מאחורי קלעי הגיור בישראל

 6 gerim
כשקוראים את הנתונים על מספר המתגיירים בארץ, לא תמיד חושבים על מספר דומה של משפחות שמלוות אותם בתהליך * המשפחות מארחות לשבת, מדריכות במצוות ומשתתפות בכל השלבים * בתהליך הזה הן עוברות לא מעט קשיים: מתגיירים שמבריזים או לא ממש מעוניינים, או מפגש מאכזב אחרי שנים שמגלה שהגרים עזבו חלק מהמצוות * אך מעל לכול, המשפחות אסירות תודה על מפגש מעורר התפעלות עם גויים ממוצא רוסי, בני זוג מעורבים וצאצאי אנוסים שרוצים להיות חלק מהעם הנבחר * השבוע ערך ארגון "נתיב" כנס גדול ומושקע שמטרתו אחת: להצדיע למשפחות המלוות הללו – ואנחנו מצטרפים להצדעה

נדב גדליה


דרך קשה ומרתקת עוברים המתגיירים בדרכם אל טבילת הגיור החותמת את התהליך. דרך מרתקת לא פחות עוברות המשפחות שמלוות את המתגיירים בהתנדבות. הן משלימות בעבורם את הפערים ההלכתיים, מלמדות את המנהגים ואמונות על הכנסת האורחים הגדולה ביותר של מתגיירים לעולם היהודי.
דוד (73) ורבקה (64) דרור הם זוג גמלאים מנצרת עילית. כבר 12 שנים הם עסוקים עד מעל הראש בליווי מתגיירים ממוצא רוסי. "זה כולל ליווי משפחות אישי ותמיכה", אומרת רבקה. "הם באים אלינו לשבתות, לראות חגים, כל מיני אירועים שקשורים ליהדות. הליווי נמשך כשנה, ובמהלכה יש גם פגישות הדרכה בנושאים ספציפיים כמו איך לקרוא בסידור, מהי תפילה, מה המשמעות. מה שאני רואה צורך לחזק – אני נותנת להם. אני שואלת, מקשיבה בין השורות ורואה מה הם יודעים יותר ומה פחות.
"כשמדובר בליווי רווקים שמתחתנים, גם אחר כך שנולד ילד למשפחת מתגיירים – אנחנו שם בשבילם. בברית, בקביעת מזוזה, אפילו אוכל אם מדובר במשפחות נזקקות של מתגיירים".

מהיכן מגיעה הבחירה ללוות מתגיירים?
"אנחנו רואים בזה שליחות, שיהיו יותר יהודים ושיעשו את זה טוב ונכון כדי שיהיו באמת יהודים נאמנים לעצמם וליהדות. החלטנו ללכת על זה כי ראינו שיש מצוקה בתחום הזה. אנחנו באופן כללי טיפוסים של אנשים".

רבקה מספרת איך הם הגיעו בפועל ללוות גרים. "הכרנו את אילנה, תושבת העיר שמלווה כיתות של עולים ומלמדת מתגיירים יהדות. היא פנתה אלינו והציעה לנו ללוות משפחה אחת. לא ידענו במה זה כרוך אבל החלטנו לנסות. האמת, גילינו שלא נדרש כל כך הרבה כדי להראות למישהו איך מקיימים שבת למשל. עם הזמן, הרחבתי את זה גם להדלקת נרות ועוד דברים גשמיים, כמו סיוע לילדי המתגיירים שמתקשים בשפה ובלימודים. ככה שזה לאו דווקא קשור ליהדות באופן ישיר".
האם יש לכם ליווי רבני שמדריך אתכם איך להתנהג נכון עם גרים?
"הרב נועם קריספיל, רב הגרעין שלנו בנצרת עילית. קיבלנו גם חוברות של ארגון 'נתיב' שעוסקות בנושא ואנחנו גם הולכים להרצאות של רבנים שמדריכים מלווי מתגיירים ומלמדים איך לעשות את זה נכון".

רבקה דרור: "התהליך צריך להיות אחרת. אולי כדאי שישבו איתנו יותר ויעשו לנו סדנאות מטעם הרבנות. הייתי רוצה יותר קשר עם הממסד המגייר. עכשיו אנחנו קצת מנותקים בין הממסד לעבודה בשטח. צריך ששני הדברים ילכו יחד. לחבר ביניהם"

לא בכל מחיר

דוד ורבקה גילו שלפעמים המתגיירים לא ממש מוכנים לתהליך שהם מבקשים לעבור. "הייתה בחורה שרצתה לעבור תהליך גיור ולא המלצתי על זה", מספרת רבקה. "ראיתי שהיא לא מוכנה. בסוף הצעתי שיחפשו לה משפחה מתאימה יותר, עם ילדים קטנים, ובאמת זה עזר לה מאוד – כל מתגייר צריך את המשפחה שמתאימה לו. אנחנו מבוגרים ויש לי יותר פניות להדריך, אבל חשוב גם לראות משפחה עם ילדים, כמו שהיא רוצה לבנות".
איך זיהית שהיא לא מוכנה לתהליך?
"שאלתי אותה שאלות בנושאים שונים והתשובות שלה לא היו נכונות. הסברתי לה שזה לא רק ידע טכני אלא 'מודעות יהדותית'. זה לא רק לדעת שמדליקים נרות אלא למה בכלל להדליק נרות ומה זה מביא לבית, וזה היה חסר לה".
מהיכן נובעת המציאות של קיום הטכני ללא בסיס רעיוני?
"יש כאלה שעושים גיור מהיר, דרך הצבא, תוך חצי שנה. ליווינו בחור ושתי בחורות כאלה. אני לא יודעת איך הם עושים את זה: יושבים ללמוד כמה חודשים ואז באים לראות את המשפחה המלווה. לצערי הרב יש גם כאלה שלא שומרי תורה ומצוות. זה הכאב הכי גדול שלי. הם עברו את הגיור, ומשהו התמוסס. לדעתי, זה מפני שעוברים את התהליך מהר מדי".

אבל האכזבות לא מתחילות רק באנשים שהגיעו אל המשפחות ולא היו רציניים, יש כאלה שאפילו לא הגיעו. "יש לפעמים משפחות של גרים ששולחים אלינו והן לא מגיעות", היא מספרת. "לא יודעת למה. לא פגשתי אותן. הייתה משפחה אחת שהבנתי שקיבלה רגליים קרות".
איך אפשר לזהות מתגיירים 'לא רציניים'?
"הגיעה אלינו בחורה כזאת ואמרתי לה שאני לא מוכנה ללוות אותה. הרגשתי שהיא מגיעה רק כדי להתחתן עם בחור יהודי. היא הייתה באה, מסתכלת על השעון ושקועה בטלפון במהלך ההדרכה. החלטתי לעזוב אותה.

"אני מאוד קנאית לדת", רבקה צוחקת קלות, "לא בכל מחיר צריך לגייר ולא כל אחד. מי שלא מגלה רצינות ועקביות ואורך רוח – לא מתאים. אלו תכונות יהודיות ומי שאין לו תכונות כאלה – אז סליחה, להיכנס ליהדות רק כדי להתנהל אחר כך בנוח כיהודי בארץ?"

גיור זה כמו אוכל

אבל לא רק אכזבות יש בסיפור הזה, כמובן. מעשיות התקווה השזורות בסיפור הליווי מספרות על מתגיירים האוחזים בקודש בצורה שעשויה לעיתים להיות מושא קנאה בעבור יהודים מבטן.
"הגיעה אלינו משפחה עם שני ילדים מרוסיה. היא רופאה והוא מהנדס, חכמים מאוד", מתרגשת רבקה. "הם הגיעו אלינו כל יום שישי. הלכו במיוחד ברגל הרבה זמן משכונה אחרת בעיר. הם רצו מאוד לדעת מעבר למה שצריך. הגענו למערכת יחסים של ממש, הם כמו הילדים שלנו. עברנו יחד את גידול הילדים שלהם ועשינו את החתונה שלהם אצלנו בבית. אחר כך דאגנו גם לברית של ילדם השלישי. התהליך נמשך יותר משנה. הם עשו את העבודה כמו שצריך מההתחלה. בראשית הדרך הם בקושי ידעו עברית ותוך כמה חודשים ידעו לדבר. הם הקדישו לזה הרבה יותר מזמן מאחרים. לקחו את העניין ברצינות רבה.

"אני חושבת שתהליך גיור צריך להיות לפחות שנה, שנה וחצי, כי צריכים להתנסות בכל החגים, לראות הכול, לא רק לצבור ידע. כדי שיתיישב על הלב צריך זמן. כמו אוכל, שצריך לעכל".
מלבד הקשר המיוחד הזה, כמה זמן נמשכים הקשרים עם הגרים שליוויתם?
"יש בחורה עם כמה ילדים שאנחנו מלווים כבר שנתיים-שלוש. אבל לא נשארנו בקשר עם מישהו עשר שנים. קיבלנו אנשים ממקומות אחרים והם עוזבים וזה נגמר, ולא נשארים בקשר למשך שנים רבות".
מה הקשיים שהמתגיירים מתמודדים איתם?
"לפעמים יש להם קשיים עם המשפחה עצמה. נניח היה מקרה שהאישה יהודייה, הבת שלה, היהודייה, גרה בחו"ל, והיא רוצה שבעלה יתגייר וכואב לה עם זה שהוא לא יהודי, כי היא רואה את היופי שיש ביהדות. היא עבדה אצלי כמנקה ובכל פעם שהיא באה השמעתי שירים יהודיים כדי לחמם לה את הלב, שתרגיש דברים שהיא לא שומעת בבית בגלל בעלה שאינו יהודי.
"עכשיו הוא הולך לגיור, השתכנע. לא הספקתי לשאול אותה למה, אבל אולי משהו חלחל, כי הבנות יהודיות ואחת מהן אפילו דתייה".

רבקה מספרת שיצא לה להשתתף בכמה מטקסי הגיור החותמים את התהליך, וגם באירועים משפחתיים יהודיים נוספים של הגרים שליוו. "נסענו עד אשקלון בשביל ברית של בן 30!" היא מתרגשת. "מרגש אותי כשזה אמיתי, כשהמשפחה נכנסה באמת ליהדות.

"לא מזמן פגשתי משפחת מתגיירים שהאישה התחתנה לפני חודשיים. הם זוג מבוגרים שעשו גיור, ופתאום על ראש האישה יש פס של בד, לא כיסוי ראש מלא, וזה כאב לי מאוד. כי מעט מאוד אחר כך ממשיכים ללכת בכיפה וכסוי ראש כמו שצריך. אבל תמיד יש בליבי תקווה.

"אנחנו מאמינים ומתפללים שנעשה את זה נכון וישר, ולא נתבדה אחר כך שזה היה סתם. אני לא יודעת כמה דורשים מהם ברבנות בתהליך הגיור. התעניינתי והתערבתי קצת, והרחיקו אותי. בעלי אומר שאני מחמירה; שעצם זה שיאכלו כשר וישמרו שבת זה מבורך. זה נכון אבל יוצר מתח בין מה שאני מאמינה בו לבין מה שנדרש מהם לעשות או לדעת בפועל".
את נשברת לפעמים?
"אני חושבת כל הזמן על הקב"ה, מנסה לעשות את רצונו ומזכירה לעצמי שאני רק שליחה. 'לא עליך המלאכה לגמור'. אני אומרת לה': אתה עושה, מה אני יכולה לדעת.

"קרה פעם שנשברתי. חשבתי שהתהליך צריך להיות אחרת. אולי כדאי שישבו איתנו יותר ויעשו לנו סדנאות מטעם הרבנות. הייתי רוצה יותר קשר עם הממסד המגייר. עכשיו אנחנו קצת מנותקים בין הממסד לעבודה בשטח. צריך ששני הדברים ילכו יחד. לחבר ביניהם".

חולמים בספרדית ומתעוררים ביהודית
הרב אריה כהן (55) ואשתו אפרת מתגוררים בחיפה. כעשרים שנים הם עסוקים בליווי מתגיירים. הרב אריה עובד בטכניון ביחידת הביטחון ואפרת מורה לעברית באולפן.

בנוסף לעבודתו בטכניון, מכהן הרב כהן בהתנדבות כרב בית כנסת של 'קהילת בית הכנסת פאר ישראל', קהילה ייחודית שרבים ממנה דוברי ספרדית. "תשעים אחוז מהם גֵרים", מספר הרב כהן. "לא בחרתי בתחום של ליווי מתגיירים, זה פשוט קרה. חלק מהאנשים שמגיעים לפעילויות בבית הכנסת היו גרים, וכך זה התגלגל. השאיפה שלי כרב בית כנסת היא לתת לכל אחד להרגיש חלק מהקהילה, לאו דווקא מתגיירים. עם השנים נוצר מצב שזיהו אותנו כקהילה שבה גרים מרגישים בנוח, וזה משך אלינו עוד מתגיירים שדוברים ספרדית.
"חשוב שכל נשמה תחזור למקורה. אנחנו רואים בגיור חלק חשוב מהיהדות. הגרף פוטוצקי, הגר הידוע שנקרא גם אברהם בן אברהם, אמר שלפני שה' נתן את התורה לעם ישראל ופנה לאומות העולם, היו נשמות שרצו לקבל את התורה אבל הקול שלהן נבלע באומות שסירבו לקבל את התורה. הנשמות האלה הן הגרים שמתווספים במהלך הדורות. המתגיירים הם חלק מהמשפחה.

"הילדים שלנו הם חלק מכל זה. הם מפנים את החדר בשמחה לטובת מתגייר שרוצה לחוות שבת שלמה או יום כיפור. הכי חשוב לדעתי להכניס את הגר לחיים שלך בצורה פשוטה, ביתית. ויכוחים בשולחן שבת – גם המתגייר שותף לזה. לפעמים הוא מרגיש חלק מהבית ועוזר לשטוף כלים", מחייך הרב כהן.
הקשר נשמר עם המתגיירים גם אחרי הגיור?
"יש מקרים שמזמינים אותי להיות סנדק בילד השלישי, ויש מקרים שהקשר לא נשמר כל כך".

אחרי שהמתגייר הופך לבן בית הוא נשלח אל העולם היהודי הרחב, אם רצונו בכך. "אנחנו רוצים שיהיו עצמאים", אומר הרב כהן. "שמחים לקשר אותם לבית הכנסת ואז תומכים בשילוב בקהילות אחרות, בערים אחרות".
כמה זמן לוקח תהליך הטמעת גר בישראליות?
"יש שנה-שנתיים ליווי בקהילה, הוא עולה חזן, מצטרף לשיעור פעם בשבוע ואז הולך לשיעורים בקהילות אחרות ולאט לאט מכיר, כל אחד והקצב שלו. יש שנשארים בקהילה ויש שנעלמים, וזה בסדר גמור".
מה הדבר הכי מרגש אצל גרים?
"מרגש אותי כשמתגייר שואל אותי שאלה הלכתית. לא מזמן מתגייר אחד רצה למכור דירה וקיבל מחיר טוב מאוד ממישהו שאינו יהודי. הוא שאל: האם כשהוא בוחר למכור דווקא לו את הדירה בגלל שמדובר בסכום גדול, זה נחשב שהוא מוכר את הדירה לגוי? אמרתי לו שאסור למכור דירה לאדם שאינו יהודי והוא ויתר על מאות אלפי שקלים! זה מרגש".

לא הפסידה תפילת ערבית אחת
במקרים מיוחדים המתגייר עולה על רבו. "בחור יהודי מאנגליה בא עם זוגתו הגויה. הסברנו לו למה היא צריכה להתגייר, שביהדות הולכים אחרי האם ושאם הוא רוצה ילדים יהודים – עליה להתגייר. זה שכנע אותו. כשבאתי להכשיר להם את המטבח, הייתה להם עדיין עוגת הנישואין מהנישואין האזרחיים מקפריסין, והיה להם קשה להיפרד ממנה. היום, הם לא אוכלים אצלנו כי אנחנו לא מספיק מקפידים בכשרות לדעתם...".
אתה מרגיש שיש בציבור שלנו רתיעה מגרים?
"לצערי כן. לפעמים אדם מסורתי לא רוצה להכיר גיורת כי הוא כביכול רוצה רמה דתית מסוימת. הלוואי שאדם יגיע לקרסוליים של חלק מהמתגיירים. אנשים מושפעים מהסטיגמה וזה מאוד כואב.

"הייתה גיורת אחת שלא הפסידה אפילו תפילת ערבית אחת במשך ארבע שנים מאז השלמת הגיור. בחור שהציעו לו אותה לשידוך פסל אותה כי היא גיורת, למרות שהיא יכולה להרים לו את הבית לרמות קדושה גבוהות ביותר".
מה אפשר לעשות כדי לפתור את זה?
"זאת באמת בעיה, כי אנחנו חיים עם חשיבה סטיגמטית. 36 מצוות בתורה שייכות לענייני גרים, ואם לאדם יש בעיה עם קבלת הגר – יש לו בעיה בקיום תורה. זה מפורש בתורה וזה המבחן".
יש לך השגות על דרכי הגיור של בית הדין?
"אני לא מתערב בהחלטות בית הדין. אמון עלינו בית הדין שיעשה את מלאכתו נאמנה. את האווירה החמה הם מקבלים כאן וזה תפקידנו כמלווי מתגיירים".
הרב כהן מעיד על עצמו שאינו הולך לטקסי הגיור. "הרבנים מכירים אותי מכל מיני מקומות, ובגלל שאני רב, אני לא רוצה להיות כף המאזניים בשיקול שלהם אם לקבל גר או לא", הוא מסביר, אך מיד מוסיף: "ובכל זאת אני שמח שמשפחות מלוות הולכות לבית הדין לתמוך. זה חשוב".

הרב אריה כהן: "הילדים שלנו הם חלק מכל זה. הם מפנים את החדר בשמחה לטובת מתגייר שרוצה לחוות שבת שלמה או יום כיפור. הכי חשוב לדעתי להכניס את הגר לחיים שלך בצורה פשוטה, ביתית. ויכוחים בשולחן שבת – גם המתגייר שותף לזה. לפעמים הוא מרגיש חלק מהבית ועוזר לשטוף כלים"


פדיון שבויים
הרב ישראל ודורית וורצמן (73) עוסקים בליווי מתגיירים כבר שלושים שנים, כעת במסגרת ארגון 'עמי' בבאר שבע. "הייתי ר"מ בישיבת בבני עקיבא בבאר שבע", מספר הרב ישראל. "הגיע אליי מתגייר להדרכה, וזה הוביל לעוד ועוד". לפני 19 שנה הוא פרש לגמלאות ואז פנו אליו מאחד הארגונים בבקשה שיוביל קבוצת עולים מפרו. היום הם מובילים קהילה בבאר שבע בשם "טוב להודות לה'", הכוללת 150 נפשות – 90 אחוז מהן מתגיירים.
"אנחנו מתעסקים בעיקר עם בני אנוסים", הוא מספר, "צאצאיהם של אנשים שאולצו על ידי הכנסייה להמיר את דתם, ואם היו שומרים על יהדותם הם היו צפויים לעינויים, ואפילו להעלאה למוקד. הרבה מיהודי פורטוגל ברחו בעקבות הגזרות הללו לברזיל, אולם גם לשם הכנסייה שלחה את האינקוויזיטורים לרדוף אותם. כך הם חיו מאות שנים, בפחד מהכנסייה, אבל קיימו מצוות בסתר, במידה מסוימת.

"לאחרונה, רבים מהם מגלים מנהגים מוזרים במשפחה. נניח, שהם אוכלים בשר יבש ולא עם דם; חלקם מקפידים על שחיטה מסוימת, גם אם אינה כשרה, או מדליקים נרות. רבים מהם, אלפים, מתחילים להכיר בזה שהם צאצאי היהודים ורוצים לחזור ליהדות. הם מחליטים לעבור תהליך גיור אחרי שהם נחשפים להיסטוריה שלהם".

לדידם של בני הזוג וורצמן, הם עסוקים בגיור שהוא חשוב אף יותר מהגיור הקלאסי של גוי ההופך ליהודי. "זה כמו פדיון שבויים", אומר הרב ישראל. "הם עוברים את תהליך הגיור אבל לדעתי מדינת ישראל הייתה צריכה לעשות משהו מיוחד ליהודים הללו, כדי לפדות אותם מציפורני הנצרות. בעיניי, יש מצווה להחזיר 'זרע ישראל' לתוך עם ישראל. אני רואה בבני האנוסים וצאצאיהם – שבויים. זה הרבה מעבר לגיור. כשלא הייתה לנו מדינה נמנעו מלקרב את האנוסים כי חששו שהם ישפיעו לא לטובה על אחרים, שהרי כלפי חוץ הם התנצרו. היום כשעם ישראל נמצא בארצו, יש מצווה לפדות את האנשים האלה".

נציגת המשפחה

הרב ישראל מספר לנו כמה סיפורים מעניינים על האנוסים החוזרים לעמם. "אחד מהם גילה שהוא צאצא לעם היהודי, והחל לחקור. הוא ביקש מהקהילה המסודרת בריו דה ז'נרו לבדוק מי מאבותיו עלה על המוקד. הוא קיבל עשרה שמות של בני משפחתו. לא יודע איך מצאו את זה, יש להם ארכיונים. קשה להאמין עד כמה הוא רצה לחזור ליהדות.

"בחורה אחרת קיבלה הוראה מהסבתא שלה שגרה בברזיל: אני ממנה אותך שליחה, מייצגת המשפחה, לחזור ליהדות. היא הייתה רקדנית באוניות והיום אם תראה איך היא מתפללת בכוונה... והיא בדרך להתגייר".
עם זאת, הרב מדגיש שהסיפורים המיוחדים אינם מבטיחים שמדובר בתהליך שכולו גן של שושנים. "הגיור הוא שינוי גדול מאוד בחיים. לכל אדם קשה לערוך שינויים, כל שכן לגר. הוא בארץ זרה, מנותק מהחברים, מהמנטליות, ובנוסף הוא מקבל על עצמו עול מצוות. זה דבר לא קל.

"אבל ברוך ה', בקהילה מרגישים כמו משפחה, יש קבוצה תומכת. ועם זאת, קורה שיש גיורים שלא מצליחים. בצעדים שלאחר התהליך הם שומרים מצוות, וברגע מסוים הם עוזבים. זה כואב מאוד. אצלנו ברוך ה' זה פחות קורה. בקהילה יש תפילות, סדר פסח, חגים, טיולים, פעילויות חברתיות. לא רק דברים דתיים. השיעורים של ארגון 'עמי' מתקיימים בקהילה".

שילובם של המתגיירים בחברה אינו כולל רק הדרכה יהודית והוא נוגע גם לחיים הגשמיים, והרבה מעבר לטיולי גיבוש. "הקבוצה הראשונה של המתגיירים שהדרכתי לא ידעו עברית והתקשו במציאת עבודה. פניתי לחברים שלי וסידרתי לכולם עבודה ברוך ה' – ומדובר בארבעים איש! ניסיתי לפתור להם בעיות עם בנקים, ביטוח לאומי, לסדר ילדים בבתי ספר. אחר כך הם כבר סייעו זה לזה".
מה גורם לך להתמסר כל כך לתפקיד בהתנדבות?
"אולי זה קצת אגואיסטי, אבל מניסיון החיים למדתי סוד אחד גדול: אם אתה רוצה להיות מאושר, תחפש את טובת האחר. זה הכול. דרך זה מוצאים את האושר שלך עצמך. זאת תמצית היהדות – ואהבת לרעך כמוך".

לתת מתנות לקב"ה

השבוע התקיים כנס הוקרה למשפחות המלוות את המתגיירים. "פשוט רצינו לומר למשפחות תודה", מספר ראובן לוי, יוזם הכנס מטעם ארגון "נתיב". "מגיע להן הרבה מעבר לזה. תודה על הליווי, ועל התמיכה ועל השותפות במשימה הלאומית החשובה של עם ישראל, על המסירות שלכם שלא על מנת לקבל פרס, על נתינה שאי אפשר לאמוד את גודלה.

"ראיתי בספר 'קדושת לוי' של ר' לוי יצחק מברדיצ'ב, שכאשר אתה שותף בלהחזיר נשמות לעם ישראל, דהיינו לעסוק בגיור, זה כמו לתת מתנות כהונה לקדוש ברוך הוא ממש, זכות גדולה. הנתינה שלהם לא מצומצמת רק למתגייר עצמו; היא מקרינה על כלל ישראל מתוך גדלות ושותפות ואהבה רבה".

האם יש צורך בעוד משפחות שיתגייסו למערך המשפחות המלוות?

"בוודאי", עונה לוי. "המתגיירים זקוקים לליווי, לעזרה, לאוזן קשבת וללב חם אשר יעודד ויקדם אותם בתהליך. גרים רבים שביקרו בבתים של משפחות, התרשמו והזדהו עם המשפחה ולמדו רבות מהדוגמה האישית, מהאווירה בבית, מהיחסים בתוך המשפחה, מהשיחות בשולחן שבת, מהישיבה המשותפת בסלון ומההליכה בצוותא לבית הכנסת. המשפחה המלווה אשר פותחת את ביתה לפני המועמד לגיור הופכת לסמל ולדוגמה חיה של בית יהודי החי על אדני המסורת וערכי המשפחה. בכך הוא לומד היטב מה משמעות הקיום היהודי, וכיצד קיום זה מתממש בחיי המעשה. זוהי הירתמות למשימה לאומית-ציונית שהיא החשובה ביותר בדורנו".

רוצים ללוות משפחות? חפשו 'נתיב' בגוגל או התקשרו ישירות לרב צבי ניר 02-6204481.

לתגובות: This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.; "נדב גדליה" בפייסבוק ובאינסטגרם

 

 

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הלחם והשמלה של היתום

  הטור של סיון רהב...

האריה שאהב תות

  הטור האישי של אשר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם