומנם מסורת נחמדה אך לעיתים שגויה. הצרכים והעמדות של אנשים ושל חלק מהמפלגות משתנים לאורך הזמן. כך למשל, אי אפשר להשוות את הליכוד של לפני שני דורות לליכוד של היום. מדובר באידאולוגיות שונות, ח"כים שונים ומפלגה שונה. מה גם שהאתגרים והמשימות החברתיות שאיתן הממשלה צריכה להתמודד השתנו לאורך השנים".

אחרי כל הפוליטיקות והאג'נדות, נדמה שתאי הסטודנטים טומנים בחובם תקווה לעניין שקצת אבד מן הארץ: אידיאלים. חבר'ה מזן כזה נמצאים באקדמיה. הרחק משאון הקפיטליזם השוצף והחיים על ברכי 'אני ואפסי עוד'. הדאגה לכלל מתחילה באקדמיה. נקווה שהיא תישאר גם אחרי קבלת התואר, ולא ממש משנה באיזו מפלגה.

 

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הלחם והשמלה של היתום

  הטור של סיון רהב...

האריה שאהב תות

  הטור האישי של אשר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם