שמור על עצמך ילד Featured

 10 sinai
שמור על עצמך ילד, כי אין מי שיעשה את זה במקומך
כך עברה נערה אולפניסטית מהסוג הכי שגרתי את טלטלת חייה, על חוף בסיני. טיול חברות פשוט הסתיים בכוס תה שבדואי נחמד שלשל לתוכו סם אונס * הנערה הזו – ומתברר שעוד רבות – עוד לא יודעות מתי יסיימו את תהליך השיקום * אורן אסולין מה"זולה של חצרוני" של ארגון OU מספר על עשרות מקרים חודש של בני נוער שבגלל תמימותם נפלו לסיטואציות שלא דמיינו * החלק הרע של הסיפור: זה יכול לקרות לכל אחד ואחת. החלק הטוב הוא שעם מודעות וזהירות, יכול להיות לכם חופש בטוח ומוגן. זה בידיים שלנו

אילת כהנא

סיני הוא אחד היעדים האהובים ביותר על צעירים ישראלים, ובעיקר על בני נוער. הקרבה לישראל, החופים הנקיים, השקט והים היפהפה מזמינים אותנו להתנתק ממרוץ החיים בחופשה חלומית.

אלא שהפסטורליות המשכרת הזו מתגלה לא פעם כהונאה גדולה המכסה על הסכנות האורבות לנופשים. סמים, אלכוהול ומצבים קשים שנקלעים אליהם גם בעל כורחנו הם לחם חוקו של סיני.

הסיפור שתקראו כאן הוא לצערנו אחד מני רבים. נערה שנפלה קורבן לבדואי שניצל את תמימותה באופן הכי קשה שאפשר, אוזרת אומץ וחושפת את הזוועה שעברה ומבקשת להעביר את המסר החשוב להגברת המודעות לסכנה.

תהילה (שם בדוי), היא תלמידת אולפנה. כמו חברותיה לספסל הלימודים היא הייתה עסוקה השנה בלימודים לבגרויות, והיא וחברותיה החליטו לרדת לסיני בחופשת הפסח, כדי לנצל את החופש לנוח מהלימודים ולצבור כוחות לקראת סוף השנה.

"סיני הוא מקום פופולרי בקרב החבר'ה שלנו. זה מקום מהמם ושקט, ואת השקט הזה חיפשנו", מספרת תהילה באומץ לב. "זו הייתה בעבורי הפעם הראשונה, אבל תמיד הייתה לנו תוכנית להגיע לשם. הרבה חבר'ה שחוזרים משם מספרים חוויות מדהימות וגם אנחנו רצינו לחוות. זה באמת מקום יפהפה".

קבוצת החברות שהתארגנה לנסיעה ערכה את כל הבדיקות: "דיברנו עם אנשים שירדו לשם, הסתכלנו באינטרנט ולמדנו קצת מה אפשר לעשות שם ואיך, והתכוננו לנסיעה". ובאמת, החופשה החלה הכי טוב שאפשר. "מהרגע שהגענו ליוו אותנו כל הסיסמאות: 'יותר טוב מזה, נשתגע', 'איזה כיף שכיף'. הנוף מטריף, אנשים טובים, אווירה טובה וכל מה שחיפשנו היה רק שקט".

החבורה התארחה בחוּשה באחד האתרים המוכרים. בעל המקום הבדואי אירח אותם ועוד קבוצה של ישראלים ביד רחבה כשלקח אותם לצלילת שנורקלים בחינם. "היה מדהים. ובערב ישבנו לאכול. שיחקנו משחקי חברה, שרנו שירים והוא חילק לנו תה. אמרתי לעצמי: מה כבר יכול להיות? זה דבר מתבקש בקור הלילי של המדבר".

כוס התה הזו התגלתה ככוס תרעלה. תהילה מתארת רצף של אירועים לא מובנים. יום שהתחיל כחופשה חלומית הסתיים כסיוט של כל בחורה. "פתאום מצאתי את עצמי בסיטואציה נוראית, מטושטשת ולא הבנתי למה אני לא מצליחה לזוז. הרגשתי כבדות. נרדמתי, התעוררתי והוא כל הזמן שם, בשלו", מתארת תהילה בכאב. "למחרת קמתי עם סימנים מובהקים של מה שהתברר לי רק כשחזרתי כתופעות של סם אונס. חום, הקאות, כאבים בכל הגוף, חולשה". התחושות ליוו אותה עוד שבועות ארוכים אחר כך.

חברתה של תהילה ליוותה אותה בחזרה לישראל מאחר ולא הרגישה טוב, כשרק לאחר כמה ימים התחברו כל הנקודות והיא הבינה מה קרה. תהילה שיתפה את משפחתה ואת המלווים במה שקרה.

הבדיקות עדיין בעיצומן וטרם הובילו למעצרו של אותו מנוול, אך גורמי האכיפה מתייחסים ברצינות למקרה של תהילה.

טיול אחרי צבא בגיל 14

לכאורה, תהילה הייתה בסביבה בטוחה. היא נסעה עם קבוצת חברות ושהתה בקרבת ישראלים, בנים ובנות. הסכנה ארבה בחוסר המודעות לסכנה.

"מה שבני נוער מחפשים בחופש זה לנקות את הראש", אומר לנו אורן אסולין, מנהל הזולה של חצרוני מבית ארגון OU, שאליו הגיעו לא מעט סיפורים דומים לזה של תהילה. "החופש מאפשר להם לעשות דברים שהם לא יכולים לעשות במשך השנה, כשהשורש לכל הדבר הזה הוא חוויית העצמי. יש עניין, לא רק אצל בני נוער, שאם אני מרגיש את עצמי חזק – אז אני קיים. כשאנחנו נמצאים במסגרות הרגילות של ישיבות ואולפנות, השגרה לא יוצרת הזדמנות להרגיש את עצמך בצורה חזקה, ובחופש יש אפשרות לעשות מה שרוצים בהיעדר מסגרת. להרגיש את עצמך בצורה אחרת מעוד בילוי: לבדוק את הגבולות, לראות עד כמה הם באמת חיים את מה שהם חיים במשך כל השנה.

"אפשר להבין את הרצונות האלה אבל לפעמים הם מתפתחים למסע של צעירים כמו טיול אחרי צבא וכדומה, רק שהם עושים את זה בגיל 14, כשאין להם באמת כלים למסע הזה".

בעקבות ליווי הסיפור של תהילה וסיפורים נוספים שהגיעו למדריכי הזולה, הם מקפידים להעביר את מסר הסכנה שאורבת בסיני. בפלייר שמפיצים כעת בין בני הנוער הם מדגישים כמה כללי ברזל:

"ליותר מדי בנות חופשת סיני החלומית הפכה בן רגע לחלום בלהות. אל תשתי שום דבר שמישהו נותן לך, גם אם הוא בעל המלון או החושה. הישארי תמיד בחבורה מוכרת".

"לא שותים כלום שאדם זר נותן לך. זה כלל שחשוב ליישם גם בבילויים במרכז העיר או על חוף הכינרת", מדגיש אסולין. "הסיפור הזה הוא עתיק, הרי בדיוק בגלל זה נולד מנהג הקשת הכוסות כמרימים לחיים, שאם שמת רעל בכוס שלי, אדאג שתשתה גם אתה".

אסולין מבקש להדגיש את העלאת המודעות לסכנה דווקא בתוך תחושת השחרור והחופש. "לא כל מי שאנו פוגשים בעולם תמיד רוצה בטובתנו. זה יכול להיות אסיד שמטפטפים למים שמחלקים בחינם במסיבה כדי 'להדליק' את החבר'ה, או שמישהו מגלגל סיגריה ואנחנו לא יודעים מה הוא שם בה.

"התמימות המתוקה שיש לחבר'ה הצעירים חייבת להגיע יחד עם מודעות לסכנה, גם כשלוקחים טרמפים. החבר'ה נוטים לעלות על כל טרמפ, העיקר להגיע לחוף הכינרת או לחניון של היהודיה, ומזה צריך להיזהר. לא עולים על כל טרמפ שמגיע".

לאחרונה נפנו בזולה לטפל בצעירה תמימה שנפלה קורבן לאונס על ידי נהג הטרמפ שלקח אותה. אסולין מזכיר את כללי הברזל בחוקת הטרמפים הלא כתובה: "לא עולים לבד, לא יושבים מלפנים, מקדימים לשאול את הנהג לאן הוא נוסע ולא אומרים לו לאן אנחנו צריכים, מנסים לפתח משפט כדי לקלוט את האדם ואת המבטא שלו, לדאוג שהטלפון יהיה זמין והסוללה טעונה במלואה, ואם משהו מעורר חשד לא להתבייש ולדרוש: תעצור לי כאן, אני רוצה לרדת עכשיו".

עבודת הקודש של המדריכים בזולה של חצרוני איננה מובנת מאליה. השפה שבה הם מצליחים לדבר עם בני הנוער של הדור הזה, שחווים יותר מכל דור את שבירת הקווים האדומים שמציע העולם, מאפשרת להם לשמש הרבה פעמים חבל הצלה. "אני תמיד אומר לחבר'ה שלנו – לפני שאתם יוצאים להרפתקה תגדירו לעצמכם את הקווים האדומים. גם אם עכשיו יוצאים במטרה לשבור אותם, תגדירו לעצמכם את נקודת האל חזור. העוגן הפנימי הזה ישמור עליך בסופו של דבר".

אלא שהמסר שאסולין מבקש להעביר הוא לאו דווקא כמה סכנות אורבות בכל פינה, אלא כמה מי שעלול לפגוש בהם יכול להכיר בחוזק הפנימי שלו, ועל ידו – להינצל. "במקום לצייד אותם לדרך באמירות כמה מסוכן בחוץ וכמה רוע יש בעולם, אנחנו משתדלים לצייד אותם באמירות כמו כמה אתם גדולים וכמה אתם אהובים. יש בכם הרבה טוב, אל תוותרו עליו כל כך בקלות.

"כל השנה למעשה בוחרים בשביל בני הנוער. בחופש, אתה עומד מול עצמך, יש לך החופש לבחור אם מה שתעשה בקיץ הזה. זה יכול להוריד אותך למטה או להעלות אותך למעלה, וזה תלוי בשני גורמים: האחד, איך אתה מתייחס לעצמך. אם אתה חושב שאתה סמרטוט אתה תמשוך את עצמך למטה, אבל אם אתה מחשיב את עצמך לאדם גדול – אתה תלך למקומות טובים. הדבר השני הוא לזכור שיש לי עכשיו הזדמנות לגדול. כשאדם בוחר בעצמו את האתגרים שלו, זה מה שמגדל אותו. הוא לא עושה את הדבר הזה כי הוא ירשים איזה מורה או רב, זה לא ירשים אף אחד חוץ ממך. הזמן המשמעותי של בן אדם לגדול הוא דווקא בחופש".

"לא בחרתי בזה, לא רציתי בזה, לא הבאתי את זה על עצמי בשום צורה", משתפת תהילה בגילוי לב. "בסך הכול רצינו שקט. שם בסיני, כנראה, לכל החינם הזה היה מחיר".

כללי ברזל:

  1. לא שותים שום דבר שאדם זר נותן לך
  2. נמצאים תמיד בחבורה מוכרת וגדולה
  3. לצד תחושת החופש, להעלות את המודעות לסכנות
  4. לא עולים על טרמפ לבד
  5. יושבים רק מאחור
  6. מקדימים לשאול את הנהג לאן הוא נוסע ולא אומרים לו לאן אנחנו צריכים
  7. מפתחים שיחה כדי לקלוט מבטא או משהו חשוד
  8. טלפון עם סוללה טעונה במלואה
  9. אם מתעורר חשש, לדרוש לרדת מיד

כללי טרמפים:

לידים:

"היה מדהים. ובערב ישבנו לאכול. שיחקנו משחקי חברה, שרנו שירים והוא חילק לנו תה. אמרתי לעצמי: מה כבר יכול להיות? זה דבר מתבקש בקור הלילי של המדבר"

"פתאום מצאתי את עצמי בסיטואציה נוראית, מטושטשת ולא הבנתי למה אני לא מצליחה לזוז. הרגשתי כבדות. נרדמתי, התעוררתי והוא כל הזמן שם, בשלו. למחרת קמתי עם סימנים מובהקים של מה שהתברר לי רק כשחזרתי כתופעות של סם אונס. חום, הקאות, כאבים בכל הגוף, חולשה"

אורן אסולין, 'הזולה של חצרוני': "אני תמיד אומר לחבר'ה שלנו – לפני שאתם יוצאים להרפתקה תגדירו לעצמכם את הקווים האדומים. גם אם עכשיו יוצאים במטרה לשבור אותם, תגדירו לעצמכם את נקודת האל חזור. העוגן הפנימי הזה ישמור עליך בסופו של דבר"

אורן אסולין, 'הזולה של חצרוני': "במקום לצייד אותם לדרך באמירות כמה מסוכן בחוץ וכמה רוע יש בעולם, אנחנו משתדלים לצייד אותם באמירות כמו כמה אתם גדולים וכמה אתם אהובים. יש בכם הרבה טוב, אל תוותרו עליו כל כך בקלות"

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבת של מי?

  מאמר מאת איתמר סג"ל

אז למה מצווה ועושה

  מאמר מאת יאיר שח"ל,...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם