חצר הגרוטאות של ישראל

 8 grutaot
ככה זה כשיש מפגע סביבתי ששייך כולו למגזר הערבי – לאיש לא אכפת. מגרשי גרוטאות המכוניות הפכו להיות חלק מהנוף הפסטורלי של הגליל. אבל עזבו את המראה – מדובר בתופעה שמזהמת את מי התהום בהיקף אדיר: כל ליטר דלק ושמן – מזהם עד 150 אלף קוב מים. מעבר לכך, שוק המכוניות בישראל מתמלא חלפים לא מפוקחים שבפועל מסכנים את התנועה בכביש, אבל כל הגורמים הממשלתיים עוצמים את העיניים. משרד התחבורה אף מפרסם באתר הרשמי של מדינת ישראל חלק גדול משמות המגרטות הבלתי חוקיות האלה * תנועת רגבים מתחילה במהלך ענק של עתירות לאכיפת החוק, ומכיוון שאין בינתיים מי שזה מעניין אותו, היא קוראת לציבור להתגייס למימון עשרות העתירות שבדרך

ארנון סגל

חמש מגרטות רכב חוקיות יש בישראל וכ-160 פיראטיות, רובן בגליל. כצפוי, רובן המוחלט בכפרים ערביים או דרוזיים. מגרטה היא בשפה פחות מכובסת, משחטת רכב. אברהם בנימין, דובר תנועת רגבים שכתב את הדו"ח המתפרסם כעת בעניין, מספר שמשחטות רכב כאלו קיימות גם באזורים אחרים כדוגמת יהודה ושומרון, אולם היקפי התופעה בצפון גדולים בהרבה מאשר בשאר אזורי הארץ. לדבריו, זהו ענף כלכלי המאפיין את הצפון.

במקום פריחה, מים זורמים ומטעים ירוקים, ממלאים את השטחים הפתוחים באזור היפה הזה עשרות אלפי גרוטאות רכב, שכבונוס גם מזהמות את מי התהום ואת הקרקע באופן קשה. עובדה חשובה בהקשר הזה היא שליטר אחד של דלקים ושמנים מסוגל לזהם עד 150 אלף מ"ק מי תהום.

תנועת רגבים שפועלת כבר 13 שנים לשמירה על אדמות המדינה והגנת הסביבה בכל הארץ התגייסה לאחרונה למלחמה בתופעה המטרידה הזו, שהיא נושא סביבתי לכל דבר – אלא שגם הנושא הזה משויך מיידית לצד מסוים במנעד הפוליטי. במקרה הזה, צד ימין כמובן. ממילא זה אומר שהנושא מוזנח בידי הרשויות ולא מטופל כראוי.

מתברר שמשרד התחבורה בכבודו ובעצמו מציע באתר האינטרנט שלו לפונים לקנות חלקי חילוף לרכב בבתי עסק בלתי חוקיים. המגרטות בראמה ובסאג'ור, למשל, הן בלתי חוקיות למהדרין, אבל ראו זה פלא: משרד התחבורה מפרסם אותן ברשימת אתרי הגריטה שבאתר. יצוין שהשגת רישיון להפעלת מגרטה היא עסק מורכב, ולכן טבעי שיהיה מי שינסה לקצר תהליכים ואם צריך גם יצפצף לשם כך על החוק – בטח כאשר זה לא נאכף באופן רציני ורשויות החוק עצמן מעלימות עין וקורצות למפרי החוק.

מיפוי מקיף של המגרטות הבלתי חוקיות בצפון שערך חזי אייל, רכז השטח של רגבים בצפון הארץ, חושף את העובדה הידועה-אך-בלתי-מדוברת מטעמי תקינות פוליטית – משחטות הרכב מתרכזות כמעט אך ורק ביישובים הערביים והדרוזיים. הנה רשימה חלקית של הכפרים המארחים את המגרטות: זו הגדולה ביותר שוכנת בכפר יאסיף שבגליל התחתון, ואחריה בסדר יורד – דבוריה, באקה-ג'ת, שפרעם, ראמה, ברטעה, כפר קאסם, טייבה, קלנסווה, אום אל-פחם, מושב עזריאל בשרון, אעבלין, טירה, כלנית, מסעדה, סאג'ור, ריינה, סכנין, אכסאל, דיר חנא, כוכב יאיר, דיר אל-אסד, ערערה, מוקייבלה, מג'ד אל-כרום, עראבה, זרזיר, כפר קרע, עיילבון וכפר מנדא.

מיפוי מקיף של המגרטות הבלתי חוקיות בצפון חושף את העובדה הידועה-אך-בלתי-מדוברת מטעמי תקינות פוליטית – משחטות הרכב מתרכזות כמעט אך ורק ביישובים הערביים והדרוזיים. רשימה חלקית: כפר יאסיף שבגליל התחתון, דבוריה, באקה-ג'ת, שפרעם, ראמה, ברטעה, כפר קאסם, טייבה, קלנסווה, אום אל-פחם, מושב עזריאל בשרון, אעבלין, טירה, כלנית, מסעדה, סאג'ור, ריינה, סכנין, אכסאל, דיר חנא, כוכב יאיר, דיר אל-אסד, ערערה, מוקייבלה, מג'ד אל-כרום, עראבה, זרזיר, כפר קרע, עיילבון וכפר מנדא
התוכנית החדשה עוד לא באופק

ברחבי ישראל קיימים כ-3,373,000 כלי רכב. בשנת 2017, למשל, נוספו למצבת כלי הרכב הפעילים כ-375,000 כלי רכב, ונגרעו ממנה כ-241,000 מכוניות – בשל התיישנות, תאונות וכיוצא בזה. כלי הרכב שנגרעים אינם מתנדפים, כידוע. חלקם הגדול נגרט, כלומר מפורק; החלקים השמישים במכונית נמכרים לחלפים, ואילו השלדה הופכת לגוש מתכת ונמכרת אף היא.

בכל פירוק רכב, מכל סיבה שהיא, יש לפרקו על פי חוק רק בעסק "שמורשה לפי דין לעסוק בפירוק כלי רכב". מדינת ישראל, כמו מדינות נוספות בעולם המערבי, מעודדת כמובן גריטת כלי רכב ישנים. למדינה יש עניין לעשות זאת: מכוניות ישנות אינן מצוידות במערכות חדשניות למניעת תאונות, מסכנות את הנוסעים בהן ואת משתמשי הדרך בסביבתן (כלי רכב ישן מעלה פי שניים את הסכנה להיהרג בתאונה, ואילו הסיכון להיפצע קשה עולה בשליש), וגם מזהמות את האוויר הרבה יותר מאלו החדשות. על פי הערכות, בכבישי ישראל נוסעים היום 60,000 רכבים בני עשרים שנה ומעלה.

בדו"ח שפרסם בנק ישראל בעניין הוא המליץ למדינה להפעיל תוכנית לגריטה מוקדמת – כלומר לרכוש מהאזרחים מכוניות ישנות, להשבית אותן, וכך למנוע את הנזקים הקשים הכרוכים בהשארתן על הכביש או לצידו. אין צורך לדאוג להתרוששות המדינה כתוצאה מכך: המיסים הגבוהים המשולמים על כלי רכב חדשים שנכנסים למחזור משאירים סכום נאה בקופת המדינה גם לאחר שהיא משלמת על גריטת המכוניות הישנות, כך שיש ערך כלכלי נכבד בגריטה. המשרד להגנת הסביבה אכן הפעיל בשנים האחרונות תוכנית גריטה שעודדה בעלי כלי רכב בני עשרים שנה ויותר להיפרד ממכוניותיהם.

בשנים 2010–2013 נגרטו 28 אלף מכוניות ישנות, ובעליהן קיבלו בתמורה מענק של 3,000 שקלים. את התוכנית הפעילו במשותף המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה. על פי התוכנית החדשה, בעלי רכב דיזל כבד וישן יהיו זכאים לפיצוי של 5,000–22,000 שקלים כשימסרו את רכבם למגרש גרוטאות מורשה. במשרד מבקשים להתמקד ברכבי דיזל כבדים וישנים מכיוון שהם מזהמים הרבה יותר מרכבים אחרים. אולם בתוכנית שהפעיל עד כה המשרד להגנת הסביבה, רק ארבע מגרטות זכו במכרז, וכולן בדרום הארץ. כשתושק מחדש התוכנית המתוכננת, ייתכן אמנם שיאושרו מגרטות נוספות גם באזורים אחרים; מכל מקום, נכון להיום אין כל תוכנית פועלת של גריטה ממלכתית, מכיוון שהתוכנית שתוארה כעת כבר הסתיימה וזו החדשה טרם יצאה לדרך ולא ברור מתי תצא.

עבירה גוררת עבירה

המדדים הנדרשים להפעלת מגרטה חוקית הם בין השאר סילוק מקדים של השמן, הדלק, נוזל הבלמים, טיפול נפרד במסננים, במצברים ובצמיגים, הפרדה ומִחזור של המתכות השונות שמהן מורכב הרכב וכן טיפול ייחודי בחלקי הפלסטיק, הזכוכית, האלומיניום, הגומי, הנחושת, בדי הריפודים ורכיבי החשמל. בעל אתר הגריטה מתחייב להקים סככה שבה יאוחסנו חלקי רכב מסוימים, וכן הוא מתחייב שהמכבש המועך את השלדה לגוש מתכת ימוקם במגרטה עצמה וגם ששטח המגרטה ייבנה באופן שימנע שרפות ודליפת חומרים לקרקע ולמי התהום.

למשרד להגנת הסביבה, אם כן, אמות מידה נוקשות עד מאוד לאישור מגרש גריטה, בשל מפגעי הסביבה הקשים שעלולים להיגרם מתפעול לקוי של האתר. לכאורה זה טוב, אלא שבפועל דווקא המגרטות עם הליקויים הקשים ביותר ממשיכות לפעול במלוא הקיטור גם ללא אישור – בהיעדר מענה חוקי הולם לערמת המכוניות-הגרוטאות הצומחת והולכת. מלבד שאר הבעיות, במשחטות הפיראטיות קיימת גם סכנה של מכירת חלפים בלתי תקינים, וכן סכנה של תאונות בעת הירידה מהדרך אל משחטת הרכב – תוצאה נלווית של מיקומה באתר בלתי מוסדר ובלתי מפוקח. אם כבר הפקרות, אז עד הסוף.

הניסיון של גורמי החוק מוכיח שעבירה גוררת עבירה גם בתחום משחטות הרכב. מגרשי גרוטאות בלתי חוקיים כאלו הופכים לא פעם למוקדי פעילות בלתי חוקית אחרת, קשה אף יותר, כדוגמת מכירת סמים ואפילו הסלקת כלי נשק.

תחקיר רגבים גילה שבעוד שבאתר המשרד להגנת הסביבה מפורט כיצד אפשר לדווח על שורה של מפגעים סביבתיים, אין כל כתובת לפניה בסוגיית המגרטות. ניסיון של רגבים לקבלת תשובות מהרשויות הרלוונטיות מעלה שהן מתחמקות בהטילן את האחריות זו על זו. כך יוצא שאזרח המבקש להשבית את רכבו באופן עצמאי, שלא דרך חברת ביטוח, איננו יכול לבחור מגרטה חוקית. למעשה, אין לו אפשרות לבדוק אם המגרטה שהוא מוסר לה את רכבו מורשית או לא, כי אין בנמצא רשימת מגרטות מורשות.

מבחינת משרד התחבורה, כדי להשבית רכב יש לפנות למשרד הרישוי בהצגת תעודת הזהות של בעלי הרכב ולמלא טופס הורדת רכב מהכביש ובקשה לביטול רישום רכב. למעשה, מדינת ישראל הייתה אמורה לעקוב אחרי הרכבים הללו ולוודא שאינם חוזרים לכביש – לא, גם לא ברשות הפלסטינית – ושחלפיהם אינם משווקים בחזרה למוסכים ומסכנים את הציבור. זו ללא ספק בעיה של המדינה שעל משרדי הממשלה לטפל בה. אין בכוח רשות מקומית כלשהי – בטח לא אלו החלשות ונטולות האמצעים שבהן מתרכזת התופעה – לטפל בבעיה המעיקה הזו. המשרד להגנת הסביבה הוא זה שהיה צריך לקבל אחריות, ולאכוף את החוק הנוגע להפעלת המגרטות.

למשרד להגנת הסביבה, אם כן, אמות מידה נוקשות עד מאוד לאישור מגרש גריטה, בשל מפגעי הסביבה הקשים שעלולים להיגרם מתפעול לקוי של האתר. לכאורה זה טוב, אלא שבפועל דווקא המגרטות עם הליקויים הקשים ביותר ממשיכות לפעול במלוא הקיטור גם ללא אישור

 

אולי נפנה למשווקים?

התחלופה הגבוהה במצבת כלי הרכב היא תופעה עולמית שכמובן לא הומצאה כאן. לדוגמה, במדינות ה-OECD נגרטים בכל שנה כ-50 מיליון כלי רכב. באירופה, יש לציין, שגם בה מספר כלי הרכב הנגרטים איננו קטן מזה שלנו, משווקות המכוניות הן הנדרשות להתמודד עם הבעיה ולשאת באחריות על המכונית מרגע שעלתה על הכביש ועד שהיא יורדת ממנו. כך, באופן לא מורכב במיוחד, מנוטרלת מראש הבעיה שאצלנו בארץ הקודש הולכת ותופחת לממדים של מכת מדינה. מדוע אצלנו זה עסק מסובך ובעייתי כל כך? לפרטצ'יה פתרונים.

בתנועת רגבים החליטו כאמור לפתוח כעת במאבק בסוגיית המגרטות, ולהפיק מיזם למימון המונים לצורך עתירות משפטיות בנושא. "המטרה היא ליצור תקדים משפטי בשניים-שלושה אתרים מרכזיים", מסביר דובר רגבים אברהם בנימין, "תקדים שידחוף את משרדי הממשלה לפעול באופן מתואם וגם יכפה על הרשויות לטפל בתופעה באופן מערכתי מראש, ולא רק כשנגרור אותן באוזניים לבית המשפט".

כל עתירה לבג"ץ עולה עשרות אלפי שקלים, ובנימין מסביר שהמטרה היא לא רק השגת הסכום הדרוש: "בציבור הדתי קיימת מוסכמה שגויה שמעורבות סביבתית היא 'סיפור של שמאלנים', אבל דווקא הציבור שכל כך אכפת לו מארץ ישראל צריך להיות בחזית המאבק הזה. אינו דומה מאבק משפטי שתורם יחיד ואמיד מימן, למצב שבו מאות ואלפי בני אדם נרתמים למשימה משותפת שבסופו של דבר תחזיר את הירוק לגליל".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה:

"מגרטת רכב היא עסק הטעון רישוי לצו רישוי עסקים, ובהתאם לחוק, הרשות המקומית היא שאחראית למתן רישיון לעסק אשר נמצא בתחומה, ואילו המשרד להגנת הסביבה משמש כנותן אישור סביבתי. על כן בכל מקרה של מגרטת רכב מסוג זה, יש לפנות לרשות המקומית.

"בהיעדר תשתיות מתאימות, מגרטות רכב פיראטיות עלולות להוות פוטנציאל לזיהום קרקע ומקורות מים, ובנוסף עלולות לגרום למטרדי רעש כתוצאה מפעילות הפירוק והעברת הרכבים ממקום למקום במגרשים. המשרד רואה חשיבות רבה בהסדרת העניין ולאור זאת מתעדף את הטיפול במגרטות הפיראטיות לפי פוטנציאל הזיהום שלהן והפגיעה בסביבה.

"מכיוון שמגרטות מסוג זה הן נושא המונח לפתחם של מספר גופים, חברו בחודשים האחרונים פרקליטות צפון, משטרת ישראל, המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, רמ"י, היחידה הארצית לאכיפת דיני מקרקעין במשרד האוצר ועוד, ופועלים במשותף בנחישות לביצוע אכיפה שבסיומה מגרשים אלה נסגרים בהליכים משפטיים. כך קרה בשבועות האחרונים בפעילויות משותפות שבוצעו בשפרעם, בכפר ראמה וביישובים נוספים בצפון. לפי תוכנית העבודה, פעילות משותפת זו לכלל הגופים תימשך בחודשים הקרובים".

מדוברת המשרד להגנת הסביבה נמסר:

1.         המשרד להגנת הסביבה לא נותן רישיון לאתרי גריטת רכב. אנחנו נותנים תנאים סביבתיים נוספים לרישיון העסק אשר ניתן לעסק מהרשות המקומית.

2.         חמשת אתרי הגריטה המפורסמים באתר המשרד אינם היחידים החוקיים בישראל אלא האתרים שזכו במכרזים של המשרד להגנת הסביבה להפעלת תוכנית לעידוד גריטה מוקדמת של משאיות ואוטובוסים ישנים.

3.         המשרד להגנת הסביבה מפעיל תוכנית לעידוד גריטת משאיות, אוטובוסים ורכבי הסעה כבדים, ישנים ומזהמים. מטרת התוכנית היא להפחית זיהום אוויר מכלי רכב ישנים פעילים, ובמסגרתה ניתנים מענקים בגובה של עד 22,000 שקל לבעלי הרכב מזהם, המוסרים את רכבם לגריטה.

4.         הגריטה בתוכנית של המשרד היא משום זיהום האוויר החמור שגורמים רכבי הדיזל.

כלי הרכב שנגרטו עד 2013 היו מונעים בבנזין ויוצרו לפני התקינה שחייבה התקנת ממיר קטליטי. קבוצה זו זניחה היום, שיעורם הם 0.4% או פחות מתוך רכבי הבנזין. תוכנית הגריטה הנוכחית היא לרכבי דיזל המהווים 20% מהנסועה, אך מייצרים 80% מהזיהום.

במשרד התחבורה סירבו להגיב לכתבה בטענה שלמשרד אין כל קשר לנושא מגרטות הרכב.

לתמיכה בעתירות רגבים בנושא המגרטות: https://beactive.co.il/project/47624

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבת של מי?

  מאמר מאת איתמר סג"ל

אז למה מצווה ועושה

  מאמר מאת יאיר שח"ל,...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם