לא להיות מרובעים

 2 zohar

ארנון סגל

פרופ' זהר עמר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר אילן חקר עשרות זוגות עתיקים של תפילין, בתחילה מתימן ובהמשך גם משאר תפוצות ישראל. מסקנתו העיקרית: נחמד ויפה שקיימות היום מכונות שמסוגלות להעניק לנו תפילין מהודקות מעור בהמה גסה שהריבוע שלהן מדויק עד רמת עשיריות המילימטר, אבל אבותינו – וגם גדולי ישראל – הסתפקו בפחות מכך

מה שהיה טוב ליותר ממאה דורות, מתברר, השתנה לגמרי בעשרות השנים האחרונות. הדקדוק של ריבוע התפילין עד רמת עשיריות המילימטר הוא חדש לגמרי, ולא ממש נדרש מבחינה הלכתית. המחקר המלא מתפרסם בחוברת "תפילינות של בני תימן", קריית אונו תשע"ט, בהוצאת מכון מש"ה.

התפילין הקדומות ביותר שנמצאו עד כה, מספר עמר בעקבות מחקרו, הן משלהי ימי בית שני ומימי מרד בר כוכבא. הן אותרו במערות בקומראן, בוואדי מורבעת ובנחל צאלים שבמדבר יהודה. מתוך בדיקה של יותר מ-25 בתי תפילין של יד ושל ראש שנמצאו עולה שהן היו עשויות עור שאותו קיפלו לשניים; כבימינו הותירו בו מעין תעלה לרצועה (מעברתא) ויצרו בליטות בעור שבהן הוכנסו הפרשיות. שלא כבימינו, סדר הפרשיות לא היה אחיד. מה שבעבורנו ברור וחד משמעי, לא נשא אופי כזה בעיני הדורות הקדומים. לפעמים סדר הפרשות בתפילין של מדבר יהודה הוא כשיטת רש"י (קדש, והיה כי יביאך, שמע, והיה אם שמוע), לפעמים כרבנו תם (קדש, והיה כי יביאך, והיה אם שמוע, שמע), ולעיתים אף הוכנסו בהן עשרת הדיברות כשיטת הצדוקים, צעד שבהלכה המקובלת כיום נחשב מחוץ לתחום.

אבל לא רק לפני אלפיים שנה התפילין היו רחוקות מהנורמה הנוקדנית המקובלת בעידן הנוכחי, אלא גם לפני מאתיים שנה.  

פרופ' זהר עמר: ""התקבצות עם ישראל מרחבי תבל בארצו יצרה 'כור היתוך' הלכתי. הבתים והתיתורות מרובעים בדיוק של עשיריות המילימטר וכל מה שאינו עומד בתקן המקובל נחשב חריג ופסול. אולם אם היינו צריכים לשפוט את התפילין של אבותינו, וגם של גדולי תורה, הרי שרובן היו נחשבות בימינו פסולות"

עמר עצמו התוודע רק בשנתיים האחרונות להבדלים העצומים בין התפילין הקדומות שנהגו בתימן (וגם בעדות אחרות) לאלו של ימינו. לא הייתה אחידות בגודל בתי התפילין של יד ושל ראש, בריבוען, בגובהן ובדיוקן, ולא תמיד הייתה הפרדה מלאה בין פרשיות התפילין של ראש, מה שבימינו נחשב דרישת סף בסיסית. מניסויים שערך עמר התגלה שבשיטות הקדומות של עיבוד העור היה פשוט קשה מדי להגיע להפרדה מלאה.

במאמץ רב הצליח עמר להניח ידו על כשלושים בתי תפילין אותנטיים שיוצרו עוד בתימן ושנמצאים ברשות אספנים וגורמים פרטיים. הוא תיעד את הממצאים, כולל מדידה מדויקת במד קליבר, בדיקת חלוקת הפרשיות וצילומן. היום עשויות התפילין מעור בהמה גסה – כלומר פרה – הודות לפלאי הטכנולוגיה שמאפשרת עיבוד של עור עבה ונוקשה כל כך, אולם בעבר נעשו בתי התפילין מעור של בהמה דקה. בתימן היה שכיח גם שימוש בעור השליל, עובר הבקר, שהוא דק יותר משל בהמה גסה רגילה.

שישה מילימטרים בלבד

עמר גם גילה שהתפילין של ימינו גדולות לאין שיעור מאלו שנהגו בעבר. בהלכה אין כלל שיעור מזערי מחייב לממדי התפילין. גודל התפילין שחקר נע בין 15 ל-25 מ"מ; וגודל התיתורא – החלק התחתון והרחב יותר שבתפילין – עומד על כ-30 מילימטרים בממוצע. רק במזרח אירופה שאחרי פרוץ החסידות גדלו ממדי התפילין מעבר לסדרי הגודל הללו, ובימינו הגרסה המוגדלת הפכה לנורמה.

עמר בדק את התפילין של סבה של רעייתו, ר' משה בן זמרה ז"ל, שנולד בליוורנו בשנת 1895, וגילה שגודל בתי התפילין שלו בחלקם העליון עומד על סנטימטר בודד וגודל התיתורא מסתכם בשני סנטימטרים. תפילין נוספות, של הרב יוסף חיים שרם (1851–1949) שנולד בחלבּ שבסוריה והיה מקורבו של הבן איש חי, התגלו כבעלות ממדים קטנים עוד יותר: אורך בתי התפילין של יד שלו עומד על 9.5 מ"מ בלבד, ואלו של ראש – 12 מ"מ. המזעריות מכל אלו שעמר בדק היו מאוסף התפילין העתיקות של הרב אמידיאו ספגנולטו מאיטליה. ריבועי התפילין הקטנים ביותר באוסף הם בגודל של שישה מילימטרים ואילו התיתורא עומדת על 12 מ"מ. וראו זה פלא: התפילין נבדקו ונמצאו כשרות. בבתי התפילין הקטנות הפרשיות כתובות בכתב זעיר וקריא, עדות למיומנות כתיבה שכיום אינה שכיחה כבעבר.

בימינו, ריבועי התפילין הקטנים ביותר עומדים על רוחב תקני של 22 מילימטרים לכל הפחות בחלק העליון של הבית. בתפילין הקדומות, כאמור, מוצאים לעיתים שבית תפילין של יד נושא מתאר מעוגל ולא מרובע באופן מדויק. במושגי ימינו הנטייה היא לחשוב שמדובר בתפילין פסולות, אבל מתברר שתפילין כאלה היו שכיחות בקהילות ישראל בכל התקופות: נמצאו כאלה בגניזה הקהירית ותוארו דומות להן באיורים ממערב אירופה במאות ה-17–19.מתברר שהדבר מעוגן הלכתית בשיטת ראשונים מסוימים, שלדבריהם האמירה "תפילין מרובעות הלכה למשה מסיני" מתייחסת רק לתיתורא.

במחקרו הצליח עמר לקבל נתונים גם של חמישה זוגות תפילין מאוסף המוזאון היהודי בפראג שנלקחו בידי הנאצים, ותפילין מאוסף יד ושם. גם במקרים האלה, אף שמדובר במאה ה-20, התברר שבתי התפילין קטנים באופן משמעותי ביחס לתקן המקובל בימינו, ובחלק מהמקרים עומדים על פחות מעשרים מילימטרים.

מהמחקר ההיסטורי עולה שרק ב-300 השנים האחרונות חלו שינויים ניכרים בייצור התפילין באירופה, שמאוחר יותר השפיעו על ייצור התפילין בשאר קהילות ישראל. בסוף המאה ה-19 החלו להשתמש בעור בהמה גסה, אך הדבר עדיין לא היה שכיח. שינוי משמעותי חל רק ביובל השנים האחרון עם השימוש באמצעי מתיחה ולחיצה חזקים שאפשרו שימוש בעור עבה של בהמה גסה, ששיפר את חוזקן של התפילין ועמידותן לאורך זמן.

"התקבצות עם ישראל מרחבי תבל בארצו יצרה 'כור היתוך' הלכתי", משוכנע פרופ' עמר. "התפילין המיוצרות כיום בארץ אחידות במידה רבה בכל עדות ישראל.הבתים והתיתורות מרובעים בדיוק של עשיריות המילימטר וכל מה שאינו עומד בתקן המקובל נחשב חריג ופסול. אמנם קיימים הבדלים קלים בין העדות, אך קיימת מגמה של ביקוש לתפילין שמשלבות בתכונותיהן את כל השיטות, ההידורים וההחמרות, כך ששימוש בבתי תפילין שאינם אחידים בגודלם כבר לא קיים. אם היינו צריכים לשפוט את התפילין של אבותינו, וגם של גדולי תורה, הרי שרובן היו נחשבות בימינו פסולות".

עם כל ההידורים והחידושים הקיימים בדורנו, עמר ממשיך להתפעל מהקדמונים: "מפליא עד כמה הצליחו אבותינו לקיים את מצוות הנחת התפילין בצוק העיתים ובאמצעים הטכנולוגיים הפשוטים שעמדו לרשותם". תזכורת חשובה.

 

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הלחם והשמלה של היתום

  הטור של סיון רהב...

האריה שאהב תות

  הטור האישי של אשר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם