המונית של הרב אלישע Featured

 m 4 monit
המנהיג
נהג המונית – או "המנהיג" כפי שכינה אותו הרב אלישע – שזכה לנסוע איתו אינסוף קילומטרים ברחבי הארץ, הוא ראובן כהן * כך עברו יחד ופיזרו ברחבי הארץ, בכל מזג אוויר, בכל מצב ביטחוני וכמעט בכל שעה – את הרוח הגדולה שאותותיה יורגשו כאן עוד דורות רבים ושנים ארוכות

נדב גדליה

במונית של ראובן כהן, נהגו של הרב אלישע, הקליטה הסלולרית די משובשת; אין מצב שדעתו של כהן מוסחת מהרב הגדול שהובילה מוניתו לאינסוף מקומות ברחבי הארץ בעשורים האחרונים. "את הכול אהבתי אצל הרב אלישע", הוא אומר. "המידות, הדרך ארץ, היחס לכל אחד, משהו מיוחד. הייתי לוקח אותו לברית – קודם כול היה מברך אותי בפני הקהל. היה קורא לי 'המנהיג'. כן, ככה הוא היה קורא לי", מספר כהן, מבוכה קלה בקולו.

כהן מתגורר בשכונת גילה בירושלים, והוא נהג מונית זה כשלושים שנים. החיבור לרב אלישע שהתגורר אף הוא בעיר הקודש, ברחוב בית שערים שבקריית משה, התחיל מהקפצה קלה לבריתות שאליהן הוזמן הרב אלישע, בכל רחבי הארץ. "פעם הזמינו אותו להיות סנדק בבית שאן", נזכר כהן. "בארבע בבוקר הוא העיר אותי כדי שנלך להתפלל ונספיק להגיע בשבע לברית". עם הזמן הפכה מוניתו של כהן למונית הקבועה והכמעט בלעדית של הרב אלישע. מירושלים – לכל רחבי הארץ. בכל עניין שבקדושה, במשך רוב השנים שבהן הרב היה מוכר בציבור – כהן היה לצידו.

כעת ממשיך כהן להסתובב בכל הארץ במוניתו, וראשו עמוס זיכרונות מימים שלא ישובו. הרדיו נדם. "לפעמים אני חולם עליו בלילה", מספר כהן. "וואי וואי, כמה שהרב חסר לי".

בין דיונים של נוסעים על תעריף הנסיעה, אני מבקש ממנו לספר לי מעט מפעליו של הרב שאליהם נחשף בדרך הטבעית ביותר: בנסיעות הממושכות במחיצתו.

מפציצים ואנחנו נוסעים

"במלחמת לבנון, אני זוכר שנסענו לישיבה שבקריית שמונה, והיו לא מעט הפצצות מסביבנו. המונית רעדה לי בידיים. ממש. אני אומר לו: 'כבוד הרב, מה יהיה?' והוא אומר לי 'אל תדאג, סע! סע!' ידע שתמיד ה' איתנו. כשהייתי איתו הרגשתי את זה כל רגע. היה שלב מסוים בדרך לקריית שמונה שכבר אי אפשר היה להמשיך בגלל הנפילות. מפחיד. עצרתי, עזבתי את המונית ליד גרם מדרגות וברחתי מהאש כדי להסתתר. גם הרב בא, אבל לאט לאט, בניחותא. ראית על הפנים שלו את האמונה שרק טוב יקרה. אחרי שהסתתרנו וההפצצות נרגעו, נכנסנו לישיבה שם.

"התפללנו מנחה בישיבה, ומהחלון אנחנו רואים טיל שנופל ביער, שומעים בום ואז רואים דלקה ענקית, הכול אש, והפנים של הרב – רגועות רגועות, כאילו כלום. כולו היה אמונה. לא פחד משום טיל בעולם. שום דבר. קשה להסביר את זה במילים.

"בפעם אחרת נסענו למוצב באזור הציון של רשב"י. משהו של חיל תותחנים. הלכנו לבקר את החברים של הרב, אנשי מילואים וגם תלמידים שלו. לעודד את החיילים. שמו לנו אוזניות שלא נשמע את הפגזים, והוא היה מדבר באורך רוח עם כל חייל וחייל בריכוז מלא ובלי פחד למרות הסיטואציה המסוכנת והפגזים. הרב היה משרה עליך שלווה".

יש לך הסבר לזה?

"כוחה של אמונה. זה לא נגמר שם. כשהיינו בשדרות, גם שם הייתה הפגזה, והוא אומר לי 'סע, סע, לא נורא'. יש צבע אדום ואנחנו נוסעים. הוא נותן לך הרגשה כל כך טובה שיהיה בסדר גמור, שזה מדהים. אתה מרגיש את זה בכל הגוף והנשמה שלך".

לא פחות ממאה משלוחי מנות

היו לרב הנהגות מיוחדות שאפשר ללמוד מהן?

"הנה אני נזכר בדוגמה אחת: בפורים הוא היה עושה, בלי הגזמה, 300–350 משלוחי מנות. אתה קולט מה זה? הרב היה שולח מדן מעד אילת. לא נסענו לחלק את כולם, איך נחלק 350?! היו מתנדבים שהיו לוקחים – אחד לדרום, למשל, היה לוקח חבילות ומחלק לפי רשימה, ועוד מתנדבים אחרים בכל מיני אזורים. הרב ואני היינו עושים אולי מאה משלוחים, שזה המון. הוא מאוד רצה לקרב ולחבר כל הזמן. זה מה שהוא רצה".

מה הזיכרון הראשון שעולה לך כשאתה נזכר ברב?

"בדברים הפשוטים שבין אדם לחברו. אני נזכר איך היינו נוסעים עד לגולן, הוא היה מעביר שיעור ואז הולך לבקר את הילדים שלו. לעולם לא אשכח איך הוא היה מתייחס בכבוד והערכה ואהבה לקרובים אליו – לכל ילד, לכל נכד".

איך רבנים מסתדרים עם התשלום לנהג שלהם? לא הייתה לך אי נעימות סביב זה?

"מאחורי הקלעים היה זה שי תובל ז"ל שהיה אחראי לתשלומים על ההסעות", חושף כהן. "הוא היה חבר של הרב בלב ובנפש. שי צדיק גדול היה, הוא טיפל בכל התשלומים. אף פעם לא הייתה בעיה או משהו. תמיד הכול בזמן, כמה שצריך וכמו שצריך".

 

***

ועוד רשמים מהרב

יונתן אבוקסיס, אבא של אלה אבוקסיס ז"ל, שדרות: בפעם אחרונה שראיתי את הרב אלישע הוא היה חולה ונשען על מקל. יצאתי לקראתו, הוא עצר, חיבק אותי ובירך "שהחיינו". זה ריגש אותי. החיבוק שלו חסר לי היום כמו מים.

הוא הגיע בכל שנה לאזכרה של אלה, אם זכרנו להגיד לו ואם לא, התגנב לאולם האזכרה. משדרות היה ממשיך לנתניה או לחדרה או לכל מקום ברחבי הארץ.

אהבת חינם היא דבר שמאוד חסר לנו. עוד חודש האזכרה לאלה, והחיסרון של הרב אלישע מתחזק.

מעולם לא נתקלתי בדמות כזו, מחבקת, מחזקת ורואה את הטוב שבכל דבר. בשביל אנשי שדרות הוא היה דמות משמעותית – בימים שנפלו פה קסאמים ואף אחד לא בא, הוא היה בא ועובר ממקום למקום בעיר.

צחי וייס, הרצליה: אהבת עם ישראל, הכרה ושמחה בגודל תקופת הגאולה ומסירות נפש לטובת הכלל מתוך עין טובה וענווה.

תמר בונה, נתיבות: הרב אלישע היה ציר משמעותי מאוד בהקמת הקהילה שלנו, מלווה רוחני שידע לחבר שמיים וארץ. הודעת ניחומים שניסח בשעה קשה יכולה לתת לנו כוח להתנחם בלכתו ולהמשיך בעשייה –"הלב כואב ומבקש נחמה בחבלי משיח. אלוקי ישראל ינחמכם ובפועלכם תצמיחו ישועה".

קבצי מבצרי, ירושלים, כפרי הסטודנטים של בני עקיבא: הרב אלישע הוא מישהו שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות. כל פגישה וכל נסיעה משותפת הטעינו אותי בכוחות ובאנרגיה של אמונה בעולם. בכל פעם שאתה חושב שאתה מכיר אותו, הוא מפתיע לטובה בעוד זווית. מאוד אנושי ורגיש. רואה ומבין את האנשים ואת המציאות, אבל עם כוח ועמדה פנימית.

הרב אלישע, זה הרגע שקרה עשרות ומאות פעמים; הרגע שהרב אלישע נכנס למפגש כפר בדירה של סטודנטים, לשיעור בגרעין או לסמינריון. מגיע לסוף של חתונה. מגיח פתאום בעליה לברייה, ופתאום, למרות השעה המאוחרת והעייפות, יש איזו אנרגיה באוויר. סוג של מים חיים על נשמות צמאות. מים של אהבה.

וזה חוזר ערב אחרי ערב, מפגש אחרי מפגש. הרב אלישע, זה כוחות בלתי נגמרים של אמונה ואהבה, והכול עם חיה והילדים ייבדלו לחיים ארוכים. ממש הכול מכוח המשפחה. תודה על הזכות של השנים שזכיתי ללמוד ממנו.

דוד ספיאשוילי, טירת כרמל: '' אלקנה שבדור'', גדול שבגדולים, אביהם של ישראל, פוסק בעבודת ה' ובאהבת ישראל. אב רוחני ורב שחסר ויחסר לי תמיד. לדמותו אשאף להתחנך ולחנך את ילדיי ותלמידיי.

גולן כהן גבאי, ירושלים: מגדלור. נשמתו זורחת ומאירה יותר עם כל יום שעובר. איכות חייו התמציתיים הייתה ועודנה פלא, והיקף השפעתם עוד ייאמד בפרספקטיבה של דורות. ברמה האישית דיוקנו של הרב מצטייר לפני יום יום ומציב אתגר מוסרי אדיר. תביעותיו מאיתנו היו גדולות כגודל האמון והמסירות של הרב.

אריאל מדר, קריית גת: האדם הכי קרוב ללב שלי, שאהב אותי באמת והפיח בי אמון בעצמי בכל פעם. גם כשהייתי בצפת וגם בקריית גת, על כל בשורה טובה הוא היה ממש שמח. בחודשים האחרונים של הרב עוד הספקתי לספר לו שהתגרשתי והוא פשוט שתק, אבל פעם אחרת כשהרב בא הוא אמר לי "בדיוק חשבתי עליך היום". בכל פעם שיש לי מחשבת ייאוש הרב אלישע בא אליי ומפיח בי אמון, גם אחרי שנפטר אני קשור אליו מאוד.

הרב מירו דיין, בית שאן: מורנו ורבנו הרב אלישע זצ"ל היה בשבילנו אבא, מנהיג, מורה דרך, איש עצה, ישרות ואמת. עוז וענווה מופלאה שזורים זה בזה. מעצים. הופך את הפרטים לכלל גדול. כמה חסרה לנו דמותו. בכל פורום שישב היה מחכה לסוף, היה אחרון הדוברים שמצליח באומנות לחבר בין כל הדוברים ולחרוז את הדברים לאומר אחיד ומיוחד.

יפה ויטנברג, ירושלים: כתלמידה של הרב, הוא תמיד עורר ועודד אותנו לשאול ולברר ולהעמיק, ולא מיהר לספק לנו תשובות... בדרך זו אני הרגשתי לא פעם שהתשובה, האמת, מתבררת מתוך עצמי, בבהירות. כך חיבר אותנו הרב לעצמנו, לקול נשמתנו – עד שהבנו שהתורה היא בעצם החיים, עובדה שהיינו עדים לה מדבקותו העצומה בקב"ה.

עמיחי סדן, פתח תקווה, יועץ ארגוני ומלווה קהילות: דמות מנהיג מלא ענווה, עוצמה של חיבור וראייה לעומק איך כל אדם צריך להיות קשור לעם ישראל. אבל לא מתוך סיסמה אלא מתוך חיבור. הרב אלישע היה סמל של חיבור – פנ"פ, חיבוק אמיתי, זכירת השם של כל אדם שעימו נפגש. חיבור בין אדם לאדם ובין קהילה לקהילה, חיבור בין גורמים שונים בתוך כל גרעין וכל עיר כדי להביא את הגרעין לפריחה. חיבור קהילות ממגזרים שונים – לייצר שפה מיוחדת למען החיבור מתוך מקום של כבוד, ענווה ודוגמה אישית של הגעה לשטח, לקהילות, בלי רעש, שבוע אחרי שבוע בכל מזג אוויר, בגשמים ובשרב.

הכול מתוך "החזקת ראש" בפרטים הקטנים, ומצד שני בעיניים שרואות גבוה. בזכות העוז והענווה, הרב אלישע חיבר שמיים ואדמה.

משה סלמון, קריית גת, יו"ר ומייצג עמותת 'הנני' – רשת קהילות משימתיות: הרב אלישע בשבילי הוא דמות מנהיגה רוחנית שפועלת מתוך השטח ואל השטח. את הביטוי הגדול ביותר ראיתי כמנכ"ל ומייצג רשת 'הנני', הרב אלישע ליווה את הקהילות האתיופיות וראה בקהילת ביתא ישראל שבט שהביא גאולה לעם ישראל בתכונות המיוחדות לו. הרב אלישע התייחס למשנה "אֵלּוּ דְבָרִים שֶׁאָדָם אוֹכֵל פֵּרוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא", ואמר שמבין שבטי ישראל, קהילת ביתא ישראל מקיימת היום באדיקות את המצוות המוזכרות – כיבוד אב ואם, הכנסת אורחים, הכנסת כלה וכו'. זה נתן רוח גדולה מאוד לקהילות 'הנני' וסייע להרגיש את התפקיד שלה בבניין האומה הישראלית. הרב עשה זאת לא רק דרך מילים, אלא הגיע לשטח, הקים בית מדרש בקריית מלאכי וגרם לנו להבין את תפקידנו כלפי הכלל.

אישי ירד, פתח תקווה: המצפן למימוש התורה הגואלת בעקבתא דמשיחא בעוז וענווה.

ציון ורחל טובי, גני טל: ענווה, פשטות, בלי שום אגו. הרב אלישע היה מחובר לכל אחד, לא משנה באיזה גיל הוא, באיזו רמה, מאיזה סקטור. מעורב עם הבריות, עם הרבה שמחה ואמונה. הכרנו את הרב לפני הגירוש, ונקשרנו בקשר אהבה. הוא היה אצלנו בכל השמחות, בכל החתונות והבריתות. היה לנו מגדלור ונתן לנו הרבה כוח ותקווה לא ליפול ולא להתייאש. עודד אותנו מאוד. לתושבי גוש קטיף היה קשה, הייתה אווירת אבל, ובכל פעם הוא הגיע לגוש בהרבה מרץ ושמחה, ונתן כוחות בשיחות עידוד. חיכינו לו לפעמים עד שתים-עשרה בלילה שיבוא לחזק אותנו, תמיד הייתה לו אופטימיות ונקודה טובה לתת כוח. היינו קשורים אליו בעוצמה.

ישי רובין, עכו: אוהב ומאמין באדם ובכוחותיו באשר הוא.

אליהו ראובן, אשקלון: לפני שנה בדיוק רצו להשבית את כל החקלאות בצפון באופן מוחלט. היו חמש שנות בצורת, המאגרים בגולן היו ריקים לגמרי. מפלס הכינרת היה מתחת לקו האדום, מתקרבת מאוד לקו השחור. הרב אלישע לא יכול לעמוד מנגד, ונסע אישית למקום שבו יוכל לדבר פנים אל פנים עם מי שהדבר נתון בידיו. הגשם הראשון ירד בהלוויה. שנה אחרי כן, מאגרי המים בגולן מלאים לחלוטין וגולשים לכינרת, ולה נשארו רק 2.15 מטרים לקו האדום העליון.

הרב אלישע הגיע לבית דין של מעלה, קצת באיחור כי על הדרך הוא נכנס להעביר שיעור קצר במקום כלשהו. הגיע, נכנס, התיישב בצד. עמדו שם רבנים גדולים והתפללו, אבינו שבשמיים, תן גשם. כשסיימו, אמרו, הרב אלישע כאן, עכשיו נכנס. תגיד משהו. נהיה שקט, וכולם חיכו. בסוף הוא אמר, טוב, עד שהרב יגיע, אולי אגיד משהו. התחיל לזעוק אחינו כל בית ישראל! והתחיל לרדת גשם.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
כפיים למהפכה

  מאמר מאת הרב אברהם...

להתכונן לשנת קורונה?

  מאמר מאת  הרבנית ד"ר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם