בעקבות הנחל

 m 4 mechinot
האסון בנחל צפית חשף חלל באחריות לפעילות המכינות הקדם-צבאיות: החניכים סיימו את לימודיהם במוסדות משרד החינוך, ולצה"ל טרם התגייסו. בשנה שחלפה השתנו הנהלים לאישור טיולים ופעילות-חוץ והוחמרו מאוד, ויש הטוענים שהזהירות הננקטת כעת מופרזת. כך או כך, חיי אדם מונחים כאן על כפות המאזניים

נדב גדליה

לפני כמעט משנה התרחש האסון בנחל צפית, שבו נהרגו תשע נערות ונער אחד מתלמידי המכינה הקדם-צבאית בני ציון (שלוחת תל אביב) ומועמדים ללימודים במכינה. בני הנוער שיצאו לטיול הגיבוש בנחל נקלעו לשיטפון עז ונסחפו אל מותם. התחקיר של תוכנית 'המקור' ששודר לאחרונה הציג את הסיפור הכואב מנקודת מבטם של ההורים השכולים והתלמידים הניצולים, והצביע על מחדלים שטיפול מקדים בהם יכול היה אולי למנוע את האסון.

אולם, כל הסיפור הזה טומן בחובו הרבה מעבר למחדלים הספציפיים באסון נחל צפית. בשנה שחלפה נכנסו לעולם המכינות, השופע טיולים מאתגרים ומסעות, תקנות חדשות מטעם משרד החינוך. התקנות כמובן מבורכות, אך יש מי שסבור שהן גורמות גם לעיקור הטיולים עצמם. מושיק וולף (43), שייסד את מכינת 'אשר רוח בו' במצפה רמון, הוא אחד מהם. לפני כמה חודשים, בעקבות הנהלים החדשים של משרד החינוך בנוגע לאבטחת טיולים במכינות, שלח וולף מכתב להורים ובו הודיע על התנתקות המכינה ממשרד החינוך. "בימים הקרובים תקבלו מכתב ממשרד החינוך שאומר שהם הפסיקו לקחת אחריות עלינו וכועסים שלא חתמתי על נוהלי הבטיחות שלהם", בישר להורים במכתב המדובר. "משרד החינוך, בגלל האסון שקרה בנחל צפית – השתגע, והחמיר נהלים שלא מאפשרים לנו כמכינה לתפקד ולעשות את שבועות השטח שלנו כפי שאנו עושים".

בריאיון ל'עולם קטן' חשוב לוולף להדגיש לפני הכול כי מדובר במכינה לנוער בסיכון, ולבנים בלבד. כשהמילה 'טיולים' מונחת על השולחן, הוא כמעט נעלב. "אין אצלנו דבר כזה 'טיולים', יש אצלנו מסעות שטח והישרדות. 'טיולי ניווט' – אנחנו בזים לזה. הטרמינולוגיה מקטינה את האירוע. כשאני יוצא לסדרת ניווטים בוקר ולילה ועורך מסע הישרדות – אני יוצא לשישה-שבעה ימים בלי אוכל, עם משקלים, מסננים מים, וסוחבים אלונקה. אני קורא לכל המכינות הכלליות קייטנות".

למה פרשת ממשרד החינוך?

"משלוש סיבות: אחת, הרבה בירוקרטיה, טופסולוגיה, בשביל כלום כסף. שתיים, זה משרד שלא מבין במכינות של נוער בסיכון. אני רוצה להיות תחת משרד הביטחון או משרד כלשהו שמבין מה אני עושה כאן למען נוער בסיכון. שלוש, אירוע נחל צפית. נוצר מצב שבו משרד החינוך לקח את המטוטלת לכיוון הקיצוני השני. לא אפשרו לרוץ בגשם, מנעו יציאה החוצה בכל מיני מקרים. אם יש שלג – לא מרשים לצאת. לא מרשים לסחוב משקלים. לדעתם, אני צריך מאבטח וחובש גם לטיול קצר. הפכו אותנו למארגני טיולים לכיתות י'. ובעיניי, זו לא מכינה קדם-צבאית בצורה הזאת. זה מתאים אולי למי שלא בא להיות לוחם, שנמצא במכינה אחרת".

איך בכל זאת שומרים על הבטיחות?

"פשוט מאוד: אצלנו יש משמעת צבאית. מקבלים שבתות, שעה ביציאה. האווירה היא של יחידה מובחרת. אנחנו עושים תרגילי מחלקה, עולים על מדים, חותמים על נשק ויוצאים עם צוערי בה"ד 1 לתרגילים בשטח. מי שלא שומר על נוהלי בטיחות – מודח מהמכינה. יש 'תיק תרגיל' לכל דבר; כל המדריכים בני 24, קצינים קרביים, יש הוראות בטיחות, תרשימים, אנשי קשר, טלפון לווייני, רכב חילוץ, חובש, כולנו עם נשק. ממש כמו מבצע צבאי. חוץ מזה, אני תמיד נמצא בשטח. אותי לא יתפסו במשרד כשיש שיטפון בחוץ".

נתקלתם בסכנות?

"קורה שאנחנו נתקלים בבעיה בשטח, שחוליה התברברה בניווט או שיש פנצ'ר. פותרים את זה. כולנו היינו קצינים. זו לא דרמה. היינו בשיטפונות וזה דבר נהדר וכדאי ללכת לראות. אם אתה יודע להתנהל נכון בשיטפון – זה לא מסוכן. אנחנו עוברים כל שנה בנחל צפית".

מושיק וולף, מכינת מצפה רמון: "זה משרד שלא מבין במכינות של נוער בסיכון. אני רוצה להיות תחת משרד הביטחון או משרד כלשהו שמבין מה אני עושה כאן למען נוער בסיכון. נוצר מצב שבו משרד החינוך לקח את המטוטלת לכיוון הקיצוני השני. הפכו אותנו למארגני טיולים לכיתות י'"

"מפיצים שקרים על מה שהולך במכינות"

"כל ההתייחסות לנושא הפיקוח בטיולי המכינות שונה לחלוטין אחרי האירוע של צפית", אומר דני זמיר, מנכ"ל מועצת המכינות. "אם מישהו היה נוסע ב-25 באפריל בשנה שעברה והיה חוזר היום הוא לא היה מכיר את המכינות. זה עולם אחר לגמרי מאז שמשרד החינוך נכנס לתמונה בעקבות האסון והגדיר מחדש את אופן האישור והבקרה של כל טיול. הוא הכפיף אותנו ל'חדר מצב' שדרכו מאשרים כל טיול אם הוא מותר או אסור. בוא נאמר, שאם מכינת בני ציון הייתה בחדר מצב היא לא יכלה לטייל בשטח".

בעקבות האסון נוצרה רגולציה עודפת שפוגעת בטיולים?

"המציאות החדשה היא לפני הכול חדשה. יש חבלי לידה ודברים שלא נסגרו. יש הרבה מאוד הגבלות לעומת העבר. חלק מההגבלות נראות לא מותאמות ואנחנו עובדים על זה מול חדר המצב, כי זאת צריכה להיות 'בטיחות מאפשרת' ולא מונעת. בוא נאמר שהיכולות והאפשרויות במרחב התמרון של נערים בוגרי תיכון גדולות יותר מאלה של תלמידי חטיבת ביניים, ולדעתנו ההגבלות צריכות להיות בהתאם. אחד הדברים שהיו חסרים ברמה המקצועית הוא הערכת סיכונים מקצועית לפני טיול. יש עוד הרבה עבודה בזה. אבל בסך הכול המטרה של משרד החינוך ושלנו היא משותפת: להמשיך לטייל והרבה, בלי לסכן את האנשים. הפערים האלה ניתנים לגישור. בסוף, צריך להגיד מילה טובה על כך שמשרד החינוך נכנס לעומק העניין".

במה מתבטאים הפערים בין הדרישות של משרד החינוך לפעילויות שהיו נהוגות בעבר?

"לדוגמה, פעם לא הייתה בעיה לעשות 'אירוע מתגלגל' שבו נוסעים כל היום באופניים ולא ישנים בלילה. משרד החינוך צודק – מסוכן לרכוב על אופניים על הבוקר אחרי שלא ישנת. בנושא עומס חום – אפשר היה להתארגן לבד, והיום מגבילים את זה בצורה נרחבת וזה מאוד מקשה לטייל בתקופת החום. בנושא האבטחה – לדעתי זה יצא מפרופורציה. אם אתה ישן בלילה בשטח שנמצא מאה מטר מבנימינה – כבר מחייבים שתהיה אבטחה עם נשק. זה מגוחך. משרד החינוך מגביל כעת גם את אורך המסלולים. אנחנו כבר לא עצמאים".

האם תדמית המכינות נפגעה כתוצאה מהאסון בנחל צפית?

"יש הרבה אגדות ושקרים על מה שהולך במכינות. אנשים מספרים סיפורים. בשנה האחרונה אמרו הרבה על המכינות. ביקשתי מכל מי שיש לו מידע על ליקויים – שידווח, ונטפל בזה. לא קיבלתי כלום. אני חושב שאנשים שומעים מידע מוגזם או מנופח שחלקו לא אמת. זה לא אומר שאין מקרים של חריגות, אך ככלל המדיניות במכינות היא מסודרת ויש הקפדה מלאה על כל הכללים.

"מתוך 54 מכינות, בין 40 ל-50 מכינות עשו טיולים שעומדים לחלוטין בכל סטנדרט סביר. היו ארבע מכינות שעשו דברים מורכבים והן היו צריכות להתאים את עצמן לנהלים החדשים. תפיסת העולם שלי וגם של הרב אלי סדן מעלי היא שאין קשר בין מטרת המכינה לטיולי אקסטרים. כדאי לזכור שהמכינות, לפחות בציבור הכללי, נועדו לחבב על הנוער הכללי את ארון הספרים היהודי, להעניק הרגלי למידה, להעצים את הסקרנות האינטלקטואלית ולחזק את הזהות, והטיול בשטח הוא חלק מהעניין אבל לא החלק המרכזי. חד-משמעית. מכינה שחושבת שטיולים הם הדבר המרכזי – אין לה זכות קיום, למעט נוער בסיכון ששם מרכיב השטח הוא מרכזי יותר. זו עמדתי האישית".

האם מכינה שעורכת טיולים מאתגרים יותר מצמיחה חיילים טובים יותר?

"אפשר לראות שאין קשר בין מכינות שיוצאים מהן הרבה קצינים מוצלחים לבין פעילות אתגרית בשטח. לכן, ככל שמדובר בנוער איכותי ונורמטיבי – אין בעיה להתכנס לכללים של משרד החינוך.

"בנוגע לנוער בסיכון, שלפעמים פעילות השטח היא הדרך העיקרית לחינוך שלו, זה קצת אחרת. צריך להקפיד יותר. ממילא, אני לא רואה בסיטואציה הנוכחית פגיעה מהותית בעולם המכינות והטיולים שעושים בהן. נכון שמי שהתכוון לעשות דברים משוגעים מתאכזב. המכינות היום לא משתגעות בנושא השטח ואני חושב שזה טוב מאוד. מי שרוצה להיות משוגע שיעשה את זה לבד".

יש דוגמאות ספציפיות לטיולים שבוטלו בעקבות אסון צפית?

"פעילות החוץ חשובה בעולם המכינות. היא הייתה, והיא קיימת והיא תהיה. אבל פעילות חוץ שמנוהלת בצורה מקצועית ובטוחה. פעילות כזו ממשיכה להתקיים ואין איתה שום בעיה. מה שכן, יש פגיעה מסוימת בפעילות השטח בגלל הפערים האלה. זה מאוד מאוד מקשה. קשה לתת דוגמאות לשינויים כי אצל רוב המכינות שום לא דבר לא השתנה באמת. היו מכינות שעשו טיולים מאתגרים יותר והיום יש דרג מקצועי שמפקח, וזה לא היה קודם. הבעיה המרכזית הייתה חוסר הבקרה וכל מכינה עשתה מה שהיא רוצה. היה פער בין משרד החינוך למכינות, ובגלל האירוע בצפית – הפער הזה נסגר. היום למשל מותר לנווט רק באזורים מאושרים, ואין מספיק אזורים כאלה. אני מעריך שבשנה הקרובה נסגור את העניינים האלה עם משרד החינוך ונמצא פתרונות".

חיים בשלום עם התקנות החדשות; העיקר הוא בית המדרש

שי וייסבלום (47) הוא מנהל המכינה הקדם-צבאית התורנית 'עוז שלמה' במרכז שפירא. "מהאסון אנחנו מתנהלים לפי כללי הבטיחות של התיכונים", הוא אומר.

זה מתאים לתלמידי מכינות?

"לא, אבל בשלב הראשון לא הייתה ברירה כי אחרי שקורה כזה אסון הולכים לפי הנהלים. ההחלטה להיצמד לזה הייתה נכונה. אחר כך הוקם צוות עבודה משותף עם נציגי המכינות, נציגי משרד החינוך ואנשי בטיחות שמנסים להתאים את הטיולים למכינות ולגשר על הפערים בין מה שרוצים לעשות לבין הדרישות החדשות של משרד החינוך".

בינתיים, על מה אתם נאלצים לוותר?

"יש אזורי ניווט שאסור לנווט בהם. למשל: לפני האסון ניווטנו ביער יתיר. היינו הולכים למרכז שדה ויער של קק"ל ועושים סדרת ניווטים טובה מאוד. היום האזורים היחידים שמותר לנווט בהם הם גבעות גורל ורמות מנשה. יש שינוי, לא מהותי ממש, אבל כזה שמשנה את הפעילות.

"עוד דוגמה: שבוע הישרדות השתנה, כבר לא עושים את זה בדיוק כמו פעם. צריך הרבה יותר מלווי נשק. זה קצת אבסורד כשאתה מטייל בנחל צאלים עם ליווי נשק, אבל בסדר, אלו נוהלי משרד החינוך. בשנה שעברה, בפעילות הישרדות, הלכו בחוליות, ובגלל הנהלים החדשים יש השנה אזורים שמותר ללכת בהם בחוליות ואזורים שחייבים קבוצה עם מדריך. להגיד שזה הרס את שבוע ההישרדות? אולי טיפה. התלמידים לא הרגישו בזה. הם לא ידעו שבשנה שעברה כולם עשו את זה בחוליות של 3-4 חבר'ה ועכשיו הם צריכים ללכת בקבוצות של 20-30 במקטעים מסוימים. זה קצת פוגע בניסיון ליצור מצב שלא פוגשים אחד את השני בהישרדות, אבל היה בסדר. עוד דבר: כשעשינו טיול ברמת הגולן, לאחרונה, הייתי צריך להביא מציל.

"בסופו של דבר רוב המכינה בנויה על בית המדרש. התלמידים לא בהכרח מרגישים את הקושי. מבחינתם ההבדל בין הימים שלפני הנהלים החדשים לתקופה שאחריהם – לא מורגש".

נוהלי הבטיחות החדשים נוגעים לעיתים גם לעניינים שאינם קשורים קשר ישיר לביטחון הטיול.

"בשנה שעברה עשינו 'שבוע שומרון' שבו אמורים לטייל מיישוב ליישוב בשומרון ולפעול באופן עצמאי יחסית בשטח", מספר וייסבלום. "היום כבר לא יכולים לעשות את זה, כי צריך להביא ליווי נשק וזה יקר. לפני שבועיים עשיתי טיול לחבר'ה משנה ב' ורציתי לשנות את המסלול מצאלים לאזור המכתשים, ולא הצלחתי לבצע את השינוי כי נוהלי חדר מצב לא מאפשרים לעשות שינוי פחות מארבעה ימים לפני הטיול".

כאמור, הנהלים החדשים של משרד החינוך מגיעים לפעמים גם למקומות שאינם קשורים בהכרח בביטחון. "אנחנו יוצאים לשבועות שטח ולסדרות של 'שבוע שלום במרכז' או בעולם החרדי, ובמסגרתם החניכים פועלים עצמאית, ועכשיו בעייתי לעשות את הסדרות האלה כי כל פעילות חוץ צריכה אישור ותכנון. אי אפשר לתת לתלמידים מרחב גמישות. אי אפשר לעשות משימות כמו 'המרוץ למיליון ערכי', כי חייבים לאשר כל אופציה מראש. ולמרות הכול זרמנו עם הנהלים ואנחנו חיים איתם טוב. צריך גם לומר מילה טובה: כשמשרד החינוך דרש הכשרות מסוימות הוא סיפק אותן חינם, כמו למשל קורס עזרה ראשונה לתלמידים".

התלמידים מרגישים בטוח

בגזרת התלמידים, שינויי הנהלים מתקבלים בשמחה. "האסון בנחל צפית הוביל לחשבון נפש חשוב מאוד", אומר מתן ישראל, תלמיד במכינת 'בני דוד' בעלי. "ברוך ה' שנכתבו נהלים חדשים ומחמירים יותר, וכמו שאנחנו רואים באמת יש הקפדה גדולה על הטיולים וזה גם משפיע על מקומות הטיול. אבל אני לא חושב שצריך לעשות מזה עניין דרמטי, אלא להיערך לטיולים ביתר זהירות ולוודא שאכן יש אישור מתאים מכל הגורמים".

עד כמה הטיולים משמעותיים בחיי המכינה?

"אסור לבטל את הטיולים של המכינות. אני אומר את זה מנקודת המבט והחוויה שלי.הרבנים במכינה אצלנו עמלים לא מעט על מנת ליצור בנו חיבור נפשי לארץ ישראל. את החיבור הזה הם בונים בעזרת לימוד של 'תורת ישראל' בבית המדרש. מטרת הטיולים האלה היא להדק את הקשר הנפשי לארץ. השילוב הזה של חיזוק התודעה בבית המדרש ונתינת מקום ל'קדר' – ראשי תיבות של 'קליטה דרך הרגליים' – בעזרת טיולים בשביליה המדהימים של הארץ, גורם לאהבת ארץ ישראל ומדרבן אותנו לשמור עליה ולהגן עליה עם כל מה שכרוך במשימה הזו".

נריה סיני (19) מגבעת שמואל לומד במכינת עוז שלמה במרכז שפירא. "השנה התחיל קונספט חדש – כל התלמידים חייבים לעבור קורס עזרה ראשונה", הוא מספר. "עברנו מבחן וקיבלנו תעודה של בוגר קורס עזרה ראשונה".

אתם מרגישים את נוהלי הבטיחות החדשים בשטח?

"לא מזמן עשינו מסע לירושלים בשלושה ימים. לפני כל יום היה תדריך בטיחותי מפורט על כל המסלול ומה אנחנו הולכים לעבור. אני לא יודע מה היה בשנה שעברה, אבל בוא נאמר שאם אני משווה את זה לטיולים מהתיכון – זה הרבה יותר מאובטח ואני הרבה יותר רגוע בזכות זה. ההורים רגועים ומקבלים דו"ח מפורט על מה שקורה בטיול. חייבים להביא אישור מרופא ובלעדיו לא יוצאים".

אתה שומע סיפורים של בוגרים ש"פעם היה אחרת"?

"לא יצא לי לשמוע דבר כזה. אני מאמין שהכול התנהל בצורה מאובטחת תמיד. עכשיו אמרו שהגבירו את הביטחון מכל הבחינות בגלל אסון צפית".

לא מפריע לכם הוויתור על טיול במקומות מסוימים שכעת נפסלו ע"י משרד החינוך?

"פעם הייתה לי מחשבה כזאת, שזה מבאס, אבל בתהליך הלמידה במכינה הבנתי שלא סתם אוסרים דברים וטוב שיש גבולות. למדתי מזה גם מבחינה בטיחותית, איך להיזהר בטיולים שאני עושה עם החברים".

דני זמיר, מנכ"ל מועצת המכינות: "חלק מההגבלות נראות לא מותאמות ואנחנו עובדים על זה מול חדר המצב, כי זאת צריכה להיות 'בטיחות מאפשרת' ולא מונעת. בוא נאמר שהיכולות והאפשרויות במרחב התמרון של נערים בוגרי תיכון גדולות יותר מאלה של תלמידי חטיבת ביניים, ולדעתנו ההגבלות צריכות להיות בהתאם. הפערים האלה ניתנים לגישור. בסוף, צריך להגיד מילה טובה על כך שמשרד החינוך נכנס לעומק העניין"
השינוי במספרים

ממשרד החינוך נמסר כי מהאסון בנחל צפית נקט המשרד שורה של פעולות כדי שטיולי המכינות יתקיימו באופן מסודר ובטוח. המכינות החלו לפעול באופן מיידי בהתאם לחוזרי המנכ"ל ומקבלות את שירותי חדר המצב והלשכה לתיאום טיולים במשרד החינוך. בנוסף, הוגדרו חמישה בעלי תפקידים חדשים וייעודיים בתחום הטיולים במכינות, התקיימו הכשרות לאלפי בעלי תפקידים נוספים, וכן בוצעו קורסים והדרכות להגשת עזרה ראשונה ושימוש בנשק.

להלן פירוט הפעילויות שנעשו ע"י משרד החינוך במספרים:

· 88 – מכינות קדם-צבאיות ותוכניות 'אופק' השתתפו בהכשרות

· 2,064 – בעלי תפקידים השתתפו בהכשרות שונות

· 260 – מכשירי טיולים השתתפו בארבע הכשרות בתחום אחראי טיולים

· 55 – משתתפים בקורס מלווה בנשק

· 1,513 – מדריכים וחניכים הוכשרו להגיש עזרה ראשונה

· 49 – אנשי צוות הוכשרו להדרכת שטח, כמו: ניווטים ומסעות אתגריים

· 54 - מכינות קיבלו הדרכה וחניכה מקצועית

· 2,457 – בקשות הוגשו ללשכה לתיאום טיולים, מתוכן: 1,627 בקשות אושרו, השאר נדחו או שנמצאות בטיפול.

· 300 – בקרות שטח בוצעו על ידי פקחי טיולים. מחודש אוגוסט ועד היום בין 25 ל-30 בקרות בכל חודש.

Lead

מושיק וולף, מכינת מצפה רמון: "זה משרד שלא מבין במכינות של נוער בסיכון. אני רוצה להיות תחת משרד הביטחון או משרד כלשהו שמבין מה אני עושה כאן למען נוער בסיכון. נוצר מצב שבו משרד החינוך לקח את המטוטלת לכיוון הקיצוני השני. הפכו אותנו למארגני טיולים לכיתות י'"

דני זמיר, מנכ"ל מועצת המכינות: "חלק מההגבלות נראות לא מותאמות ואנחנו עובדים על זה מול חדר המצב, כי זאת צריכה להיות 'בטיחות מאפשרת' ולא מונעת. בוא נאמר שהיכולות והאפשרויות במרחב התמרון של נערים בוגרי תיכון גדולות יותר מאלה של תלמידי חטיבת ביניים, ולדעתנו ההגבלות צריכות להיות בהתאם. הפערים האלה ניתנים לגישור. בסוף, צריך להגיד מילה טובה על כך שמשרד החינוך נכנס לעומק העניין"

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משהו חדש מתחיל בצה"ל

  מאמר מאת איתמר סג"ל,...

ולוויים לשירם ולזמרם

  שירת הלווים המיתולוגית תתחדש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם