שיטת הסלאמי פיאד Featured

 8 palastin
המספרים שתקראו כאן לא הגיוניים. אחרי הכול צריך למצוא הסבר הגיוני לשאלה מדוע אפשרה מדינת ישראל לערבים לבנות בשטחיה (C) 30,000 יחידות דיור בתוך עשר שנים. אבל בדוח שהכינו 'רגבים' הכול ספור, מצולם ומתועד להחריד * ממשלת נתניהו מתהדרת ב-3,000 בתים יהודיים שאפשרה לבנות? זוהי התמונה הערבית המקבילה: אחרי עשר שנים של יישום תוכנית סלים פיאד, שפועלת בגלוי לבנייה ולהשתלטות ערבית על שטחי ישראל, עקפו הערבים את פריסת מפעל ההתיישבות ומחזיקים בפועל עשרים אלף דונמים יותר ממה שהיהודים מחזיקים. שוב, לא בשטחי A ו-B אלא בשטחים של מדינת ישראל על פי הסכמי אוסלו * באותם רגעים שבג"ץ והמנהל האזרחי עובדים בפינצטה כלפי כל מבנה יהודי שאינו ממוקם נכון מבחינת המפות הירדניות מוקמת בפועל המדינה הפלסטינית על שטחי ישראל

ארנון סגל

בין 2009 ל-2019 היה פה ראש ממשלה אחד ויחיד: נתניהו. בכל העשור הזה, מתברר לאחרונה מדו"ח של תנועת רגבים, מבצעים הפלסטינים סיפוח זוחל של השטח שנותר בבעלות ישראל ביו"ש. זוחל? ממש בלשון המעטה. הוא דוהר בלי מעצורים. ומה מצד מדינת ישראל? הפקרות מוחלטת. אלא אם כן הממשלה והעומד בראשה סבורים שהאינטרס הישראלי הוא שכל השטח הזה יהפוך לחלק מהמדינה הפלסטינית העתידית, אין הסבר מספק מדוע הניחו לפלסטינים להכפיל בעשור שחלף את מספר יחידות הדיור שבהן הם מחזיקים באזורים שבשליטה ישראלית, שטחי C, מ-29,784 ל-58,435, להחזיק בשטח של 78,626 דונמים לעומת 44,538 דונם לפני כעשור ולהותיר הרחק מאחור את השטח שבו מחזיקים היהודים ביהודה ובשומרון: 56,700 דונמים.

בעשור הזה, יש לציין, גדלה ההתיישבות היהודית ביו"ש בפחות מ-10,000 דונם. אגב, הנתונים האלה על ההשתלטות הפלסטינית אינם כוללים שטחים חקלאיים שנתפסו וכן דרכים חדשות שנפרצו. דו"ח רגבים, אין ספק, מציג באור שלילי למדי את פועלו של מה שקרוי כאן "שלטון הימין".

ביהודה ובשומרון 5.8 מיליון דונמים, ומה שנותר בשליטה ישראלית אחרי סדרת הסכמי אוסלו בשנות ה-90 הם שטחי C, שהם כ-60% מהשטח, כלומר 3,538,000 דונמים. שטחי A (שליטה פלסטינית מלאה) ו-B (שליטה אזרחית פלסטינית ושליטה ביטחונית ישראלית) יחדיו הם 2,262,000 דונמים.

לכאורה מה שנותר איננו מועט כל כך, ובמהלך השנים האחרונות הלכה והתחזקה בימין הקריאה להחיל את הריבונות תחילה בשטחי C במחשבה שמספר הערבים שם מועט למדי, ומדובר ככלות הכול ברוב שטח יהודה ושומרון, מה שיביא להכרעה של הוויכוח בן יובל השנים בנוגע ליו"ש כמעט בלי לשלם על כך מחיר דמוגרפי. ואולם לנוכח הדו"ח החדש מתברר שיש מי שעמל קשות כדי שריבונות ישראלית לא תתאפשר שם בשום אופן, ואפילו להפך: התהליך הקיים עלול בהחלט להביא למצב שבו כל השטח העצום הזה יהפוך בתוך שנים לא רבות, 10–15 לכל היותר, לערבי מובהק עד שלא תיוותר ברירה אלא להכריז עליו רשמית כפלסטין.

דו"ח רגבים מגלה עוד דבר: שהסיפוח הפלסטיני הזה הוא יעד מוצהר, מתואם ומאורגן, ולא התרחשות ספונטנית ברמה המקומית. ודאי לא ניפול מהכיסאות לנוכח הידיעה שגם האיחוד האירופי שותף מלא ליוזמה הזו. לפיכך נותרה רק שאלה מציקה אחת: מדוע התנהלותה של מדינת ישראל נגד ההתקפה המתוזמנת הזו כה חדלת אישים? מדוע במנהל האזרחי – הגוף הצבאי שאמור לנהל את האזור כל עוד מדינת ישראל טרם החילה בו את הריבונות – פועלים רק 14 פקחי בנייה על פני אלפי קילומטרים רבועים? ואם לא די בכך, מדוע הם משקיעים את מרב זמנם ומרצם דווקא בלמרר את חיי המאחזים היהודיים?

ומי מחיל בינתיים את הריבונות ביו"ש? הפלסטינים

בסביבת נתניהו ובתנועתו מנסים בזמן האחרון לרצות את הימין בהצהרות על החלת הריבונות ביהודה ובשומרון, אולם כשנכנסים לפרטים הקטנים מתברר שנתניהו מדבר לכל היותר על החלת הריבונות ביישובים היהודיים ביו"ש. כלומר, לא בכל השטח (5.8 מיליון דונמים) ואפילו לא רק בשטחי C (3.5 מיליון), אלא בסך הכול על 56,700 דונמים, 2.5% מהשטח. גם זה, כאמור, נותר בינתיים רק בגדר הבטחות.

משבר שטחי C עלה לכותרות בעקבות המאבק לפינוי מאחז הדגל הפלסטיני – חאן אל אחמר – שלפני יותר מתשעה חודשים התחייב נתניהו לפנותו בעוד "לא הרבה שבועות", אך הוא עדיין ניצב על תילו. מפעם לפעם עורכת הממשלה תצוגת תכלית של הרס מבנים ערביים לא חוקיים, כדוגמת אלו שנהרסו בשבוע שעבר בצמוד לגדר ההפרדה בירושלים וגררו גינויים מהאיחוד האירופי. עם זאת נדמה שהמהלכים המקומיים האלה נועדו בעיקר כדי להשכיח מהציבור את התמונה הגדולה והמעיקה למדי: חוסר אכיפה ברוב מוחלט של מקרי הפלישה והבנייה הבלתי חוקיים.

את התוכנית להשתלט על שטחי C כדי לקבוע את גבולות המדינה הפלסטינית העתידית פרסם רשמית ראש ממשלת הרשות הפלסטינית דאז סלאם פיאד בשנת 2009, ומאז היא מיושמת בשטח כמעט באין מפריע. אם בתוכנית העקרונית לא די, הרי שמשנת 2013 והלאה ניכרת מגמה של האצה ניכרת ביישום התוכנית. לדוגמה, הכשרת דרכים חקלאיות בידי הפלסטינים באופן בלתי חוקי הסתכמה בשנת 2013 בשלושה קילומטרים בלבד של צירים חדשים, ואילו ב-2017 כבר נסללו פיראטית צירים באורך מצטבר של 75 קילומטרים.

ההשתלטות נעשית בעיקר בדמות פעילות חקלאית, כנראה עקב הבנה שהדרך הזו משתלמת יותר מבנייה, מכיוון שבאמצעותה אפשר להשתלט במהירות על שטחים רחבים. גם בדעת הקהל הבינלאומית קשה להתנגד לה. לך תסביר בעולם למה כוחות הביטחון של ישראל נאלצים לעקור עצים. אגב, באמת לא מוכרחים לעקור אותם. פשוט ומשתלם יותר להפקיע את השדות והמטעים שנטעו סוכני הרשות במימון האיחוד האירופי ולהעבירם לניהול של ידיים נאמנות למדינה. אם תתמיד בכך ישראל, היא תוכל להוציא את הרוח ממפרשי התוכנית העוינת. אבל המדינה אינה רוצה לעשות זאת, השד יודע למה.

ח"כ מוטי יוגב: "זה כעשרים שנה הרשות הפלסטינית, ובייחוד סלאם פיאד, קבעו להם מדיניות להשתלט על שטחי C. הם מאורגנים מאוד במחוזות ובמשרדים, מפתחים שטחים חקלאיים ובונים עשרות אלפי בתים ללא רישיון ופיקוח, מפתחים כבישים וגם גונבים מים. הם אפילו עוסקים ברישום הקרקעות בטאבו משלהם ומעבירים אוכלוסייה לשטחי C. מראש הממשלה והקבינט ועד הגורמים הממונים בשטח – המנהל האזרחי ופיקוד המרכז – איש לא נקף אצבע"

 

עקרון הרצף

המוציא לפועל של מדיניות ההשתלטות החקלאית הפלסטינית על אדמות המדינה ביו"ש הוא גוף הנושא את השם התמים לכאורה "איגוד ועדות העבודה החקלאיות", או בקיצור – UAWC. תחת הביטוי המכובס "סיוע הומניטרי" ממומן הגוף הזה בכסף אירופי רב מאוד. לרגבים ידוע על לפחות 45 מיליון אירו שהועברו לארגון הזה, אולם יש מעריכים שמדובר בסכומים גדולים בהרבה, עד לסכום של מאה מיליון אירו בכל שנה. האיגוד הזה גם מעודד השתלטות פלסטינית על מקורות מים ופריצת דרכים, והפעילות מתמקדת דווקא בנקודות שמועילות למטרת העל: יציאת רצף טריטוריאלי פלסטיני, רצוי בצמוד להתיישבות היהודית או לגדר ההפרדה, רצוי באופן שמשתלט על שטח רחב ככל האפשר. בין שאר היעדים: השתלטות על מעיינות בקרבת יישובים ישראליים.

באיגוד ועדות העבודה החקלאיות יותר מ-65 סניפים ברחבי יהודה, שומרון וגם עזה, ומשרדיו הראשיים יושבים ברמאללה. מושג על היקף פעילותו אפשר לקבל מהעובדה שהוא מעסיק יותר ממאה עובדים. UAWC מגדיר עצמו כמובן ארגון א-פוליטי שכביכול איננו קשור לרשות הפלסטינית. לדברי דו"ח רגבים, "איגוד הוועדות מרכז את הפעילויות ומתאם אותן כדי למנוע כפילויות ובזבוז משאבים, וחשוב לא פחות: כדי שהן ישתלבו בתוכנית האסטרטגית של הרשות הפלשתינית, החותרת לתפיסת שטחים רבים ככל האפשר במקומות מרכזיים". במקביל טורח האיגוד לתקוע מקלות בגלגלי מערכת החוק הישראלית המנסה נואשות לבלום את ההשתלטות שלו, גם זאת במימונו האדיב של האיחוד האירופי, המעורב בעניין עד צוואר.

לאורך השנים האחרונות תמך האיגוד בגלוי בתנועת החרם על ישראל, ה-BDS. ברצועת עזה פועל הארגון לסייע לדייגים שם לקבוע עובדות באשר למרחב הפעולה הימי ולהפעיל לחץ לפתיחת הסגר הימי בעזה.

שיטת הפעולה: בשלב הראשון האיגוד מנגיש את השטח המיועד להשתלטות באמצעות פריצת דרכים ושיפוצן וכן בהקמת מערכת לאספקת מים על ידי מתיחת קווי מים ובניית מאגרים, ובשלב השני הוא מסייע בהדרכה ובמימון של העבודה החקלאית עצמה עם החקלאים בשטח. המסגרת הבולטת והמרכזית שהאיגוד מפעיל היא תוכנית 'שורשים' – ג'ודור בערבית – שיצא לדרך בשנת 2014. בתחילה התמקדה פעילותו בהשתלטות באמצעות עיבוד שטחים חקלאיים במורדות ההר המזרחיים שביןדרום-מזרח בית לחם עד צפונית לחברון, ומאז כבר הספיקה פעילות גוף המשנה הזה להתרחב לשאר אזורי C ברחבי יהודה ושומרון.האיחוד האירופי הקצה סכום של 3.6 מיליון אירו ל-UAWC להפעלת תוכנית 'שורשים' באזור בית לחם בשנת 2014, ומימן90% מעלותה הכוללת.

האיחוד האירופי איננו מנסה כלל להסוות את הפעילות הזו, את מעורבותו העמוקה בו ואת מטרותיה. בסרטון שפורסם בדף של UAWC בפייסבוק נאמר: "האיחוד האירופי מתייחס לאזורים הללו (שטחי C) כאל שטח כבוש, ומשום כך גילה בהם התעניינות ופעל בהם בצורה ניכרת בתיאום ובשותפות עם הרשות הפלסטינית, למען ייצוב וחיזוק של עמידת האוכלוסייה בהם ולהבטחת מרכיבי החיים העיקריים בשבילם".

פרט שחשוב לציין הוא שככל שחולף הזמן מעת השתלטו הפלסטינים על שטח כלשהו, קשה יותר מבחינה חוקית לנפנף אותו משם. חוק המקרקעין העות'מאני, שעוד תקף ביהודה ושומרון, עומד לימין הצד המשתלט: חקלאי פלסטיני שעיבד עשר שנים חלקה שאיש לא עיבד קודם קונה בה חזקה, ואין עוד אפשרות לסלקו ממנה. כל זאת, כמה מרגיז, בשעה שאכיפה קפדנית דווקא ננקטת במגזר היהודי באמצעות צווים צבאיים שהוציא מפקד האזור. צווים כדוגמת "צו תיחום שטח" (המאפשר להחריב מבנים בלתי מורשים) ו"צו שימוש מפריע" (המאפשר את סילוקו של אדם המעבד ומחזיק תא שטח מסוים שיש מי שמערער על זיקתו לקרקע עד שהמעבד יוכיח את זיקתו לשטח) נאכפים על יהודים אולם לא כל כך על ערבים, לפחות לא באופן שמסוגל לבלום את הנגע הפושה.

האיחוד האירופי, אגב, איננו מסתפק בשיגור הכספים מרחוק אלא טורח להתעדכן בנעשה בשטח ואף מגלה מעורבות פעילה. לדברי הדו"ח, בכנס ההשקה של תוכנית 'שורשים' באביב 2015 בבית לחם השתתף שגריר האיחוד האירופי ברשותהפלסטינית דאז, ג'ון גאת' רוטר, ואף נשא דברים באירוע. דוגמית קטנה מדבריו: "המיזמים שיבצע האיחוד האירופי לאזרחים באזורי C הכרחיים כדי לסייע לחקלאים הפלסטינים בביסוס העובדותהפלסטיניות על הקרקע לנוכח מדיניות ההתנחלות של ישראל". ראלף טראף, ראש נציגות האיחוד האירופי ברשות הפלסטינית, אף תועד מוסק זיתים בגוש עציון במסגרת מיזם 'שורשים' בסתיו 2016.

נורווגים מיתממים

נוסף על 'שורשים' הוועדות החקלאיות מקדמות שלל מיזמים בלתי חוקיים הממותגים תחת כותרות תמימות לכאורה ויוצרות מצג שווא של פעילות אזרחית לגיטימית. לדוגמה, 'מיזם שמן הזית', הכולל נטיעת עצים, הכשרת קרקעות ובניית מדרגות חקלאות. גם את המיזם הזה תקצב האיחוד האירופי בשנים 2012–2014. כך גם 'מיזם ניהול מים וקרקע', שלמעשה איננו אלא ניכוס קרקעות והשתלטות על מקורות מים בשיטות הידועות עוד מימי אבימלך מלך פלישתים.

גם הנציגות ההולנדית ברמאללה איננה יושבת בחיבוק ידיים, ובשנים 2013–2017 השתלטו בסיועה הכלכלי הנדיב על 3,000 דונמים של קרקע, סללו 320 ק"מ של כבישים חקלאיים ופרסו יותר מ-43 ק"מ של רשתות מים חקלאיות. לצד אלו פועל מיזם "העצמת בעלות פלסטינית על קרקעות ומניעת זליגת כוח עבודה ליישובים יהודיים", הפעם במימון גרמני, ומטרתו לעודד תפיסת קרקע בבקעת הירדן ולטרפד פעולות אכיפה נואשות מצד ישראל. באותו אופן פועל מיזם "שיקום חממות בגדה המערבית": יוזמה לתפיסת אדמות במערב השומרון ובמותניים הצרים שבין כביש 6 לקלקיליה. "סיוע לרועי צאן במדרון המזרחי של הגדה" הוא מיזם שנועד לחנוק את היישובים היהודיים בדרום הר חברון ובמזרח גוש עציון בהתיישבות ערבית צפופה, וגם מיזם "פליטים פלסטינים בשוליים" איננו אלא שיקום כבישים חקלאיים בתוואי שבו מתכננת ישראל לסלול כבישים עתידיים, כדי למנוע את סלילתם, כמובן.

האיגוד המדובר איננו חדש. הוא הוקם עוד באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת, ומקימיו קשורים קשר די הדוק לחזית העממית לשחרור פלסטין, כן, זה שרצח את השר רחבעם זאבי, עשה את הטבח בנתב"ג בשנות ה-70 והוציא לפועל סדרת פיגועים קשים לאורך השנים. מטבע הדברים, יש מגמה לטשטש את הקשר שבין האיגוד לחזית העממית, אולם במסמך של ארגון הסיוע האמריקני USAID בשנת 1993 נקבע כי UAWC הוא "הזרוע החקלאית של ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין". גם פת"ח, ארגון טרור בזכות עצמו, הגדיר את UAWC סניף של החזית העממית.

אגב, אחד הארגונים האירופיים התומך באיגוד הוועדות החקלאיות הוא NPA, ארגון נורווגי אשר "מחויב לבניית חברה דמוקרטית ולחיזוק יכולתם של אנשים לשלוט בחייהם", שלמרבה האירוניה אף מגדיר עצמו "ארגון בלתי פוליטי". ישראל מאפשרת משום מה לארגון לפעול כאן ללא הפרעה, אבל האמריקנים, מתברר, הרבה פחות סובלניים כלפיו. משרד המשפטים האמריקני תבע את NPA בשנת 2017 בטענה שהוא תומך בטרור, והארגון אף הואשם בכך ובמהלך המשפט הודה שהוא תומך באיראן ובחמאס. כל זה כמובן איננו מונע ממנו לקבל תמיכה בלתי מבוטלת מממשלת נורווגיה בעבור מיזם משותף עם איגוד הוועדות החקלאיות.

בסביבת נתניהו ובתנועתו מנסים בזמן האחרון לרצות את הימין בהצהרות על החלת הריבונות ביהודה ובשומרון, אולם כשנכנסים לפרטים הקטנים מתברר שנתניהו מדבר לכל היותר על החלת הריבונות ביישובים היהודיים ביו"ש. כלומר, לא בכל השטח (5.8 מיליון דונמים) ואפילו לא רק בשטחי C (3.5 מיליון), אלא בסך הכול על 56,700 דונמים, 2.5% מהשטח. גם זה, כאמור, נותר בינתיים רק בגדר הבטחות

 

במהלך פעילות המעקב באזורים האלה בשנים האחרונות זיהו צוותי רגבים 247 אתרי השתלטות חקלאית ו-181 דרכים חדשות. בפרק הזמן הזה הוציאו עורכי הדין של תנועת רגבים עשרות פניות למנהל האזרחי בדרישה לאכוף את החוק למראה הפרתו השיטתית. כשהפנייה למנהל האזרחי לא נענתה בצעדי אכיפה יעילים, ברגבים עתרו על כך לבג"ץ. ועדת משנה לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת בראשות ח"כ מוטי יוגב ערכה כמה דיונים בנושא, אך התגובה הישראלית על המתקפה המתואמת הזו של גורמים זרים על אדמותיה עדיין נותרה רפה מאוד ובלתי הולמת את ממדי הדרמה המתחוללת בשטח.

תרדמת ישראלית

"המנהל האזרחי", נכתב בדו"ח רגבים, "כמעט שאינו פועל ביעילות לבלימת מגמת ההשתלטות ולהשבת המצב לקדמותו. במקרים המעטים למדי שבהם נעשית פעולת אכיפה, היא מסתכמת בהחרמת הכלים ההנדסיים שפועלים במקום ובהשבתם לעבריינים בתוך זמן קצר. גם במשרד החוץ, אם מתוך אי-הבנה שמדובר במהלך אסטרטגי אם מתוך רצון לשמור על שקט תעשייתי, ואף שבכירי המשרד מודעים לכך שהפעילות של האיחוד האירופי בשטחי C אינה חוקית, אין נוקטים צעדים לבלימת המימון והכוונת הפעילות ואפילו אין נוקטים צעד בסיסי של הזמנת השגרירים הרלוונטיים לשיחות נזיפה.

"על רשויות האכיפה לעשות שימוש בכלל הכלים העומדים לרשותם, ובכלל זה שימוש בצווי תיחום ובצווי שימוש מפריע, החרמת כלים חקלאיים לזמן ממושך או חילוטן לשם הגברת ההרתעה וצמצום היקפי התופעה. יש לקדם תוכנית ממשלתית לשמירה אקטיבית על המקרקעין ביו"ש באמצעות הקמה של יחידה לשמירה על שטחים פתוחים, כדוגמת הסיירת הירוקה".

ברגבים קוראים גם להגביל את פעילות איגוד הוועדות החקלאיות ולהגיש תלונות פרטניות נגד פעילים המעורבים בפעילות בלתי חוקית בתחום, וכן מפרטים רשימה ארוכה של צעדים נוספים שבעמותה סבורים שעל המדינה לנקוט כדי לבלום את הסחף האדיר.

מעבר לכך לחלוטין אין צורך לרדוף בשטח אחרי כל מערבל בטון ובולדוזר. די לשדר בכמה דרכים למסיגי הגבול שזה פשוט לא ישתלם להם. די לבוא חשבון עם ארגון הגג המאפשר זאת ולשקול להשיב גם לאירופאים כגמולם. אם הם מממנים בשטחנו פעילות חתרנית ומזיקה מהגבול הזה, אפשר לעודד במקביל מאבק של מסתננים מוסלמים על אדמת גרמניה, צרפת, נורווגיה או הולנד. אפשר אפילו להיות חצופים מעט יותר ולהצמיד לכל מנת סיוע כזו למסתנן ברחבי אירופה דגלון ישראלי, ממש כפי שדגל האיחוד האירופי מוטבע על אלפיים מבנים במאחזים ערביים בעוטף ירושלים ובהר חברון.

"איש לא נקף אצבע"

ח"כ מוטי יוגב מאיחוד מפלגות הימין עוקב זה שנים ארוכות אחרי ההתרחבות הפלסטינית המשתוללת בשטחי C ומתריע על כך בוועדת המשנה לענייני יהודה ושומרון בוועדת החוץ והביטחון שפועלת בעניין בראשותו: "זה כעשרים שנה", הוא פורש את ההיסטוריה העגומה בנושא, "הרשות הפלסטינית, ובייחוד סלאם פיאד, עוד לפני שהפך שם לראש ממשלה, קבעו להם מדיניות להשתלט על שטחי C. הם מאורגנים מאוד במחוזות ובמשרדים, מפתחים שטחים חקלאיים ובונים עשרות אלפי בתים ללא רישיון ופיקוח, מפתחים כבישים וגם גונבים מים, כמו לדוגמה בכפר ברדלה שבבקעה. הם אפילו עוסקים ברישום הקרקעות בטאבו משלהם ומעבירים אוכלוסייה לשטחי C. על כל התוכנית הגדולה הזו התרענו, ובשנתיים האחרונות היא הפכה לנושא החשוב ביותר מבחינת העבודה של ועדת המשנה שבראשותי. זה נושא שחשנו שאיבדנו בו שליטה. מראש הממשלה והקבינט ועד הגורמים הממונים בשטח – המנהל האזרחי ופיקוד המרכז – איש לא נקף אצבע. בשורה התחתונה הפקרנו את שטחיC .

"בהסכמי אוסלו הפקיעו את יכולתן של המועצות האזוריות ביו"ש לשלוט בשטח הפתוח שבתחומן והשאירו אותן בשליטה רק על שטח היישובים. בין היתר בזעקות שבר מתוך נחל ערוגות, שמורת טבע שדחפורים מהכפר סעיר חוצבים בו כאילו היה מחצבה מאושרת. כל פעולות האכיפה שנעשו עד כה לא הועילו בכלום. אם מחרימים דחפורים ל-48 שעות ומחזירים, אין בכך הרתעה.

"הגענו להכרה שבעניין הזה יש לעשות כמה דברים: ראשית, שההחרמות תהיינה לחליטה – אני דרשתי גמורה – אבל ודאי לפחות לפרקי זמן של שנה, והחרמת משאבות מים לצמיתות. אז הם לא ישובו במהרה לגנוב מים או שטח. צריך גם לפעול משפטית נגד מדינות באיחוד האירופי ובמפרץ שמממנות את הפעילות הזו. כל הדברים האלה לא נעשו. דרשנו יותר מכך, שיחזירו את השליטה באזורים הפתוחים למועצות האזוריות. לו יצויר שלמועצה האזורית מטה בנימין למשל יהיו שני סיירים, הם ודאי יאכפו טוב יותר את החוק בשטח משבעה פקחים במנהל האזרחי. מצד 'עשה טוב' יש לקדם השתלטות יהודית על השטח, דוגמת מאחזי בודדים ומחנות צבא ושטחי אימון.

"לצד זאת יש בשטח C אוכלוסייה פלסטינית, וגם לה צריך לדאוג לשמירת מרקם חיים בהתאם לצרכיה ולגודלה. אם שטחיA ו-B מספיקים לכך נסתפק בהם, ובכל אופן הכול צריך להיעשות בצורה מבוקרת בידי אנשים שאכפת להם משמירת אדמות הלאום".

פנינו ללשכת ראש הממשלה בבקשה לתגובה על הטענות הקשות של רגבים. המדיניות הנוכחית של כמעט אפס מעשה באשר להשתלטות הממוסדת של הפלסטינים על השטח, הקשינו על ראש הממשלה, מביאה לידי כך שגם אם היה רצון להחיל את הריבונות הישראלית בשטח זה, בעוד שנים אחדות זה כבר לא יוכל להיעשות. העשור האחרון כולו עבר בשלטון נתניהו, ונראה שמול ההחלטיות הפלסטינית לספח לעצמה את שטחיC ממשלת ישראל גוררת רגליים. את עמונה, נתיב האבות וגבעת האולפנה החריבו, אבל חאן אל אחמר נותר על עומדו.

ממשרד ראש הממשלה נמסר: ״ראש הממשלה נתניהו הביא בשנים האחרונות לתנופת בנייה ישראלית חסרת תקדים ביהודה ובשומרון. רק בשנת 2018 אושרה בנייתן של למעלה מ-3,000 יחידות דיור חדשות ביו״ש, ובקרוב צפוי ראש הממשלה לאשר את בנייתן של יחידות דיור נוספות. הנחיית ראש הממשלה למנהל האזרחי היא לפעול לאכיפת החוק בנושא זה״.

גם למנהל האזרחי שיגרנו שאלות בעניין. למקרא דו"ח רגבים, הקשינו, נראה שהמנהל האזרחי משקיע באופן בלתי מידתי באכיפה נגד בנייה יהודית הנחשבת בלתי חוקית, ודווקא אכיפת הבעיה המרכזית בשטח הזה – הבנייה הפלסטינית הבלתי נלאית והשיטתית – נעשית בצורה בלתי יעילה וחסרת משמעות למעשה.

וזו התגובה שקיבלנו מגוף העל הצה"לי שהמנהל האזרחי כפוף לו, המכונה באופן מקומם משהו "יחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים": "תפקידו של המנהל האזרחי לפעול למימוש סמכויות האכיפה שעליהן הוא אמון בשטח C באזור יהודה ושומרון. בשנים האחרונות ביצע המנהל האזרחי אלפי מבצעי אכיפה נגד בנייה בלתי חוקית פלסטינית. טענות אכיפה סלקטיבית כלפי צד כזה או אחר הן חסרות כל שחר, שכן פעולות אכיפה אלו מתבצעות בכפוף לשיקולים המבצעיים ובהתאם לסמכויות. יחידת הפיקוח במנהל האזרחי פועלת לילות כימים על מנת למגר את תופעת הבנייה הבלתי חוקית בשטחי C, וכך תמשיך לפעול".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משהו חדש מתחיל בצה"ל

  מאמר מאת איתמר סג"ל,...

ולוויים לשירם ולזמרם

  שירת הלווים המיתולוגית תתחדש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם