פורים, פעמיים בשבוע Featured

 m 4 Purim

פורים אינו חל רק פעם בשנה. הגורל היהודי העגום לאורך אלפיים שנות גלות הביא לעשרות אם לא מאות ימי "פורים שני" על פני השנה – חגיגות הצלה של קהילות בתפוצות ישראל ואפילו של משפחות שצוינו לזכר מקרים שבהם ניצלו יהודים מגירוש, ממוות, מפוגרום, מחוקים להמרת דת וכיוצא באלו * הנה סקירה חלקית בלבד על פני לוח השנה * "על נסיך שבכל יום עמנו"

ארנון סגל

ב' במרחשוון, פורים שיראז – בשנה לא ידועה במהלך המאה ה-12 נאלצו יהודי שיראז שבפרס להתאסלם לאחר שהלשין עליהם לשלטון הקצב הקהילתי עבד אלחסן שקיללו כביכול את דת האסלאם. הוא עשה זאת בנקמה על שהודח מתפקידו בשל חשד שמכר בשר טרף. חודש בלבד לאחר מכן מת הקצב, ולפני מותו הודה בכתב שהעליל שקר על היהודים, והם הורשו לשוב לדתם. אותו יום צוין מאז לדורות כחג קהילתי.

ג' במרחשוון, פורים פוזנה – בשנת ה'תס"ה (1704) צרו הפולנים והזכסים על העיר וירו עליה כ-10,000 פצצות בעלות פתיל השהיה. השוודים, ששלטו בעיר, פקדו על היהודים לאסוף את כל הפצצות ולכבותן, ובכל זאת לא נפגע איש מהם.

ד' במרחשוון, פורים הנוצרים – בשנת ה'ש"א (1540) ניסה קרלוס הראשון מלך ספרד לכבוש את אלג'יר בעזרת האדמירל הגנואי אנדריאס דורייה מידי המושל חיא'ר א-דין ברברוסה. היהודים חששו מאוד מקנאותם הדתית של הספרדים, אולם לגודל הנס אבדו החיילים הספרדים שעלו על החוף ברעידת אדמה גדולה שבאה מן הים.

זהו גם המועד של פורים בוסניה, על שם מושל בוסניה רודזי פאשה שהתנפל על יהודי סרייבו בתאריך הזה בשנת ה'תק"ף (1820), אסר את הרב ותשעה מראשי הקהל ודן אותם להורג לאחר שהיהודים לא הצליחו לגייס את כופר הנפש הגבוה שדרש. אולם ר' רפאל הלוי מסרייבו הצליח להביא להתקוממות המוסלמים נגד העריץ, וזה נאלץ לברוח על נפשו.

ב' בכסלו, פורים היטלר – בתאריך הזה בשנת ה'תש"ד (1943) ניצלו יהודי קזבלנקה מציפורניו של היטלר. לזכר המאורע חיבר פרוספר חסין, סופר סת"ם ומורה מקזבלנקה, מגילה ששמה "מגילת היטלר". לאורך שבעה פרקים בלשון מגילת אסתר מתוארים אירועי השואה מעלייתו של היטלר לשלטון דרך כיבוש אירופה ועד להשמדת היהודים וביזת רכושם. שלושת הפרקים האחרונים של המגילה, שכתב לאחר שחרור מרוקו, הוקדשו לקורותיהן של הקהילות היהודיות בצפון אפריקה ולסיפור הצלתן בידי כוחות הברית.

כ"ב בכסלו, פורים די לכור (המקלעים) – בתאריך הזה בשנת ה'תקצ"א (1840) כבש המלך עבד אל-רחמן בחזרה את העיר פאס והציל את יהודי העיר מידי המורדים האכזריים.

י"א בטבת, פורים לונדנבורג – בשנת ה'תנ"ח (1698) בתאריך הזה קרס בית הכנסת בעיר הצ'כית, אולם המתפללים בו ניצלו.

זהו גם התאריך של פורים ליפאנטו, לזכר הנס שאירע ליהודי העיר הזו שביוון כשנושעו במהלך המאה ה-16 מגזרות שליט מצרים, אחמד שאיטאן פחה, עת מרד בסולטאן סולימאן.

י"ד בטבת, פורים טאקה (חלון) – נקבע לזכר נס שאירע בשנת תק"א (1701), כשהטיל הפחה על יהודי חברון לגייס 50 אלף לירות בתוך שלושה ימים, אחרת ייחרץ דינם למוות. ביום השלישי מצא שמש בית הכנסת בחלון ארנק ובו הסכום הנדרש, וליהודים הייתה אורה ושמחה.

כ"א בטבת, פורים אנקונה – תושבי העיר האיטלקית הזו ניצלו בשנת ה'תנ"א (1690) מרעידת אדמה אדירה.

כ"ג בטבת, פורים אשריף – ביום הזה בשנת ה'תס"ה (1705) ניצלו יהודי טריפולי שבלוב מצבאו של אברהים אשריף הטוניסאי, שעמד לטבוח בהם. אשריף הובס בקרב על העיר.

כ"ד בטבת, פורים שלג – שלג כבד שירד בתוניס בשנת ה'תרנ"א (1891) גרם נזקים כבדים לתושבים, אולם ב"עיר היהודים" לא ירד השלג.

כ"ט בטבת, פורים בארגל – בתאריך הזה בשנת ה'תקנ"ה (1795) נמלט המושל העריץ של טריפולי שבלוב, עלי בארגל, לאחר שביצע ביהודי העיר מעשי הזוועה במהלך שנתיים.

ב' בשבט, פורים של רומא – בתאריך הזה בשנת ה'תקנ"ג (1793) נעשה ניסיון לשרוף את הגטו היהודי ברומא על יושביו, אולם לגודל הנס בדיוק כשהתחילה השרפה להתפשט החל לרדת גשם, והתושבים ניצלו.

ד' בשבט, פורים מסטיסלב – בשנת ה'תק"ד (1744) עזבו הקוזקים את העיר הזו שבבלרוס, ויהודיה ניצלו.

י"ז–י"ח בשבט, פורים של סרגוסה – מלך אראגון – חבל שכיום הוא חלק מספרד – היה רגיל לבקר באותה עת ברחוב היהודים בסרגוסה, והם היו יוצאים לכבודו נושאים את ספרי התורה בתיקי עץ. בשלב מסוים התלבטו בקהילה אם אין בעניין משום חילול הקודש, ולכן החליטו לצאת לקראתו בתיקי עץ ריקים. יהודי מומר ששמו מרקוס גילה זאת למלך, וזה החליט להגיע במפתיע ולברר את נכונות הדבר. ואולם מסופר שבלילה שלפני ביקור המלך הופיע אליהו הנביא בחלומם של כל 12 גבאי בתי הכנסת והורה להם להחזיר את ספרי התורה לתיקיהם. מרקוס נתלה, והקהילה ניצלה בתאריך הזה בשנת ה'קפ"ח (1428). לזכר המאורע נכתבה מגילת קלף מיוחדת.

בעת קריאת המגילה בכל פעם שנקרא שמו של מרקוס המומר נהוג להרעיש ברעשנים ובצעקות. המועד הזה נשמר בבית הכנסת הספרדי של נחלת שבעה בירושלים.

כ"ב בשבט, פורים ליבורנו – העיר האיטלקית חוותה בשנת ה'תק"ב (1742) כמה וכמה רעידות אדמה קשות. לרגל נס הצלת כל הקהילה מהרעש קיבלו עליהם יהודי ליבורנו את יום כ"ב בשבט ליום צום הכולל תפילות מיוחדות. בסיום התענית נערכת חגיגה.

י"ד באדר, פורים רודוס – במקרה הזה פורים עצמו משמש ליהודי רודוס גם פורים שני משלהם: אבדילמג'יט הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית, פרסם במועד הזה בשנת 1840 צו המנקה את יהודי רודוס מהאשמה של רצח ילד קטן לצורך אפיית מצות, ויום זה נחוג מאז כ"פורים רודוס".

מלבד זאת בליל פורים בשנת 1953 מת שליט ברית המועצות העריץ, רוצח המיליונים יוזף סטלין.

י"ח באדר, פורים צנעא – בשנת ה'תפ"ב (1622) רצחו שרי המלך המקומי את בן המלך בעת שהלך לטייל בחג הפורים ברחוב יהודים, וכמובן האשימו בכך את היהודים. לפי המסורת של יהודי צנעא, קם המת לתחייה והצביע על רוצחיו, וזו סיבה למסיבה.

כ' באדר, פורים נרבונה – אנשי נרבונה שבצרפת התנפלו במועד הזה בשנת ד'תתקצ"ו (1236) על שכונת היהודים בעקבות עלילת דם, אולם מושל העיר הציל את היהודים מידיהם.

זהו גם התאריך של פורים וינץ. בשנת ה'שע"ו (1616) עמד המושל מתיאס להיות מוכתר למלך גרמניה והחליט לערוך את טקס ההכתרה בפרנקפורט. ראש האופים בעיר, וינצנץ פטמילך, איים שאם לא יוטלו מגבלות על יהודי פרנקפורט, הוא יסגור את כל המאפיות בערב יום ההכתרה. מועצת העיר פנתה במכתב למלך החדש ובו טענה שהיהודים מנצלים את הזכויות שלהם כדי לפגוע באזרחי העיר הגויים. בעקבות המכתב הוסתה האוכלוסייה הלא יהודית בעיר והתחולל פוגרום, אלא שהמלך החדש ראה בפוגרום מרידה במלכותו והוציא את ראש האופים להורג.

כ"א באדר, פורים קסטיליה – בשנת ה'צ"ט (1339) הסית השר העירוני של קסטיליה שבספרד, גונזלו מרטינז, את המלך נגד היהודים והשיג הוצאת גזרת חרם וגירוש עליהם, אולם בת זוגו של המלך שכנעה אותו שמרטינז בוגד וגרמה להוצאתו להורג.

כ"ח באדר, פורים קהיר – בשנת ה'רפ"ד (1524) כלא אחמד שייטאן, מושל מצרים מטעם השלטון הטורקי, 12 מראשי יהודי קהיר כדי לקבל תמורתם סכומים גבוהים מבני הקהילה. בכלואים היה גם ראש יהודי מצרים הרב דוד בן זמרא. על פי מסורת יהודי מצרים שוחררו ראשי הקהילה היהודית ביום שבו תכנן להוציאם להורג. הסיפור החל כשזמם שייטאן למרוד בסולטאן סולימאן המפואר, שמינה אותו, ולהכתיר עצמו לשליט מצרים. יהודי ששמו אברהם די קסטרו התכוון לחשוף את המזימה, וכשנודע הדבר לשייטאן הוא החליט להרוג את כל היהודים. בסופו של דבר התנקשו בשייטאן קצינים מצבאו שנותרו נאמנים לסולטאן ושחררו את היהודים.

י"ד בניסן, פורים מרוקו – בערב פסח ה'תקל"א (1771) קיבלו עליהם יהודי מרוקו לבטל תענית בכורות ולחוג שמחת פורים לזכר נס כלשהו שהביא להצלתם מכיליון.

כ"ה בניסן, פורים של קרפינטרס – בקהילת קרפינטרה שבדרום מזרח צרפת חגגו בתאריך הזה את הצלתם ואף חיברו לרגל המאורע תפילת "על הניסים": "בעשרים וחמישה בניסן שנת חמשת אלפים לסימן אחד-עשר וארבעה מאות (1651 לספירה. א"ס) בימי האדון ביקיש הגמון וחשמן [...] גברו סוררים מאנשי העיר נסובו על שער המסילה [...] ויפתחו השער הפונה לכנסת באישון לילה ואפילה [...] דמו פריצים לכלות כרם ה' צבאות [...] נאספו עלינו עם רב לאלפים ומאות חרדו בלבם היהודים ויעלו על הגגות להפחידם – ויתחזקו שם ויקחו אבן בידם – נשים ואנשים נסו לקולם, לא השאירו עוללות, רק היהודים העומדים על משרתם מפחד בלילות וראשי העם קצת החיילות, ליל שימורים הוא. ותופר ביום ההוא מחשבת אונים, לשלוט ביהודים ונהפוך הוא. רבותינו צוו ביום זה לנו ולבנינו, להודות, להלל ולברך את שמך מלכנו ונשלמה פרים שפתינו, כי חוק לישראל הוא. שמה ישבו כיסאות למשפט וגזרו נבונים, להרבות נרות ולשמוע בקול שרים ונוגנים, יום משתה ושמחה ומיני מעדנים, כי יום שמחות הוא".

ח' באייר, פורים של כיוס – האי כיוס שוכן במזרח הים האגאי, בסמוך לחופי יוון. את החג קבעו יהודי כיוס לזכר נס שאירע כשנסוגו חיילי ונציה, שצרו על האי שלהם. רפובליקת ונציה, ששכנה בצמוד לאימפריה העות'מאנית, הייתה בעלת צי ימי אדיר ששלט על רוב המסחר באזור, ולאורך שנים ארוכות ניטשו מלחמות בין טורקיה לוונציה על השליטה באיי יוון. ונציה הצליחה להעביר לרשותה את האי כרתים ואת מרבית חופי הים האדריאטי, וכאשר הגיעו ציי הים של ונציה וצרו על כיוס החלו יהודי העיר להתפלל לכישלונם של הוונציאנים ולהצלחת הטורקים.

באותן שנים שבהן התרחב הסכסוך בין טורקיה לוונציה החלה לרדת קרנם של סוחרי ונציה היהודים. נתיבי המסחר עם טורקיה נסגרו, והמסחר בין יהודי טורקיה ליהודי ונציה הופסק. השלטונות הוונציאנים, שנכחו לראות שהתועלת מהיהודים פחתה, החלו מצרים את רגלי היהודים. ראשית כול כונסו היהודים ברובע מיוחד. שעריו נסגרו בכל לילה, ונאסר על היהודים לצאת ממנו. זה היה הגטו היהודי הראשון באירופה. גם השם "גטו" מקורו בוונציה: הוא נולד בעקבות סמיכות הרובע היהודי למפעלי מתכת שנקראו "גטו". יהודי כיוס חששו מיחסם העוין של שלטונות ונציה ליהודים, ויותר מכך חששו מהמלחמה עצמה ומאכזריותם של חיילי ונציה. בח' באייר בשנת 1595 סרו ציי הים של ונציה מעל חופי האי כיוס כשהתייאשו מלכבוש אותה, ולכן נקבע התאריך הזה כחג לדורות.

י"א בסיוון, פורים שרפה – יהודי פדובה שבאיטליה ציינו אותו החל משנת ה'תקנ"ה (1795) לזכר שרפה גדולה שממנה ניצלו בתיהם.

זהו גם מועד פורים אורבינו, שציינו יהודי העיר האיטלקית החל משנת ה'תקנ"ט (1799) לאחר שניצלו מקלגסים צרפתים.

ט"ו בסיוון, פורים סיינה – תאריך שציינו יהודי העיר האיטלקית הזו החל משנת ה'תקנ"ט (1799) לאחר שיחידות לוחמים מהפכנים מצרפת, ובראשן גנרל שניידר, תפסה את סיינה, הטילה מס כבד, בזזה את בתי היהודים ואיימה לשרוף את כל הגטו. הנסיך המקומי הציל את הגטו והחזיר ליהודים את כספם. אותו יום מצוין בצום שנמשך עד הצהריים ולאחר מכן בסעודה חגיגית.

י"ט בסיוון, פורים בלגרד – בשנת ה'תקפ"ב (1822) הפציץ הנסיך הסרבי את העיר מצד אחד וחיל המצב הטורקי ענה באש מהצד השני, ושכונת היהודים הייתה בתווך. באורח פלא ניצלה הקהילה כולה והצליחה לברוח אל העיר זמלין הקרובה.

כ"ז בסיוון, פורים פירנצה – יהודי העיר האיטלקית חוגגים זאת החל משנת ה'תק"ן (1790) לאחר שניצלו מפרעות.

ז' בתמוז, פורים אוסטראה – בשנת ה'תקמ"ב (1792), בימי מלחמת רוסיה בפולין, שם חיל המפקד הרוסי סובורוב מצור על העיר האוקראינית. הפולנים עזבו את העיר בחשאי, ואילו היהודים התקבצו בבית הכנסת הגדול של המהרש"א ועמדו בצום ובתפילה. במהלך יומיים הפציצו הרוסים את העיר, ובעיקר את בניין בית הכנסת, שחשדו שהוא מבצר. אחד היהודים שם נפשו בכפו, חצה בלילה את הנהר והודיע לסובורוב שהפולנים נסוגו. בז' בתמוז נכנסו הרוסים לעיר, ההתקפה נעצרה והקהילה ניצלה.

י"א בתמוז, פורים אלג'יר – בשנת ה'תקל"ה (1775) ניצלו יהודי הקהילות באלג'יר מפרעות שביקשו לעשות בהם בתאריך הזה.

י"ח בתמוז, פורים קנדיה – קנדיה הוא שמה הקדום של הרקליון, עיר הבירה של כרתים. בשנת ה'רצ"ח (1538), בימי מלחמת הסולטאן סולימאן בוונציה, העלילו על יהודי קנדיה שבאו אליהם מרגלים טורקים. המון של נוצרים הסתער על "עיר היהודים" בתירוץ שבאו לחפש את המרגלים. בהשתדלות הרב אליהו קפסאלי הגיע ה"פריווידור" (פקיד גבוה בוונציה) והרגיע את ההמון.

א' באב, פורים אברהים פחה – כך מסופר על הנס הזה בשנת 1834 בספר חברון "מגילות משפחות": "כשעלה איברהים פחה על ארץ-ישראל ואמר לעלות גם על חברון ולהכניעה, ראה בדרך כי אנשי חילו עייפים מאד ואמר לנוח על הר עיטם אשר על יד בריכות שלמה. שמעו תושבי חברון על בוא הפחה, אספו חיל גדול, יצאו למקום חנייתם של חיילי הפחה, הסתערו עליהם והרגו בהם שלושת אלפים איש. כעס הפחה מאד ונשבע לעלות על חברון ולהשמיד אנשיה עד אחד. משנודע הדבר ליהודים, חרדו מאד, הסתגרו ב'חצר' וקראו יום צום ותפילה לד' להושיעם. ומה השתוממו לראות כי בבוא איברהים פחה חברונה העמיד חיילים ליד חצר היהודים למגן, ובשאר התושבים עשה שפטים נוראים.

"כשהתחקו לדעת פשר הדבר, נודע כי השרים לבית פרחי שבדמשק, שעלו עם איברהים פחה, המליצו על אחיהם אנשי חברון והפחה נעתר לבקשתם. לזכר המאורע נקבע בחברון חג לדורות בערב ר"ח אב, אין אומרים בו תחנון, ונקרא אותו יום פורים של איברהים פחה".

ו' באב, פורים אוראן – החל משנת ה'תק"ץ (1830) קבעו יהודי העיר אוראן באלג'יר פורים לזכר כיבוש העיר בידי הצרפתים מהמוסלמים ביום הזה.

י"א באב, פורים בגדד – בתאריך הזה בשנת ה'תצ"ג (1733) התמוטט השלטון הפרסי העוין ששלט בעיר עד אז.

א' באלול, פורים דה לוס כריסטיאנוס (נקרא גם פורים דה לאס בומבאס) – קרב שלושת המלכים נערך בשנת 1578 בקרבת אל-קאסר אל-כביר שבצפון מרוקו בין קואליציה שכללה את מלך פורטוגל סבשטיאו הראשון וסולטאן מרוקו המודח אבו עבדאללה מחמד השני, שניסה לשוב לכיסאו, לבין סולטאן מרוקו המכהן עבד אל מלכ הראשון. הקואליציה המרוקאית-פורטוגלית הובסה קשות בידי צבאו של עבד אל מלכ הראשון. במהלך הקרב נהרג אבו עבדאללה מחמד. סבשטיאו השני ככל הנראה נהרג, וגופתו לא נמצאה. גם הסולטאן המכהן עבד אל מלכ מת במהלך הקרב באופן טבעי בגלל מאמץ הרכיבה. הצד המנצח הסתיר את מותו עד סוף הקרב.

סבשטיאו היה סכנה עצומה ליהודים, והם נמלטו ממנו באימה. לזכר הניצחון עליו ועל שותפו יסדו יהודי צפון מרוקו את החג הזה.

ד' באלול, פורים של יהודי רומניה – נקבע לרגל מועד שחרור רומניה מידי היטלר בידי בעלות הברית בשנת 1944.

ז' באלול, פורים טבריה – בשנת ה'תק"ג (1743) צר השליט סולימאן פאשה על העיר, ורק לאחר 83 ימי מצור התייאש ועזב אותה לנפשה. בד' בכסלו עזב סולימאן את העיר, ובז' באלול מת. שני התאריכים האלה מצוינים בעיר כ"פורים טבריה".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
כפיים למהפכה

  מאמר מאת הרב אברהם...

להתכונן לשנת קורונה?

  מאמר מאת  הרבנית ד"ר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם