שקל חזק Featured

 6 money
בשבוע שעבר רשם השקל התחזקות מול כל המטבעות האחרים, ובנקודת הזמן הזו הוא נחשב למטבע החזק בעולם. אלא שמתברר שאלמלא ההתערבות של בנק ישראל בגלל לחצי התעשיינים הישראלים הגדולים, היינו רואים זאת כבר לפני זמן רב * ארנון סגל לקח שיעור קצר במאקרו-כלכלה מד"ר אמציה סמקאי. תחזיקו ראש, שווה כל שקל

ארנון סגל

שער הדולר עמד ביום שני השבוע על 3.51 שקלים לדולר, שפל די משמעותי של המטבע האמריקני לעומת השקל המתחזק. בתאריך הזה לפני עשרים שנה, ב-1999, עמד שער הדולר על 4.18 שקלים לדולר. מאז הוא הספיק לנסוק מעלה ולשוב ולנחות אף למדדים נמוכים יותר מאלו שנרשמו השבוע, אבל כך או אחרת אין ספק שהשקל מתחזק והולך בשנים האחרונות לעומת המטבעות האחרים.

ד"ר אמציה סמקאי, פרשן כלכלי ב'ישראל היום' ומייסד עמותת "בצדק" למדיניות יהודית, מסביר שהשקל מתחזק לא מעט מפני שהכלכלה הישראלית פשוט חזקה. "כמה רכיבים משפיעים על שער המטבע, ואחד מהם הוא העוצמה של הכלכלה. אם משקיעים נותנים אמון במטבע ובכלכלה הישראלית, הם משקיעים בישראל – ובמושגים כלכליים קונים שקלים, כדי לשלם בשקלים לחברות ישראליות. כשהביקוש לשקל גדל – השקל מתייקר, ממש כמו כל מוצר אחר שזוכה לביקוש גבוה. כשהשקל מתייקר ומתחזק – הייבוא נעשה זול. אנחנו הרי מקבלים את המשכורת שלנו בשקלים, וכשהשקל חזק אנחנו משלמים פחות שקלים על מוצרי ייבוא שנקנים למעשה בדולרים.

"האמון שמשקיעים זרים נותנים במטבע פירושו בעצם האמון שהם נותנים במדינת ישראל שתכבד את ערך המטבע. כלכלה יכולה להיות נהדרת, אבל אם הממשלה נופלת אז המטבע נחלש באופן אוטומטי. הממשלה היא זו שנותנת את הערך למטבע".

הנה אצלנו הממשלה נפלה, ובכל זאת השקל חזק.

"במובן הזה הממשלה כאן לא נפלה. יש אמנם בחירות חדשות, אבל כשאני מדבר על נפילת הממשלה אני מתכוון להתרחשות בסגנון ונצואלה. משרד האוצר שלנו חזק ואיש איננו חושש שהוא יתמוטט מחר בבוקר ולא יכבד את המשכורות של עובדי המדינה.

"האמון שמשקיעים זרים נותנים במטבע פירושו בעצם האמון שהם נותנים במדינת ישראל שתכבד את ערך המטבע. הממשלה היא זו שנותנת את הערך למטבע".
הנה אצלנו הממשלה נפלה, ובכל זאת השקל חזק.
"במובן הזה הממשלה כאן לא נפלה. כשאני מדבר על נפילת הממשלה אני מתכוון להתרחשות בסגנון ונצואלה. משרד האוצר שלנו חזק ואיש איננו חושש שהוא יתמוטט מחר בבוקר"

 

"גורם נוסף שמביא להתחזקות השקל הוא הפרשי ריביות. בישראל הריבית עומדת כיום על 0.25%. בארצות הברית הריבית אמנם גבוהה יותר מאשר אצלנו, אבל באיחוד האירופי הריבית כרגע היא אפס אחוזים וביפן היא עומדת אפילו על מינוס עשירית האחוז. זה גורם שעשוי לחזק את השקל. לו הייתי ספקולנט הייתי לוקח כיום הלוואה באירופה או ביפן, מעניק אותה בהלוואה בישראל ומתפרנס מהפרש הריביות. עצם האפשרות לעשות זאת מעודדת תנועה של מטבע זר לישראל, כלומר ביקושים של השקל, ומביאה להתחזקותו.

"הגורם השלישי להתחזקות הוא הפער בין הייצוא לייבוא. ישראל היא מדינה מוּטת-ייצוא. אנחנו מעודדים את הייצוא באמצעים מלאכותיים, וכל הזמן מתמרצים אותו. בייצוא אני מוכר סחורה לחו"ל, כלומר במטבע זר, וצריך להמיר אותו אחר כך בחזרה בשקלים. כך אני מביא לארץ דולרים שהרווחתי תמורת הסחורה שייצאתי, קונה בהם שקלים וכך מגביר את הביקוש לשקל ומעלה את ערכו. בעולם אידיאלי אין בזה שום בעיה, כי אמנם קניתי ויצרתי לחץ של ביקושים על השקל, אבל כך הייבוא נעשה זול יותר, ובאופן טבעי הוא יוצר איזון. הרי כאשר השקל מתחזק, אפשר לקנות בעזרתו יותר מוצרי ייבוא וכך גדל הביקוש למוצרים מיובאים. הייבוא מבצע למעשה את הפעולה ההפוכה, כי במסגרתו קונים דולרים ומוכרים שקלים, וכך השקל נחלש. בעולם אידיאלי, במקביל לייצוא שמחזק את המטבע המקומי, קיימת מנגד תנועה הפוכה של הגברת הייבוא שכעת הופך זול ולכן משתלם יותר – וזה שב ומוריד את ערך השקל בתנועת מטוטלת.

"בעולם לא אידיאלי, לעומת זאת, כדוגמת מדינת ישראל, מנסים לשמור באופן מלאכותי על השקל חלש. זה טוב ליצואנים כי הם הרי מוכרים סחורה בדולרים, ותמורתם הם מקבלים כאן שקלים שבהם משולמות המשכורות לעובדיהם. סביר מאוד להניח שההתחזקות העכשווית של השקל למעשה כלל איננה התחזקות, אלא רק תיקון של ההחלשה שבנק ישראל ביצע לאורך שנים כשקנה דולרים כדי להחליש באופן מלאכותי את השקל. בנק ישראל הוריד כעת מעט את הרגל מהדוושה ולכן התהליך שב ומאזן את עצמו. למעשה, השקל מתחזק כעת כי השווי האמיתי של השקל גדול הרבה יותר מזה הקיים כיום, שהונדס בידי בנק ישראל".

למה בנק ישראל התערב?

"בגלל הלחץ שמפעילים היצואנים והתעשיינים הישראלים. כשיש לי מפעל שמיועד לייצוא ואני משלם משכורות יקרות בשקלים, מטבע הדברים אפעיל לחץ על הממשלה להביא לכך שהשקל יהיה שווה פחות. ומה לעשות שלתעשיינים יש כוח שלאזרחים הקטנים שקונים מוצרי ייבוא אין? חוסר האיזון הזה גורם להחלשת השקל. כל שלטי החוצות שמפצירים בנו לקנות כחול לבן, לשמור על התעשייה המקומית ועל העובדים – מקורם בקבוצת הלחץ הזו.

"לעומת זאת, אם לאורך זמן בנק ישראל שומר על ערך שקל פיקטיבי, מפעלים המיועדים לייצוא ייצרו מוצרים שאין בהם צורך, וכל זאת רק בגלל ההתערבות של בנק ישראל, שבאה כמובן על חשבון אזרחי מדינת ישראל. כך יוצרים שם מציאות מדומה. בחשבון ארוך טווח זה בא כמובן גם על חשבון העובדים במפעלים הללו, כי הרי אם המפעל הבלתי רווחי היה נסגר העובדים האלה היו יוצאים לשוק, ובעולם של מחירים אמיתיים ולא פיקטיביים היו מוצאים את המקום היעיל יותר לייצר, והמשכורת שלהם הייתה גבוהה יותר.

"נכון, אין כרגע שינוי מדיניות מוצהר בבנק ישראל להתערב פחות בשער השקל, אבל יש נגיד חדש – פרופ' אמיר ירון, שנכנס לתפקידו לפני כשמונה חודשים. בנאום הפתיחה שלו הוא הצהיר שהוא בעד שוק חופשי גם בהיבט של שליטה בערך המטבע. נחכה ונראה מה הוא יעשה כעת מול ההתחזקות הנוכחית השקל, ועד כמה יצליח לעמוד בלחצים הפוליטיים שיפעילו עליו.

"עם זאת, למיטב ידיעתי איש במערכת הכלכלית לא הצהיר עדיין על מדיניות של הפסקה מוחלטת של התערבות בנק ישראל בהחלשת השקל. אם לא יעשו דבר השקל צפוי להמשיך להתחזק, כי כל עוד קיים עודף ייצוא וממילא עודף ביקוש לשקלים – פשוט אין ברירה אחרת".

 

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
בג"ץ מנסה לחנך אותנו

  מאמר מאת ברלה קרומבי

חמש שנים חלפו

  הרב ליאור אנגלמן נזכר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם