שינויים בכיוון הגז Featured

 6 gaz
היסטוריה: שינוי כיוון הזרימה בצינור האנרגיה בין ישראל למצרים
השבוע אירע מהפך כלכלי שאיש אינו יודע לומר בשלב הזה לאן יגיעו השלכותיו: ממדינה שמייבאת אנרגיה תהפוך ישראל השבוע לאחת מיצואניות הגז הגדולות בעולם * לאן יגיע הצינור התת-ימי הגדול בעולם שיצא מכאן? מהן ההשלכות הפוליטיות של המעמד החדש הזה של ישראל? כמה כסף עתיד הגז להזרים לקופה הציבורית? איזו ממדינות ערב עדיין מנסות למנוע מהדרמה האנרגטית הזאת להתממש?

איתמר מור

שני אירועים היסטוריים אירעו בשבוע שעבר. ביום רביעי החלה ישראל לייצא גז טבעי למצרים בצינור שבמקור הניחו המצרים לפני 13 שנה כדי לספק גז לישראל. הצינור לא היה בשימוש בשנים האחרונות, וחברות הגז הישראליות רכשו את חלקו וכעת מזרימות בו גז טבעי ממאגר לווייתן למתקני הגז של מצרים באל-עריש.

האירוע ההיסטורי השני אירע כמה ימים לפני כן ביוון, בטקס שבו חתמו שרי האנרגיה של יוון, קפריסין וישראל על הסכם עקרוני להצבת צינור להובלת גז טבעי מישראל לאירופה. מיזם צינור ה'איסט מד' יצא מקידוח לווייתן לקפריסין, משם ליוון וממנה לאיטליה. ייתכן שבעתיד תצטרף למיזם גם מצרים. צינור האיסט-מד מתוכנן להיות הצינור התת-ימי הארוך ביותר בעולם. אורכו כ-1,900 ק"מ, רובו על קרקעית הים, והעלות המוערכת להקמתו עומדת על 7 מיליארד דולר לפחות. האיחוד האירופי הגדיר את המיזם פרויקט בעל חשיבות ייחודית, מאחר שהוא מחזק את היחסים בין המדינות ומשמש אבן דרך ביצירת מרכז של גז טבעי במזרח התיכון.

שני האירועים ממחישים את העידן החדש שישראל נכנסה אליו ובו הפכה מיבואנית אנרגיה ליצואנית אנרגיה. למצרים מאגרי גז טבעי אדירים משלה, אולם העסקה עם ישראל מאפשרת לה להגדיל עוד יותר את ההיצע וכן את השווקים שהיא פונה אליהם. על פי החוזים שנחתמו בין השותפים במאגר לווייתן לחברה המצרית, ימכרו הישראלים גז למצרים לפרק זמן של 15 שנה בהיקף כספי מוערך של 20 מיליארד דולר. כמחצית מהסכום הזה תגיע בסופו של דבר לאוצר המדינה.

לכל זה השפעות כלכליות על המשק, ועוד יותר על חוסנו של משק האנרגיה הישראלי. הביקוש לגז טבעי באגן הים התיכון וכן באירופה משנה גם את יחסי הכוחות של ישראל עם שכנותיה מבחינה גאו-פוליטית. פעם היה הנפט סמיך יותר מדם, וכיום הגז הטבעי חשוב יותר מאידאולוגיה. תשאלו את שר האנרגיה הפלסטיני ועמיתו המצרי, שלא חסכו שבחים משר האנרגיה שלנו ד"ר יובל שטייניץ על רקע חתימת ההסכמים ותחילת הזרמת הגז למצרים.

הביקוש לגז טבעי באגן הים התיכון ובאירופה משנה גם את יחסי הכוחות של ישראל עם שכנותיה מבחינה גאו-פוליטית. פעם היה הנפט סמיך יותר מדם, וכיום הגז הטבעי חשוב יותר מאידאולוגיה. תשאלו את שר האנרגיה הפלסטיני ועמיתו המצרי, שלא חסכו שבחים משר האנרגיה שלנו ד"ר יובל שטייניץ על רקע חתימת ההסכמים ותחילת הזרמת הגז למצרים

 

כבוד לנועה ולמרי החלוצות

גז טבעי נוצר בתהליכים דומים להיווצרות נפט. אם כן, בדרך כלל יימצאו מרבצי גז טבעי בסמוך למרבצי נפט. הגז מתנדף, בניגוד לנפט או לדלק מוצק, ולכן נדרשת אספקה רציפה מנקודת הקידוח ועד לצרכנים. מדובר בהקמה של תשתיות יקרות מאוד. עובדה זו דחקה עשרות שנים את הגז הטבעי לטובת הנפט.

החיפושים אחר גז טבעי בישראל החלו לאחר קום המדינה, ובסוף שנות ה-50 נמצאו שדות הגז הראשונים בישראל: שדות יבשתיים אותרו במדבר יהודה ובאזור דימונה-ערד. כמות הגז שנמצאה בקידוחים האלה הייתה מזערית, ושנים רבות ניצלו אותה עד תום מפעלי תעשייה באזור דימונה וערד. הגילוי הבא של גז טבעי בישראל התרחש לפני 21 שנה כשהתגלה מול חופי אשקלון מאגר נועה. זה היה מאגר הגז התת-מימי הראשון בישראל. בעקבות הגילוי נעשו קידוחים נוספים, והם הביאו שנה לאחר מכן לגילוי מאגר נוסף, מרי, גם הוא מול חופי אשקלון. כמות הגז בקידוח מרי כבר הייתה ניכרת, ובעקבות גילויו החלה חברת החשמל בתהליך הסבה הדרגתי של יחידות ייצור החשמל מדלקים מזהמים לגז טבעי.

למרות הגילויים היה ברור כי אין די גז בקידוחים הישראליים כדי להבטיח הפעלה רציפה של מתקני חשמל, ולכן נחתם הסכם עם המצרים לאספקת גז טבעי לתחנות הכוח בישראל. לשם כך הקימו המצרים בשותפות ישראלית צינור תת-ימי מאל-עריש לאשקלון. בפברואר 2008 החל לזרום הגז ממצרים לאשקלון.

הסידור הזה החזיק מעמד ארבע שנים בדיוק. בתחילת פברואר 2011 פוצצו דאע"ש את צינור הגז הטבעי שבין מצרים לישראל בקטע היבשתי שלו בחצי האי סיני. החבלה גרמה להפסקה מוחלטת של אספקת הגז לישראל ל-39 יום. גם לאחר תיקון הנזק לא חזרה אספקת הגז ממצרים להיות סדירה וכמויות הגז שהוזרמו היו חלקיות בלבד. בסוף 2011 פוצץ הצינור בשנית, ומאז לא חודשה האספקה. ההפסקה בהעברת הגז ממצרים אילצה את משק החשמל בישראל לחזור ולהשתמש בדלקים יקרים ומזהמים יותר, ובה בעת נוצל כמעט כל הגז ממאגר קידוח מרי.

משהובהר כי לא נוכל להיות תלויים במצרים נמשכו בישראל החיפושים אחר מאגרי גז חדשים. בשנת 2009 התגלו שלושה מאגרי ענק של גז טבעי בקידוח תמר, אולם גילוי שדה תמר היה כאין וכאפס לעומת ההודעה הדרמטית שיצאה שנה וחצי אחר כך, ביוני 2010, כשהתגלה שדה לווייתן. לווייתן הוא מאגר גז טבעי אדיר ממדים, למעשה מאגר הגז הטבעי הגדול ביותר בעולם שנחשף במים עמוקים בעשור הראשון של המאה ה-21. עתודות הגז בלווייתן גדולות עד כדי כך שהן מסוגלות לספק את צורכי מדינת ישראל לעשרות שנים ואף יותר. שנה וחצי אחר כך התגלה גז גם במאגר תנין, צפונית-מזרחית ללווייתן. אומנם מדובר במאגר שאיננו מתקרב לגודלו של לווייתן, אולם גם כך הוא נחשב לשלישי בגודלו בישראל.

חשיפתו של לווייתן ועובדת היותו עתודת האנרגיה של ישראל הפכו אותו למיזם תשתית האנרגיה הגדול ביותר שבוצע בתולדות ישראל. יותר מ-13 מיליארד שקלים הושקעו רק בפיתוח שלב א' של המאגר. המיזם כולו מתנהל בלב ים, כ-130 ק"מ מחופי חיפה. במאגר לווייתן ארבע בארות הפקה בעומק ממוצע של 5 קילומטרים מפני הים (עומק המים בסביבת המאגר הוא כ-1,700 מטרים, ועומק הבארות הוא יותר מ-3,000 מטרים לתוך קרקעית הים). הגז מוזרם מהבארות אל אסדת הטיפול, הנמצאת במרחק של 10 ק"מ מחופי חיפה. את האסדה בנו צוותים מ-24 מדינות ברחבי העולם, והיא הושטה לישראל במהלך שנת 2019 וקובעה במבצע הנדסי מהמסובכים בעולם.

לתרגם גז לכסף

לצד ההתרגשות מגילויי הגז הניכרים התגלע ויכוח בציבור הישראלי בנוגע לחלוקת הרווחים מהפקת הגז. לאחר פולמוס ציבורי נרחב אושר בסוף 2015 מתווה הגז, הכולל שורה של פטורים שניתנו לשתי החברות בתחום המיסים והפיקוח על מחירים. המתווה עורר מחאה ציבורית שכללה סדרת הפגנות ברחבי הארץ. הממשלה החליטה בסופו של דבר לאשר את המתווה כשהובהר שהנזק מדחייתו גדול מהחששות שהועלו.

שרה הדר, ראש תחום בכיר (כלכלה) ברשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה, אומרת כי כעת ברור שהרווחים למדינת ישראל הם הרבה מעבר לכסף: "ישראל מייצאת גז טבעי לא רק למצרים אלא גם לירדן", היא אומרת. "בשני החוזים מדובר בכמויות גדולות. חוזה הייצוא לירדן שנחתם עם חברת החשמל הירדנית הוא בהיקף של כ-45 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים), והחוזה לאספקת גז טבעי למצרים הוא בהיקף של כ-85 BCM לאורך 15 שנה. מדובר בכמויות אדירות של גז שתופקנה הן ממאגר תמר והן ממאגר לווייתן. לשם השוואה, המשק הישראלי לבדו צרך בשנה האחרונה 11.3 BCM. הכמויות האלה מתורגמות לכסף, והפדיון הכולל של ההכנסות לקופת המדינה מייצוא הגז לאורך כל התקופה מסתכם בעשרות מיליארדי שקלים. ההכנסות האלה באות מתמלוגים, ממס חברות ומהיטלים. מדובר בסכומים עצומים שמיועדים לרווחת תושבי מדינת ישראל למגוון מטרות.

"מעבר להכנסות גדולות מייצוא יש תועלות נוספות הנובעות מהסכמי הייצוא. למשל, הסכם הייצוא לירדן היה עוגן כלכלי אשר אפשר את פיתוח מאגר לווייתן. ברגע שנחתם ההסכם הראשון עם הירדנים והחל ייצוא גז ממאגר תמר הייתה דחיפה לעבר ההחלטה לפתח את מאגר לווייתן. פיתוח מאגר לווייתן הגביר את אמינות האספקה למשק, הרחיב את תשתיות הגז הטבעי ומספק חוסן חיוני למדינת ישראל.

"עוד היבט שראוי לתת עליו את הדעת מבחינה כלכלית הוא שמאגרי הגז של ישראל נשלטים בידי כמה שותפויות, מה שאומר שיש ביניהם תחרות. עם חיבור מאגר לווייתן נחתמו חוזים חדשים, וצפויה תחרות שתגרום לירידת מחירי הגז הטבעי כבר בשנת 2020. ב-2021 יחובר לרשת ההולכה גם מאגר כריש–תנין, כך שמדובר על עוד שלב בפיתוח המשק, פיתוח התחרות והורדת מחירי הגז הטבעי".

שרה הדר, רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה: "ישראל מייצאת גז טבעי לא רק למצרים אלא גם לירדן. בשני החוזים מדובר בכמויות גדולות. חוזה הייצוא לירדן שנחתם עם חברת החשמל הירדנית הוא בהיקף של כ-45 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים), והחוזה לאספקת גז טבעי למצרים הוא בהיקף של כ-85 BCM לאורך 15 שנה"
הערבים מנסים לעכל את המצב החדש

האם התיאור הוורוד הזה ילווה אותנו גם הלאה? התשובה תלויה לא רק בפיתוח המאגרים או בחברות הגז. בשכונה קשה כמו המזרח התיכון לכל צעד שקשור בכסף, אנרגיה ופוליטיקה יש גם מתנגדים, ודאי כשישראל קשורה בו. זה החל בקביעה הלבנונית כי שדות הגז הישראליים תמר ולווייתן נמצאים בשטח הימי של לבנון, ומכאן שהבעלות על הגז היא שלה. לבנון אף איימה כי אם תנסה ישראל לממש מבחינה מסחרית את הגז מקידוחי תמר ולווייתן, הדבר ישמש עילה לפעולות התקפיות מצידה בעתיד. את האיומים והטענות דחתה חברת נובל אנרג'י האמריקנית, אחת השותפות במיזמים. האמריקנים לא אהבו את הטון המאיים, והלבנונים הבינו את הרמז והחליטו לרדת מהעץ לעת עתה.

בשבוע שעבר הצליחה עסקת הגז עם המצרים לעצבן את הירדנים. אומנם הירדנים קונים גז טבעי מישראל כבר שנתיים, אבל העסקה המצרית שעלתה לכותרות הוציאה לרחובות עמאן מאות ירדנים במחאה נגד ההסכם הירדני עם ישראל. המפגינים נשאו שלטים שנכתב עליהם בין היתר "הסכם הגז הוא כיבוש", "גז האויב הוא כיבוש", "העם הירדני אינו למכירה, לא לנורמליזציה". הדים לקולות האלה נשמעו גם בפרלמנט הירדני. גם פה מדובר בעיקר ברעש רקע, מאחר שבירדן מי שקובע הוא המלך, והוא תומך בעסקת הגז.

המכשול הגדול יותר הוא טורקיה, שמתנגדת בתוקף לתוכנית הנחת צינור האיסט-מד בין לווייתן לאירופה. במשרד החוץ הטורקי הגיבו בחריפות על החתימה על ההסכם בין שרי האנרגיה של ישראל, קפריסין ויוון. זעמם של הטורקים נעוץ בחתימת ההסכם עם הממשלה הקפריסאית ובהותרת צפון קפריסין, הנשלטת בידי טורקיה, מחוץ למיזם. משרד החוץ הטורקי הודיע: "כל מיזם שיתעלם מטורקיה, שלה קו החוף הארוך ביותר במזרח הים התיכון, וכן מקפריסין הטורקית, לא יצלח".

אזהרה זו מתווספת לאזהרות קודמות שבאו מאנקרה ולפיהן טורקיה לא תאפשר לישראל לסלול צינור ממאגרי הגז הטבעיים שלה ללא הסכמה טורקית. לאחרונה חתמה טורקיה על הסכם עם לוב לקביעת הגבולות הימיים ביניהן. ההסכם מגדיר באופן חד-צדדי את השטח הכלכלי הימי של טורקיה וכולל גם את האזור שבו אמור לעבור הצינור בין ישראל לאירופה. פעולה זו מפרה את המים למעשה חוסמת את האפשרות של ישראל לסלול את צינור האיסט-מד. מצב כזה עלול להידרדר לעימות בינלאומי שמעורבות בו כמה מדינות.

במשרד האנרגיה סירבו להגיב על האיומים שהשמיעה טורקיה. כך או כך, נראה שאת חגיגת הגז הזאת כבר יהיה קשה להפסיק בקלות. ואילו פינו מלא שירה כים אין אנחנו מספיקין להודות.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
יוצרים זהות

  כשסיון רהב מאיר נפגשה...

שאף אחד לא יבלבל אתכם

  יוסי דגן במאמר על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם