מתוק מבחוץ – ומתוק מבפנים Featured

 6 krembo
עונת הבחירות מאחורינו, מפנה את מקומה לעונה שווה הרבה יותר: עונת הקרמבו * כדי להתכונן כמו שצריך לחוויה הקולינרית הילדותית-משהו שלחנו את נדב גדליה לגלות את סודו של הממתק הפשוט והאהוב * איך הוא מצליח לשמור על מעמדו עשרות שנים? מדוע לא כדאי לכם לקנות קרמבו בכל קיוסק פינתי? ומהם הטעמים הפופולריים בישראל? * והשאלה הגדולה מכולן: מה קודם, הביסקוויט או הקרם? * אפילו קיבלתם מתכון להכנת קרמבו ביתי. האלומיניום עליכם

נדב גדליה

הנה היא מגיעה, מתוקה ונוסטלגית: עונת הקרמבו. תכף נהרוס הכול ונדבר על הבריאות ועל האלומיניום; עכשיו עזבו את ההרהורים המיותרים, תנו ביס קטן בעונג הלא ברור הטמון בממתק הכי ותיק בישראל ותקשיבו: זה לא שלנו. לא. בדיוק כמו הפלאפל גם הקרמבו, למרות השם הישראלי המתחכם, לא באמת מקומי. הממתק המקורי נוצר לראשונה בדנמרק אי אז במאה התשע עשרה, לפני כמאתיים שנה. כיום הדנים אוכלים אותו כתוספת המונחת על גבי הגלידה. מותירים לישראלים את הקלסיקה.

בארצנו נעשה הממתק פופולרי בתקופת הצנע, בשלהי שנות הארבעים. הסאגה המתוקה החלה לכבוש את הארץ הצעירה, תחילה כממתק תוצרת בית. ימי התקינות הפוליטית טרם טבעו את רישומם על המדינה הקטנה, והממתק המוזר כונה בפומבי "כושי", או גרוע מכך: "ראש כושי". היו זמנים.

כמו באומנות ככה בחיים הקולינריים, מתישהו זה קורה. בשנת 1962 התמסחר הקרמבו כשהחלה חברת ארטיק לשווק "כושי" להמונים במותג קרם-בו. עם הזמן התחברו המילים לקרמבו. בתוך כמה שנים צצו מתחרים, ובראשם יצרנית הגלידות ויטמן, והיא החלה לשווק את הממתק (בוויטמן כונה הכושי "בובו") בטעם מוקה.

בסוף שנות השבעים קנתה שטראוס את חברת ויטמן, ומאז הצליחה לכבוש כ-50% מנתח שוק הקרמבו בישראל. כיום המותג קרמבו הוא סימן מסחרי רשום של שטראוס, המובילה את הענף.

בניגוד לבמבה, למשל, בסיפור הקרמבו נדמה שהמקוריות לא ממש מעניינת את הצרכנים, והם אינם מבחינים בהבדלים בין טעם המקור לחיקויו. לדידם העיקר הוא שיהיו המרכיבים הבסיסים: ביסקוויט, קרם כלשהו וציפוי.

ישראל נחשבת לשיאנית בצריכת קרמבו ביחס למדינות אחרות בעולם. בכל יום נוצרות במפעל שטראוס (הקרמבו המקורי, זוכרים?) כחצי מיליון יחידות. פס הייצור מוציא בדקה אחת 450 קרמבואים. כ-300,000 יחידות נמכרות ביום בשיא העונה. על המדפים אפשר למצוא שיירי קרטוני קרמבו לפעמים אפילו עד פסח, אך עונת הייצור מתחילה בספטמבר ונגמרת בסוף ינואר, אחרי שמדינת ישראל כולה יחד מילאה את בטנה ב-53 מיליון יחידות.

ישראל נחשבת לשיאנית בצריכת קרמבו ביחס למדינות אחרות בעולם. בכל יום נוצרות במפעל שטראוס כחצי מיליון יחידות. פס הייצור מוציא בדקה אחת 450 קרמבואים. כ-300,000 יחידות נמכרות ביום בשיא העונה. על המדפים אפשר למצוא שיירי קרטוני קרמבו לפעמים אפילו עד פסח, אך עונת הייצור מתחילה בספטמבר ונגמרת בסוף ינואר, אחרי שמדינת ישראל כולה יחד מילאה את בטנה ב-53 מיליון יחידות

ישראלים שמרניים

לאורך השנים נעשו בחברות הקרמבואים ניסיונות לפתח טעמים שונים, כמו תפוז, תות ובננה. מחקרי צרכנים הראו כי אין ביקוש של ממש לטעמים חדשים, והם נמכרים כיום בעיקר בקונדיטוריות בוטיק, בשולי הכביש המתוק, ושם הטעמים כוללים כל מה שהדעת יכולה להעלות: קרמבו מקרון, פררו רושה, פטל, פרופיטרול ועוד.

כפי ששיערתם, הישראלים הם טיפוסים שמרניים. הטעמים הפופולריים ביותר בישראל הם עדיין המוקה והווניל הקלסיים. 70 אחוזים מעדיפים את הווניל.

יש 125 קלוריות לערך ביחידה. אומרים שאפשר לחיות עם זה. מנגד, הקרמבו מכיל קצף חלבון ביצה, ולכן אינו מומלץ לנשים בהיריון או לאנשים שמצב בריאותם פגיע, עקב תפוצתם הרבה של חיידקי סלמונלה בביצים לא מבושלות. הקצף עם הסוכר הוא בית גידול מצוין לחיידקים.


שלהי תקופת המתכת

בתחילת דרכו נעטף הקרמבו עיטוף ידני בסוף פס הייצור. לא הייתה מכונה עדינה דייה לעטוף את הממתק עדין הנפש הזה, העשוי להימעך בקלות במכונות מנוכרות וחסרות רגש. בהמשך הומצאו מכונות רכות לב המסוגלות לעטוף את הממתק בלי לפגוע בו. שתי שניות – והוא עטוף באלומיניום – ובא לציון גואל.

אך אז החלו הדיבורים האקולוגיים החשובים על שמירת איכות הסביבה, והחל מהשנה שעברה הפסיקו בחברות מסוימות לעטוף את הקרמבו בנייר האלומיניום המפורסם. בשטראוס מספרים על 13 טונות אלומיניום בעונה שנחסכו מזיהום כדור הארץ.

"הטמפרטורה האידיאלית לשמירת טריות הקרמבו היא ב15 מעלות", מגלה לי אילן קאשי, טכנולוג מזון, את הסוד לשמירת הטריות. "מבחינה אקולוגית, אלומיניום מזיק למזון רק כשהוא בחום גבוה, ואז חומרים מהאלומיניום מופרשים למזון. זה לא מסוכן בטווח המיידי, אבל בטווח הארוך עלול להיגרם נזק לכליות ולכבד. כמו שקורה כשמבשלים עוף בתנור עם נייר אלומיניום. זה לא טוב. לכן אסור לשים את הקרמבו בשמש.

"מבחינת התברואה, כדי שהמוצר יהיה במצב התקין ביותר צריכים לשמור אותו במקום קריר ומוצל. לא תמיד שומרים על ההוראות האלה. חנויות שמות ארגזים בשמש, והמוצר יכול בקלות להתקלקל. לכן צריך לקנות קרמבו רק בסופר או בחנות ממוזגת. כמו שלא תקנה ביצים בשוק או ברחוב שהוא חנות פתוחה או שאינה מורשית לקנות ביצים.

"ברגע שלוקחים מוצר ומכניסים אליו אוויר נכנסים גם חיידקים; ככה מגדילים את הסיכוי שלהם להתרבות. אומנם יש חומרים משמרים ששומרים על המוצר, אבל יש להם תוקף, והתוקף הזה רלוונטי רק אם שומרים את הקרמבו על פי הוראות היצרן: במקום קריר ומוצל. אם לא שומרים אותו כמו שצריך, החום משנה את ההרכב הכימי ומזרז את הקלקול של המוצר".

"אני הכי שונא קרמבו שהיה יותר מדי זמן על המדף", קובל מאיר, חובב קרמבו. "זו תופעה נפוצה, וקשה לגלות מראש אם הקרמבו טרי או לא. כמו באבטיחים, שעדיין לא מצאו את הסוד לאבטיח הנכון.

"בקרמבו לא טרי אתה כאילו מרגיש את הטעם של הווניל או המוקה כשהוא נמשך לפה בצורה, איך נאמר, לא ממש נעימה. זה לא אכיל. אתה לא נהנה ממנו בכלל. אנשים לא שמים לב לתפוגה של הקרמבו, לצערי, אומרים 'העיקר קרמבו', 'בא לי קרמבו', אבל זה מה שהורס או משדרג את הטעם לדעתי: הטריות או חוסר הטריות שלו. העיקר הטריות".

מה הסוד של הקרמבו שמלווה אותנו עשרות שנים ולא יורד מהמדף למרות כל המצאות הממתקים החדשות בשוק?

"לדעתי הסוד של הקרמבו הוא שמדובר בממתק קל, פשוט וטעים", עונה קאשי. "לא מסובך. זה מותג ידוע, כמו הבמבה. תמיד יהיה ממנו בשוק. זה הממתק היחיד שהיה בחורף בשנות השמונים, כשלא היה מגוון גדול, והציבור אוהב את הפשטות הזאת.

"אני חושב שמבחינה שיווקית, אילו הקרמבו היה מומצא היום, הוא לא היה מצליח. בסופו של דבר זה לא מוצר גאוני.

"מה שכן, הקולינריה השתכללה ופיתחה את הקרמבו למוצרים מתוחכמים. בענף המסעדנות יש הרבה קינוחים מבוססי קרמבו, אבל לא לגמרי קרמבו. שם לקחו את הכול צעד אחד קדימה. למשל, התחתית יכולה להיות מכל מיני מאפים: שקדים, לוטוס ותבלינים, ועל זה בונים סוג של קרם בכל מיני טעמים ומצפים בציפוי שוקולד".


הביסקוויט או הקרם

"העניין בקרמבו הוא להסיר את העטיפה כמו שצריך, אחר כך להפריד את הביסקוויט מהקרמבו עצמו, ובו זמנית לקווצ'ץ' ביד את נייר הכסף", חושף צדוק, עוד חובב קרמבו, את סודות האכילה הנכונה. "זו הרגשה שמעבר לטעם, כמו משחק כזה, לא יודע. זה עושה משהו. רבים הרי לא יודעים איך לאכול קרמבו", סופק צדוק את כפיו. ועכשיו לשאלה החשובה באמת: מה אוכלים קודם, את הביסקוויט או את הקרם?

על פי בדיקה של חברת שטראוס, 69 אחוזים מאכלני הקרמבו מתחילים לטעום אותו מהקרם, ורק אחר כך עוברים לביסקוויט. 12 אחוזים נוהגים לסדר את האכילה הפוך: ביסקוויט, ואחר כך קרם. כ-10 אחוזים מתעלמים מחוסר הנימוס ופשוט מועכים הכול ובולסים. כל היתר מגוונים את החוויה. בכל פעם בוחרים צורת תקיפה אחרת.

"יש חילוקי דעות בנושא", אומר צדוק. "הרוב משאירים את הביסקוויט לסוף, אבל אני לא חושב שזה נכון בכלל. אני נוהג לאכול את הקרם ראשון, להשאיר ממנו קצת ואז לשים על הביסקוויט, וככה ליהנות מביסקוויט שעליו מרחתי כמות של קרם בדיוק לפי הטעם שאני רוצה".



לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק ובאינסטגרם

***
שחקו בחם-קר: שני טיפים לשדרוג הקרמבו
  1. להקפיא ולאכול את הממתק קפו.
  2. לחמם כרבע דקה במיקרוגל קודם האכילה

מתכון פשוט לקרמבו ביתי אמיתי

המצרכים

לביסקוויט התחתון:

  • 100 גרם שוקולד מריר או חלב
  • 1/4 כוס ממרח נוטלה
  • 100 גרם פצפוצי אורז
  • ·250 גרם שמנת מתוקה
  • 1/2 כף נס קפה
  • 125 גרם שוקולד לבן
  • 175 גרם שוקולד מריר

לקרם השוקולד:

לציפוי השוקולד:


כיצד מכינים?

לפני הכול מכינים את הקרם:

  1. מחממים בסיר חצי מהשמנת המתוקה עם נס קפה עד שהיא מגיעה לרתיחה.
  2. יוצקים את התערובת על השוקולד ומערבבים עד שיימס.
  3. מחכים שהתערובת תתקרר לטמפרטורת החדר.
  4. מעבירים את התערובת למקרר לארבע שעות לפחות.
  5. ממסים את השוקולד ומערבבים לתוכו את הממרח.
  6. מוסיפים את פצפוצי האורז ומערבבים.
  7. משטחים את התערובת על נייר אפייה, מכסים גם מלמעלה בנייר אפייה, ומרדדים אותה בין שני הניירות עד שמתקבל מעין דף עבה ובו התערובת המוקשית.
  8. מעבירים למגש את התערובת שבין ניירות האפייה (עם הניירות) ומקפיאים כ-20 דקות, עד שהבסיס מתקשה.
  9. חותכים את המקשה לעיגולים בגודל המתאים ושומרים אותם במקפיא.
  10. מעבירים את תערובת השוקולד הקרה למערבל, יוצקים פנימה עוד חצי שמנת מתוקה ומקציפים עד לקבלת קרם יציב.
  11. מעבירים את הקרם לשקית זילוף, מזלפים את הקרם על התחתיות ומקפיאים שוב.
  12. לאחר ההקפאה מזלפים את הקרמבו עצמו בצורת ספירלה ושפיץ, לפי הגודל והצורה הרצויים.
  13. מקפיאים את הכול עד שהחומר מתקשה ומקבל את צורת הקרם המוכרת.
  14. ממסים שוקולד ומערבבים לתוכו את השמן.
  15. נותנים לציפוי להתקרר ומעבירים אותו לכלי צר וארוך, ובו טובלים את הקרמבואים הקפואים.
  16. אחרי שכל קרמבו מתכסה בשכבת ציפוי מחזירים אותו למגש וממתינים שהציפוי יתקשה.
  17. עכשיו הקרמבו שלכם מוכן לאכילה. לא מוכרחים לאכול את הכול; אפשר לשמור אותם במקפיא ולהוציא אחד מדי פעם כשמתחשק.

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משהו חדש מתחיל בצה"ל

  מאמר מאת איתמר סג"ל,...

ולוויים לשירם ולזמרם

  שירת הלווים המיתולוגית תתחדש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם