ככה גונבים בחירות Featured

 6 ziyufim
הזייפנים, המצלמות וגניבת הבחירות
סערת הזייפנים בקלפיות נמשכת * דו"ח מבקר המדינה הצביע כבר ב-2013 על זיופים במאות קלפיות, אז מדוע כשצבא המתנדבים של קייזלר-ענבר מתעד אותם באמצעות מצלמות נלחמים בו? * לפני החלטת ועדת הבחירות בעניין אנו מפרסמים שלוש עדויות חדשות שטרם נחשפו על זיופים במגזר הערבי: סמים משלשלים, זיופי מספרים והצבעות אנונימיות * עמית סגל כתב בטורו נגד המכון הישראלי לדמוקרטיה שמשתתף במלחמה נגד המצלמות בגלל הטייתו לשמאל, וביקשנו מהמכון להגיב על הטענות * ד"ר שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: "טענה מלוכלכת; יש דרכים אפקטיביות יותר ממצלמות שפוגעות בפרטיות". עמית סגל: "סירוב המכון לפעול נגד זיופים במגזר הערבי מעיד על הפוזיציה הפוליטית שלו" * האם תוצאות הבחירות הקרובות יהיו אמיתיות יותר?

אילת כהנא

הערבים נהרו לקלפיות בבחירות 2015, והליכוד קיבל 30 מנדטים. בבחירות 2019 המצלמות הן שנהרו לקלפיות, והליכוד סיים עם 36 מנדטים. יש מי שטוענים שמה שתרם לתוצאת השיא הזו הוא אפקט המצלמות: פעילי ליכוד ששימשו משקיפים וחברי ועדות קלפי בקלפיות במגזר הערבי צוידו במצלמות נסתרות על מנת לחשוף זיופים והרתיעו את הבוחרים הערבים כשהתגלה כי הם נושאים על גופם מצלמה נסתרת.

מי שאחראי למיזם המצלמות הוא משרד הפרסום קייזלר-ענבר שבבעלותם של שגיא קייזלר ועופר ענבר. למיזם גרמו רקורד הזיופים המרשים בקלפיות במגזר הערבי ומנהגן של רוב המפלגות לוותר על הזכות לשבץ את אנשיהן בוועדות הקלפי במגזר הערבי.

בבחירות 2013 ריכז קייזלר את פעילותם של כמאתיים מתנדבים ששובצו בוועדות הקלפי במגזר הערבי. בבחירות 2015 גדל המספר הזה, ובבחירות האחרונות שובצו לא פחות מ-1,350 פעילים בתפקידים שונים בקלפיות ביישובים ערביים. מערך הפעילים במבצע 'טוהר הבחירות' עבד בליכוד, וכלקח ממערכות בחירות קודמות, שבהן לא פתחה המשטרה בחקירות של ממש עקב הטענות שהגיעו אליה בדבר זיופים, צוידו הפעילים במצלמות נסתרות ונשאו אותן על גופם כדי לתעד הכול.

חשוב להדגיש: הצבת המצלמות לא נעשית מאחורי הפרגוד אלא בכניסה לחדר, והן מתעדות את פעילות חברי ועדת הקלפי ולא את ההצבעות של הבוחרים. מעבר לזה חוק הבחירות אוסר על חברי ועדת הקלפי והמשקיפים לדבר בטלפונים או במכשירי קשר ולהפעיל מכשירי רדיו וטלוויזיה משום שמרחב הקלפי צריך להיות מרחב סטרילי על מנת שהבוחרים ירגישו בנוח

השבוע התפרסם תחקיר של כתבת חברת החדשות דפנה ליאל על ההכנות של משרד קייזלר-ענבר למבצע 'טוהר הבחירות' של בחירות 2019 מועד ב'. פעיל של סטודנטים למען הדמוקרטיה הסתנן לאחת ההדרכות, והקלטותיו חשפו את המטרה: למנוע זיופים ולמנוע כניסה לכנסת ממפלגות שמתנגדות לעצם קיומה של מדינת ישראל ובהצבעה אמינה לא היו עוברות את אחוז החסימה.

"יכול להיות שהגעתם לאיזה כפר של אשכנזים", נשמע קייזלר בהדרכה, "אבל בגדול, עצם הנוכחות שלנו שם כבר מונעת זיוף. הפעם מנענו גם כן באזור ה-40 אלף קולות, ככה לפי התיעוד שאתם שלחתם אלינו. זה מנדט לכל אחת מהמפלגות של הערבים... עברו את אחוז החסימה ב-3,700 קולות. אם היינו עושים את זה יותר טוב, היינו מונעים מהם להיכנס לכנסת".

בעקבות הכוונה של פעילי הליכוד להביא מצלמות לקלפיות גם הפעם הוגשה עתירה לוועדת הבחירות המרכזית נגד חוקיות הפעולה, והיו שני דיונים בעניין. הוועדה ביקשה את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, והוא קבע כי הוועדה אינה רשאית לקבוע הנחיות, וסמכות זו נתונה בידי המחוקק בלבד, טען לפגיעה בזכות לפרטיות והביע חשש מכינון מאגר ביומטרי של זיהוי פנים. נכון לרגע סגירת הגיליון טרם התקבלה הכרעת ועדת הבחירות, אך ייתכן שבזמן שאתם קוראים את הכתבה היא כבר התקבלה.

כתב אישום אחד בלבד

הזיופים בקלפיות במגזר הערבי הם מציאות שנדמה שוועדת הבחירות וגורמי האכיפה משלימים איתה מבחירות לבחירות. ב-2013 לימד דו"ח מבקר המדינה על היקף קניית הקולות והטיית התוצאות בעשרות קלפיות. גורמי האכיפה לא זעו באי-נוחות, ועד עתה הוגש כתב אישום אחד בלבד.

בטורו השבוע במוסף השבת של ידיעות אחרונות כתב עמית סגל על הבעיה: "מצלמות מתעדות כל פינת רחוב וכל סניף של הביטוח הלאומי במדינת ישראל. אם חלילה תידקר, או תישדדי, התיעוד יימכר חיש קל תמורת כמה מאות שקלים ויעלה לאתרי החדשות. אבל לפי מערכת אכיפת החוק יש אתר אחד במדינה, שריד לשנות השמונים, אפלולי נטול תיעוד: הקלפי, מהמקום שבו מוכרע גורלה של המדינה. הנימוק הוא בין היתר חשש לפגיעה במוטיבציה להצביע. ככל הידוע אף מצלמת אבטחה בסופרמרקט לא פגעה עד היום במוטיבציה לקנות עגבניות, אך בקלפיות יוכלו להמשיך לקנות קולות".

חשוב להדגיש: הצבת המצלמות לא נעשית מאחורי הפרגוד אלא בכניסה לחדר, והן מתעדות את פעילות חברי ועדת הקלפי ולא את ההצבעות של הבוחרים. מעבר לזה חוק הבחירות אוסר על חברי ועדת הקלפי והמשקיפים לדבר בטלפונים או במכשירי קשר ולהפעיל מכשירי רדיו וטלוויזיה משום שמרחב הקלפי צריך להיות מרחב סטרילי על מנת שהבוחרים ירגישו בנוח.

קלמן ליבסקינד סקר 12 עדויות לזיופים מייד לאחר בחירות מרץ. אנו מביאים לפניכם כעת שלוש עדויות נוספות שטרם נחשפו ואת אוזלת היד של המשקיפים וחברי ועדת הקלפי כשהם מבינים שבסופו של דבר המשטרה בקושי תתערב, וכמוה ועדת הבחירות.

עדות 1: סמים משלשלים לחברי הוועדה

א' היה יו"ר ועדת הקלפי בנחף. "בבוקר הכול תפקד כרגיל. ציידו אותנו אומנם במצלמות, אבל אני לא נשאתי אחת על גופי", הוא מספר. "מזכיר הקלפי שישב לצידי היה דרוזי מבית ג'אן, וכל שאר חברי ועדת הקלפי היו אנשי הכפר. בצהריים הגיע אלינו מבוגר מהכפר והציע לנו קפה. סירבנו בנעימות. כעבור כמה זמן הוא שאל אותנו שוב אם אנחנו רוצים לשתות, ושוב סירבנו. חצי שעה אחרי כן הוא פשוט חזר עם שתי כוסות קפה". א' לא שתה מהקפה, אך המזכיר, ששתה, מצא בתחתית הכוס שתי גלולות. "קראתי לשוטר שהיה באזור ויחד איתו שפכתי את הכוס שלי. גם בה מצאנו שתי גלולות".

בשל חומרת המקרה נפתחה חקירה, והיא מתקדמת כעת לכתב אישום. החשוד נלקח למעצר, ובינתיים שוחרר. בבדיקת מעבדה התברר שהגלולות היו סם משלשל. "אני לא שתיתי, ובכוס של המזכיר הכדור לא נמס והוא לא בלע אותו, כך שהוא לא הושפע מזה, אבל ברור שמישהו ניסה לדחוף אותנו החוצה מהקלפי".

עדות 2: מקריאים מספרים שקריים

י' שימש חבר ועדת קלפי וממלא מקום יו"ר ועדת הקלפי בעראבה. "רוב הנוכחים שם במהלך כל היום היו ידידותיים כלפיי. אחת המזכירות, יהודייה גם היא, הייתה מאוד פעילה וזיהתה כאלה שבאו להצביע כמה פעמים ופעלה בתקיפות כלפיהם".

י' מתאר כמה מהזיופים שראה לנגד עיניו. "במהלך היום הגיעו אנשים בלי תעודות זהות או עם תעודות זהות של מישהו אחר. הייתה אישה אחת שהגיעה להצביע שלוש פעמים, והיו אנשים שניסו להצביע בשם אחרים, אבל עיקר הזיופים התגלו בספירת המעטפות".

בסוף יום הבחירות על חברי ועדת הקלפי למלא שני גיליונות, "אחד היה לפניי ואחד לפני המזכיר", מעיד י'. "לידינו ישבו חבר ועדה ומשקיף, ואחד מהם הוציא את המעטפות והקריא לנו מה הוא מוציא. הוא מקריא, אנחנו ממלאים. נגמרה הספירה.

"אמרתי לעצמי ששווה לעשות בדיקה. אספור את הפתקים לפי הרשימות. היו שתי רשימות ערביות, חד"ש-תע"ל ורעם-בל"ד, הקיצונית יותר. לאחר שספרתי בעצמי שוב את הקולות הבנתי שחבר הוועדה הזה פשוט שיקר. היה פער של כ-120 קולות בין מה שרשמנו לבין התוצאה האמיתית לטובת רעם-בל"ד. חוץ מזה הסתבר שהוא הוסיף עוד פתקים. הייתי בהלם".

י' מספר שניסה בהמשך לפסול את הקלפי, אך לא נחל הצלחה. "רשמנו בסוף הגיליון את תוצאות האמת. אני לא יודע למה החלטתי לבדוק שוב את הקלפי. בדיעבד מזל שעשיתי זאת".

עדות 3: מצביעים כפול או בלי פרטים

ד' היה משקיף באחת הקלפיות בכפר קאסם. אילולא שמענו על מקרים דומים, לא היינו מאמינים איזו קייטנה הלכה שם. "ראיתי אנשים שנכנסו כמה פעמים להצביע עם תעודות שונות, צילמתי כיצד חילקו בחוץ תעודות זהות לאנשים. היו"ר פשוט נתן למצביעים כמה מעטפות. אי אפשר להאמין מה הלך שם.

"הייתה מצביעה אחת שהמזכיר חשד בה. הוא שאל אותה מה מספר תעודת הזהות שלה, והיא ענתה לו שהיא לא יודעת. תאריך לידה? לא ידעה. בינתיים היו"ר נתן לה מעטפה, אמר לה לכי תצביעי, ועד שהמזכיר הצליח להבין מה קורה היא כבר שלשלה את המעטפה".

במקרה אחר חשד ד' באחד המצביעים לאחר שראה אותו שב ונכנס לקלפי. "אמרתי ליו"ר שהוא נראה לי חשוד. הוא הסתכל עליו ואמר: 'לא, זה הוא בתמונה בתעודת זהות'. ראיתי שהם עושים עיניים ביניהם, ואז הוא אמר לי: 'לא, זה דוד שלו מי שהיה כאן, הם דומים'. ונתן לו להצביע.

"במקרה אחר מישהי הטעינה אצלנו את הטלפון. הצביעה אצלנו והלכה להצביע גם בקלפי ליד. בסוף ספרנו 330 מצביעים ו-360 מעטפות, אבל בכתיבת התוצאות היה הכול מסודר. איך? ישב לידי מישהו שהסביר לי: 'אתה לא תשים לב, הם ימחקו אנשים מהגיליון ויגשרו על הפער'".

ד' טוען לאוזלת היד של חברי ועדת הקלפי וגם לחוסר מקצועיות מצידם: "המזכירים, שאגב היו יהודים, פשוט לא שמו לב. נתנו להם תעודות זהות, והם לא התעמקו יותר מדי".

יו"ר ועדת הקלפי בנחף: "בצהריים הגיע אלינו מבוגר מהכפר והציע לנו קפה. קראתי לשוטר שהיה באזור ויחד איתו שפכתי את הכוס שלי. מצאנו בה שתי גלולות. בבדיקת מעבדה התברר שהגלולות היו סם משלשל. מישהו ניסה לדחוף אותנו החוצה מהקלפי"

לפני המצלמות צריך אכיפה

בעקבות הדיון על הצבת מצלמות גם בבחירות הקרובות פנו גופים מספר ליו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר וביקשו ממנו לאסור הצבת מצלמות. בגופים היו מרכז עדאלה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, האגודה לזכויות האזרח והתנועה למען איכות השלטון. מנגד התייצבו לימין הליכוד פורום קהלת והתנועה למשילות ודמוקרטיה וביקשו לאשר את הצבת המצלמות.

בחרנו לפנות לד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה כדי שתסביר לנו מדוע המכון תומך בארגוני השמאל.

"יש לנו עבודה בשני מישורים", היא עונה, "המישור הראשון הוא המישור של דברי שגיא קייזלר והתבטאויות אחרות שמלמדות שגם אם בליכוד נלחמים על זיופים יש עוד מטרה, והיא לייצר דחיקת בוחרים, להוריד את שיעורי ההצבעה בעולם הערבי. את הפרקטיקות האלה, של שימוש בטענות לזיופי בחירות ולטוהר הבחירות כדי לייצר דחיקת בוחרים, אנחנו מכירים גם ממדינות אחרות בכל מיני דרכים. לכאורה הן ניטרליות מאוד, אך בפועל ההשפעה שלהן על סוגי אוכלוסיות שונים, בעיקר על מיעוטים, היא השפעה של דחיקה".

המישור השני שעליו עובדים במכון הישראלי לדמוקרטיה, לדבריה, הוא מישור האכיפה: "יש פה עניין שלא נחקר, המשטרה לא משקיעה בו משאבים, וחלק מזה נובע מהעובדה שלוועדת הבחירות המרכזית אין שום מנוף על המשטרה. תבדקי 15 שנה אחורה, כמעט אין כתבי אישום.

"ראיתי את הפרוטוקולים של הבחירות האחרונות, הבנתי באילו זיופים מדובר פחות או יותר ואמרתי לעצמי: כל מה שצריך פה זה משטרה. אלו זיופים שכל כך נראים לעין, חקירות קלות, למה אף אחד לא עושה כלום?

"לא צריך בשביל זה שוטרים, צריך את הפרוטוקולים של ועדות קלפי. הבחירות שלנו הרי ידניות כי אנחנו מפחדים מפריצות סייבר, ובצדק. עברתי על מאות פרוטוקולים. את יודעת כמה פרימיטיביים הזיופים? אנשים מוחקים את המספר 100 בקו וכותבים מתחת 200".

אז למה אתם מתנגדים להצבת מצלמות, כלי שיכול לשמש לאכיפה?

"נניח שמצלמה יכולה להוכיח בדיעבד זיוף. אבל בשביל זה צריך שמישהו יצפה בסרטים ויהיה אכפת לו ויגיש כתבי אישום. ואם אין, בשביל מה להשתמש בהן?לפני ששמים מצלמות בואו נייצר תהליך אכיפה על סמך המידע הקיים. אחרי זה, אם תוכיחו לי שהתאמצתם לחקור ומה שחסר לכם זה המצלמות, נדבר".

אבל יש זיופים שלא נכתבים בפרוטוקול אלא נראים בשטח, כמו הצבעות כפולות.

"הוספת קולות והצבעות כפולות הן שני הזיופים הגדולים במדינת ישראל. ופה בעיניי זה הדבר האחרון שמצלמה תעזור בו. אפשר בתום הספירה של הקולות להכניס את הכול לאקסל ולמצוא אנומליות. אפשר להשוות את מאגר המצביעים למאגר מרשם האוכלוסין ולדעת מייד מי מהמצביעים בכלל מת או מי לא היה בארץ באותו יום. כלומר, מצלמות הן בעצם פתרון של עצלנים. יש דרכים זולות וטכנולוגיות ואפקטיביות יותר כדי לגלות זיופים.

"אני באה מתחום המומחיות של משפט וטכנולוגיה. לדעתי לחשוב שהמצלמה היא הפתרון לכל הבעיות שלנו זו פרימיטיביות". לדברי שוורץ-אלטשולר יש כאן עוד בעיה: "אם אנחנו נאפשר לליכוד לצלם את כל הבוחרים הערבים שנכנסו לקלפיות בישראל, תהיה למפלגה פוליטית בישראל מאגר מידע אדיר, ובעולם של זיהוי פנים אפשר לעשות איתו המון דברים".

סגל VS. המכון הישראלי לדמוקרטיה

בטורו האשים סגל את המכון הישראלי לדמוקרטיה ואת שוורץ-אלטשולר: "כמה מפתיע – או יותר נכון: כמה לא מפתיע – שאל הקריאה לשמור על חשאיות הזיופים הצטרפו שני גופים פוליטיים במסווה אובייקטיבי: התנועה לאיכות השלטון והמכון הישראלי לדמוקרטיה. נציגיהם התגייסו למאבק נגד המצלמות והגדירו אותו כגזענות.

"ראש האגף לגלגול עיניים במכון, תהילה שוורץ-אלטשולר, תהתה 'ממתי מפלגה פוליטית יוצרת צבא אכיפה פרטי של לוחמי שחיתות שמטרתם להתמודד עם התופעה? מדוע לא יצרו במקום זאת לחץ ציבורי על המשטרה או רשויות אכיפת החוק כדי שיטפלו בכך?' השאלה החשובה יותר היא: סליחה, מדוע גבירתי והמכון שלה לא לחצו על הרשויות לטפל בכך? אתם כבר יודעים למה".

בשיחתנו מגיבה שוורץ-אלטשולר על הדברים שכתב: "חוץ מהעלבון האישי כלפיי אני חושבת שעמית סגל לא מבין כלום. הוא טוען: 'אבל בכל סופר יש מצלמה'. דבר ראשון, שילך עמית סגל ויעשה שיעורי בית. יש מדינות שעשו בהן ניסיונות של מצלמות, וזה הוריד את אחוזי ההצבעה, כמו אזרבייג'ן ורוסיה. יש מדינות שבהן לא עשו את זה ביחס למצלמות אלא לחקיקה אחרת של זיהוי בקלפי. להגיד שזה לא מפריע לאף אחד זה שקר, כי ספרות המחקר אומרת אחרת.

"מעבר לזה, אחד הדברים שצריך לשנות היום הוא התפיסה שלנו לגבי מצלמות. אנשים לא מבינים עד כמה הצילום הזה, שנעשה כל הזמן, וההשלכות שלו הם אחד העניינים הבוערים של הדור שלנו. מצלמות המעקב ההמוני מהסופר עוברות לגן הילדים ולרחובות ולרמזורים, וזה חייב להיפסק. בסן פרנסיסקו הפסיקו להציב מצלמות ברחובות כי הבינו שזה הרסני. נציבת הפרטיות הבריטית הוציאה השבוע חוות דעת בדיוק על זה. הסיפור של צילום המוני הוא ממש לא סיפור קל, ואי אפשר לפטור אותו בזה שבכל מקום יש מצלמות".

האם יש מהלכים דומים נוספים שאתם מובילים כשלא מדובר במחנה השמאל?

"זיופים במדינת ישראל יש בעיקר אצל ערבים וחרדים, אבל יש גם בכל הארץ, זה לחלוטין לא משהו שמאפיין רק ערבים", היא טוענת. "מחקר מדיני על זיופים בקלפיות עוד אין לנו, אבל לומר שאנחנו מבצעים זאת רק משום שמדובר בקולות מהשמאל – אין טענה מלוכלכת מזו.

"עמית סגל אומר בטורו שכבר מ-2013 יש דו"ח של מבקר המדינה על הזיופים. את יודעת איך יוצרים אכיפה במדינת ישראל? פותחים בזה מהדורות חדשות. זה הדבר שמייצר הכי הרבה לחץ על רשויות האכיפה. למה עמית סגל, שיודע על זיופים כבר מאז 2013, לא פתח בזה אף מהדורה אחת? היכולת שלו להשפיע שיתחילו לחקור כאן גדולה הרבה יותר משלי", היא מסכמת.

תגובתו של עמית סגל על דבריה: "סירובם העיקש של תהילה שוורץ-אלטשולר והמכון לדמוקרטיה לפעול נגד זיופים במגזר הערבי מעיד על הפוזיציה הפוליטית שלה – ושלו".

לקראת הבחירות לכנסת ה-23 יהיה בית המחוקקים הישראלי חייב להידרש לסוגיה. כל עוד זה לא יקרה נראה שוועדת הבחירות תספוג עוד לא מעט דיונים והאשמות והימין יואשם בגזענות כשמישהו עוד ינסה להשיב לציבור את האמון במערכת הדמוקרטית של המדינה.

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
לחזור לחיים

  הטור האישי של אבינועם...

מעגלים שאין לברוח מהם

  מאמר מאת ד"ר בני...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם